1

 

 

כתב האישום

 

1.         הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן והורשע בעבירות שכלולות בו. כתב האישום המתוקן כולל בתוכו שמונה אישומים.

 

2.         על פי החלק הכללי של כתב האישום המתוקן, עובר ליום 1.6.15 זייף הנאשם תעודות זהות רבות ופתח באמצעותן חשבונות בנק, בהם הפקיד המחאות שזויפו על ידו. כמו כן, במספר מקרים עשה הנאשם שימוש בכרטיסי אשראי שהוצאו מחשבונות הבנק אותם פתח ועשה בהם פעולות שונות כפי שיתואר בהמשך. הנאשם גם קיבל במרמה בנסיבות מחמירות סכום כולל של 126,034 ₪ וניסה לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סכום כולל של 100,230 ₪.

 

האישום הראשון

 

2

3.         באישום הראשון, הנאשם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 25 לחוק העונשין; זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות) לפי סעיף 420 לחוק העונשין; התחזות לאחר במטרה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין; הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו - 1986 (להלן: חוק כרטיסי חיוב).

 

4.         על פי עובדות האישום הראשון, עובר ליום 1.6.15, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, זייף הנאשם את תעודת הזהות של ויאצ'סלב לאוסנקו (להלן: המתלונן 1), בכך שיצר תעודת זהות מזויפת בה מופיעים פרטיו של המתלונן 1 ותמונתו של הנאשם.

 

5.         בתאריך 1.6.15, בשעה 10:38 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם לסניף בנק הדואר שברחוב בתיה מקוב 20 בראשון לציון ופתח חשבון בנק שמספרו [-], (להלן: חשבון 1) תוך שהוא מתייצג בכזב כמתלונן 1 ומציג את תעודת הזהות המזויפת. באותו מעמד ביקש הנאשם לקבל לידיו כרטיס חיוב והונפק לו כרטיס כאמור הנושא את המספר [-] (להלן: כרטיס האשראי 1).

 

6.         עובר ליום 1.6.15, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הגיעה לידי הנאשם המחאה שמספרה [-], משוכה לחשבון 1 מההוצאה לפועל במחוז תל אביב על סך 311 ₪. הנאשם זייף את ההמחאה בכך שמחק את שמו של המוטב המקורי ורשם תחתיו את שמו של המתלונן ובכך ששינה את סכום ההמחאה ל-45,210 ₪. בתאריך 1.6.15, הפקיד הנאשם את ההמחאה המזויפת האמורה לחשבון 1, אשר זוכה בסכום ההמחאה. למחרת, חזרה ההמחאה וחשבון 1 חויב בהתאם.

 

7.         בין התאריכים 21.6.15 ו-2.8.15, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, הגיעו לידי הנאשם המחאות אשר נשלחו בדואר, אותן זייף בין היתר בכך שמחק באמצעות תוכנת מחשב את שמותיהם של המוטבים המקוריים ורשם תחתם את שמו של המתלונן 1 ואותן הפקיד בחשבון 1, הכל כמפורט בטבלה להלן.

 

3

 

 

8.         בנוסף, עובר לתאריך 8.6.15, זייף הנאשם המחאה ריקה של חברת א.מ בנטוב החזקות וסחר בע"מ, בין היתר בכך שמחק את ההוראה "למוטב בלבד" המופיעה עליה. בהמשך, רשם הנאשם את ההמחאה לפקודת "יעקב לוי" על סך 28,300 ₪ וחתם בחותמת מזויפת של החברה וכן חתם בחותמת הסבה בגב השיק. בתאריך 8.6.15 הפקיד הנאשם את ההמחאה בחשבון 1 אשר זוכה בסכום ההמחאה. בתאריך 10.6.15 חזרה ההמחאה וחשבון 1 חויב בהתאם.

 

9.         בין התאריכים 16.5.15 ו-17.8.15 עשה הנאשם שימוש בכרטיס האשראי 1 בסך של 2,333 ₪. בנוסף, בין התאריכים 2.6.15 ל-16.8.15, משך הנאשם מהחשבון סך של 49,499 ₪ במזומן.

