1

 

 

 

 

1.           הנאשם, יליד 13.9.84, הודה במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב אישום מתוקן, והורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של איומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") ובעבירה של העלבת עובד ציבור על פי סעיף 288 לחוק.

2

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 10.5.12 בשעה 12:40 לערך, במשרד הרישוי המצוי ברחוב הלוחמים 1 בחולון, משסירב בנימין וייסבלאי, שהינו עובד משרד הרישוי, לתת לנאשם עט, העליב אותו הנאשם, בעודו מבצע את תפקידו כדין, בכך שצעק לו באגרסיביות "בן זונה, כוס אמא שלך".

בהמשך לאמור, הנאשם סירב לבקשת המאבטח במקום להזדהות ועל כן הזעיק המאבטח תגבורת. כל אותו הזמן הנאשם צעק וקילל את המאבטח. למקום הגיע הקב"ט מיקי אבישי וביקש מהנאשם להזדהות. הנאשם שוב סירב להזדהות ואיים בפגיעה שלא כדין בגופו של הקב"ט באומרו: "זוז יא בן זונה אני אזיין אותך", ושב ואיים עליו באומרו: "חכה יא בן זונה אתה לא מכיר אותי אנחנו ניפגש אני אזיין אותך", וכל זאת בכוונה להפחידו.

שוטר שהגיע למקום עזר למאבטח ולקב"ט לאזוק את הנאשם.

בהמשך לכך, איים הנאשם על המאבטח שלא כדין בכך שאמר לו כי "מזל שיש לי מה להפסיד אחרת הייתי מזיין אותך יא אפס אני אדאג שיפטרו אותך", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

2.           בהסכמת המאשימה צירף הנאשם 11 תיקים נוספים, הודה במיוחס לו בהם והורשע על פי הודאתו ב-8 עבירות של איומים, על פי סעיף 192 לחוק, ב-7 עבירות של העלבת עובד ציבור, על פי סעיף 288 לחוק ב-3 עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, על פי סעיף 275 לחוק וב-3 עבירות של הפרת הוראה חוקית, על פי סעיף 287(א) לחוק, הכל כמפורט להלן:

 

ת"פ 44547-03-14 (בית משפט השלום בטבריה) - על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום היה פארס סלמן (להלן: "השוטר פארס") שוטר במשטרת ישראל הממלא תפקידו כדין. בתאריך 13.7.13, סמוך לשעה 14:30, התקבלה הודעה בתחנת המשטרה בנוגע לאנשים המשתוללים סמוך לחוף קיבוץ כנרת.

3

השוטר פארס הגיע למקום, הבחין בנאשם והודיעו כי הוא עומד לרשום לו דו"ח בנדון. בתגובה, העליב הנאשם את השוטר פארס ואיים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו ובכוונה להפחידו באומרו לו: "אין לך מה לעשות, אתה גבר רק עם מדים, תרד לחוף אני אזיין אותך יא מזדיין".

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירות של איומים - על פי סעיף 192 לחוק ושל העלבת עובד ציבור - על פי סעיף 288 לחוק.

ת"פ 10272-01-14 (בית משפט השלום בראשון לציון). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 5.1.14 בשעה 04:54 לערך, באזור התעשייה בראשון לציון, עוכב הנאשם, בעודו תחת השפעת אלכוהול, לאחר שנחשד כי היה מעורב בקטטה וכן לאחר שנמצא כי הוא דרוש בצו הבאה במסגרת ת"פ 39685-04-13 בבית משפט השלום בתל אביב.

בשעה 8:24 לערך, בתחנת משטרת ראשון לציון, השתולל הנאשם בתא ההמתנה בו שהה ובעט בדלת התא. בתגובה, הודיע לנאשם השוטר מיכה קורבר, אשר מילא אותה העת את תפקידו כדין, על מעצרו ואזק את ידיו באזיקי ידיים משטרתיים.

