1

 

 

 

 

 

 

הכרעת הדין וההרשעה

 

1.    הנאשם הורשע בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ועבירת שכרות לפי סעיף 193(א) לחוק העונשין, חלף עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, כפי שיוחסה לו בכתב האישום.

 

2

2.    בתום שמיעת עדים והצגת ראיות, נקבע בהכרעת הדין כי בתאריך 18.4.2013 בשעת לילה מאוחרת, ארעה קטטה, אחת או יותר, במתחם התיירות באילת, שבו שוכנים מועדונים, פאבים ואתרי בילוי. הנאשם נצפה הולך במתחם לעבר מוקדי החיכוך, כשהוא בגילופין והניף בקבוק זכוכית באוויר. הנאשם נאזק ונעצר, כשבה בעת השתולל וניסה לפגוע בשוטרים.

       לימים, שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים, בהתאם להחלטת קצין משטרה, שכללו מעצר בית בבית אביו באילת. ביקורות שבוצעו בכתובת מעצר הבית, בימים 20.4.2013 ו-21.4.2013, העלו כי הנאשם נסע לבית אמו שבבאר שבע.

 

 

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

3.    ב"כ המאשימה, עו"ד שחר עידן, עתר לקביעת מתחם ענישה הולם שנע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות. בנסיבות דנא, עתר התובע להשתת 3 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. התובע עמד על האינטרס הציבורי של הגנה על שלטון החוק. התובע הציג את עברו הפלילי של הנאשם, יליד 1990, הכולל בין היתר הרשעות בעבירות אלימות, הפרת הסדר הציבורי, עבירות סמים, עבירות כלפי שוטרים והטרדה מינית. נטען כי אף לאחר אירוע כתב האישום המשיך הנאשם לבצע עבירות. התובע הפנה לפסיקה רלוונטית.

 

4.    ב"כ הנאשם, עו"ד נמרוד אבירם, עתר לקביעת מתחם ענישה שבין קנס כספי לבין מאסר מותנה קצר. הסנגור ביקש להטיל על הנאשם, עונש ברף הנמוך של המתחם. הסנגור עמד על נסיבות ביצוע עבירת השכרות וטען כי השוטרים פעלו בדרך לא מקובלת ולא ראויה לאנשי חוק כלפי עצור. נטען כי הנאשם הורשע בעבירת שכרות, שהינה פחותה בחומרתה מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. הודגש כי הנאשם הודה כבר בתשובתו לכתב האישום בביצוע עבירת הפרת הוראה חוקית. נטען כי הנאשם שהה במעצר למרות שלא ביצע עבירות חמורות.

 

5.    הנאשם לא ניצל את זכותו לשאת דברים, היות ובמהלך טיעוני ב"כ המאשימה לעונש הוא קם ממקומו, צעק כי ברצונו לצאת מאולם בית המשפט ודחף את אנשי שירות בתי הסוהר. בנסיבות אלו אישרתי את הוצאת הנאשם מהאולם, והדיון נמשך במעמד ב"כ הצדדים בלבד.

 

 

דיון והכרעה

 

3

6.    בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. תחילה, אקבע את מתחם הענישה למעשי העבירות שביצע הנאשם, על בסיס שיקולים נורמטיביים ואובייקטיבים, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. לאחר מכן, אקבע את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבותיו, בצורך בהרתעתו ואחרים כמותו, ובכלל זה אבחן האם ראוי כי ענישת הנאשם תחרוג ממתחם הענישה (ראו: ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.7.2013); ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.7.2013); ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.6.2013)).

 

 

מתחמי הענישה

 

7.    הנאשם הורשע בביצוע עבירות של שכרות והפרת הוראה חוקית. כל אחת מהעבירות בוצעה במועדים שונים, במקומות שונים והן שונות זו מזו במהותן. מדובר אם כן בשני אירועים נפרדים, המצדיקים התייחסות עונשית נפרדת, בהתאם להוראות סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין (ע"פ 1605/13 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 27.08.2014)).

