1

בישיבה שנערכה ביום 28.6.17 הציגו הצדדים הסכמות. לפיהן, תוקן כתב האישום והנאשם הודה בו והורשע. למקרא פרוטוקול הדיון, עולה כי הכרעת הדין בנוסח שנרשם שם היא מקוטעת, אינה כוללת את מספר עבירות גניבת הרכב בהן הורשע הנאשם ואינה כוללת עבירות נוספות בהן הודה ואשר מפורטות בכתב האישום המתוקן. המדובר בטעות סופר שנעלמה מעיני בדיון עצמו. לכן, אני מתקן את הכרעת הדין.

לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, הנאשם מורשע בעבירות הבאות:

2

לגבי המעשים מושא האישום הראשון: עבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

לגבי המעשים מושא האישום השני: עבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין.

לגבי המעשים מושא האישום השלישי: עבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין.

לגבי המעשים מושא האישום הרביעי: עבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין.

לגבי המעשים מושא האישום החמישי: עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; ועבירה של פריצה לרכב לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.

לגבי המעשים מושא האישום השישי: עבירה של פריצה לרכב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין; ועבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין.

לגבי המעשים מושא האישום השביעי: עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; ועבירה של ניסיון פריצה לרכב לפי סעיפים 25 ו-413ו סיפא לחוק העונשין.

לגבי המעשים מושא האישום השמיני: עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; ועבירה של פריצה לרכב לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.

הכרעת הדין המתוקנת תבוא במקום הכרעת הדין שניתנה ביום 28.6.17. היות שהנאשם עתיד ממילא להתייצב לטיעון לעונש, ושהכרעת הדין המתוקנת משקפת את הודאתו ואת הסכמת הצדדים, איני מוצא לקבוע דיון נפרד לצורך שימועה בפניו תוך הטרחת הצדדים. ב"כ הנאשם יעדכנו.

אם למי מהצדדים הסתייגות מתיקון הכרעת הדין או בקשה לקביעת דיון לצורך שימוע הכרעת הדין המתוקנת, עליו להגיש בקשה מתאימה עד ליום 6.7.17. בהעדר בקשה במועד, אניח כי הצדדים מסכימים לתיקון האמור ולמתן הכרעת הדין המתוקנת שלא בנוכחות הצדדים והנאשם.

המזכירות תשלח את הכרעת הדין המתוקנת לצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ז, 02 יולי 2017.

3