ת"פ 39491/09/17 – מדינת ישראל נגד חייקה אדרי – נוכח
|
||||
|
|
02 נובמבר 2020 |
||
|
ת"פ 39491-09-17 מדינת ישראל נ' אדרי
|
|||
בפני |
כב' השופטת נגה שמואלי-מאייר, סגנית נשיא
|
|
||
1
ע"י באות כח עוה"ד הילה מלול והגב' סיגלית סטמקר-לוי - נוכחות |
המאשימה
|
נ ג ד |
|
חייקה אדרי - נוכח ע"י ב"כ עו"ד שרון וקנין - נוכח |
הנאשם |
הנאשם:
ככל שבית המשפט ישית עלי עבודות שירות, אני נותן את הסכמתי כי הממונה יערוך לי בדיקות אקראיות לגילוי שרידי סם.
גזר דין |
א. רקע עובדתי
1. כנטען בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן, במהלך התקופה שבין דצמבר 2016 ועד לספטמבר 2017, הפעילה משטרת ישראל את נ.פ 557735/13 כסוכן סמוי (להלן: "הסוכן"), לשם איסוף ראיות נגד חשודים שונים הן בתחום הסמים והן בתחום אמצעי לחימה. בכל האירועים שבמוקד כתב האישום, פעל הסוכן במסגרת תפקידו ועל פי הנחיית מפעיליו. עוד נטען, כי בין הנאשם לסוכן ישנה היכרות מוקדמת.
2. כנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 09.05.2017 בסמוך לשעה 18:31, התקשר הסוכן למספר הפלאפון של הנאשם על מנת לתאם עמו ביצוע עסקת סמים. מיד ובהמשך לכך, שאל הסוכן את הנאשם: "יש מצב שתעשה טלפון לבחור ההוא" (לשם ביצוע עסקה בסם מסוג קוקאין) ולכך השיב הנאשם: "נדבר מחר".
3. בהמשך למתואר לעיל, ביום 10.05.2017 בשעה 18:28, התקשר הסוכן לנאשם ואילו הנאשם ביקש מהסוכן שיעבור אצלו. לאחר מכן ובאותו המועד בשעות הערב, הגיע הסוכן לבית העסק של הנאשם (להלן: "המקום"), שם, ציין הנאשם בפני הסוכן כי יש לו כיוון אחר, משהו יותר טוב במחיר של 400 שקלים ליחידה, תוך שהשניים סיכמו ביניהם כי יעמדו בקשר בהמשך. וכך, ובאותו הערב, עדכן הנאשם את הסוכן כי האחרון יוכל להגיע אליו יום למחרת על מנת לרכוש ממנו הסמים.
4. עוד נטען, כי ביום 11.05.2017 בסמוך לשעה 12:34, התקשר הסוכן לטלפון של הנאשם על מנת להשלים את עסקת הסמים.
5. בהמשך למתואר לעיל, בשיחת הטלפון, מסר הסוכן לנאשם את הדברים הבאים: "תשמע תכין לי גם מגש כמו שהכנת לי פעם שעברה, אני 10 דקות אצלך", וזאת כאשר הוא מתכוון לרכישת סם מסוכן מסוג קוקאין כפי שרכש מהנאשם בעבר. בתגובה לכך השיב הנאשם לסוכן: "סבבה".
6. בהמשך לכך, הסוכן נכנס למקום והעביר לנאשם סך של 4,000 ₪ בתמורה ל-10 יחידות של סם מסוכן מסוג קוקאין.
2
7. עוד ובהמשך, יצא הנאשם אל רכבו של הסוכן, ובעוד הסוכן ישוב ברכב, העביר הנאשם לסוכן מבעד לחלון הקדמי של הרכב, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 5.3370 גרם נטו, המחולק ל-10 יחידות.
8. במעשיו המתוארים לעיל, סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 5.3370 גרם נטו וזאת בתמורה ל-4,000 ₪.
9. הנאשם הודה במיוחס לו לעיל, ועל יסוד הודאתו זו, הורשע בעבירה של ייצוא, יבוא, מסחר, הספקה סמים מסוכנים לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים").
10. הצדדים לא הגיעו להסדר בעניין העונש, אך הוסכם כי הנאשם יופנה לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו, וכי כל צד יהא רשאי לטעון לעונש כראות עיניו. עוד ובמעמד זה הצהירה המאשימה כי עמדתה העונשית הינה למאסר ממושך וענישה נלווית.
11. בעניינו של הנאשם התקבלו כמה תסקירים ובסופם, ציין שירות המבחן כי במידה ובית המשפט ימצא לנכון להטיל על הנאשם עונש מאסר, אזי מומלץ כי המאסר ירוצה בעבודות שירות לצד צו מבחן. בגוף התסקירים, עומד שירות המבחן על קורות חייו וחיי משפחתו של הנאשם, על מאפייניו האישיותיים, יחסו לעבירה, עברו הפלילי, ועל ההליכים הטיפוליים שנעשו בעניינו, ועוד. מטעמים של צנעת הפרט לא אעלה עלי גזר הדין את כל המפורט בתסקירים האמורים, מלבד אותם נתונים הרלוונטיים לשאלת העונש שאליהם אתייחס בהמשך.
12. מחוות דעת הראשונה שהתקבלה מאת הממונה על עבודות השירות ביום 07.01.2020, עלה כי הנאשם אינו מתאים להשמה במערך עבודות השירות שכן, בדיקת השתן שנערכה לו ביום 24.11.2019, התבררה כחיובית עם ממצא סם מסוג קוקאין בשתן, לרבות בבדיקת הסריקה ובבדיקת האימות.
13. מחוות הדעת השנייה שהתקבלה מאת הממונה על עבודות השירות ביום 10.02.2020, עלה כי הנאשם נמצא מתאים להשמה במערך עבודות השירות עם מגבלות. הממונה על עבודות השירות אף הוסיף בכל הנוגע לממצא הקוקאין בבדיקת השתן שמסר הנאשם ביום 24.11.2019 (כעולה מחוות הדעת הראשונה מיום 07.01.2020) כי ממצא קוקאין נותר בגוף עד 3 ימים מיום נטילת הסם.