 

8.    מתחמי הענישה ההולמים, לכל אחד מהאירועים, יקבעו בהתאם לעקרון ההלימה כהגדרתו בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין. לצורך כך יובאו בחשבון, בין היתר, הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, מידת הפגיעה בהם, נסיבות הקשורות בביצוע העבירות, מידת אשמו של הנאשם ומדיניות הענישה הנוהגת (ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.8.2013)).

 

 

מתחם העונש ההולם לעבירת השכרות

 

9.    בביצוע עבירת השכרות, פגע הנאשם בערכים חברתיים של הגנה על שלום הציבור, בטחונו, שלוות נפשו ושמירה על הסדר הציבורי.

 

10.  מידת הפגיעה בערכים אלו במקרה שלפניי הינה רבה, שכן הנאשם היווה סיכון לציבור, בכך שהתהלך בין מוקדי תגרות, כשהוא מניף בקבוק זכוכית באוויר, ולאחר שעוכב ונעצר הפגין אלימות כלפי השוטרים.

 

4

11.  בבחינת נסיבות ביצוע העבירה, יש לציין כי הנאשם הניף בקבוק זכוכית, בהיותו בגילופין, ובה בעת הלך במהירות לעבר מוקדי קטטות, באתרי בילוי, באישון הלילה, מבלי שנוכחות השוטרים הרתיעה אותו. לנאשם חלק עיקרי במעשה והוא יכל להימנע מכך. לא ידוע על תכנון שקדם למעשה. התנהגות הנאשם תרמה להפרת הסדר ושלום הציבור במקום, והיא טמנה פוטנציאל להתלקחות אלימה עד כדי פגיעה בגוף ובנפש. בהמשך, לקול קריאת השוטרים ואקדח טייזר שנשלף נגדו, חדל הנאשם מהליכתו והוריד ארצה את הבקבוק.

       הנאשם הופל על ידי אחד השוטרים, אך לא נמצא כי התנגד לאיזוקו, על אף שהשוטר הסתייע בשוטרים נוספים. כפי שציינתי בהכרעת הדין, התרשמתי שאיזוק הנאשם לווה בהפעלת כוח לא מידתי, הגם שלא היה בעצמה רבה, מצד השוטרים במקום, אשר תועדו במצלמות האבטחה כשהם בועטים בנאשם, ללא כל צורך, בהיותו שרוע על הארץ. לאחר שהנאשם נאזק והועמד על רגליו, הוא ניסה לנגוח בשוטר שאחז בו. הגם שפעולה זו כשלעצמה ראויה לגינוי ומהווה התנהגות פרועה, אין להתעלם מחלקם של השוטרים במהלך איזוק ומעצר הנאשם, אשר תרמו להתנהלות המתוארת מצד הנאשם. כאמור, התנהגות הנאשם ארעה על רקע צריכת אלכוהול, אך הוא היה מודע למעשיו, לפסול שבהתנהגותו, והוא לא היה קרוב לסייג לאחריות פלילית.

 

12.  בחינת הענישה הנהוגה מעלה כי רק במקרה בודד, למצער מבין אלה שפורסמו ברבים, נגזר דינו של נאשם בשל עבירת שכרות, כעבירה יחידה, ואף זאת במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון משמעותי של כתב האישום, בשל כך שהתפרע כשהוא שיכור, מחוץ לדירת גרושתו והפר את הסדר הציבורי. על אותו נאשם נגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 200 ₪ והתחייבות (ראו: ת"פ 44372-11-13‏ ‏מדינת ישראל נ' רינט ופין (ניתן ביום 12.1.2015)).

       ביתר המקרים שנידונו בפסיקה, התלוו לביצוע עבירת השכרות עבירות נוספות, חמורות ממנה, באופן שמקשה על גזירה שווה למקרה הנדון.

