1

 

 

 

נוכחים:

מטעם המאשימה- עו"ד תומר בן חמו

מטעם הנאשם - בעצמו וע"י עו"ד שלמה אלכביר - מהסנגוריה

 

 

גזר דין

 

כתב האישום ופרטי הסדר הטיעון

1.         כנגד הנאשם הוגש ביום 26.10.14, כתב אישום המייחס לו עבירות שעניינן גניבת רכב ונהיגת רכב ללא רישיון נהיגה. על פי הנטען, בתאריך 22.10.14, במושבה כנרת, נטל הנאשם ללא רשות הבעלים מפתחות קטנוע השייך למר יוסף צור. בסמוך לאחר מכן, באותו יום בשעות הערב, הגיע הנאשם, יחד עם אחר, אל הקטנוע, עלה עליו ודרדר אותו מספר מטרים על מנת שלא להרעיש אך נתפס ע"י שוטרים שהגיעו למקום.

 

2.         בישיבה שהתקיימה ביום 6.11.14, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן בשימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413 ג' ריישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, ונהיגת רכב ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה. במסגרת הסדר הטיעון סוכם כי התביעה תבקש להרשיעו והסנגור יבקש להימנע מהרשעתו. הנאשם הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר אשר יתייחס אף לשאלת ההרשעה.

2

 

תסקירי שירות המבחן וההליכים בבית המשפט:

 

3.         תסקיר ראשון בעניינו של הנאשם הוגש לבית המשפט ביום 9.2.15. מן התסקיר עולה כי עסקינן בבחור צעיר אשר חווה קשיים תפקודיים בילדותו וחווה מעברים שונים במערכות החינוך והחברה, ואף הופנה למסגרות לתלמידים בעלי קשיים רגשיים והתנהגותיים. ביום 29.4.13, הועמד הנאשם בצו מבחן למשך שנה, במסגרת שירות המבחן לנוער, בגין סיוע להתפרצות למגורים, וזאת ללא הרשעה. בהתייחסו לעבירות נשוא תיק זה קיבל הנאשם אחריות לביצוען. לדבריו הגיע לראיון עבודה במושבה כנרת ובצאתו הבחין בקטנוע והחליט לקחת את המפתחות ולחזור בהמשך למקום. לדבריו הדבר נבע משעמום והוא לא חשב על השלכות מעשיו. שירות המבחן לא התרשם כי הנאשם מגלה אמפטיה כלפי נפגע העבירה אלא מנסה להרחיק ולהדחיק את רגשותיו של הקורבן. הנאשם מנסה להמעיט מחומרת מעשיו ואף אמר "אפשר לחשוב מה עשיתי". שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו בעל יכולות וכישורים נמוכים, קושי לשלוט בדחפיו ולכן בעל סיכון גבוה להתדרדר. הנאשם אף הביע התנגדות ליטול חלק בתוכניות שיקומיות מטעם שירות המבחן וטען כי אינו זקוק לטיפול נוסף. לנוכח האמור שירות המבחן העריך כי הנאשם זקוק לגבול מוחשי שיבהיר לו את מידת השפעת מעשיו על אורח חייו ולכן נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו, ואף ציין כי לא מתקיימים במקרה זה הפרמטרים הדרושים לאי הרשעה.

 

4.         בישיבה שהתקיימה בתאריך 9.3.15, ובעקבות האמור בתסקיר, ביקש הסנגור להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר משלים. לדבריו שירות המבחן הרים ידיים מהר מדיי. לדבריו, הנאשם אמור להתגייס בקרוב וקשה להשלים עם הרשעתו בדין. כב' סגן הנשיא (כתוארו אז) השופט פורת דחה בקשה זו לאחר שהתרשם כי אין הצדקה לכך, נוכח האמור בתסקיר, ולכן הרשיע את הנאשם והורה לצדדים לטעון לעונש. משעתר התובע למאסר שירוצה בעבודות שירות הופסק הדיון והנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות לבחינת כשירותו לביצוען.