14. מחוות הדעת השלישית שהתקבלה מאת הממונה על עבודות השירות ביום 29.09.2020, עלה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות במגבלות.
15. יוער, כי הטיעונים לעונש נשמעו במספר מועדים שונים תוך שבית המשפט נעתר לבקשת ההגנה לאפשר לנאשם להתגייס להליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ולאפשר לשירות המבחן לעמוד על ממצא הקוקאין שנתגלה בבדיקה שנערכה לנאשם על ידי הממונה על עבודות השירות כאמור בחוות הדעת הראשונה.
3
ב. טיעוני הצדדים (עיקרי הדברים)
16. המאשימה עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם, על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהם ועל הצורך להחמיר בענישתם של סוחרי סמים. לגופו של עניין, המאשימה הפנתה לכמות הסם הנסחר; לסוג הסם; לתמורה הכספית המשמעותית שהנאשם קיבל מהסוכן בגין עסקת הסם; הזמינות שהייתה לנאשם לסם; ולעובדה כי הלה השתמש בעסקו החוקי כחזית לביצוע העבירה. לאור כל אלה, ביקשה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 18 לבין 36 חודשים מאסר, למקם את עונשו של הנאשם ברף הבינוני של המתחם, ולהשית עליו עונש בדמות מאסר בפועל וענישה נלווית ובכלל זה קנס כספי (אשר לא יפחת משווי רווחו של הנאשם מעסקת הסם) ופסילת רישיון נהיגה (בפועל ומותנית).
17. ההגנה מצדה, הגישה כראיות לעונש אסופת מסמכים הכוללת מכתב מאת סגן ראש עיריית יבנה (נ/1); הצהרת הון המתייחסת לעסקו העצמאי של הנאשם (נ/2); והעתק של תעודת עוסק מורשה (נ/3). בהמשך לכך, בא כוח הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולנסיבות ביצוע העבירה, ובכלל זה להיותו של הנאשם חלק משרשרת הסם ואולם לא החלק הארי שבה, להודאתו במיוחס לו ולנטילת האחריות מצדו, לעברו הפלילי שאיננו מכביד ולכך שאיננו מתעסק עוד בסמים. ההגנה לא חלקה על מתחם העונש ההולם שלו עתרה המאשימה ואולם ביקשה לחרוג הימנו לקולה בשל שיקולי שיקום ולהעמיד את עונשו של הנאשם על מספר חודשים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.
18. הנאשם אשר קיבל את "זכות המילה האחרונה", הביע חרטה על מעשיו ורצון להמשיך ולעמוד בקשר עם שירות המבחן וביקש כי בית המשפט יתחשב בו לעניין העונש בשל הליך השיקום שעבר במסגרת השירות והיותו נקי מסמים.
19.
דיון והכרעה
20. בהיעדר מחלוקת בין הצדדים על כך שמכלול מעשיו של הנאשם מהווה "אירוע" אחד, ובהתאם למתווה שהותווה על ידי המחוקק בתיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ופורש לאחר מכן בפסיקתו של בית המשפט העליון, אקבע בשלב הראשון את מתחם העונש ההולם; ולאחר מכן אגזור את העונש המתאים לנאשם, תוך בחינה אם יש מקום לסטות לקולה מהמתחם שנקבע או שמא יש לקבוע את העונש בגדרו (על אודות המתווה לגזירת העונש, ראו למשל, ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל, (05.08.2013)).
ג. קביעת מתחם העונש ההולם
21. כאמור בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעקרון ההלימה (הוא העיקרון המנחה בענישה), תוך התחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצועה, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.
4
22. בכל הנוגע לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נדמה כי אין צורך להכביר מילים על אודות החומרה הרבה הכרוכה בעבירות הסמים. פקודת הסמים המסוכנים נחקקה על מנת להגן על ערכים חברתיים מרכזיים ובראשם החובה להגן על שלומו של הציבור, בריאותו, ביטחונו האישי ועל רכושו. הסמים המופצים מעמידים בסכנה את בריאותם וביטחונם הן של המשתמש עצמו והן של הציבור בכללותו, וזאת משום שמעבר לנזקים הגופניים המשמעותיים העשויים להיגרם כתוצאה מהשימוש בסם, נגע ההתמכרות מביא בעקבותיו גם להרחבת מעגל הפשיעה, כאשר המכור לסם מתפתה לבצע עבירות נוספות כדי לממן לעצמו את מנת הסם הבאה.
23. הדברים מקבלים משנה תוקף ככל שעסקינן בעבירת הסחר, כאשר לא בכדי מצא המחוקק לקבוע בצידה עונש מרבי חמור ביותר, בדמות 20 שנות מאסר. בדומה למחוקק, ובעקבותיו, גם בתי המשפט מצוּוים להילחם ביד קשה נגד עברייני הסמים, ולא כל שכן נגד אלו הסוחרים בהם. נגע הסמים פשה בארצנו כמגיפה ומשכך, גם על בתי המשפט לתרום את חלקם במלחמה בנגע זה באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים. כך, שומה על בתי המשפט להעביר את המסר כי מי שנגרר אחרי מעשי עבירה המסכנים חיי אדם בצורה מפליגה, צריך לדעת אל-נכון כי אם ייתפס יטופל עניינו בכל חומרת הדין (ראו דבריו של כב' השופט מ' חשין בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' גולן שמאי , פ"ד נח (2) 734, 739 (2004); ודבריו של כב' השופט א' לוי בע"פ 7070/03 עליאן זניד נ' מדינת ישראל, (03.04.2006)) (והדברים נאמרים באופן כללי, כאשר ברי כי שיקול ההרתעה אינו בא במניין השיקולים שנשקלים לצורך קביעת מתחם העונש ההולם).