מיד ובסמוך, איים הנאשם על השוטר מיכה, בפגיעה שלא כדין בגופו ובמשפחתו, באומרו לו מספר פעמים: "אני ירצח את הילדים שלך ויקבור אותם", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירות של איומים - על פי סעיף 192 לחוק ושל העלבת עובד ציבור - על פי סעיף 288 לחוק.

4

ת"פ 7659-04-14 (בית משפט השלום בראשון לציון). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, דורית טל (להלן: "המתלוננת") הינה חמותו לשעבר של הנאשם. בתאריך 27.11.13, בשעה 12:00 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם למספרה ברחוב הרצל 41 בראשל"צ, שם עבדה חמותו לשעבר, וגרם נזק במזיד בכך ששפך מים על רצפת המספרה, הפיל בקבוקי לק ואת מכשיר הטלפון של המתלוננת. עובר לאמור לעיל, בשעה שאינה ידועה למאשימה, איים הנאשם על המתלוננת בכך שהתקשר למכשיר הטלפון שלה ואמר לה כי יבוא אליה וישבור את החלונות בעסק שלה, וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה שלא כדין.

במעשיו כאמור ביצע הנאשם עבירת איומים - על פי סעיף 192 לחוק.

ת"פ 57735-03-14 (בית משפט השלום בראשון לציון). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 1.3.14 בשעה 18:08 לערך, ברחוב פריימן בראשון לציון, משהבחינה השוטרת סיגלית שרון בנאשם כשהוא נוהג בפראות ומבצע עבירות תעבורה המסכנות את המשתמשים בדרך, הורתה לנאשם לעצור בצד הדרך והודיעה לו שיקבל דו"ח תנועה. בנסיבות אלה, העליבה הנאשם באומרו: "יא סתומה מפגרת מי את בכלל, עכשיו אני מתקשר לאיציק מנשה מפקד התחנה שיפטר אותך, יא זונה שרמוטה, כל השוטרים מזיינים אותך בתחת, קראת לי זין, שיהיה לך לתרופות לאמא שלך חולה סרטן שתמות היום ובעזרת השם גם את תמותי היום" והמשיך בגידופים ובקללות.

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירה של העלבת עובד ציבור - על פי סעיף 288 לחוק.

תיק פל"א 281165/2014 (תחנת ראשל"צ) - ביום 24.6.14 איים הנאשם על דוד יצחק מעודה באומרו: " אני אגמור אתכם, אני אשרוף לכם את הבית ואתם לא תיהנו ממנו", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו שלא כדין.

במעשיו כאמור ביצע הנאשם עבירת איומים - על פי סעיף 192 לחוק.

5

ת"פ 35611-02-15 (בית משפט השלום בראשון לציון). על פי עובדות האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, מר שאול אהרון (להלן: "שאול") הינו שוטר בתחנת ראשון לציון. בתאריך 2.2.15 בשעה 16:20 לערך, ברחוב יהודה הלוי 66 בראשון לציון, הגיעו שוטרים כדי לבצע חיפוש בבית הנאשם. בנסיבות האמורות, אמר הנאשם לשוטרים: "כוס אמא של שאול הבן זונה הזה, יא בן שרמוטה הזין הזה, בא לי לבוא להרביץ לו" תוך שהוא מאגרף את ידו ומבצע תנועת אגרוף חדה. וכן אמר: "איפה שאול, הבן זונה הזה שלח אותכם? אני אזיין אותו, שלילדים שלו יהיה סרטן". בתחנת משטרת ראשון לציון (להלן: "התחנה"), לשם הובא, צעק הנאשם: "איפה שאול הבן זונה הזה", וכן: "אני מוכן להגיד לו את כל הדברים האלה, לשאול, בפנים, הבן של זונה מוצץ שיבוא למצוץ לי את הזין" ואמר לשוטר רונן ברונר: "מי אתה תזכור מאיפה באת". בהמשך, הובל הנאשם למשרד הזיהוי הפלילי בתחנה, שם אמר לשוטר וילנר: "איפה הרכז השרמוטה הזה שאול אהרון, אני אשים לו חצאית ואני אזיין את אמא שלו" וכן שיחזיר אותו למקום ממנו הגיע.