 

3

5.         בישיבה שהתקיימה בתאריך 7.5.15, לאחר שהתקבלה חוות דעת הממונה לפיה הנאשם כשיר לעבודות שירות, השלימו הצדדים טיעוניהם לעונש. התובע חזר על עתירתו למאסר שירוצה בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה, מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה. הסנגור הציג לבית המשפט צו לפיו הנאשם אמור להתגייס לצה"ל ביום 10.5.15 ולכן, כדי לא לחבל באפשרות זו, עתר לביטול ההרשעה. כב' השופט פורת, לפנים משורת הדין, נעתר לבקשתו, ביטל את ההרשעה אך ציין כי אין בכך משום הבטחה או יצירת ציפייה כלשהי, אלא הדבר נעשה במטרה לאפשר לנאשם להתגייס ובית המשפט יחזור וישקול את עניינו, לרבות חידוש הרשעתו, לאחר קבלת תסקיר משלים.

 

6.         בעקבות האמור, הוגש לעיון בית המשפט ביום 21.9.15 תסקיר משלים, ממנו עולה כי הנאשם משרת כמחסנאי בבסיס שמשון. בשיחה שערך שירות המבחן עם מפקדו הישיר עלה כי ישנם קשיים באופן תפקוד הנאשם. לדברי מפקדו, על אף הצהרותיו בדבר רצונו לתקן דרכיו, בוחר הנאשם לעיתים שלא להתייצב בבסיס, מתקשה להגיע בזמן, מסרב לבצע את הנדרש ממנו וטוען כי אין לו כל בעיה לעמוד על כך למשפט. במקביל, נוהג הנאשם להתחרט לעיתים על דבריו ומתחייב לבצע את המוטל עליו, אך הדבר אינו עומד במבחן הלכה למעשה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם משחזר אף במהלך שירותו הצבאי את אופן תפקודו הקודם, וניכר כי תפקודו מתאפיין בעליות ומורדות, קושי בקבלת סמכות ופער מהותי בין הצהרותיו לכוחותיו לממשם בפועל. הנאשם שוב הביע חוסר רצון בשינוי או שיקום. שירות המבחן שוב התרשם כי הוא מתקשה לשלוט בדחפיו ועלול להתפרץ בזעם על מנת להשיג תחושת שליטה וכוח. קיים עדיין סיכון בינוני-גבוה להישנות מעשים עוברי חוק ולכן שירות המבחן שוב נמנע מהמלצה בעניינו, לרבות בשאלת ההרשעה.

 

7.         בישיבה שהתקיימה בתאריך 11.10.15 ועל אף האמור בתסקיר המשלים, עתר שוב הסנגור להימנע מהרשעת הנאשם כדי לא לקטוע את הדרך החדשה במסגרת הצבאית. כב' השופט פורת החליט לדחות את התיק פעם נוספת כדי לבחון את התנהלות הנאשם.

 

4

8.         בעקבות דחייה זו, הוגש לעיון בית המשפט תסקיר משלים נוסף אשר נערך ביום 5.1.16. מתסקיר משלים זה עולה כי הנאשם עזב את בסיסו הקודם והועבר לשרת כעובד מטבח בבסיס "ציפורית". מפקדו טען כי אינו מכיר אותו יתר על המידה מאחר ושולב בבסיס לאחרונה. לפגישה הראשונה שתואמה עם הנאשם בשירות המבחן הוא לא התייצב. בפגישה שהתקיימה לאחר מכן, מסר הנאשם כי לא הסתדר עם מפקדו הקודם ולכן עבר לתפקיד אחר בבסיס. מדובר בתפקיד שלישי אליו עובר הנאשם בחודשים האחרונים. שירות המבחן התרשם מקושי להסתגל, לתפקד ולהתמיד במסגרות ומקושי להתנהל מול גורמי סמכות. הנאשם ציין כי אושר לו לשרת שבוע - שבוע, וכן לשלב עבודה בזמן השירות ואף הביע רצון לפתוח פיצוצייה בעיר. שירות המבחן חוזר שוב על הערכתו כי קיים פער מהותי בין הצהרותיו המילוליות של הנאשם לבין כוחותיו ויכולותיו לממשם בפועל. שוב נבחנה אפשרות שילובו בטיפול אך להערכת שירות המבחן הנאשם אינו בשל לכך, הוא ממוקד כיום בניסיון לסיים את ההליך המשפטי ולהתמקד בעבודה ובפרנסת המשפחה ואינו פנוי להתבוננות פנימית במסגרת שירות המבחן. לכן שירות המבחן נמנע מהמלצה, לרבות אי הרשעה בדין.