24. לנוכח הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כפי שיפורט להלן, ובייחוד בשים לב לעובדה כי הנאשם סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין, בשילוב עם משקל הסם הגבוה בו סחר והתמורה הכספית המשמעותית שהלה שלשל לכיסו, מצאתי כי במקרה הנדון, הפגיעה בערכים המוגנים הינה ממשית.
25. וביתר פירוט, בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי בראש ובראשונה לסוג הסם בו סחר הנאשם ומשקלו. המדובר בסם מסוכן מסוג קוקאין הנמנה עם "הסמים הקשים", כאשר שנים רבות של מחקרים מדעיים שנעשו בתחום לימדו אותנו כי הנזקים שסם זה מביא עמו קשים מהנזקים הנגרמים עקב שימוש בסמים "קלים" כגון חשיש או מריחואנה. בכל הנוגע למשקל הסם הנסחר, הרי שנתתי דעתי לכמות הסם הגבוהה פי 17.6 מזו שנקבעה בפקודה כ"חזקת ההחזקה לצריכה עצמית" בסם הקוקאין. כן הבאתי בחשבון את העובדה כי הנאשם ניצל את עסקו כאכסניה תמימה להעברת הכספים בתמורה לסם שסופק לסוכן - לעובדה כי הסם חולק ל-10 יחידות - ואת התמורה המשמעותית ששלשל הנאשם לכיסו כתוצאה מעסקת הסם, שהסתכמה ב- 4,000 ₪.
26. בנקודה זו יצוין כי אין בידי לקבל את טענת הסנגור בנוגע למיקומו ה"שולי" של הנאשם בשרשרת הפצת הסם הנלמדת לדידו מהעובדה כי הנאשם נאלץ להשיג את הסם באמצעות התקשרות עם שני ספקי סמים אחרים, דבר המהווה לשיטתו אינדיקציה לחלקו היחסי של הנאשם בעבירה שאינו משמעותי ביחס לספקי הסם "הבכירים". מעבר לעובדה כי טענה זו נטענה בעלמא הרי שגם לגופה אין לה על מה שתסמוך, ואם כבר העלתה אותה ההגנה, אומר כי לדידי דווקא ההפך הוא הנכון והתנהגותו של הנאשם כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן מלמדת על מקצוענות, על היותו נטוע עמוק בעסקי הסמים ועל חלקו הגבוה בביצוע העבירה ואסביר מדוע.
5
27. ראשית, בית המשפט שת ליבו לכך שהסוכן משוחח עם הנאשם ב"קודים", ובכך למעשה, האחרון מפגין בקיאות בעגה העברייני של עולם המשתמשים בסמים, ונדמה כי עולם זה אינו זר לו כלל ועיקר. בהמשך לאמור, אף נתתי דעתי לעובדה כי הנאשם מוכר את הסם בחלוף זמן קצר מעת פנייתו של הסוכן אליו, וכי עסקת הסחר האמורה אינה העסקה הראשונה שבוצעה בין השניים ("יש מצב שתעשה טלפון לבחור ההוא"; "תשמע, תכין לי מגש כמו שהכנת לי פעם שעברה... ") , מה שמלמד אודות הנגישות הרבה שיש לנאשם לסם המבוקש.
28. שנית, כעולה מפורשות מסעיף 5 לעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, לאחר שהסוכן ביקש ממנו לרכוש סם באופן מסוים - הנאשם ניסה להציע לסוכן לבצע עסקת סם אחרת ("כיוון אחר, משהו יותר טוב"), דבר המלמד אף הוא על היותו של הנאשם מעורה בעסקי הסחר בסם. שלישית, ואם לא די באלה - הרי שעצם קשריו השוליים של הנאשם עם שני ספקי סם פוטנציאליים שונים (כנלמד מדברי הסנגור) לצורך אספקת הסם ומכירתו לסוכן, מהווים אינדיקציה לקשריו המפוקפקים של הנאשם עם סוחרי סמים ולכך שהלה ידע למי עליו לפנות להשגת הסם על מנת למכרו ולהרוויח הימנו כסף. נסיבות אלו כאמור נזקפות לחובת הנאשם, ומאירות את נסיבות ביצוע העבירה באור שלילי וחמור.
29. בכל הנוגע לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, הלה טען בשירות המבחן כי התרועעותו בחברה שולית ושימושו בסמים הם שהביאו אותו לביצוע העבירה הנדונה. לצד אלה, הנאשם שלל בפני שירות המבחן שימוש התמכרותי ומסר כי איננו מכור לסמים וממילא לא טען כי סחר בהם לשם מימון התמכרותו. באלה יש כדי ללמד על כך שהנאשם פעל מתוך בצע כסף גרידא, ולדידי אין דינו של אדם הסוחר בסמים אך בשל התמכרותו ומתוך רצון לממן לעצמו את מנת הסם הבאה, כדין אדם הסוחר בסמים מתוך מטרה להשגת רווח כספי מהיר וקל על גבם של המכורים לסם ועל חשבון ביטחונו של כלל הציבור.
30. עוד במסגרת זו, נתתי דעתי לעובדה כי לעבירת הסחר קדם תכנון מוקדם כזה או אחר מצדו של הנאשם, כאשר כאמור, אין המדובר במשתמש מכור לסמים אשר בספונטניות ניצל הזדמנות שבאה לפתחו ומכר חלק ממנת הסם שלו כדי לממן לעצמו את מנת הסם הבאה.
31. לצד האמור, יש ליתן את הדעת לכך שהסוכן (שלו ולנאשם הכרות מוקדמת) הוא שהתקשר אל הנאשם והוא שביקש לקנות ממנו סמים. ברי כי אין בכך כדי לפטור את הנאשם מאחריותו בפלילים (והדבר אף לא נטען), אך נדמה כי ניתן להעניק לכך משקל מסוים במסגרת סעיפים 40ט(א)(2) ו- 40ט(א)(5) לחוק העונשין (וראו גם ע"פ 1224/07 אברהם בלדב נ' מדינת ישראל, (10.02.2010); וע"פ 5268/04 ליודמילה מינין נ' מדינת ישראל, (07.11.2005)). אם כי, המשקל שיינתן לכך לא יהיה גבוה. שכן, אף אם היה זה הסוכן ששתל את הרעיון בראשו של הנאשם, הרי שהוא לא הפעיל עליו כל לחץ ממשי, תוך שהנאשם היה חופשי כל העת לסרב לבקשתו.