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירות של איומים - על פי סעיף 192 לחוק ושל העלבת עובד ציבור - על פי סעיף 288 לחוק.

על פי עובדות האישום השני בכתב האישום המתוקן ,בתאריך 2.2.15 בשעה 20:15 לערך, עת הובל הנאשם מתחנת המשטרה לבית חולים "אסף הרופא" (להלן: "בית החולים"), קילל הנאשם את השוטרים באומרו בין היתר: "יא בני זונות, תשרפו בגיהינום, משטרה של זונות, ינעל רכז המודיעין הזה שאול המזדיין בתחת לועס גת הלוואי יקבל סרטן". בהמשך, עת המתינו השוטרים עם הנאשם לבדיקה רפואית בבית החולים, אמר הנאשם לשוטרים: "חבל שהאוטובוס של שב"ס שנשרף זה לא אתם! שרמוטות, עבריינים עם תעודה, חכו אני אחכה לכם בחוץ ואזיין אותכם יא מזדיינים", וכן אמר: "אני אזיין את שאול שהילדים שלו לא יראו עוד יום".

6

לאחר שהשוטרים הסירו את אזיקי ידיו של הנאשם לצורך צילומו ברנטגן, ומשביקשו לכובלו בשנית, קילל הנאשם את השוטר אלי: "יא בן זונה", משך בחוזקה את ידו הימנית לאחור תוך שהוא מאגרף את ידו ומבצע תנועה לכיוונו של השוטר והתנגד לכבילתו עד אשר הורד ארצה על ידי השוטרים ונכבל. במהלך ניסיון להעניק לנאשם טיפול רפואי, קילל הנאשם את השוטר אלי קללות נמרצות נגדו ונגד משפחתו וכן אמר לו: "אני אזיין אותך בחוץ, אתה עוד לא יודע מי אני, אני אזיין את אשתך ואת הילדים שלך, תשאל את ערן עידן איזה מכות הוא קיבל ממני, ישבתי עליו שנה, גם עליך אני מוכן לשבת", והוסף שיאנסו את אשתו ושילדו ימות ואף ירק לעברו מספר פעמים. בנסיבות האמורות סירב הנאשם לקבל טיפול רפואי והשוטרים עזבו עימו את בית החולים.

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירות של איומים - על פי סעיף 192 לחוק, של העלבת עובד ציבור - על פי סעיף 288 לחוק ושל הפרעת שוטר במילוי תפקידו - על פי סעיף 275 לחוק.

על פי עובדות האישום השלישי בכתב האישום המתוקן, בתאריך 3.2.15 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, באולמו של כבוד השופט ע' מיכלס בבית משפט השלום בראשון לציון, התנהל דיון בעניינו של הנאשם. בנסיבות האמורות, העיר הטוען המשטרתי, השוטר דימיטרי שינקר לנאשם שלא ישוחח עם אימו, והנאשם בתגובה סימן לעברו של דימיטרי סימן אצבע משולשת ותנועות מגונות נוספות. בהמשך, הסתכל הנאשם על דימיטרי וצעק: "יש אלוהים בשמיים ישלם לכם", וכן קילל אותו: "בן זונה", "למה לעצור אותי, בן זונה, יא מניאק, תביא עדים, תביא פוליגרף, אלוהים ישרוף אותך".

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירה של העלבת עובד ציבור - על פי סעיף 288 לחוק.

ת"פ 22206-03-15 (בית משפט השלום בראשון לציון) על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 11.2.15, במסגרת מ"י 7170-02-15, הורה כבוד השופט מיכליס, בבית משפט השלום בראשון לציון, על שחרור הנאשם בתנאים, בין היתר למעצר בית מלא ברחוב יהודה הלוי 66 בראשון לציון, עד ליום 16.2.15, בפיקוח אימו, עפרה מעודה.