 

10.       במעשיו המתוארים לעיל, קיבל הנאשם במרמה בנסיבות מחמירות סכום כולל של 70,337 ₪ וכן ניסה לקבל במרמה, בנסיבות מחמירות, סכום של 73,510 ₪.

 

האישום השני

 

4

11.       באישום השני, הנאשם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 25 לחוק העונשין; זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות) לפי סעיף 420 לחוק העונשין; התחזות לאחר במטרה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין; הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב.

 

12.       על פי עובדות האישום השני, עובר ליום 1.9.15, במועד שלא ידוע במדויק למאשימה, זייף הנאשם את תעודת הזהות של רוסלאן ברנוב (להלן: המתלונן 2), בכך שיצר תעודת זהות מזויפת בה מופיעים פרטיו של המתלונן 2 ותמונתו של הנאשם.

 

13.       בתאריך 1.9.15, בשעה 13:10 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם לסניף בנק הדואר שברחוב צייטלין 24 בראשון לציון ופתח חשבון בנק שמספרו [-] (להלן: חשבון 2), תוך שהוא מתייצב בכזב כמתלונן 2 ומציג את תעודת הזהות המזויפת. באותו מעמד ביקש הנאשם לקבל לידיו כרטיס חיוב והונפק לו כרטיס כאמור ואשר נושא את המספר [-] (להלן: כרטיס האשראי 2).

 

14.       בין התאריכים 17.8.15 ו-16.9.15, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הגיעה לידי הנאשם המחאה שמספרה [-] המשוכה על חשבון מספר [-] בבנק מזרחי טפחות, על שם חברת וויזקום תקשורת בע"מ (להלן: וויזקום) ועל סך 22,997 ₪. בהמשך, עובר ליום 16.9.15, זייף הנאשם את ההמחאה האמורה בכך שמחק את השם "קסורקום בע"מ" המופיעה בשורת המוטב והחליף אותו בשמו של המתלונן 2. בתאריך 16.9.15 או בסמוך לכך, הפקיד הנאשם את ההמחאה האמורה ובתאריך 21.9.15, משך הנאשם סכום של 10,000 ₪ במזומן מחשבון 2.

 

15.       בין התאריכים 17.8.15 ו-11.10.15, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, יצר הנאשם המחאה מזויפת שמספרה [-] הנחזית להיות משוכה על חשבונה של וויזקום על סך 26,720 ₪. בתאריך 11.10.15 הפקיד הנאשם את ההמחאה המזויפת האמורה בחשבון 2 ואשר עקב כך זוכה בסך של 26,720 ₪. בתאריך 13.10.15 חזרה ההמחאה המזויפת והסכום נגרע מהחשבון.

 

16.       בין התאריכים 4.9.15 ו-16.9.15 עשה הנאשם שימוש בכרטיס האשראי 2 בסך כולל של 13,072 ₪.

 

17.       במעשיו המתוארים לעיל, קיבל הנאשם במרמה ובנסיבות מחמירות סכום כולל של 36,069 ₪ וכן ניסה לקבל במרמה ובנסיבות מחמירות סכום של 26,720 ₪.

 

5

האישום השלישי

 

18.       באישום השלישי, הנאשם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות) לפי סעיף 420 לחוק העונשין; התחזות לאחר במטרה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

 

19.       על פי עובדות האישום השלישי, בין התאריכים 6.9.15 ו-7.9.15, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, זייף הנאשם את תעודת הזהות של אורי יעקובי (להלן: המתלונן 3), בכך שיצר תעודת זהות מזויפת בה מופיעים פרטיו של המתלונן 3 ותמונתו של הנאשם.

 

20.       עובר לתאריך 7.9.15, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הגיעו לידי הנאשם המחאות מזויפות הנחזות להיות משוכות לחשבונו של המתלונן 3 ובהם לא נרשמה התיבה "למוטב בלבד" ושמספריהם אינם תואמים את מספרי ההמחאות המקוריות של המתלונן 3.

