ת"פ 40350/09/18 – מדינת ישראל נגד בני גזהאי
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 40350-09-18 מדינת ישראל נ' גזהאי ואח' |
|
1
לפני כבוד השופט איתי הרמלין
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י עו"ד אילנה קיפניס פרדמן |
|
|
נגד
|
|
הנאשם |
2.בני גזהאי ע"י עו"ד דן באומן |
|
גזר דין (לנאשם 2) |
1. הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכך שבחודש ספטמבר 2018 ישב עם אחיו רוני, שאף הוא היה נאשם בתיק זה, ועם המתלונן בתחנת דלק. בעקבות דין ודברים בינו לבין המתלונן זרק כיסא לעבר גופו של המתלונן, ואחר כך היכה את המתלונן בראשו מספר פעמים באמצעות בקבוק זכוכית שהיה מונח על השולחן. המתלונן נאבק בנאשם (דחף אותו ואחז את ראשו בין זרועותיו). אז הגיע מאחור רוני, אחיו של הנאשם, ותקף את המתלונן באגרופים ובבעיטות, וריסס על המתלונן גז מדמיע. המתלונן נפל לארץ. כתוצאה מן התקיפה נגרמו למתלונן חבלות ודימומים בפניו, בראשו ובאף (שנתפר).
2. במעשיו פגע הנאשם בזכותו של המתלונן לשלמות הגוף. הפגיעה הייתה משמעותית, אך לא מן החמורות.
3. התובעת טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ל-18 חודשי מאסר בפועל. התובעת הפנתה לרע"פ 7734/12 טימור מגידוב נ' מדינת ישראל (2012) העוסק במקרה שבו נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל על מי שתקף שני אנשים אחרים באגרופים, באמצעות בקבוק ובאמצעות חפץ נוסף, והשניים נזקקו לטיפול רפואי. עוד הפנתה התובעת לרע"פ 9347/11 בתיה ענבי נ' מדינת ישראל (2011) שעסק במקרה שבו נגזרו 6 חודשים מאסר בפועל על מי שיחד עם בתה תקפה שכן באמצעות ידיה ורגליה ואף הכתה אותו בפניו באמצעות קסדת האופנוע שלו. כתוצאה מן התקיפה נשברו אפו של המתלונן ואחת מאצבעות ידיו ונגרמו לו חתכים וחבורות. כפי שציין בצדק הסניגור, שני פסקי הדין שאליהם הפנתה התובעת ישנים, ולא נקבעו בהם מתחמי ענישה.
2
4. הסניגור טען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-10 חודשים מאסר בפועל. לביסוס טענתו זו, הפנה הסניגור לרע"פ 3355/16 אילן יחיה סברי נ' מדינת ישראל (2016) שעסק בעניינם של שני אחים שהורשעו בתקיפה משותפת של אדם שחשדו שמנסה לגנוב מחנותם. בין היתר תקף אחד הנאשמים את המתלונן באמצעות מקל עץ. כתוצאה מן התקיפה המתלונן נחבל באופן חמור. מתחם העונש ההולם לנאשם שתקף תוך שימוש במקל נקבע בערכאה הדיונית בין 4 ל-12 חודשי מאסר, ולאח התוקף האחר נקבע מתחם עונש הולם שבין מאסר על תנאי ל-10 חודשי מאסר בפועל. עוד הפנה הסניגור לרע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (2019) שבו נקבע מתחם עונש הולם שבין מספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל למי שתקף את בת זוגו בארבע הזדמנויות תוך גרימת חבלות באחד המקרים וחניקתה באמצעות השרשרת שעל צווארה במקרה אחר.
5. בהתחשב בכך שהתקיפה במקרה שבפניי הייתה בלתי מתוכננת מזה, ובכך שהנאשם השתמש בחפץ כדי להכות את המתלונן ולמתלונן נגרמו חבלות ממשיות מזה, ובהסתמך על רמת הענישה הנוהגת כפי שהיא משתקפת בפסיקה החדשה יותר שהוזכרה לעיל, אני קובע שמתחם העונש ההולם נע בין תקופת מאסר של מספר חודשים שניתן לרצות בעבודת שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל.
6. בדברו האחרון בפניי התנצל הנאשם על התנהגותו.