7

בתאריך 16.2.15 במסגרת מ"ת 35616-02-15 ביטל כבוד השופט קלייטמן את מעצר הבית אך ההחלטה עוכבה לצורך הגשת ערר. בתאריך 19.2.15, במסגרת עמ"ת 39816-02-15 הורה בית המשפט המחוזי מרכז על הארכת מעצר הבית שנקבע ביום 11.2.15. (להלן: "ההוראה החוקית")

בתאריך 6.3.15, בסמוך לשעה 23:10, עת ביקרו השוטרים בכתובת מעצר הבית, לא שהה הנאשם במקום והפר את ההוראה החוקית אשר ניתנה כשורה על ידי בית המשפט.

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית - על פי סעיף 287 (א) לחוק.

בנוסף, בתאריך 27.2.15, בסמוך לשעה 23:55, שהה הנאשם בשדרות הציונות בלוד ללא מפקחת והפר את ההוראה החוקית אשר ניתנה כשורה על ידי בית המשפט.

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית - לפי סעיף 287 (א) לחוק.

במהלך חקירתו בתאריך 9.3.15, בתחנת המשטרה, על ידי החוקרת אורלי ארמה, אמר הנאשם לחוקרת בסיום החקירה: "את אישה רעה שאלוהים ישלם לך ולילדים שלך הלוואי, את ארגון פשיעה, פרצוף שטן". מיד ובסמוך, ובעודו אזוק, קם הנאשם מהכסא, הלך לכיוון דלת היציאה למדרגות והדליק סיגריה. הנאשם סירב לבקשת החוקרת לכבות את הסיגריה ואף נשף את העשן על פניה של החוקרת. בהמשך אמר הנאשם לחוקרת: "פולסא דנורא לך ולילדים שלך בעזרת השם כמו שעשו לאריאל שרון, הלוואי שאלוהים ישלם לך ולילדים שלך".

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו - לפי סעיף 275 לחוק.

8

ת"פ 23853-04-15 (בית משפט השלום בראשון לציון). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 19.12.14, במהלך משמרת, הבחין ערן עידן (להלן: "השוטר ערן") בנאשם כאשר הוא נוהג ללא חגורה, לכן רשם לו דו"ח תנועה. בעקבות דו"ח זה, החל הנאשם לקלל ולגדף את השוטר ערן באומרו: "יא בן זונה יא בן שרמוטה מה אתה שווה בלי מדים". אך השוטר ערן התעלם ועזב את המקום.

באותו היום, הגיע הנאשם לתחנת המשטרה בראשון לציון והחל לצעוק ולקלל "איפה ערן עידן, שוטרים מזדיינים, שרמוטות". השוטר ערן יצא מחדרו וביקש מהנאשם להירגע, בתגובה אמר הנאשם לשוטר ערן: "זיינו אותך, זיינתי את החברה שלך, זיינו אותה ערבים". בהמשך, פרסם הנאשם בעמוד הפייסבוק שלו פוסט "ערן עידן קצין בתחנת ראשון, אמא שלך זונה בת אלף זונה, שיבוא עליך שבת שחורה... יא בן זונה עד מתי תחפש אותי שאתה בעבודה החברה שלך מזדיינת עם כל העולם".

בעקבות האמור לעיל, נשלחו השוטרים סופיה מילר ודרור דה-קלו לעכב את הנאשם. כאשר הגיעו לביתו סירב הנאשם לקום ממיטתו ולכן עוכב. בתחנת המשטרה, בחדר המעוכבים, שוב החל הנאשם מקלל ואף איים בפגיעה שלא כדין בשוטרת סופיה בכך שאמר לה: "אם לא היית שוטרת, היית אזרחית הייתי מראה לך מה זה, אך אל תקחי את זה בתור איום", וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה. בהמשך, איים הנאשם על השוטר דרור בפגיעה שלא כדין באומרו: "הומו, שיזיינו אותך בתחת, אלוהים ישלם לך, אם שנינו היינו בחוץ היינו רואים מי גבר, שהילדים שלך ימותו שערבים יאנסו את אשתך ואת ערן עידן".