 

9.         בישיבה שהתקיימה בתאריך 12.1.16 בפניי, חזר ב"כ התביעה על טיעוני התביעה לעונש, לרבות הרשעת הנאשם. הסנגור טען כי מדובר באירוע שהתרחש לפני 15 חודשים, במהלכו בסה"כ דרדר הנאשם קטנוע למספר מטרים בלא שהיה ברשותו רישיון נהיגה. הנאשם התגייס לצה"ל ורואה בכך הזדמנות לשנות את מציאות חייו. הנאשם בא ממשפחה של עבריינים ועושה צעדים לשינוי דרכו ולכן עתר לאי הרשעתו. הנאשם ציין כי כיום הוא משרת בבסיס ציפורית לאחר שעבר שני בסיסים. בעקבות מצבו הכלכלי הוא עובד תוך כדי שירותו הצבאי.

 

אי ההרשעה - דיון:

 

10.       כלל יסוד הוא כי מי שנקבע כי ביצע עבירה יורשע במיוחס לו, ורק במקרים חריגים שבהם אין יחס סביר בין חומרת העבירה ונסיבותיה לבין הנזק הצפוי מן ההרשעה, יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו להימנע מהרשעת הנאשם בדין. ככלל, נקבעו בפסיקה שני מבחנים מרכזיים לסיום הליך ללא הרשעה:

א.        סוג העבירה, חומרתה ונסיבותיה והאם אפשר בנסיבות אלה לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי שיש בהרשעה.

ב.      נסיבותיו האישיות של הנאשם והפגיעה הצפויה לו והאם הנזק הצפוי להיגרם לו עקב ההרשעה הינו כזה הפוגע בסיכויי שיקומו וחורג מהראוי בנסיבות העניין.

(ראו ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 337 (1997)); רע"פ 6904/09, בלוך נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], מיום 26.11.09; ע"פ 9150/08 מדינת ישראל נ' ביטון [פורסם בנבו], מיום 23.7.09 וכן רע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], מיום 2.8.10).

5

 

11.       עוד נקבע בפסיקת בתי המשפט כי קיימת מקבילית כוחות בין המבחנים השונים, וככל שכוחו של האחד רב יותר, ניתן להסתפק בעוצמה חלשה יותר במבחן השני.

לעניין זה ראו עפ"ג (מח' מרכז- לוד) 44406-12-11‏ ‏שואהנה נ' מדינת ישראל (16.2.12) כב' השופט רמי אמיר:

"שיקולי השיקום הם רק אחד משיקולי הענישה, ולכן דרישת הנזק המיוחד הנובע מעצם ההרשעה נשקלת כנגד חומרת העבירה, וכנגד תכליות הענישה המבוססות על חומרת העבירה, קרי הרתעת הנאשם והרתעת הרבים. שקילה משולבת זו של תכליות ושיקולי הענישה נעשית כבמקבילית כוחות, כך שככל שהעבירה פחותה בחומרתה כן ניתן משקל יתר לשיקולי השיקום, וממילא נפחית במידת החומרה והקונקרטיות שנידרוש מהנזק הנובע מההרשעה. אין זו רטוריקה משפטית שמכסה על פרקטיקה שיפוטית אחרת. מדובר בשיקול דעת שיפוטי שמיושם בנסיבות כל עניין על ידי איזון הולם של שיקולי הענישה השונים".