6
32. לבסוף, כתוצאה מביצוע עבירת הסחר לא נגרם נזק ממשי כלשהו, אולם זאת אך משום ש"הקונה" של הסם היה סוכן שהופעל על ידי משטרת ישראל. אשר על כן, אין להעניק משקל לקולה לנסיבה אחרונה זו. מה עוד, שאלו הן דרכן של עבירות הסמים, כאשר פעמים רבות לא ניתן להצביע על נזק ישיר ומידי שנגרם כתוצאה מביצוען, מה שאינו מפחית כהוא זה מהנזק הרב וארוך הטווח שהן גורמות, וניתן לשקול את הדברים גם בבחינת הנזק הפוטנציאלי הטמון בעבירות הסמים.
33. בכל הנוגע למדיניות הענישה הנוהגת, ולצד חובתו הכללית של בית המשפט לנקוט ביד קשה כנגד סוחרי הסמים ולהחמיר בענישתם (ראו למשל, ע"פ 1654/16 גל שרר נ' מדינת ישראל, (27.02.2017), וההפניות שם), סקירת הפסיקה מעלה כי בגין סחר בקוקאין במשקל הקרוב לגרם אחד, נקבע מתחם ענישה שבין 8 לבין 18 חודשים מאסר בפועל, כאשר העונשים המושתים בגדרי המתחם נעים על פני מנעד רחב, ומשתנים בהתאם לנסיבות ולמאפיינים האישיים של כל נאשם ונאשם. ואילו בעבירות של סחר בסם קוקאין במשקלים גבוהים יותר והקרובים לכמות הסם בה סחר הנאשם שלפניי נקבע מתחם ענישה הנע בין 10 לבין 32 חודשים מאסר בפועל, כאשר העונשים המושתים בגדרי המתחם נעים גם הם על פני מנעד רחב, ואף הם משתנים בהתאם לנסיבות ולמאפיינים האישיים של כל נאשם ונאשם. לצד קיומו של מנעד הענישה האמור, מהפסיקה הענפה ניתן ללמוד כי בדרך כלל, מושתים על הנאשמים השונים שהורשעו בעבירות של סחר בסם מסוג קוקאין במשקלים גבוהים והקרובים למשקל של 5 גר' כבעניינינו עונשי מאסר לתקופות הנעות סביב 10 חודשים מאסר ומעלה. אם כי, יצוין שרובם המכריע של התיקים עוסקים בנאשמים שהורשעו בכמה עבירות של סחר בסם או בעבירות נוספות שנלוו לעבירה זו, כך שלעיתים קשה "לבודד" מהפסיקה את העונש המושת בגין עבירת סחר אחת בלבד.
34. כהמחשה ודוגמה למקרים בהם נקבעו המתחמים, ונגזר עונשם של נאשמים בגין עבירת הסחר בסם הקוקאין במשקלים השונים ראו למשל, רע"פ 8408/15 שמעון חביב נ' מדינת ישראל (09.12.2015); רע"פ 126/15; טל חביף נ' מדינת ישראל, (13.01.2015); רע"פ 7681/13 יוסף דקה נ' מדינת ישראל (21.01.2014); עפ"ג (מחוזי חיפה) 24649-08-14 אלירן מאגלי נ' מדינת ישראל, (02.12.2014); ע"פ (מחוזי חיפה) 28213-12-15 מדינת ישראל נ' שמעון צציאשווילי (17.01.2016); ת"פ (שלום עכו) 7871-06-14 מדינת ישראל נ' עאמר סבאח (14.01.2015); ת"פ (שלום י-ם) 1470-07-16 מדינת ישראל נ' כהן יעקב חי (29.11.2016); רע"פ 2122/13 דבש נ' מדינת ישראל (09.05.2013); ת"פ (שלום ירושלים) 6929-10-15 מדינת ישראל נ' ראפת מתעב (29.05.2016); עפ"ג (מחוזי ירושלים) 16037-01-17 מדינת ישראל נ' דגו טפרה, (23.05.2017); עפ"ג (מחוזי מרכז) 4327-09-14 טארק ערפאת נ' מדינת ישראל, (02.11.2014); ת"פ (שלום תל אביב יפו) 60882-12-14 מדינת ישראל נ' עמיקם בן שטרית, (04.02.2016); עפ"ג (חי') 53142-12-16 זיו רחמימוב נ' מדינת ישראל (17.05.2017); ת"פ (י-ם) 36120-12-15 מדינת ישראל נ' אופיר בנסדון (26.11.2017); ת"פ (י-ם) 33160-04-17 מדינת ישראל נ' דוד אברג'יל (19.11.2017).
35. כאן ייאמר, כי עיינתי גם בפסיקה שאליה הפנו הצדדים, אולם כמובן שהדבר נעשה תוך ביצוע האבחנות המתבקשות בין המקרים השונים. כך, ובכל הנוגע לפסיקה שהוגשה על ידי הסנגור, כדוגמת ת"פ (אש') 73075-01-18 מדינת ישראל נ' יהודה הדר רועי אפרח (26.12.2018), מלבד העובדה כי המדובר בהסדר טיעון אף לעניין העונש, הרי שהנאשם שם הורשע בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית (וסיוע לכך) וכן בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות שונות מאלה שבעניינינו.