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירות של איומים - על פי סעיף 192 לחוק, העלבת עובד ציבור - על פי סעיף 288 לחוק והפרעת שוטר במילוי תפקידו - על פי סעיף 275 לחוק.

9

ת"פ 51998-08-15 (בית משפט השלום בראשון לציון). על פי עובדות כתב האישום, בהמשך להוראה החוקית, המפורטת בעובדות ת"פ 22206-03-15 לעיל, בתאריך 10.3.15, במסגרת מ"ת 35616-02-15, בבית משפט השלום בראשון לציון, הורה כבוד השופט קלייטמן על שחרור הנאשם בתנאים מגבילים הכוללים, בין היתר, מעצר בית מוחלט בכתובת הבית בתוספת איזוק אלקטרוני. בהמשך, הוקלו התנאים המגבילים בהם היה מצוי הנאשם מעת לעת, עד שבתאריך 12.7.15 במסגרת מ"ת 35616-02-15, בבית משפט השלום בראשון לציון, הורה כבוד השופט קלייטמן כי הנאשם יוכל לצאת ממקום מעצר הבית במהלך שעות היום בכל עת בליווי ובפיקוח אימו, כאשר בין השעות 20:00 עד 8:00 בבוקר למחרת יהיה במעצר בית באיזוק אלקטרוני (להלן: "ההוראה החוקית השנייה").

בתאריך 14.8.15, סמוך לשעה 21:01, הפר הנאשם את ההוראה החוקית השנייה, בכך שעזב את כתובת מעצר הבית ולא שב אליה עד שנעצר ביום 26.8.15 סמוך לשעה 19:15 ברחוב נהריים בראשון לציון.

במעשיו כאמור, ביצע הנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית - לפי סעיף 287 (א) לחוק.

טיוטת כתב אישום בפל"א 384901/2015 (תחנת ראשון לציון) -בתאריך 27.8.15 בשעה 8:00 לערך, הובא הנאשם על ידי יחידת נחשון לאגף המעצרים בבית משפט השלום בראשון לציון.

בנסיבות המתוארות, עת הורד הנאשם מרכב העצורים, הוא נעמד, סירב להיכנס לאגף העצורים והחל להתווכח עם עצור נוסף שאינו מוכר למאשימה. הסוהר מיכאל בורוכוב, ששירת באותה עת כסוהר ביחידת נחשון של שירות בתי הסוהר, ביקש מהנאשם להיכנס לאגף העצורים. בתגובה איים עליו הנאשם באומרו: "אני אשב עליך שבעה, אני יודע איפה אתה גר ברמלה, אני יודע איפה אשתך עובדת, אני אקח אותך כפרויקט עד שאני יעלים אותך ואת כל המשפחה שלך".

10

במעשיו כאמור ביצע הנאשם עבירת איומים - לפי סעיף 192 לחוק.

3.           בהתאם למוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון הדיוני הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן.

התקבלו בעניינו שלושה תסקירים מהן עולה התרשמות שירות המבחן מהסיכון במצבו של הנאשם לביצוע עבירות אלימות ולפגיעה עצמית, כאשר לאורך כל תקופת האבחון הממושכת התקשה לשתף פעולה, לפנות למרפאה לבריאות הנפש ולהתגייס לקשר רציף ועקבי.

הנאשם התקשה בשמירה על קשר רציף עם שירות המבחן, ניתק עמם את הקשר לתקופות, לא הגיע למפגשים רבים מבלי להודיע וכן לא נענה לשיחות רבות של שירות המבחן וחידשו במצבי מצוקה וקושי בלבד.