 

21.       בתאריך 9.9.15 בשעה 15:00 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם לחנות "אופיס דיפו" שבמתחם הסינמה סיטי בראשון לציון ורכש מחשב תמורת סכום של 5,200 ₪ עליו שילם באמצעות 3 מההמחאות המזויפות האמורות לעיל, תוך שהוא מתייצג בכזב כמתלונן 3 ומציג את תעודת הזהות המזויפת.

 

22.       במעשיו המתוארים לעיל, קיבל הנאשם במרמה ובנסיבות מחמירות מוצרים בשווי כולל של 5,200 ₪.

 

האישום הרביעי

 

23.       באישום הרביעי הנאשם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות) לפי סעיף 420 לחוק העונשין; התחזות לאחר במטרה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

 

6

24.       על פי עובדות האישום הרביעי, בתאריך 30.10.15, או בסמוך לכך, זייף הנאשם את תעודת הזהות של שחר קריצמן (להלן: המתלונן 4), בכך שיצר תעודת זהות מזויפת בה מופיעים פרטיו של המתלונן 4 ותמונתו של הנאשם. עובר לתאריך 12.11.15, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, יצר הנאשם באמצעות מחשב ארבע המחאות הנחזות להיות משוכות לחשבונו של המתלונן 4 ואשר מספריהן אינם תואמים את מספרי ההמחאות המקוריות של המתלונן 4.

 

25.       בתאריך 12.11.15, בשעה 09:41 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם לחנות "אולטימו" שברחוב משה לוי 11 בראשון לציון ורכש רהיטים בשווי 10,600 ₪, עליהם שילם באמצעות שלוש מההמחאות המזויפות האמורות, תוך שהוא מתייצג בכזב כמתלונן 4 ומציג את תעודת הזהות המזויפת.

 

26.       בתאריך 27.11.15, בשעה 11:21 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם לחנות "אליטל" שבמתחם הסינמה סיטי בראשון לציון ורכש נעליים בשווי 1,393₪ עליהם שילם באמצעות אחד מההמחאות המזויפות שתוארו לעיל, תוך שהוא מתייצב בכזב כמתלונן 4 ומציג את תעודת הזהות המזויפת.

 

27.       במעשיו המתוארים לעיל קיבל הנאשם במרמה ובנסיבות מחמירות מוצרים בשווי כולל של 12,490₪.

 

האישום החמישי

 

28.       באישום החמישי, הנאשם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות) לפי סעיף 420 לחוק העונשין; התחזות לאחר במטרה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

 

29.       על פי עובדות האישום החמישי, עובר ליום 5.8.15 במועד שלא ידוע במדויק למאשימה, זייף הנאשם את תעודת הזהות של גל אבידור (להלן: המתלונן 5), בכך שיצר תעודת זהות מזויפת בה מופיעים פרטיו של המתלונן ותמונתו של הנאשם.

 

7

30.       עובר לתאריך 5.8.15, במועד שלא ידוע במדויק למאשימה, יצא הנאשם באמצעות מחשב שלוש המחאות הנחזות להיות משוכות לחשבונות של המתלונן 5 בהם לא נרשמה התיבה "למוטב בלבד" שמספריהם אינם תואמים את מספרי ההמחאות המקוריות של המתלונן 5.

 

31.       בתאריך 5.8.15, בשעה 19:48 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם לחנות "מחסני חשמל" שברחוב יגאל אלון 127 בתל אביב ורכש מזגן בשווי 1,590 ₪ ועליו שילם באמצעות ההמחאות המזויפות האמורות תוך שהוא מתייצג בכזב כמתלונן 5 ומציג את תעודת הזהות המזויפת.

 

32.       במעשיו המתוארים לעיל, קיבל הנאשם בכזב ובנסיבות מחמירות מוצר בשווי 1,590 ₪.