באותה פרשה ציין כב' השופט (כתוארו אז) מנחם פינקלשטיין כי יתכן שהפתרון לקשיים אשר ניצבים בפני בתי המשפט בישום הלכת כתב יימצא בכך שמול האינטרס הציבורי יעמדו נסיבותיו האישיות של הנאשם כולן, בלא שהדגש העיקרי יהיה על סיכוי העסקתו בעתיד (שם, בפסקה 14).

 

12.       העבירות בהן הודה הנאשם פוגעות בערכים מוגנים כגון שמירה על קניינו של הפרט וחופש הפעולה שלו. ראה אף החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 2666/12 אמיר עטאלה נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23/04/12), על חומרת עבירת נהיגה ללא רישיון, בקובעו:

"נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת... ומעבר לכך, נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור...".

 

6

13.       מתחם הענישה הראוי בנסיבות המקרה הינו החל מאי הרשעה והטלת צו מבחן ו/או של"צ, עובר למאסר על תנאי ועד למאסר למשך מספר חודשים, כך שניתן לרצותו בעבודות שירות, בצירוף עונשים נלווים, לרבות רכיב כספי.

 

14.       הבחירה שלא להרשיע נאשם משקפת את בחירת בית-המשפט לנקוט בעניינו אמצעי שיקום חלף הסנקציות התגמוליות. בהיעדר הרשעה גוברת יד האמצעים המתקנים - המבחן ועבודות השירות לתועלת הציבור, ובין האמצעים האלה אך טבעי הוא לכלול את החיוב בפיצוי הנפגע. במקרים מסוימים אף עשויה ההחלטה לחייבו בתשלום פיצויים לנפגע להקל על הבחירה שלא להרשיעו.

 

15.       בע"פ 8528/12 ציפורה אלירן נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 3.3.13) קבע כב' השופט שוהם, בהסתמך על פסיקה קודמת כי -

"הימנעות מהרשעה של מי שאשמתו הוכחה הינה בגדר "חריג שבחריגים" וכן "על ביהמ"ש לבחון בראש ובראשונה, את השאלה האם סוג העבירה וטיבה, על רקע הנסיבות הקונקרטיות של המקרה, מאפשרים להימנע מהרשעה. בשלב השני, יש להידרש לשאלה, האם עצם ההרשעה עלול לפגוע "פגיעה חמורה" בשיקומו או בעתידו של הנאשם, וכפי שנקבע בעניין ביטון, על בית המשפט להשתכנע "כי הפגיעה הקשה שתיגרם לנאשם בעטיה של הרשעה, אינה שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית המעטה שזו תניב".

            עוד נקבע, כי בבוא בית המשפט לבחון את הנזק העלול להיגרם לנאשם, יש להתייחס לנזק מוחשי-קונקרטי, ואין להידרש לאפשרויות תיאורטיות, על פיהן עלול להיגרם לנאשם נזק כלשהו בעתיד. בעניין פריגין ציינתי, בהקשר זה, כי קבלת הגישה, לפיה יש לבחון נזקים אפשריים, העלולים להתרחש בעתיד, גם אם מדובר בנאשמים צעירים, "תחייב את בית המשפט להידרש לתרחישים תיאורטיים, שאין לדעת אם יתממשו בעתיד, ולא ברור כלל עד כמה תהיה להרשעה בדין השפעה על התכנותם של אותם תרחישים".

7

(ראה גם החלטותיו של כב' השופט שוהם ברע"פ 5115/13 מנחם שרון נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 8.9.13; ברע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 4.3.13 וברע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.12.12).

 

16.    באשר לסוגיית חומרת העבירה והפגיעה בשיקולי הענישה האחרים, סבורני כי במקרה דנן מדובר בעבירה שאינה ברף חומרה גבוה ועל כן על פניו מאפשרת היא בחינת סוגיית ההרשעה, כפי שנעשה במקרה זה לאחר שבית המשפט דחה מספר פעמים את הדיונים בעניינו של הנאשם לקבלת תסקירים וכדי לאפשר לו להתגייס לצה"ל ולבחון השתלבותו במסגרת זו.