כך דיווח להם כי הוא מצוי בחובות כספיים לגורמים עברייניים, כי הוא ובני משפחתו מצויים תחת איום קיומי והוא אף חווה אלימות קשה מצדם, אשר הובילה לאשפוזו למשך מספר ימים. בעקבות האיום שחש לחייו הפר את תנאי מעצר הבית ועזב את בית אמו למקום מסתור.

 

לאורך התקופה, על אף שחזר וביטא מוטיבציה מילולית לשינוי בחייו ולטיפול, בפועל נטה להשליך את האחריות למצבו על גורמים ונסיבות חיצוניות, נמנע מקידום מצבו והתקשה להתגייס להליך אבחוני במסגרת בריאות הנפש, חרף הבנתו את מורכבות מצבו ומשמעות אי שיתוף הפעולה.

לאור זאת התגבשה הערכת שירות המבחן כי התנהלותו של הנאשם משקפת היעדר כוחות ובשלות להשתלב בהליך טיפולי לשינוי מצבו ועל כן התקשו לבא בהמלצה טיפולית.

להערכת שירות המבחן בהתחשב בחוסר היציבות ההתנהגותית והרגשית המאפיינת את הנאשם, דפוסיו התוקפניים, קשייו בשליטה בכעסים ודפוסיו האימפולסיביים בעיקר בעתות לחץ ודחק ובהעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן בכל הנוגע לשילובו בהליך אבחון וטיפול, קיים סיכון גבוה להישנות עבירות אלימות וחומרתן הצפויה הינה בינונית.

11

בנסיבות אלה סבור שירות המבחן כי הנאשם זקוק למסגרת מאורגנת וסגורה בשב"ס, בעלת גבולות ברורים אשר תוכל לסייע בהפחתת הסיכון הנשקף במצבו.

לאור זאת המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה מוחשית וקונקרטית בדרך של מאסר בפועל.

 

4.           עובר לטיעונים לעונש העלתה ההגנה לעדות את גרושתו של הנאשם ואת עו"ד קונפורטי, אשר ייצג את הנאשם בתיקים שהוגשו נגדו בבית משפט השלום בראשל"צ ואשר צורפו במסגרת ההליך שבנדון.

 

הגב' שמרית מעודה, גרושתו של הנאשם, סיפרה כי בתקופת נישואיהם בין השנים 2009 ועד מרץ 2013 התנהל הנאשם באופן נורמטיבי ולא נפתחו נגדו תיקים והסתבכויותיו בפלילים הן פועל יוצא מהגירושין.

גב' מעודה הביעה נכונות לחזור לחיקו של הנאשם לטובת ילדיהם המשותפים ועל מנת לעזור לו והביעה את אמונה בו שישתנה.

עו"ד קונפורטי סיפר על אירוע אחד של אינטראקציה בין השוטרים לנאשם, בו שיתף אותו הנאשם בזמן אמת, ולפיו הגיעו שוטרים, אשר סירבו להזדהות, לבית הנאשם ללא צו חיפוש וביקשו ממנו לאפשר להם להיכנס לביתו. לאחר שהנאשם התייעץ עמו איפשר את כניסתם ולא נרשמה כל התנהגות חריגה של הנאשם באירוע זה, מה שמלמד לדעת עו"ד קונפורטי על התמתנות במזגו של הנאשם בשנה האחרונה.

5.           ב"כ המאשימה התייחס בטיעוניו לריבוי העבירות שביצע הנאשם ולחומרת העבירות המתעצמות עקב העובדה שהן בוצעו כלפי עובדי ציבור וגורמי אכיפת החוק ובהם גם אנשי הליווי של נחשון והאימה שהטיל על גורמי אכיפת החוק.

על כן, אף שככלל ביקש לקבוע כי מתחם הענישה ההולם בכל אחד מהתיקים בהן הורשע הנאשם, נע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר בפועל, מלבד בת.פ. 10272-01-14 ות.פ. 35611-02-15 בהם ביקש לקבוע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר ל-18 חודשי מאסר, סבור ב"כ המאשימה כי נוכח הפגיעה החריפה בערכים החברתיים המוגנים מתחם הענישה הכולל נע בין 18 ל-26 חודשי מאסר בפועל.