7
36. עוד אציין, כי לא נהיר לבית המשפט מדוע עתרה המאשימה במקרה שלפנינו למתחם עונש הולם הנע בין 36-18 חודשים מאסר בפועל, בעוד הפסיקה אליה הפנתה אינה מבססת את עתירתה לקביעת מתחם ענישה מעין זה. וכך, בע"פ (מחוזי חי') 28213-12-15 מדינת ישראל נ' שמעון צציאשווילי (פורסם בנבו, 17.01.2016), פסיקה אליה הפנתה המאשימה, הנאשם סחר עם סוכן בסם מסוג קוקאין במשקל של כ-7 גרם, ובית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 10 לבין-24 חודשים מאסר בפועל. ואולם, על אף שבית המשפט המחוזי החמיר בענישה שהושתה על הנאשם, הרי שהוא לא התערב במתחם העונש אותו קבע בית משפט השלום, אלא אך קבע כי בנסיבות המקרה דנן, לא היה מקום למקם את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם שנקבע. כך גם בכל הנוגע לרע"פ 2122/13 יצחק דבש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 09.05.2013) פסיקה נוספת אליה הפנתה המאשימה, שם הנאשם הורשע בביצוע 2 עסקאות של סם מסוכן מסוג קוקאין במשקלים של 2.4 גרם ו- 3.9 גרם, ובית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 לבין- 18 חודשים מאסר לכל עסקת סם. עוד אציין כי בית המשפט שם הדגיש את החומרה שבנסיבות ביצוע העבירות, תוך שהנאשם שם הורשע לאחר ניהול הוכחות והוכרז לבקשת התביעה כסוחר סמים.
37. לאחר שאמרנו כל זאת, אף אציין, כי נהיר לבית המשפט כי קיימים מקרים שבהם הושתו עונשים החורגים לקולה או לחומרה מהמנעד שהוצג לעיל. הדבר אך טבעי הוא, שכן כידוע, הענישה היא אינדיווידואלית ו"אין עסקינן בשיטת ניקוד, או באריתמטיקה. ענישה היא מלאכת מחשבת - ולא מלאכת מחשב" (ע"פ 5768/10 פלוני נ' מדינת ישראל, (08.06.2015)). לעולם אין לגזור עונשו של נאשם על סמך הכותרות של העבירות גרידא וכל מקרה צריך להיבחן לגופו ובנסיבותיו (ראו והשוו, ע"פ 433/89 ג'ורג' אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, (1989); ורע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל, (05.05.2009)).
עוד חשוב להדגיש, כי השיקול שעניינו "מדיניות הענישה" הינו אך שיקול אחד מבין מכלול השיקולים אותם ישקול בית המשפט בטרם קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת הדין (ראו בעניין זה, ע"פ 1903/13 חמודה עיאשה נ' מדינת ישראל, (25.06.2013)).
38. כללם של דברים, בשים לב לעקרון המנחה בענישה, לערכים המוגנים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנוהגת, ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הריני לקבוע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן ינוע בין 9 לבין 24 חודשים מאסר.
ג. גזירת העונש המתאים לנאשם
39. כעת, על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כפי שאלו מפורטות בסעיף 40יא לחוק העונשין.
8
40. בעניין זה, נתתי דעתי בראש ובראשונה לעברו הפלילי של הנאשם (ת/1) (שהתיישן זה מכבר אך לא נמחק) בין השנים 2006-2001, הכולל שתי הרשעות בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית; תקיפה בנסיבות מחמירות; איומים ותקיפת בת זוג, בגינן הושתו עליו עונשים בדמות מאסרים מותנים, קנס ופיצוי.
41. כן נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולפגיעה שעלולה להיגרם לו אם יושת עליו עונש מאסר, וזאת בשים לב לפגיעה הכלכלית הטמונה בכך; לנוכח העובדה כי למעט הסתבכותו בתיק זה, הקפיד הנאשם על ניהול אורח חיים נורמטיבי מזה תקופה ממושכת; ולעובדה כי הלה טרם ריצה עונשי מאסר בעברו. עוד ולקולה, יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם הודה בביצוע העבירה, מה שייתר את הצורך בהעדתו של הסוכן המשטרתי ואף הביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. בנוסף, נתתי דעתי לכך שהנאשם הצטער על מעשיו והתרשמתי בצורה בלתי אמצעית מכנות החרטה שאותה הוא הביע.
42. כמו כן, בית המשפט נותן דעתו לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, אשר בוצעה עוד בשנת 2017. ודוק, לא בספירה הטכנית של חלוף הזמן טמון העיקר, כי אם בעובדה שבמשך פרק זמן זה הנאשם פעל רבות לשם שינוי אורחות חייו ושיקומו, תוך שהשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן (מבלי שהתעלמתי ממצא סם הקוקאין שנמצא בבדיקת השתן שנערכה לו על ידי הממונה על עבודות השירות (ועוד ארחיב על כך בהמשך)).
43. כמו כן, שקלתי את העובדה שהנאשם היה עצור מאחורי סורג ובריח ובאזוק אלקטרוני ובהמשך שהה תחת תנאים מגבילים בגין תיק זה במשך תקופה לא מבוטלת. ברי כי הליך המעצר איננו "מקדמה על חשבון העונש", אולם נדמה כי ניתן ליתן לדברים משקל במסגרת הנסיבה הקבועה בסעיף 40יא(3) לחוק העונשין.
44. בנוסף לאמור, בית המשפט מוצא לשקול לקולה את העובדה שהנאשם בסופו של דבר שיתף פעולה עם שירות המבחן, מסר בדיקות שתן שהעידו על ניקיונו מסמים; השתלב בקבוצה טיפולית המיועדת לעצורי בית; הגיע כנדרש לקבוצה והחל לשתף בחלקים מכשילים בהתנהלותו; שולב בשיחות פרטניות בשירות המבחן הנערכות אחת לשבוע תוך שהגיע לכל המפגשים כנדרש ובקביעות ושיתף פעולה עם הטיפול; וגילה תובנות ראשוניות בנוגע למחירים המשפטיים והאישיים שהוא משלם בגין התנהגותו.
