בפני בקשת הנתבעים להורות על עיכוב הליכים בתביעה דנן וזאת לאור צו כינוס בפש"ר שניתן ע"י ביה"מ המחוזי ביום 23.10.2022.    
לאחר שעיינתי בבקשה ,מצאתי לדחותה.

הגדרת "חוב" בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן- "החוק"): ""חוב" - חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;"

כלומר: עיכוב ההליכים הינו רק ביחס לתביעות בגין חוב כספי שנוצר בעבר, ומוסיף החוק ומבהיר, כי יצירת חחוב נוסף לאחר מתן צו כינוס, עשויה להביא לביטול ההליך (וראה לעניין זה בפש"ר (מחוזי ת"א) 32941-04-17 רונן (אילן) ישר נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב (נבו 20.07.2020)).
במקרה דנן, אין המדובר בתביעה כספית אלא בתביעה לפינוי מושכר בה נתבע רק סעד של פינוי ולפיכך, אין המדובר בתביעה לתשלום "חוב " כהגדרתו בחוק.           
 
בתא"ח 41716-11-10 כץ ואח' נ. מזרחי שניתן במועד בו חלה עדיין פקודת פשיטת הרגל, קבע בית המשפט ש "נראה כי הרציונאל העומד מאחורי הוראות הפקודה אינו מתקיים לגבי תביעה לפינוי מושכר, שכאמור אין לכלול בה על פי דין כל סעד כספי".

ההגיון העומד מאחורי הדברים ברור- לא ייתכן מצב דברים בו משכיר יימצא עצמו "כבול" לשוכר שאינו נושא בדמי השכירות, תוך שהשוכר ממשיך לצבור חובות חדשים בגין שכר דירה ואלה אינם נכללים בהליך הפש"ר, ואף עשויים להביא לסיומו בשל יצירת חובות חדשים לאחר מתן צו עיכוב ההליכים.

לאור האמור, טענת הנתבע כי בהתאם לצו פתיחת ההליכים, יש להורות על עיכוב הליכים בתביעה  זו שעניינה פינוי מושכר בלבד, נדחית.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ג, 23 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.