ת"פ 3900/07/20 – מדינת ישראל נגד איוב אבו מדיעם
לפני סגן הנשיאה, השופט אליהו ביתן |
11 במרץ 2021
ת"פ 3900-07-20 מדינת ישראל נ' אבו מדיעם |
1
|
|
||
המאשימה: |
מדינת ישראל |
||
נגד |
|||
הנאשם: |
איוב אבו מדיעם |
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה, עו"ד שרון שוורץ
הנאשם ובא-כוחו, עו"ד מוסטפא נאסר
גזר דין
1. בטרם שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן והנאשם הודה בעובדותיו, שעיקריהן יובאו להלן -
מר יצחק אבו מדיגם (להלן: "יצחק") הוא בעל מכולת ברהט ובתקופה מסוימת הנאשם עבד אצלו במכולת. יצחק חשד שהנאשם גנב ממנו כסף והדבר גרם לסכסוך ביניהם. על רקע זה, ביום 15.06.20 בשעת בוקר, ברהט, התפתחה קטטה בין בני משפחותיהם של הנאשם ויצחק, ובמקום התקהלו אנשים רבים וביניהם עיישה אבו מדיגם (להלן: "המתלוננת"). במהלך הקטטה, הנאשם הגיע למקום ברכב והבחין במתלוננת ובבני המשפחה האחרת, כשהם מתקהלים על הכביש. הנאשם נסע עם הרכב לעבר המתלוננת בצורה רשלנית שיש בה כדי לסכן את חייה או לגרום לה לחבלה חמורה, ומיד לאחר מכן נסע אחורנית ופגע במתלוננת, אשר נפלה על הרצפה. כתוצאה מכך המתלוננת נפגעה ופונתה לבית החולים מחוסרת הכרה. שם היא אובחנה כסובלת מחזה-דם טראומתי, והוכנס לה נקז חזה. ובהמשך נצפו קרישי דם שנוקזו בניתוח. בנוסף, אובחן לה שבר בחוליה D8 עם המטומה ובועות אויר, שברים סאקראליים, וחשד לקו שבר זעיר בגוף חוליה D9.
2. על יסוד הודאת הנאשם בעובדות, כאמור, הוא הורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 ו-335 (א)(1) בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ומעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(1) בחוק העונשין.
3. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים להמליץ לבית המשפט להטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 30,000 ₪.
2
4. ב"כ המאשימה ציינה כי ההסדר הוא תולדה של גישור ומו"מ ארוך שנוהל בין הצדדים. ציינה כי לאחר הגשת כתב האישום, הוגש נגד אחד המתלוננים בתיק כתב אישום על פגיעה באחיו של הנאשם, כחלק מהסכסוך המתואר. וכי כל הצדדים המעורבים בסכסוך הגיעו לסולחה, שבית המשפט בהליך המעצר התרשם כי היא רצינית. וכל המתלוננים אישרו את הסדר הטיעון. ציינה כי הנאשם נעדר עבר פלילי. ועתרה לכבד את המלצת הצדדים לעונש.
ב"כ הנאשם הצטרף לדברי ב"כ המאשימה. הוסיף כי הנאשם עצמו נפגע באירוע. והעונש המוצע אינו חורג מרמת הענישה. ועתר לכבד את הסדר הטיעון.
הנאשם הביע צער על מעשיו.
5. העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ביותר. והפגיעה שהוא גרם למתלוננת, מסוכנת, ויכלה להביא לתוצאה חמורה בהרבה. בנסיבות אלה, העונש הראוי לנאשם הוא של מאסר בפועל לתקופה משמעותית.
6. לאחר ששקלתי בדבר, באתי למסקנה כי יש לכבד את הסדר הטיעון:
א. "הסדר טיעון - באשר הוא - אינו רק שיקול אחד ככל יתר השיקולים העומדים בפני בית-המשפט הגוזר את העונש. הסדר טיעון, כשהוא לעצמו, הוא שיקול מרכזי בגזירת הדין הן מטעמים של אינטרס הציבור הן כדי למלא אחר ציפיות הנאשם המוותר בהודאתו על זכותו לניהול ההליך הפלילי עד תומו. האינטרס הציבורי במובנו הרחב מחייב את בתי-המשפט לעודד קיומם של הסדרי טיעון. קיום הסדרי טיעון מאפשר פריסה רחבה יותר של אכיפת החוק, ובכך יש כוח מרתיע כשלעצמו, העשוי לאזן את אפקט ההקלה בעונש במקרה הקונקרטי. ...ככלל, בית-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון". - ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(1) 577
ב. הסדר הטיעון גובש במסגרת הליך גישור, והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו תוך ציפיה שבית המשפט יכבד את הסדר הטיעון.
ג. בין המשפחות המעורבות נערכה סולחה והסדר הטיעון הוא על דעת המתלוננים. ויש בדבר כדי למתן במידת מה את הסיכון להתלקחות מחודשת של הסכסוך.
ד. הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה במיוחס לו, ובכך גם חסך זמן שיפוט יקר ואת הצורך לשמוע עדים.
3
ה. הנאשם צעיר יחסית, נעדר עבר פלילי, וזהו מאסרו הראשון.
ו. העונש המוצע כולל מאסר בפועל לתקופה ממשית ופיצוי כספי משמעותי למתלוננת.
7. נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א. 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
ב. 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת אלימות שהיא פשע.
ג. פיצוי למתלוננת בסך 30,000 ₪.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום כ"ז אדר תשפ"א, 11/03/2021 במעמד הנוכחים.
|
אליהו ביתן, שופט סגן הנשיאה |