 

האישום השישי

 

33.       באישום השישי הנאשם הורשע בביצוע עבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין.

 

34.       בתאריך 19.10.15, או בסמוך לכך, זייף הנאשם את תעודת הזהות של אריק ספיר (להלן: המתלונן 6) בכך שיצר תעודת זהות מזויפת בה מופיעים פרטיו של המתלונן 6 ותמונתו של הנאשם.

 

35.       עובר לתאריך 3.11.15, במועד שלא ידוע במדויק למאשימה, יצר הנאשם באמצעות מחשב שלוש המחאות הנחזות להיות משוכות לחשבונו של המתלונן 6, כאשר מספר הטלפון הרשום עליהם אינו תואם את המספר המופיע על גבי ההמחאות של המתלונן.

 

האישום השביעי

 

36.       באישום השביעי הנאשם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין; התחזות לאחר במטרה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

 

37.       על פי עובדות האישום השביעי, בתאריך 9.12.14 נפטר ארקדי מלמוד ז"ל (להלן: ארקדי). בתאריך 25.10.15 או בסמוך לכך, קיבל הנאשם לידיו תעודת זהות מזויפת בה מופיעים פרטיו של ארקדי ותמונתו של הנאשם.

 

8

38.       בתאריך 20.9.15, בשעה 13:03 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם לסניף בנק הדואר שברחוב אבן גבירול 170 בתל אביב פתח חשבון שמספרו [-] (להלן: חשבון 3), תוך שהוא מתייצג בכזב כארקדי ומציג את תעודת הזהות המזויפת.

 

האישום השמיני

 

39.       באישום השמיני הנאשם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין וכן שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות) לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

 

40.       על פי עובדות האישום השמיני, עובר ליום 21.10.14, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, זייף רחמן משייב (להלן: משייב) תעודת זהות השייכת לאדוארד בורוב (להלן: בורוב), בכך שהחליף את תמונתו של בורוב בתמונתו שלו.

 

41.       בתאריך 21.10.14 בשעה 10:25 או בסמוך לכך, ניגש משייב לסניף בנק הדואר שברחוב אבן גבירול 108 בת"א התייצג בכזב כבורוב תוך הצגת תעודת הזהות המזויפת האמורה ופתח חשבון בנק שמספרו [-] (להלן: חשבון 4).

 

42.       בין התאריכים 10.12.15 ו-10.4.16, זייף הנאשם המחאה שמספרה [-] המשוכה לחשבון 4, בכך שחתם עליו בשמו של בורוב ומסר אותו יחד עם ארבע המחאות מזויפות נוספות, ביודעו שהן מזויפות, לחברה הכלכלית לוד בע"מ - רשת המתנ"סים המתחדשת, כתשלום עבור חוגים בהם השתתף בנו והכל לפי הפירוט להלן:

 

 

 

הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים

 

9

43.       במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, סוכם כדלקמן:

 

א.        כתב האישום יתוקן על פי הנוסח שהובא לעיל והנאשם יורשע בעבירות המפורטות בו.

ב.         על הנאשם יושת עונש מאסר בפועל של 21 חודשים, כאשר עונש המאסר בפועל האמור כולל בתוכו הפעלה של מאסר מותנה של 6 חודשים שהושת עליו ב-ת"פ 30269-07-10 (ת/2).

 

ג.         עונש המאסר בפועל נמצא בתוך מתחם העונש ההולם שנקבע על ידי בתי המשפט במקרים דומים אך הצדדים לא ציינו מהו אותו מתחם.

 

ד.         יוטל על הנאשם מאסר על תנאי בגין עבירות מרמה ועבירות רכוש.

 

ה.        על הנאשם לשלם פיצוי למתלוננים, כאשר אין הסכמה לגבי גובה הפיצויים. מצד אחד המאשימה תטען לפיצוי בסך של 126,000 ₪ לקורבנות העבירות שניזוקו כלכלית באופן ישיר ממעשי העבירה של הנאשם. מצד שני, הנאשם יטען כנגד גובה הפיצוי באופן פתוח. בכל מקרה, קיימת הסכמה לפצות את עדת התביעה 41 בסך 350 ₪ על אף שהאישום בעניינה נמחק במסגרת הסדר הטיעון.