9
45. וביתר פירוט, וכעולה מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם ביום 04.04.2019, הנאשם החל להשתלב ביום 14.03.2019, בקבוצה טיפולית במסגרת השירות, שמטרתה מניעת הישנות עבירות תוך בחינת דפוסי התנהגות וזיהוי מצבי סיכון, הקניית כלים להתמודדות יעילה במצבי לחץ ומשבר, ומתן כלים לתקשורת מקדמת ולהגברת יכולת ביטוי רגשית. שירות המבחן העריך כי הנאשם מצוי אך בראשיתו של ההליך הקבוצתי, תוך שהוא מגיע למפגשים באופן קבוע, משתף פעולה ובבד בבד הלה ממשיך בשיחות פרטניות במסגרת השירות ומביע נכונות להעמקה בהבנת מצבו ואת הרקע להתנהלותו הבעייתית, ומוטיבציה להמשך הקשר עם השירות ולשיתוף פעולה עמו. שרות המבחן התרשם, כי יש בהשתלבותו של הנאשם בטיפול הזדמנות עבורו להתבוננות ולהעלאת מודעותו באשר לקשייו, וכי המשך הקשר הטיפולי עם שירות המבחן (כגורם סמכותי וטיפולי) עשוי לצמצם מהסיכון הנשקף הימנו להישנות התנהגות עבריינית. עוד התרשם שירות המבחן, כי יש בהליכים המשפטיים כדי להציב לנאשם גבולות ברורים להתנהגותו, וכי בעיתוי הנוכחי ובהיותה של סביבתו המשפחתית והתעסוקתית משאב תמיכתי משמעותי ומארגן בחייו, הרי שהשתת עונש לריצוי מאחורי סורג ובריח עלולה לחבל ביציבות במצבו, להחליש את כוחותיו ולחשוף אותו לגורמי סיכון, ובכלל זה לחברה שולית.
46. בתסקירו מיום 10.09.2019, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מכיר כיום בקשייו השונים ומביע נכונות להעמקת מצבו ואת הרקע להתנהלותו, לצד קשריו בשנים האחרונות עם גורמים פורעי חוק ומעמדותיו המקלות של הלה באשר לשימוש בסמים ומסביבתו החברתית בעלת מאפיינים שוליים.
47. בתסקירו מיום 05.12.2019, עדכן שירות המבחן כי הנאשם משתף פעולה בהליך הטיפולי הקבוצתי (שהחל ביום 14.03.2019), מכיר בקשייו להתמודד בצורה מקדמת עם מצבי דחק ומביע נכונות להעמקה בהבנת מצבו והרקע להתנהלותו הבעייתית באמצעות הקבוצה. בהתייחסו לממצאי בדיקת הממונה על עבודות השירות, שהצביעה על שימוש הנאשם בסם מסוכן מסוג קוקאין (כפי העולה מחוות דעת הממונה מיום 07.01.2020), מציין שירות המבחן, כי הנאשם שלל בפני השירות שימוש בסמים מכל סוג שהוא מאז מעצרו, ובכלל זה שימוש בסם מסוג קוקאין, כשלהערכתו של הנאשם המדובר בטעות בבדיקה. בהמשך לכך, מסר שירות המבחן כי הבדיקות שנערכו לנאשם על ידי שירות המבחן ביום 04.12.2019, נמצאו נקיות משרידי סם. מבלי להתעלם מממצאי בדיקת הממונה, מציין השירות כי להערכתו הנאשם אינו מאופיין בדפוסים התמכרותיים וכי בהמשך השתלבותו של הלה בקבוצה הטיפולית יוכל השירות להמשיך ולהעמיק בבחינת מצבי הסיכון במצבו, ובכלל זה בנוגע לאפשרות כי הלה ממשיך בצריכת סמים, תוך שהשירות יסייע לנאשם ברכישת כלים להתמודדות אדפטיבית עם מצבי חיים מורכבים.
48. בנוסף לאלה, בתסקירו המסכם של שירות המבחן מיום 15.01.2020, מציין השירות כי הנאשם אינו מאופיין בדפוסים שוליים מגובשים; כי הלה מתייחס לאחריותו לעבירה שבמוקד כתב האישום באופן רציני, מותאם וביקורתי; ניכר כי למחירים הנלווים להליך המשפטי אפקט הרתעתי ומציב גבולות עבורו; וכי הנאשם עורך מאמצים בהתאם ליכולותיו, להתבונן באופן ביקורתי על עצמו ובחירותיו. כמו כן, העריך השירות, כי השתתפותו של הנאשם בטיפול הקבוצתי מסייעת לו להגביר מודעותו ולהבין יותר את מצבי הסיכון בהם הוא נתון; וכי הנאשם עורך מאמצים והינו בעל שאיפות לקידום שינוי בחייו.
49. בהמשך לכך, נתתי דעתי להמלצתו העונשית של שירות המבחן שהינה כזכור, כי ככל שבית המשפט ימצא לנכון להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל אזי מומלץ כי עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות. להמלצתו זו הגיע השירות תוך שהעריך כי עונש מעין זה יאזן בין הצורך לחדד לנאשם את החומרה שבהתנהלותו לבין חשיבות צרכי שיקומו ותאפשר לו לשמר את תפקודיו האחרים, ובכלל זה את עבודתו המהווה עבורו (מעבר למענה הכלכלי למשפחתו), עוגן לתחושת משמעות וערך עצמי.