 

17.    עם זאת, אינני מקבל את הגישה לפיה עסקינן בסה"כ בדרדור קטנוע למספר מטרים בהיעדר רישיון נהיגה. יש בכך כדי לגמד את חומרת מעשיו של הנאשם, להתעלם מקורבן העבירה ולשדר לנאשם מסר לפיו מעשיו נסלחים. מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם נתפס במקום על ידי שוטרים. אינני סבור כי התייחסות למעשיו כמשובת נעורים או כדבר אשר נבע משעמום בלבד מתקבלת על הדעת. סבורני כי נוכחות השוטרים במקום דווקא סייעה לנאשם להימנע ממעשה חמור אף יותר.

 

18.    על אף שחומרת העבירות מאפשרות בחינת הצדקת ההרשעה, סבורני כי בחינת מכלול נסיבות העניין, ובעיקר האמור בתסקירי שירות המבחן, מובילים למסקנה לפיה אין מקום להימנע מהרשעה במקרה זה.

 

19.    עסקינן בנאשם צעיר אומנם, אך לחובתו תיק קודם אשר הסתיים באי הרשעתו בדין בבית משפט לנוער, לנוכח היותו קטין בעת ביצועה של העבירה. לנאשם ניתנה הזדמנות בעבר לשנות דרכיו ועל אף האמור ביצע את העבירות נשוא התיק שלפניי.

 

8

20.    מחודש נובמבר 2014, לאחר שהודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, דחה בית המשפט את הדיון בעניינו של הנאשם פעמים רבות, ומאז נתון הוא במעקב של שירות המבחן ושל בית המשפט. מן התסקירים עולה בבירור כי על אף הזמן הרב שחלף מאז הודה הנאשם במיוחס לו לא חל שינוי משמעותי בגישתו לחיים, לא חל שינוי במאפייני אישיותו ולאורך תקופה זו קיים פער מהותי בין הצהרותיו המילוליות לבין יכולתו להתמודד עם הקשיים הנובעים מהתנהלותו. למעשה על אף הזמן הרב שחלף הנאשם לא החל כלל בתהליך טיפולי שיקומי. לנוכח עמדת הנאשם השוללת הליך שיקומי שכזה, ומאחר ואין חשש כי הרשעת הנאשם תסכל הליך שיקומי כלשהו, סבורני, כאמור, כי אין מקום להימנע מהרשעת הנאשם.

 

21.    כשירות המבחן אף אני התרשמתי כי הצהרותיו המילוליות של הנאשם אינן עומדות במבחן המציאות. הנאשם אומנם התגייס לשירות בצה"ל מכוח החובה המוטלת על כל צעיר בגילו, אך אף במהלך שירותו הצבאי עד כה חוזרים ועולים התסמינים והקשיים המלווים את הנאשם לאורך חייו. הנאשם מגלה חוסר יציבות אף בשירותו הצבאי ובזמן קצר יחסית החליף בסיסים ותפקידים וכיום אף החל לשרת שבוע - שבוע. סבורני כי הדבר מעורר חשש שמא הנאשם יבחר בשלב מסוים אף להתנער מחובותיו כחייל ולהתמקד בצרכיו האישיים, כפי שעשה עד כה, כך שהדבר יוביל לסיום שירותו הצבאי בטרם עת.

 

22.    על אף המעקב הארוך והיסודי של שירות המבחן אחר הנאשם במסגרת הליך זה, לא השתנתה גישת הנאשם לפיה הוא אינו זקוק להליך טיפולי, והוא מגלה בנחישות חוסר רצון להירתם להליך כלשהו אשר יסייע לו לרכוש כלים להתמודדות עם קשייו ומאפייני אישיותו המעכבים את תהליכי השינוי עליהם הוא מצהיר מילולית.

