1

1.      הנאשמת הורשעה בעבירות של עיסוק במתן שירותי כוח אדם, מבלי שקיבלה רישיון לכך, בניגוד לסעיפים 2(א) ו20(ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1966 (להלן: "החוק").

2.      בהתאם להכרעת הדין, ביום 29.12.07 נכרת בין הנאשמת לבין רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ (להלן: "החברה") הסכם לאספקת כוח אדם מטעמה לחברה, שתוקפו לשנת 2008. במהלך החודשים מאי, יוני ויולי בשנת 2008, הנאשמת העסיקה עשרה עובדים ששמותיהם מצוינים בכתב האישום ואלו הושמו על ידה לעבודה בסניף החברה הממוקם באזור התעשייה שילת, במסגרת מתן שירותי קבלן כוח אדם, וזאת ללא רישיון.

2

3.      בתאריך 2.8.15 נקבע כי בהתאם לפסיקה, לא ניתן להטיל על תאגיד צו מבחן, ומשכך נדחתה בקשת הנאשמת לאי הרשעתה בדין.

4.      כלפי הנאשם 2 בוטלה ההרשעה וניתן צו מבחן בהחלטה נפרדת .

5.      ב"כ המאשימה טען כי בחוק נקבע קנס בשיעור 14,400 ₪ לכל עבירה, והדגיש כי המדובר בעשרה עובדים ובעבירות שבוצעו במשך 3 חודשים. בנסיבות אלה טען כי מתחם העונש ההולם נע בין שמונים למאה אחוזים לכל "יחידת עבירה". התובע הפנה לערך החברתי המוגן שהנו שמירה על זכויות העובדים, בעיקר כאשר מדובר בפועלים פשוטים, צעירים ובלתי מקצועיים. לטענתו, לא מדובר בעבירות שבוצעו בהיסח הדעת, בטעות ובנפילה חד פעמית, אלא בפעילות מכוונת, מסוות, שבוצעה בהיקפים גדולים, וביקר להתחשב בעברה הפלילי של הנאשמת.

6.      ב"כ הנאשמים טען כי מדובר באירוע אחד, וכי מדובר במקרה גבולי ופרט את נסיבותיו המיוחדות של תיק זה. לטענתו, רמי לוי שהנה חברה ציבורית חתמה על ההסכם עם הנאשמים, ראתה בהסכם כחוקי ולא הועמדה בגינו לדין. משנת 2007 הנאשמת עמדה בכל הדרישות והכללים. הסנגור טען כי לנאשמת אין הרשעות קודמות, בשנת 2014 היתה ביקורת אחת, בגינה ניתנה התראה, אולם לא הוטלו קנסות ולא הוגש כתב אישום ומעבר למקרה דנן, לא בוצעו עבירות נוספות. הסנגור טען כי תיקון 113 אינו חל בנידון כיוון שהעבירה בוצעה לפני כניסת התיקון לתוקף. הסנגור הוסיף כי העבירות בוצעו ללא כוונת מכוון לעקוף משהו, או לעשות תחזוקה ללא רישיון וכי מיד כשהתברר כי ישנה בעיה, נרתמו הנאשמים לקבלת הרישיון ופעלו לאלתר ובתום לב.

מתחם העונש ההולם:

1.      ביום 10.1.12 פורסם תיקון מס' 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") בנושא "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". בתיקון זה נקבע כי הוראותיו יחולו גם על הליכים, שביום התחילה טרם ניתנה בהם הכרעת הדין.

2.      הכרעת הדין בתיק דנן ניתנה ביום 27.1.15 ועל כן, הוראותיו רלוונטיות לענייננו.

3.      בהתאם לתיקון 113, סעיף 40 ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבותיו, ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

4.      בהתאם לסעיף 40 ג (א) לחוק, בקביעת מתחם הענישה יש לקחת בחשבון את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40 ט לחוק.