10
50. בזהירות ייאמר, כי לא התעלמתי מההתרשמות האמביוולנטית של שירות המבחן (לאור ממצא הקוקאין שנתגלה בבדיקת השתן שנערכה לנאשם על ידי הממונה על עבודות השירות כעולה מחוות דעת הממונה הראשונה שהוגשה בעניינו) לפיה, מחד גיסא, הנאשם אינו מאופיין בדפוסים התמכרותיים ומאידך גיסא, כי עדיין קיימים בעניינו גורמי סיכון וכי בהמשך שילובו של הנאשם בהליך הטיפול הקבוצתי יוכל השירות להעמיק בבחינת האפשרות כי הלה ממשיך לצרוך סמים ולסייע לו להתמודד באופן אדפטיבי עם מצבי חיים מורכבים. הנה כי כן, אף שירות המבחן לא שלל את האפשרות כי הנאשם עודנו עושה שימוש בסם. מעבר לפער האמור, ועם כל הכבוד לשירות המבחן וההערכה הרבה שבית המשפט רוכש לו, לכאורה מדברים אלה של שירות המבחן עולה כי אין מקום לזקוף לחובתו של הנאשם את העובדה כי בבדיקה שנערכה לו נמצא סם מסוג קוקאין. עם דברים אלה יקשה על בית המשפט להשלים. הרי בסופו של יום, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שחרף השתתפותו של הנאשם מזה זמן בהליך טיפול קבוצתי הרי שבמהלכו ובנקודת הזמן בו נערכו לנאשם הבדיקות על ידי הממונה על עבודות השירות - ממצאי הבדיקות השונות שנערכו לו הצביעו על שימושו בסם מסוכן מסוג קוקאין (ואין זה מעלה או מוריד אם בדיקות השתן המאוחרות למועד זה נמצאו נקיות מסם שכן, כאמור ממצאי הסם נותרים בגוף עד 3 ימים מיום נטילת הסם). לא זו בלבד, אלא שהנאשם שלל בפני שירות המבחן שימוש בסמים מכל סוג שהוא, מאז מעצרו לרבות סם מסוג קוקאין והעריך בפני שירות המבחן, כי מדובר בטעות בבדיקתו בפני הממונה. קשה להלום פער כגון דא בין תוצאות הבדיקות לבין דבריו אלו של הנאשם.
51. הנה כי כן, ובסופו של יום, לא מצאתי כי בעניינו של הנאשם מתקיימים אותם שיקולי שיקום כבדי משקל שיהיה בהם כדי להצדיק סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם אשר נקבע על ידי שכן, מהאמור בתסקירם אכן עולה כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם השירות תוך שהגיע לכל המפגשים שנקבעו עמו, ומסר (כאמור) דגימת שתן נקיות מסם. ואולם, וחרף הערכת השירות בתסקיריו כי הנאשם מביע נכונות להעמקת הבנת מצבו ואת הרקע להתנהלותו וכי ניכר כי נוצר קשר משמעותי עם מנחי הקבוצה ופתח לטיפול מקדם, אזי, ובהינתן תוצאות דגימת השתן שמסר שנמצאה עם ממצא של סם מסוג קוקאין, נדמה כי מדובר ב"ניצני שיקום" בלבד וכי לנאשם עוד צפויה דרך טיפולית ארוכה וכי עד להשלמת הליך השיקום עודנו מקנן החשש שמא הוא יחזור לעבור עבירות מתחום הסמים, מה שבתורו עלול להוביל לביצוע עבירות נוספות. יתר על כן, אף אם הייתי קובעת שהנאשם השתקם בצורה מלאה או שקיים סיכוי ממשי לכך (ואינני קובעת זאת), עדיין אין זה אומר כי בית המשפט בהכרח יסטה לקולה ממתחמי הענישה, והרי לא בכדי נוקט סעיף 40ד(א) לחוק העונשין - בהתייחסו לאפשרות שבית המשפט יורה על סטייה לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום - בלשון "רשאי" ולא "חייב".
52. ודוק, בעובדה שהנאשם גילה "ניצני שיקום" ונמצא נקי בעת הזו מסמים (כשאף בדיקתו הנוספת על ידי הממונה על עבודות השירות כעולה מחוות דעת הממונה מיום 10.02.2020, נמצאה נקיה משרידי סם) יהיה גם יהיה כדי להביא להקלה בעונשו, ואלמלא ניקיונו של הנאשם מסמים כעת ותחילתו של שיקום, כי אז בית המשפט היה גוזר עליו עונש המצוי ברף הגבוה של המתחם, כאשר משמעות הדברים היא שליחתו לריצוי מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח.
11
53. אכן, אין הכרח שהנאשם יעבור שיקום "מוסדי" במסגרת טיפולית כלשהי, ולעיתים די בכך שבית המשפט ישתכנע שהנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, משתף פעולה עם רשויות החוק, לא שב לדרכיו הרעות ולא מסתבך עוד בפלילים, כדי לקבוע כי אותו נאשם "השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם בעתיד" (ע"פ 1903/13 חמודה עיאשה נ' מדינת ישראל, (14.07.2013); רע"פ 7683/13 דויד פרלמן נ' מדינת ישראל, (23.02.2014); רע"פ 1441/14 חמיס נ' מדינת ישראל, (09.12.2014);ע"פ 5341/13 מדינת ישראל נ' מוחמד אלקרעאן, (08.12.2013); ועפ"ג (מחוזי באר שבע) 37682-03-13 גרניק נ' מדינת ישראל, (20.11.2013)).
54. והרי שגם במקרה שלפניי, ואינני מתעלמת מכך, עסקינן בנאשם, שמאז ביצע את העבירה שבגינה הוא נותן את הדין כעת, היטיב את דרכיו, ונמנע מלשוב ולבצע עבירות נוספות. עם זאת, וכאמור, בדגימת השתן שמסר לממונה על עבודות השירות נמצאו שרידי סם במהלך הקשר הטיפולי עם שירות המבחן, כך שלא ניתן לומר כי שיקומו (בהינתן העובדה כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ולא שב לדרכיו הרעות), יצדיק סטייה ממתחם העונש שקבעתי לעיל.
55. זאת ועוד וכאמור, לא כל קביעה לפיה קיים סיכוי שהנאשם השתקם או ישתקם בעתיד תביא מניה וביה לסטייה ממתחם העונש ההולם וממילא לא להימנעות השתת רכיב של מאסר בפועל. על אף חשיבותו הניכרת, אינטרס השיקום איננו בבחינת חזות הכול, ולצד אינטרס זה קיימים שיקולי ענישה נוספים כגון גמול (שהוא אף העיקרון המנחה בענישה, לאחר תיקון 113) והרתעה (ראו והשוו, רע"פ 4097/16 מוחמד מחמוד נ' מדינת ישראל, (24.05.2016); וע"פ 1521/14 יוסף אלפקיר נ' מדינת ישראל, (16.09.2015)).