 

ו.         על הנאשם יוטל קנס כספי, כאשר גובה הקנס ייקבע על ידי בית המשפט וכל אחד מהצדדים יטען לעניין זה באופן פתוח. המאשימה טענה שיש להשית על הנאשם קנס כספי בסך 100,000 ₪ וזאת בהתחשב בכך שסכום המרמה הינו מעל 120,000 ₪ וסכום ניסיון המרמה הינו מעל 100,000 ₪. הנאשם טען שיש להשית עליו קנס נמוך ומבלי לקבוע תקופת מאסר חלף קנס.

 

תסקיר שירות המבחן

 

44.       התקבל תסקיר מטעם שירות המבחן אודות הנאשם ואשר להלן עיקריו:

 

א.        הנאשם בן 49 שנים, נשוי ואב לילד בן 12 שנים.

 

ב.         הנאשם היה מכור בעבר לסמים ובהמשך חייו נגמל.

 

10

ג.         הנאשם התקשה לבחון אפשרות לטיפול בתחום ההתמכרות במסגרת שירות בתי הסוהר ולמעשה גם לא פנה בעבר בבקשה לקבלת עזרה מגורמי הרווחה שבשב"ס.

ד.         שירות המבחן התרשם מחלקים מניפולטיביים בהתנהגותו של הנאשם. בנוסף, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מנסה להפחית מחומרת מעשיו ומתקשה לגלות אמפטיות לנפגעיי העבירות שביצע.

 

עיקר המחלוקת בין הצדדים

 

45.       המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב רכיבי הענישה הכלכליים שיושתו על הנאשם, והם גובה הפיצוי שעל הנאשם לשלם למתלוננים וכן גובה הקנס. בנסיבות אלה, אינני מוצא צורך לקבוע מהו מתחם העונש ההולם לגבי רכיב המאסר, כאשר ממילא הצדדים סיכמו ביניהם מה יהיה עונש המאסר בפועל הסופי שיושת על הנאשם, כולל הפעלת המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגדו. בכוונתי לכבד את ההסדר בנקודה זו, בהיות עונש המאסר בפועל סביר ומאוזן. חזקה על הצדדים שלקחו בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים, לקולא ולחומרא. יצוין כי הצדדים גם הגישו את הרישום הפלילי הקודם של הנאשם בעבירות רכוש ומרמה (ראו ת/1 ו-ת/2).

 

46.       על כן, במסגרת גזר הדין אתייחס רק לשני הרכיבים שנותרו במחלוקת, קרי גובה הפיצוי וגובה הקנס.

 

הוכחת מצב כלכלי

 

47.       לצורך הטיעונים לעונש, הנאשם הציג ראיות שונות המלמדות על מצבו הכלכלי, כדלקמן:

 

א.        אישורים מהמוסד לביטוח לאומי ואשר לפיהם אין לו מקורות הכנסה מאז 1.7.14 ועד 19.3.17 (מועד הטיעונים לעונש) וכי על פי רישומי המוסד לביטוח לאומי הנאשם לא עבד לא כעצמאי ולא כשכיר וזכה לקבל תשלומי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (נ/1) במהלך השנים 2014, 2015 ו-2016.

 

ב.         תלושי שכר של אשתו ואשר לפיהם היא משתכרת קצת יותר מ-8,000 ₪ לחודש. לטענת הנאשם מדובר במקור ההכנסה היחיד של משפחתו (נ/2).

 

11

ג.         חוזה שכירות לדירת המגורים שבה מתגוררת המשפחה של הנאשם ואשר לפיו דמי השכירות עומדים על 3,380 ₪ לחודש.