 

23.    שירות המבחן נמנע מהמלצה כלשהי, לרבות אמירה חד משמעית כי עניינו של הנאשם אינו עומד בקריטריונים הדרושים לאי הרשעה בדין. סבורני כי אמירה זו של שירות המבחן כגורם מקצועי, וכאמירה חריגה מטעמו, מגלמת ספקנות באשר לרצון הנאשם לערוך שינוי אמיתי בחייו וכי רצונו הוא אך סיום ההליך המשפטי בצורה מיטבית. לנוכח האמור בתסקירי שירות המבחן סבורני כי אין מנוס מהרשעת הנאשם בדין בצירוף ענישה מרתיעה הצופה פני עתיד, כך שהדבר יהווה עבור הנאשם תמרור אזהרה לעתיד לבוא. סבורני כי אי הרשעתו שוב, תשדר לנאשם מסר לפיו מעשיו נבחנים תמיד בהתאם לגילו הצעיר וממילא הסנקציה אשר תרחף מעל ראשו אינה משמעותית. בהיעדר הליך שיקומי אין בהרשעת הנאשם כדי לגרום לפגיעה ממשית כלשהי.

 

9

24.    באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לקחתי בחשבון את הודאת הנאשם במיוחס לו ונטילת האחריות על מעשיו; חלוף הזמן מאז ביצוען של העבירות; את עברו הכולל עבירה בגינה לא הורשע; נסיבותיו האישיות הקשות, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן. הנאשם גדל בסביבה עבריינית, בקשיים לא מבוטלים ומן הראוי ליתן לכך משקל בענישתו.

 

25.    באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי ראוי במקרה זה לבכר את שיקולי הגמול וההרתעה. עם זאת, מאחר והנאשם בעיצומו של שירות צבאי ולנוכח נסיבותיו האישיות והכלכליות, החלטתי להימנע מהטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות ומקנס כספי.

 

סוף דבר:

 

26.       אשר על-כן, הנני מורה כדלקמן:

א.          החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן - שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון.

ב.           אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שנתיים החל מהיום, שלא יעבור ויורשע בכל עבירת רכוש, למעט החזקת נכס החשוד כגנוב, ולרבות עבירות של נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, ו/או שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ו/או נהיגה בזמן פסילה.

ג.             חתימה על התחייבות בסך של 2,000 ₪, או 20 ימי מאסר תמורתה, לפיה ימנע הנאשם במשך שנתיים מהיום מביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

ד.         אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 חודשים מהיום.

הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט או לחילופין יפקיד תצהיר מאומת וחתום, במידה ואין ברשותו רישיון נהיגה. הובהר לנאשם, כי מרוץ הפסילה יחל לאחר הפקדת הרישיון או התצהיר. עם זאת חל עליו איסור לנהוג ברכב מנועי החל מהיום.

10

ה.        6 חודשי פסילה על תנאי שלא יעבור במשך שנתיים מהיום עבירה של נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף או נהיגה בזמן פסילה.

 

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר הדין לשירות המבחן.

                 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 ימים.

 

 

ניתן והודע היום ט"ו אדר א' תשע"ו, 24/02/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

 

אכן המסמך מטעם מפקדו של הנאשם לא הועבר לעיוני עובר למתן גזר הדין ועיינתי בו עכשיו לאחר הקראת גזר הדין ואין במסמך זה כדי לשנות מהחלטתי ומרכיבי הענישה.

 

בגזר הדין התייחסתי בצורה מפורטת למכלול הנסיבות לרבות לשירותו הצבאי של הנאשם.

 

רכיבי הענישה עליהם החלטתי מאזנים בין מכלול השיקולים ולמעשה נותנים לנאשם הזדמנות להמשיך בשירותו הצבאי ואף להשלימו בתקווה שיעשה כן.

 

באשר לרכיבי הפסילה, החלטתי בכל זאת על אף שלא הייתה עתירה על כך לגזור על הנאשם רכיבים אלה מאחר והללו נובעים בצורה ישירה מן העבירות בהן הורשע הנאשם.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר א' תשע"ו, 24/02/2016במעמד הנוכחים.