56. טרם חתימת גזר הדין, אציין כי אכן ידוע הכלל לפיו בעבירות סמים נסוגים האינטרס של הנאשם ונסיבותיו האישיות מפני האינטרס הציבורי בהשתת ענישה מחמירה על עברייני הסמים. במקרה הנדון, בית המשפט אינו מקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, ומביע מהם סלידה רבתי. יחד עם זאת, במצבור הנסיבות שבתיק זה, ובייחוד בשים לב לעברו הפלילי הבלתי מכביד של הנאשם (אשר התיישן זה מכבר אך לא נמחק); לעובדה כי הודה במיוחס לו, ולאור כך שהנאשם מגלה "ניצני שיקום", וליתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה -מצאתי כי ניתן בזו הפעם להשית על הנאשם עונש מאסר ברף התחתון של המתחם אשר נקבע על־ידי.
12
57. אכן, מלאכת גזירת הדין איננה קלה כלל ועיקר ולא אכחד ואומר, כי לנוכח הנסיבות המחמירות שנלוו למעשיו של הנאשם, בית המשפט התחבט רבות אם להורות כי מאסר זה ירוצה מאחורי סורג ובריח. אולם, לאחר עריכת שקלא וטריא בנושא ובשים לב להליך השיקומי שאותו עבר ועודנו עובר הנאשם, להמלצת שירות המבחן, וליתר מאפייניו האישיים שתוארו לעיל, מצאתי כי ניתן בזו הפעם ללכת לקראתו ולהורות כי עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות. עם זאת, לא מצאתי לנכון לנכות מעונש המאסר בעבודות שירות שיושת עליו את ימי מעצרו (וראו לעניין זה את שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בקיזוז ימי המעצר, וביתר שאת כאשר המאסר מושת בדרך של עבודות שירות ברע"פ 7584/14 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.12.2014), וכן בעפ"ג (מחוזי חי') 27209-08-15 מדינת ישראל נ' יוסי קינן (פורסם בנבו, 05.11.2015)). עוד מצאתי להדגיש בפניו של הנאשם כי ככל שלא יתמיד בדרכו השיקומית, וחלילה ישוב לסורו, הרי שטוב שידע כי לא יזכה להתחשבות נוספת מצדו של בית המשפט. מן הראוי שידיעה זו תרחף מעל ראשו כל העת.
58. בכל הנוגע לרכיב פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, בשים לב לעובדה שהמדובר בנאשם הנקי בעת הזו מסמים, מצאתי כי ניתן בזו הפעם ללכת לקראתו בפן הזה ולהסתפק בפסילת רישיון מותנית בלבד. יחד עם זאת, בשים לב לכך שאמנע משליחתו של הנאשם לריצוי עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, ובשים לב לחומרת העבירה שבה הורשע ולכל הנסיבות המחמירות שנלוו אליה, כפי שעמדתי על כך ארוכות בגזר הדין, ועל מנת שהחומרה שבמעשיו של הנאשם והסלידה שבית המשפט חש מהם ימצאו את ביטויים בענישה שתושת עליו, ייגזרו על הנאשם עונשים מותנים ארוכים ומרתיעים וקנס משמעותי.
59. מכל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א.9 חודשים מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות.
בהתאם לאמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 29.09.2020, הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות ביום 14.03.2021, או בכל מועד אחר אשר יקבע הממונה. העבודות תבוצענה בבית חב"ד, בכתובת: ביאליק 2, נס ציונה- בימים א'-ה' על פי טווח השעות המתאפשר על פי חוק העונשין והכול אלא אם הממונה יקבע אחרת.
על הנאשם להתייצב לריצוי המאסר במועד הנקוב, בשעה 08:00, במפקדת מחוז מרכז של שב"ס ביחידה לעבודות השירות, אלא אם כאמור, הממונה על עבודות השירות יודיע לו על מועד תחילה אחר.
מוסבר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי העבודה, וכי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית של העבודות ולריצוי יתרת התקופה במאסר ממש.
בהסכמת הנאשם, הנני מתירה לממונה על עבודות שירות לערוך לנאשם בדיקות אקראיות לגילוי שרידי סם.
ב.מאסר מותנה למשך 9 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום יעבור הנאשם עבירה בניגוד לפקודת הסמים, מסוג פשע.
ג.מאסר מותנה למשך 4 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום יעבור הנאשם עבירה בניגוד לפקודת הסמים, מסוג עוון.
ד.קנס בסך 10,000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתו.
הקנס יקוזז מסכום ההפקדה שהופקדה בקופת בית המשפט במסגרת הליך המעצר מושא תיק זה.
ככל שלא ניתן לקזז את סכום הקנס מסכום ההפקדה, אזני הקנס ישולם ב- 10 שיעורים שווים ורצופים, שהראשון שבהם בתוך 30 יום מהיום.
ה. צו מבחן של שירות המבחן למשך שנה מהיום.
13
הוסברה לנאשם חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, וכי אי שיתוף פעולה כאמור, עלול להוביל להפקעת צו המבחן והשתת עונש אחר תחתיו.
העתק ההחלטה בדחיפות לשירות המבחן.
ו. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים, וזאת על תנאי שלא יעבור כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים במשך שנתיים מהיום.
ז. הנאשם יצהיר על התחייבות על סך 25,000 ₪ להימנע מביצוע כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים במשך שלוש שנים מהיום.
מורה על השמדת המוצג - סמים, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"א, 02 נובמבר 2020, במעמד הצדדים.
הנאשם:
כמפורט בגזר הדין, אני מתחייב להימנע במשך שלוש שנים מהיום מביצוע כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים. הובהר לי כי ככל שאבצע כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים במשך שלוש שנים מהיום, יושת עלי סך של 25,000 ₪ במזומן.
החלטה
נרשמה לפניי התחייבות הנאשם כמפורט בגזר הדין.
ניתנה והודעה היום ט"ו חשוון תשפ"א, 02/11/2020 במעמד הנוכחים.
|
נגה שמואלי - מאייר, שופטת סגנית נשיא |