 

       עם זאת, היות וטיבה של עבירת השכרות הינה התנהגות של התפרעות או הפרת סדר, בנסיבות של הימצאות במצב שכרות, הרי שניתן ללמוד - בשינויים המתאימים - מהענישה הנהוגה בעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, בשים לב שהעונש המרבי בגינה עומד על 6 חודשי מאסר וכן לעבירות נלוות לה. כך למשל:

 

5

       א. ת"פ (פ"ת) 37099-01-13 מדינת ישראל נ' בוגדן סקלרוד (ניתן ביום 30.1.2014), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי, התנגדות למעצר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שבהיותו בגילופין גרם למהומה במהלך נסיעה באוטובוס, מנע מנוסעים לעלות וסירב לרדת תוך שדפק על שמשת החלון בעזרת בקבוק שהחזיק בידו. הנאשם התנגד למעצרו ובעט בשוטרים שניסו לאזקו. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 ₪.

 

       ב.  בת"פ (עכ') 1285/07 מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' דמיטרי גיימן (ניתן ביום 10.3.2010) הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, תקיפת שוטר ושכרות, בכך ששכב על כביש, הפריע לתנועה וסירב להתפנות מהמקום. בהמשך, עת הובא הנאשם לתחנת המשטרה הוא קילל, גידף והשתולל. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לשוטר.

 

 

       ג.  בת"פ (פ"ת) 2291/08 מדינת ישראל נ' רומן גולברג ואח' (ניתן ביום 12.3.2009), הורשע אחד הנאשמים, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירת התנהגות פרועה במקום ציבורי, בכך שיחד עם אחר הלך ברחוב כשהוא בגילופין, לבוש מדי צבא, אחז בידו בקבוק אלכוהול, העליב עובר אורח והפך דוכן למכירת תשמישי קדושה. על הנאשם הוטלו 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 250 ₪ והוא חויב לכתוב מכתב התנצלות.

 

       ד.  בת"פ (אי') 5869-06-12 מדינת ישראל נ' ענקי ואח' (ניתן ביום 21.12.2013) הורשע אחד הנאשמים בעבירת התנהגות פרועה במקום ציבורי, בכך שבהיותו בגילופין, השליך עציצים, כיסאות וטלפון לעבר אדם בלובי מלון. נקבע מתחם ענישה שבין מאסר מותנה לבין 3 חודשי מאסר. על הנאשם, שבעברו פסק דין ללא הרשעה, הוטלו 3 חודשי אמסר על תנאי, קנס בסך 1,500 ₪ והתחייבות.

 

       ה. בת"פ (נצ') 2558/03 מדינת ישראל נ' זוסיאשווילי עמירן (ניתן ביום 4.3.2004) הורשע נאשם בעבירות של תקיפת שוטרים, התנהגות פסולה במקום ציבורי, העלבת עובד ציבור, איומים וניסיון להיזק לרכוש בזדון, בכך שבהיותו בגילופין, התפרע מחוץ לביתה של תושבת נצרת עילית, זרק לעבר שוטרים בקבוקי שתיה, פחיות וחפצים שונים, הניף מברג כלפי השוטרים, סירב להיכנס לניידת, השתולל, קילל וירק על השוטרים. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 8 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 1,000 ₪.

 

13.  זאת ועוד; יש לציין כי העונש המרבי לעבירת השכרות עומד על 3 חודשי מאסר, כך שמלכתחילה מוטת כנפיי מתחם הענישה בעבירה זו הינו צר, באופן יחסי, מכוח הוראות החוק.

 

6

14.  מכל המקובץ, באתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם לאירוע עבירת השכרות נע בין של"צ ו/או קנס לבין 3 חודשי מאסר, לצד ענישה מרתיעה וענישה כלכלית.

 

 

מתחם העונש ההולם לעבירת הפרת הוראה חוקית

 

15.  בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, פגע הנאשם בערכים חברתיים של הגנה על שלטון החוק, שמירה על הסדר הציבורי, כיבוד החוק ומערכת המשפט. עבירת הפרת הוראה חוקית הינה עבירה מסוג עוון, שלצדה עונש מרבי של שנתיים מאסר. בכל חברה נאורה קיימת חשיבות רבה לאכיפת החוק וכיבוד צווים של הרשות המוסמכת, לשם הגנה על הציבור מפני אלה העלולים להביא במעשיהם לפגיעה בשלום הציבור ובסדר הציבורי.