 

48.       כאמור, המסמכים שהציג הנאשם כוללים אישורים מהמוסד לביטוח לאומי בדבר הכרה בנאשם כמי שזכאי לקבל "הבטחת הכנסה". מדובר בגוף סטטוטורי שמוסמך לבצע בדיקות וחקירות אודות מצבם הכלכלי של מי שמבקשים לקבל "הבטחת הכנסה". בנסיבות אלה, הנני קובע כי הנאשם אכן הוכיח את מצבו הכלכלי (העדר הכנסה מעבודה בשלוש השנים שחלפו, וכן העדר קיומם של פקדונות בבנק והעדר קיומו של רכוש שמניב הכנסות), וזאת כנתון רלוונטי לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם שיושת עליו במסגרת גזר הדין. יובהר שהנני מודע לכך שהרווחים שהנאשם הפיק מהעבירות שביצע, כמפורט בכתב האישום שבו הורשע, מטבע הדברים, לא נלקחו בחשבון על ידי המוסד לביטוח לאומי בעת שאישר תשלום "הבטחת הכנסה" עבורו.

 

הפיצויים לנפגעי העבירות

 

49.       כידוע, מצבו הכלכלי של הנאשם אינו רלבנטי לעניין רכיב הפיצויים שעליו לשלם לכל אלה שנפגעו מהעבירות שביצע. סכום הפיצויים נקבע לפי שיעור הנזק שנגרם לנפגע באופן אובייקטיבי, ועל כן אינו כולל התחשבות בנתוניו האישיים של העבריין (ראו למשל: ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.3.2017) פסקה 45 לפסק דינו של כבוד השופט עמית, להלן פסק דין אזולאי).

 

50.       לפיכך, הנני קובע שעל הנאשם לפצות את נפגעי העבירות שבכתב האישום בגובה הנזק שנגרם להם ואשר הינו שווה ערך לסכום שהגיע בפועל לכיסו של הנאשם.

 

הקנס

 

51.       סעיף 40ח לחוק העונשין קובע כדלקמן :

 

"קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם."

 

12

52.       בעת קביעת מתחם הקנס ההולם, בית המשפט אמור לקחת בחשבון שני אלמנטים מרכזיים: הראשון, חומרת העבירה שבוצעה שמתבטאת בעקרון ההלימה (ראו סעיף 40ג(א)לחוק העונשין); והשני, מצבו הכלכלי של הנאשם. ודוק, מצבו הכלכלי של נאשם, כאלמנט ייחודי וסובייקטיבי שמשתנה מנאשם לנאשם, יכריע על פי לשון סעיף 40ח את "מתחם הקנס ההולם" לאותו אירוע עברייני שבוצע על ידי נאשם ספציפי ולא את "הקנס המתאים" לאותו נאשם בתוך מתחם הקנס ההולם. במילים אחרות, יכול שיהיו מתחמי קנס הולם שונים לנאשמים שונים שביצעו את אותו מעשה עבירה, וזאת בהתאם למצב הכלכלי של כל אחד מהם.

 

53.       לכל אדם עומדת זכות חוקתית לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחייה מינימאליים בכבוד (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (28.2.2012), ניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים). הקנס שיוטל על ידי בית המשפט צריך שיהיה לו אימפקט דומה על נאשמים שונים בהתאם למצבם הכלכלי. לא ניתן להשית קנס כספי על נאשם שיש בו להכביד עליו יתר על המידה ולגרוע מזכותו לקיום אנושי בסיסי (כגון קורת גג, מזון, מים, חשמל).

 

54.       בפסק דין אזולאי, כבוד השופט עמית קבע שיש לערוך איזון ראוי בין יכולתו הכלכלית של הנאשם לעמוד בתשלום הקנס לבין חומרת העבירות שבוצעו (פסקה 45 לפסק הדין). כמו כן, נקבע שבעת קביעת המאסר חלף הקנס, יש לקחת בחשבון שמאסר חלף קנס משקף אמצעי ענישה מורכב הטומן בחובו שתי תכליות: הראשונה, תכלית עונשית, המעידה על היותו עונש חלופי וקנס משכשלו המאמצים לגבייתו; והשניה, תכליתו אכיפתית אשר נועדה להרתיע מפני אי תשלום הקנס ולהמריץ חייבים לשלמו.