12

בתוך מתחם העונש הכולל ביקש להטיל על הנאשם את הרף העליון במתחם ואף לחרוג ממנו לחומרא בהתאם לסעיף 40ה לחוק, בשל נסיבות המעשים והעושה ובהן עברו הפלילי הקודם בעבירות דומות, היותו רצידיביסט, בהינתן שביצע עבירות דומות במקביל להתנהלותם של תיקים אחרים נגדו, כששירות המבחן ציין בתסקיר כי קיים סיכון גבוה להישנות העבירות ובהעדר אופק שיקומי ועל כן הרחקתו מהציבור נדרשת כדי להגן על שלום הציבור.

בנוסף עתר להטלת מאסר מותנה מרתיע וקנס גבוה.

 

6.           ב"כ הנאשם, שהייתה ערה לחומרת מעשיו של הנאשם ביקשה לבחון את מעשיו גם מנקודת מבט אחרת.

לדבריה, מדובר אמנם בנאשם חמום מוח ואימפולסיבי אך ניתן לראות שינוי לטובה בהתנהגותו בכך שלהבדיל מהעבר, אז גם תקף שוטר, כפי שעולה מגיליון הרשעותיו, בכל התיקים אותם צירף והנוגעים בעבירות הרלוונטיות כנגד גורמי אכיפת החוק, הרי שאף שביצע את העבירות בהיותו עצבני כשהוא נתון במשמורת המשטרה או שב"ס "הוא לא הרים יד" ולא נקט באלימות פיזית ואת זה ביקשה לזקוף לזכותו.

עוד ציינה לזכותו של הנאשם את העובדה שבכל תקופת נישואיו לא היה מעורב בביצוע עבירות, היה איש משפחה ואיש עבודה ועתה גרושתו מוכנה לתת לו הזדמנות וזה השיקום הטוב ביותר.

נכון שמהתסקירים עולה שהנאשם מתקשה להיות בהליך טיפולי, אך לטענתה במסגרת מאסרו האחרון ממנו השתחרר בשנת 2008 עבר הליך טיפולי ויחד עם נישואיו חלה הפסקה במעורבותו הפלילית.

ב"כ הנאשם ביקשה לראות בצירוף כל תיקיו הרלוונטיים משום הבעת חרטה, קבלת אחריות, כפי שעולה ממכתב ההתנצלות שכתב לאחד השוטרים בת.פ. 10272-01-14 וחיסכון בזמן שיפוטי ניכר.

13

ב"כ הנאשם סבורה כי את מתחם הענישה יש לקבוע לא על פי כל תיק ותיק, כעתירת ב"כ המאשימה, אלא על פי סוגי העבירות שביצע הנאשם ומכאן ביקשה לקבוע כי מתחם הענישה בגין עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור נע בין אי הרשעה ושל"צ עד מאסר על תנאי, לגבי עבירות האיומים ביקשה לקבוע מתחם הנע בין אי הרשעה ושל"צ ועד מספר חודשי מאסר ובגין העבירה של הפרת הוראה חוקית ביקשה לקבוע מתחם הנע בין מאסר על תנאי למאסר קצר של מספר חודשים.

כענישה כוללת עבור כל התיקים שצירף ביקשה להסתפק ב-6-8 חודשי מאסר בפועל לכל היותר והביעה תרעומת על עתירת ב"כ המאשימה לחרוג לחומרא ממתחם הענישה בעניינו של הנאשם כשהיא תוהה האמנם יש להגן על הציבור מפניו, כשאת איומיו היפנה כלפי גורמי אכיפת החוק בעת שהיה אזוק, כשבאינטראקציה איתם חווה רגשי נחיתות.

 

7.           תיקון 113 לחוק העונשין ביקש להבנות את הענישה על בסיב העיקרון המנחה של הלימה בין מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין ומידת העונש המוטל עליו.