 

16.  מידת הפגיעה בערכים החברתיים המפורטים אינה ברף גבוה במקרה דנא, שכן הנאשם עזב את בית אביו ונסע לבית אמו, וניתן להניח כי היה יכול להימנע מחבות פלילית ככל שהיה פונה למשטרה בבקשה להעתיק את מקום מעצר הבית לבית אמו.

 

17.  בבחינת נסיבות ביצוע העבירה, יצוין כי הנאשם הפר את תנאי שחרורו, כפי שנקבעו בהחלטת קצין משטרה, בכך שיצא ממעצר הבית שבבית אביו באילת ונסע לבית אמו שבבאר שבע, לאחר שנתגלע ויכוח בינו לבין אביו. לא הוכח שלמעשה קדם תכנון מוקדם, אך המרחק בין בתי הוריו ומשך ההפרה מלמדים כי הנאשם ביצע ביודעין הפרה מתמשכת של תנאי שחרורו, ובכל רגע נתון יכל לשוב על עקבותיו או להגיש בקשה סדורה להעתקת מקום מעצר הבית לכתובת אחרת, מבלי שעשה כן. במהלך הפרת ההוראה החוקית לא ביצע הנאשם עבירה נוספת והמעשה כשלעצמו לא היווה סיכון כלשהו לציבור. הנאשם אינו זכאי ליהנות מסייג לאחריות פלילית.

 

18.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של הפרת הוראה חוקית, מעלה כי הוטלו עונשים שבין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל לתקופה קצרה, בהתאם לתכלית ההוראה החוקית שהופרה, שכן אין דינה של הפרת הוראה להפקדת ערבות, כדינה של הוראה שנועדה להגן על חיי אדם. כך למשל:

 

7

       א. בע"פ (מח' ב"ש) 17568-06-13 ח'אלד חרובי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 16.9.2013) נדחה ערעור של נאשם, שהורשע לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין והפרת הוראה חוקית, בכך שהפר תנאי שחרור שהוטלו עליו במסגרת הליך המעצר. בערכאה הדיונית נקבע מתחם ענישה הולם לעבירת הפרת ההוראה החוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין שבין מאסר מותנה לבין 3 חודשי מאסר בפועל וקנס. ערכאת הערעור לא התערבה במתחם שנקבע. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו בגין שתי העבירות, 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים והתחייבויות.

 

       ב.  בעפ"ג (מח' מר') 568-09-10 סימון ביטון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 10.11.2010) התקבל בהסכמה ערעור של נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין והחזקת סמים לצריכה עצמית. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת מאסר מותנה חלקו במצטבר ומאסר מותנה.

 

        ג. בת"פ (רמ') 2196-11-11 מדינת ישראל נ' הרצל ספיאשווילי (ניתן ביום 23.2.2015) הורשע נאשם על יסוד הודאתו בשלושה כתבי אישום, כשבאחד מהם יוחסה לו עבירה של הפרת הוראה חוקית, בכך ששהה מחוץ למעצר הבית ללא פיקוח. נקבע מתחם ענישה הולם לעבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין שבין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו בשל ביצוע עבירה זו ועבירות אלימות אחרות 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים ופיצוי.

 

       ד.  בת"פ (י-ם) 1461-08-12 מדינת ישראל נ' סאמר מחמד (ניתן ביום 21.2.2013) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית והדחה בחקירה, בכך שלאחר ששוחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים מעונש מאסר של 26 שנים בשל פיגועי ירי לעבר כלי רכב ישראליים, הפר את תנאי השחרור האוסר עליו להיכנס לאזור יהודה ושומרון וביקש מחברו שלא יאמר לשוטרים ששהה באזור שכניסתו נאסרה. נקבע מתחם ענישה הולם לעבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין שבין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי בטחוני מכביד, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

       ה. בת"פ (אש') 54553-02-11 מדינת ישראל נ' בן שימול (ניתן ביום 11.10.2012) הורשע נאשם על יסוד הודאתו בביצוע עבירת הפרת הוראה חוקית, בכך שהפר צו של בית המשפט לענייני משפחה, והתקשר לבת זוגו לשעבר כדי לדרוש בשלום ילדם. נקבע מתחם ענישה הולם לעבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין שבין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, שבעברו פסק דין ללא הרשעה, הוטלו מאסר מותנה והתחייבות.