7.      במסגרת מתחם הענישה התחשבתי באכיפת החוק כאשר מדובר בהעסקת עובדים כקבלן כח אדם ללא היתר ובחומרתה של העבירה בגינה ניסה המחוקק למנוע תופעות שליליות של פגיעה בעובדים המועסקים על ידי קבלני כח אדם ולהעביר מסר מרתיע לציבור.

3

8.      בהתאם לסעיפים 2(א) וסעיף 20(ב) לחוק, העובר עבירה של עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון דינו מאסר של ששה חודשים. להלן ההוראות הרלוונטיות:

"2 (א) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר ועל פי תנאי הרישיון.

...

20 (ב) העובר על הוראות סעיף 2(א) או 10(א) או (א1), דינו - מאסר ששה חודשים."

9.      סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

" 61. (א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל -

(1)     אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 14,400 שקלים חדשים;

10.  בהתאם להוראות שלעיל, הקנס בגין עבירה של עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון ביחס לכל עובד הוא בסך של 14,400 ₪. היות שעסקינן בהעסקת 10 עובדים, הקנס המקסימלי הנו 144,000 ₪.

11.  בהתאם לסעיף 40 יג' (א) לחוק העונשין היות שהנאשמת הורשעה בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, ייקבע מתחם עונש הולם לאירוע כולו ויוטל עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.

12.  נתתי דעתי לתקופה הקצרה בה עסקינן, קרי: 3 חודשים, ולהסרת המחדל על ידי הנתבעת, כך שקיום החברה פועלת ברישיון.

13.  זאת ועוד, כמפורט בהכרעת הדין, נסיבות ביצוע העבירות, הנן מן הרף הנמוך.

14.  נוכח כל האמור לעיל, מתחם העונש ההולם לעבירות דנן, בנסיבותיהן, הנו קנס שבין 14,400 ₪ לבין 144,000 ₪.

העונש המתאים לנאשמת:

15.  בהתאם לסעיף 40 ג (ב) רישא לחוק העונשין, בתוך מתחם העונש ההולם, יקבע העונש המתאים לנאשמת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע מעשה העבירה, כמפורט בסעיף 40 יא לחוק.

16.  אתחשב בחלוף הזמן, משנת 2008 בהן בוצעו העבירות ועד היום.

17.  ב"כ המאשימה הגיש גיליון הרשעות קודמות של הנאשמת (מ/7) וממנו עולה כי מלבד תיק זה, אין לחובת הנאשמת הרשעות נוספות.

4

18.  לא הובאו בפני בית הדין במסגרת הטיעונים לעונש טענות נוספות בדבר נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (כמפורט בסעיף 40 י"א) ובכללן: פגיעת העונש על הנאשמת, הנזקים שנגרמו לה מביצוע העבירה וההרשעה ובכלל זה נזקים כלכליים. על כן אלו לא הובאו בחשבון בשיקולי העונש.

19.  נוכח כל האמור בהתחשב בכל השיקולים שמניתי לעיל ובהתחשב במדיניות הענישה בנסיבות כגון אלו, מצאתי כי מוצדק להטיל על הנאשמת קנס בשיעור הנמוך מהרף העליון שלעיל, ולהשית על הנאשמת קנס בשיעור של 20% מהקנס המרבי, בסך 28,800 ₪.

סוף דבר:

20.  על נאשמת יושת קנס בסך 28,800 ₪ בגין ההרשעה בעבירה של עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון, אשר ישולם ב-4 תשלומים חודשיים ושווים החל מתאריך 1.4.16.

21.  5129371כמו כן, הנני מחייבת את הנאשמת לחתום על כתב התחייבות תוך 21 יום, ולהימנע מהעבירות בהן הורשעה לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם במשך שלוש שנים ממועד גזר הדין, כמצוות סעיף 72(א) לחוק העונשין. שאם לא כן יושת עליה הקנס המקסימלי, בסך 144,000 ₪.

22.  מי שמוסמך מטעם הנאשמת יחתום על ההתחייבויות כאמור, תוך 21 יום ממתן גזר הדין.

ניתן היום, י"ב אדר ב' תשע"ו, 22 מרץ 2016, במעמד הנוכחים.