7. עיון בגיליון הרישום הפלילי של הנאשם מעלה כי לחובתו 4 הרשעות קודמות - שתיים מהן בבית המשפט לנוער. אין לחובתו הרשעה בעבירת אלימות.
8. שירות המבחן שערך תסקיר בעניינו של הנאשם מעריך כי קיימת מסוכנות בינונית לכך שהנאשם ישוב ויעבור עבירת אלימות שגם דרגתה צפויה להיות בינונית. שירות המבחן סבור כי על הנאשם לקבל טיפול, אך הנאשם אינו מעוניין בכך. שירות המבחן המליץ כי יוטל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות "באופן מידתי" ובצדו מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. אלו יציבו לדעת השירות גבול ברור להתנהגותו של הנאשם ויסייעו בהפנמת חומרת התנהגותו נושא כתב האישום ואלי אף יפחיתו את הסיכון בהישנות ביצוע עבירות על ידו.
9. מן הראוי לציין שבמסגרת הסדר טיעון הורשע אחיו של הנאשם בעבירה של תקיפה (שלא גרמה חבלה) בגין חלקו בתקרית. כלומר, לא יוחסה לו אחריות לחבלות שנגרמו לנפגע העבירה. בהתחשב בכך, ובכך שכהגדרת סניגורו הוא התערב בתקרית בשלב שהמתלונן חנק את אחיו, כיבדתי הסדר טיעון בין הצדדים וגזרתי עליו עונש של מאסר על תנאי בלבד.
3
10. לנוכח האמור בתסקיר ובהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם עמדת התביעה היא שיש למקם את עונשו של הנאשם באמצע מתחם העונש ההולם ולגזור עליו עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות "ברף הגבוה". הסניגור הדגיש את העובדה שהנאשם "לקח אחריות" על מעשיו, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה שבמהלכו לא הסתבך הנאשם בביצוע עבירה נוספת, את העובדה שהרשעותיו הקודמות של הנאשם ישנות ולא בעבירות אלימות, את העובדה שהנאשם עובד כיום לפרנסתו, ושהוא בונה את עצמו כאדם צעיר. לדבריו, עונש מאסר ואפילו בעבודות שירות יהווה מהמורה משמעותית בדרכו של הנאשם. לדברי הסניגור, הנאשם הוא כיום אדם נורמטיבי שאינו נזקק לטיפול ולכן אין ליחס משקל רב להמלצת שירות המבחן שנבעה מכך שלא היה מעוניין בקבלת טיפול. בשורה התחתונה סבור הסניגור שיש להטיל על הנאשם עונש בתחתית מתחם העונש ההולם (הסניגור סבור כאמור לעיל כי המתחם מתחיל במאסר על תנאי בלבד).
11. אני סבור שחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, נטילת האחריות על ידי הנאשם, היעדר עבר פלילי בעבירות אלימות או קרוב בזמן והעובדה שכיום הנאשם עובד לפרנסתו וכן המלצת שירות המבחן להטלת מאסר בעבודות שירות "באופן מידתי", תומכים בהטלת עונש הנמצא בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם. עם זאת, עצם קיומו של עבר פלילי כמו גם הערכת שירות המבחן כי יש חשש להישנות ביצוע עבירות על ידי הנאשם והערכתו כי יש צורך בהטלת עונש שיציב גבול למעשיו, מחייבים הטלת עונש שאינו ברף התחתון ממש של מתחם העונש ההולם.
12. לנוכח האמור לעיל אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 5 חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות במקום ובתנאים שקבע הממונה על עבודות שירות. הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביום 1.9.2021 בשעה 8:00 במפקדת יחידת עבודות השירות ברמלה.
ב. 4 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא ישוב ויעבור עבירת אלימות.
13. אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן, עד תביעה 2 ברשימת עדי התביעה, בסכום של 2,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.11.2021. התביעה תעדכן את המתלונן על החלטה זו.
14. אם נותר פיקדון כספי בתיק מעצר הקשור לתיק זה ולא הוטל על הכסף עיקול ואין מניעה חוקית אחרת להחזירו, תחזירו המזכירות לנאשם.
15. המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, 11 במאי 2021, בנוכחות הצדדים.