8

 

       ו.  בת"פ (ת"א) 1903/09 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' משה ביטון (ניתן ביום 21.2.2010) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, בכך שבניגוד להוראת בעת המשפט, שהה מחוץ לביתו ללא מפקח. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 1,500 ₪.

 

       ז.  בת"פ (אשד') 1855/09 מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' פולונוב (ניתן ביום 18.2.2010) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, בכך שדרש מאשתו להשיב לו מתנה חרף צו שיפוטי שאסר עליו להימצא עמה בקשר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות.

 

       ח. בת"פ (עכ') 2449/07 מ.י. לשכת תביעות גליל- משטרת ישראל נ' ראמה יחיה (ניתן ביום 15.2.2010) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטל 3 חודשי מאסר על תנאי.

 

       ט. בת"פ (ת"א) 14460-08-09 מדינת ישראל נ' מנחם בללי (ניתן ביום 4.2.2010) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, בכך שנכנס לפרדס על אף שהדבר נאסר עליו. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,200 ₪.

 

18.  מכל המקובץ, מתחם העונש ההולם לאירוע הפרת הוראה חוקית הינו החל ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה מרתיעה וענישה כלכלית.

 

 

האם יש מקום לחריגה מגבולות מתחמי הענישה ?

 

19.  לא מצאתי הצדקה לחרוג ממתחמי הענישה, בשל שיקולי שיקום, בהעדר אפיק שיקומי בעניינו של הנאשם. מנגד, לא מצאתי כי החשש שהנאשם יחזור ויבצע עבירות דומות מצדיק חציית רף מתחם הענישה לחומרה משיקולי הגנה על שלום הציבור. אי-לכך, מכלול השיקולים, לרבות שיקולי הרתעת הנאשם ואחרים כמותו, ינחוני בקביעת העונש המתאים בגדר מתחמי הענישה.

 

9

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

 

20.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בהתאם להוראות סעיף 40יא לחוק העונשין, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות. בדרך זו חידד תיקון מס' 113 לחוק העונשין את הצורך בהמשך נקיטת שיטת ענישה אינדיווידואלית, הבוחנת נסיבותיו של כל מקרה ואדם המובא לדין (ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170; ע"פ 5106/99 אבו ניג'מה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 350; רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.5.2009)).

 

 

שיקולים לחומרה

 

21.  לחובת הנאשם יש לציין את עברו הפלילי, החובק הרשעות רבות בתחומי האלימות, הרכוש והסמים, ביניהן: עבירות של תקיפה סתם ע"י שניים או יותר, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, התנהגות פרועה במקום ציבורי, תקיפה וחבלה ממשית, התנהגות פרועה במקום ציבורי, הפרת הוראה חוקית, העלבת עובד ציבור, גניבה, שימוש בסמים והטרדה מינית. בגין כל אלה, הושתו על הנאשם בין היתר עונשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים. יתר על כן, יצוין כי העבירות נשוא גזר דין זה בוצעו חודשים אחרים לאחר שנגזרו על הנאשם עונשי מאסר בפועל ומאסר מותנה בגין עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, שימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מאסר, התנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, שלא היה בהם כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות נוספות.

 

       זאת ועוד; נודע כי הנאשם לא חזר למוטב והמשיך לבצע עבירות נוספות (סעיף 40יא(4) לחוק העונשין). כך למשל, ביום 19.10.2015 הורשע הנאשם בבית משפט זה בביצוע עבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התנהגות פרועה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, אשר בוצעו ביום 19.7.2013; וכן שלוש עבירות של הפרת צווי בית משפט שנועדו להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, שביצע במועדים 22.7.2013 ו-24.7.2013.