בשלב ראשון הורה המחוקק יש לקבוע את מתחם העונש ההולם וזאת בהצטבר שלושה גורמים: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה ונסיבות הקשורות בעבירה.

 

בעניינינו לא מדובר באירוע אחד אלא ב-12 אירועים שונים שהעניין המקשר ביניהם הוא סוג הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים.

 

נכון שאם נפרוט כל מקרה, כעתירת המאשימה, או כל סוג של עבירה, כעתירת ב"כ הנאשם, לפרטיו ינועו מתחמי הענישה בין רף תחתון של מאסר על תנאי או לכל היותר מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות ובנסיבות חריגות אף אי הרשעה ושל"צ לבין רף עליון של מספר חודשי מאסר בפועל, בין אם על דרך של עבודות שירות ובין אם מאחורי סורג ובריח.

אלא שאת מעשיו של הנאשם יש לשפוט על פי סך כול מעשיו בהצטברותם, שרק אז מצטיירת התמונה בכללותה על כל חומרתה ונותנת מימד אחר על נקודת המבט ממנה יש לגזור את מתחם העונש ההולם.

14

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם, הפגיעה בכושר ההרתעה של גורמי אכיפת החוק, ההגנה שיש לתת לגורמי אכיפת החוק שיבצעו את תפקידם ללא מורא, שאלמלא כן עלול להיפגע הסדר הציבורי ומנגנון השמירה על מוסדות אכיפת החוק וכן נפגע הערך החברתי המוגן של שמירה על מעמדם וכוחם של צווי בית המשפט ושל מערכת אכיפת החוק כולה.

מעשיו החוזרים ונשנים של הנאשם כנגד לובשי המדים האמונים על שמירת הסדר הציבורי ושלום הציבור, ופגיעה במערכת שלטון החוק, מלמדת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה גבוהה.

בהתחשב במכלול הנסיבות הקשורות בכל אחת ואחת מהעבירות אותן ביצע הנאשם וטיבן של העבירות אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל-21 חודשי מאסר בפועל.

בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם, הכולל 5 הרשעות קודמות כולן בעבירות כנגד עובדי ציבור ובעיקר כנגד שוטרים ובהן עבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים, העלבת עובד ציבור, שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר והעובדה שלא היה גם במאסרים שהוטלו עליו עד היום כדי להרתיעו, ואת העדר האופק השיקומי, בדחותו את ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו לו על ידי שירות המבחן כדי להשתלב בטיפול במסגרתם ו/או במסגרת פסיכיאטרית על פי הצורך.

מאידך לקחתי בחשבון את הודאתו וצירוף כל תיקיו, קבלת האחריות, הבעת החרטה, החיסכון בזמן השיפוטי, אי נקיטה באלימות פיזית וההזדמנות שמבקשת גרושתו לתת לו בניסיון אולי אחרון לשקמו מחוץ למסגרות המקובלות.

כך או כך לא מצאתי כי ראוי בנסיבות המקרה על אף הצטברותן הרבה ועברו הפלילי של הנאשם, לעשות שימוש בהוראת סעיף 40ה לחוק העונשין.

 

8.           לסיכום, בשקלול כל הנתונים לקולא ולחומרא, מצאתי שיש למקם את עונשו של הנאשם במרכז מתחם הענישה ועל כן אני מטילה עליו את העונשים הבאים:

15

א            . מאסר בפועל למשך 13 חודשים מיום מעצרו ובניכוי ימי מעצרו בגין כל התיקים שצירף.

ב. מאסר על תנאי של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע, למעט עבירה של העלבת עובד ציבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.

ג.            מאסר על תנאי של 2 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של העלבת עובד ציבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.

ד. הנאשם ישלם קנס בסך 1,800 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

ה. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 4,000 ₪ להימנע מכל עבירה בה הורשע במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

 

 

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ו, 16 נובמבר 2015, בנוכחות הצדדים.

 

                                                   חתימה