 

55.       במקרה שבפני, מצד אחד, מדובר בכתב אישום שכולל מספר קורבנות עבירה. ריבוי הנפגעים, התחכום בביצוע העבירות והיקף הנזק שנגרם לכל אחד מהם, נותנים נופך גדול של חומרה למעשיו של הנאשם. מצד שני, מדובר בנאשם שעמד בסטנדרטים המחמירים של המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת תשלומי הבטחת הכנסה, קרי נאשם נעדר מקורות הכנסה, נעדר רכוש שמניב הכנסה ונעדר חסכונות ופקדונות בבנק.

 

56.       בנסיבות אלה, הנני קובע כי מתחם הקנס ההולם נע בין נע בין 25,000 ₪ ועד 50,000 ₪.

 

57.       בעת קביעת הקנס המתאים בתוך מתחם הקנס ההולם לקחתי בחשבון לקולא את הודייתו של הנאשם וחסכון בזמן שיפוטי, ולחומרא את עברו הפלילי. על כן, הנאשם ישלם קנס בסך של 30,000 ₪.

13

 

58.       בעת קביעת אורך המאסר חלף הקנס לקחתי בחשבון את העובדה שייתכן והנאשם לא יוכל לשלם את הקנס. לפיכך, הנני קובע כי המאסר חלף הקנס יעמוד עד 100 ימים.

 

סוף דבר

 

59.       לפיכך, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        הנני משית על הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.         הנני מפעיל את המאסר המותנה של 6 חודשים, שהוטל עליו בת"פ 30269-07-10 של בית המשפט השלום בראשון לציון ביום 19.2.13, וזאת בחופף לעונש המאסר שהוטל לעיל.

 

סך הכל ירצה הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 7.4.16 ועד היום.

 

ג.         9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו, לא יבצע עבירה שבה הורשע.

 

ד.         הנאשם ישלם קנס בסך של 30,000 ₪, או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.6.17 והיתרה ב-1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי, יעמוד מלוא סכום הקנס לפרעון מיידי.

 

ה.        הנאשם ישלם פיצוי לקורבנות העבירות, לפי הפירוט שלהלן:

 

ה.1      ל-ויאצ'סלב לאוסנקו סך של 70,337 ₪ שישולם ב-40 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.6.17 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים ללא ישולם במועד יעמוד מלוא סכום הפיצוי לתשלום מיידי.

 

14

ה.2      ל-רוסלאן ברנוב סך של 36,069 ₪ שישולם ב- 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.6.17 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים ללא ישולם במועד יעמוד מלוא סכום הפיצוי לתשלום מיידי.

 

ה.3      ל-אורי יעקובי סך של 5,200 ₪ שישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.6.17 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים ללא ישולם במועד יעמוד מלוא סכום הפיצוי לתשלום מיידי.

 

ה.4      ל-שחר קריצמן סך של 12,490 ₪ שישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.6.17 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים ללא ישולם במועד יעמוד מלוא סכום הפיצוי לתשלום מיידי.

 

ה.5      ל-גל אבידור סך של 1,590 ₪ שישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.6.17 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים ללא ישולם במועד יעמוד מלוא סכום הפיצוי לתשלום מיידי.

 

ה.6      ל-אדוארד בורוב סך של 3,252 ₪ שישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.6.17 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים ללא ישולם במועד יעמוד מלוא סכום הפיצוי לתשלום מיידי.

 

המאשימה תגיש למזכירות תוך 7 ימים הודעה עם הפרטים המלאים של המתלוננים הנ"ל לתשלום הפיצוי.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, י' ניסן תשע"ז, 06 אפריל 2017, במעמד הצדדים.