10

       ביום 10.9.2014, הורשע הנאשם בת"פ 9499-05-14 בבית משפט השלום באשקלון, בביצוע עבירה של תקיפה סתם שבוצעה ביום 30.4.2014. בנוסף, ביום 24.11.2015 הורשע הנאשם עם אחרים בת"פ 41477-12-13 בבית משפט השלום בבאר שבע, בביצוע עבירות של תקיפה סתם, תקיפת שוטר, איומים והתנהגות פרועה במקום ציבורי שבוצעו ביום 24.5.2013.

        

22.  בנוסף, הבאתי בחשבון את התנהלות הנאשם במהלך ההליך המשפטי (סעיף 40יב לחוק העונשין), במהלכו העז לצעוק ולדחוף את אנשי השב"ס, היות וסירב להקשיב לדברי ב"כ המאשימה בעת טיעוניו לעונש. התנהלות זו, לצד ביצוע עבירות נוספות, קודמות ומאוחרות לעבירות בהן הורשע, מלמדות על העדר מורא מאימת הדין וחוסר הפנמה מצד הנאשם בדבר התנהלותו הפסולה.

 

23.  הנאשם לא קיבל אחריות למעשיו, אף לאחר הרשעתו ולא הביע צער או חרטה על התנהגותו. בנסיבות אלה, יש צורך בענישה מרתיעה ומציבת גבולות לבל ישוב לבצע עבירות דומות בעתיד.

 

 

שיקולים לקולא

 

24.  הנאשם הורשע כאמור, בתום שמיעת ראיות, בעבירת שכרות, חלף עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי, שרף חומרתה גבוה מהעבירה בה הורשע. בנוסף, הנאשם הודה בביצוע העבירה של הפרת הוראה חוקית, ובכך חסך במעט מזמנו של בית המשפט.

25.  מצאתי לתן משקל נכבד להתנהגותם הפסולה של חלק מהשוטרים, שלקחו חלק במעצרו של הנאשם בזירה, במהלכו הפעילו כוח לא מידתי, בכך שבעטו בנאשם ללא כל צורך, גם אם לא בחזקה, בהיותו שרוע על הארץ וכבול בידיו. בדרך זו, תרמו השוטרים לכעס שהצטבר אצל הנאשם, אשר בא לידי ביטוי בניסיונו הפסול לנגוח בשוטר שאחז בו, ובהמשך התנהל בפראות וקילל את השוטרים בתחנת המשטרה (סעיף 40יא(9) לחוק העונשין).

 

26.  הבאתי בחשבון כי הנאשם נעצר לצורך חקירה ושוחרר למחרת בתנאים מגבילים.

 

העונש המתאים לנאשם

 

27.  מכל הנתונים והשיקולים שפירטתי לעיל, מצאתי להשית על הנאשם כדלקמן:

 

11

       א. קנס כספי בסך 5,000 ₪ או מאסר למשך 25 יום תחתיו. הקנס ישולם בתוך 90 יום. פיגור בתשלום יחייב את הנאשם בתוספת ריבית פיגורים כחוק.

 

       ב.  מאסר מותנה לתקופה של 60 יום. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר אותו הוא מרצה כעת יעבור על כל אחת מהעבירות בהן הורשע.

 

       ג.  התחייבות - הנאשם יחתום על התחייבות בסכום של 5,000 ₪ להימנע מלעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו על כל אחת מהעבירות בהן הורשע. היה והנאשם לא יחתום על התחייבות כאמור בתוך 7 ימים מהיום, ייאסר בגין כך למשך 15 ימים.

 

            השב"ס יאפשר לנאשם לחתום על כתב התחייבות.

 

28.  ניתן בזאת צו להשמדה/חילוט/השבה של המוצגים, לפי שיקול דעת המאשימה.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום. 1

 

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, במעמד הצדדים.