1

           לפניי בקשה נוספת של המאשימה מיום 22.10.2018, לשמיעת עדות מוקדמת בהליך שבכותרת. זאת לאחר שבהחלטתי מיום 7.10.2018 התרתי שמיעת עדות מוקדמת של עדת-תביעה אחרת בתיק (ס.ס), מנימוקים שפורטו שם.

2

           הבקשה הנוכחית מתייחסת לעדת-התביעה נ.פ שעניינה מפורט באישום התשיעי לכתב-האישום, ואשר לפי דברי המאשימה עדותה נוגעת לנאשמת 1 בלבד. לבקשת בא-כוח הנאשמת 1, נקבעה הבקשה לשמיעת עדות מוקדמת לדיון לפניי ביום 25.10.2018. בדיון נכחו גם באי-כוח הנאשם 3 שביקשו ליטול חלק בישיבה שנקבעה. יוער כי ב"כ המאשימה סברה בשגגה כי הדיון נקבע לשמיעת העדות המוקדמת (על-אף שבהחלטתי מיום 23.10.2018 צוין במפורש כי הדיון נקבע לשמיעת טיעוני הצדדים ביחס לבקשה). נוכח סברה שגויה זו, הזמינה המאשימה לדיון לפניי את עדת-התביעה הנדונה. משהעדה נ.פ נכחה באולם-הדיונים בעת הדיון בבקשה לגביית עדות מוקדמת, ביקשו הסנגורים לשאול את העדה שאלות מטעמם בנוגע לבקשה האמורה. ב"כ המאשימה לא התנגדה לכך, ועל רקע זה איפשרתי את הדבר.

           העדה נ.פ הסבירה כי היא צריכה לשוב לאוקראינה שכן קבוע לה ביום 5.11.2018 דיון בבית-משפט בהליך גירושין שמתנהל שם בינה לבין בעלה לשעבר. העדה ציינה בביטחון כי היא מעוניינת לשוב לישראל למתן עדות ולעבודה כאן. נוכח דברים אלה, ולשאלת בית-המשפט, הבהירה ב"כ המאשימה כי אם העדה תוזמן למתן עדות במהלך המשפט, הרי כרטיס הטיסה שלה חזרה לישראל ימומן על-ידי המדינה, והעדה תקבל אפשרות להיוותר במקלט בארץ לאורך המשפט ולעבוד כאן. ב"כ המאשימה הבהירה בדיון לפניי כי הבקשה לגביית עדות מוקדמת לא נובעת מעלות כרטיס הטיסה או ממימון עלויות השהייה של העדה בארץ במהלך המשפט, אלא הבקשה נובעת מן החשש שלא ניתן יהיה לאתר את העדה אם תצא מישראל. בבקשתה המשלימה שהוגשה לאחר הדיון, טענה המאשימה כי מהודעת המשטרה של העדה עלה כי אמה מתגוררת ברוסיה, וכי ילדיה ובעלה לשעבר מתגוררים באוקראינה; בין השנים 2013 עד 2017 העדה התגוררה בטורקיה, לאחר מכן הגיעה לישראל לעבוד בזנות, וכעבור 3 חודשים בספטמבר 2017 חזרה לרוסיה, ומשם הגיעה לישראל שוב באוגוסט 2018. לטענת המאשימה, נתונים אלה מצביעים על "חשש מוגבר" להעדר אפשרות לאתר את העדה בעתיד אם תכניותיה ישתנו והיא לא תשוב לישראל. עוד נטען כי בתיקים אחרים התלויים ועומדים בבתי-משפט מחוזיים ברחבי הארץ, עדוֹת שמסרו כי יחזרו לישראל, לא עשו כן וניתקו קשר עם הפרקליטות ועם רשויות האכיפה. צוין כי מאחר שמדובר בתיקים תלויים ועומדים, לא ניתן לצרף דוגמאות קונקרטיות.

3

           בהתייחס לטיעוני המאשימה יוער כי אף אני עמדתי בהחלטתי מיום 7.10.2018, על החשש הכללי עליו הצביעה המאשימה בבקשתה המשלימה. ואולם לפי המצב הסטטוטורי הקיים, ההסדר של גביית עדות מוקדמת הנו בגדר חריג, וחובה לבחון כל מקרה לגופו. במקרה דנן, מדברי העדה עלה בבירור כי רצונה לצאת מישראל נובע מצורך קונקרטי מסוים - דיון משפטי הקבוע לה בתחילת החודש הקרוב בהליך גירושין שמתנהל בינה לבין בעלה לשעבר באוקראינה. עוד עלה מדברי העדה לפניי כי העובדה שילדיה חיים בחו"ל, לא מקימה מבחינתה של העדה מניעה מלשוב לישראל. בכל אלה נבדל עניינה של העדה הנוכחית, מעניינה של עדת-התביעה הקודמת אשר אישרתי את הבקשה לשמיעת עדות מוקדמת בעניינה במסגרת החלטתי מיום 7.10.2018.

           כמובן שאין ביכולתי לנבא את העתיד. ואולם, מדברי העדה נ.פ עלה כי רצונה לצאת כעת מישראל הוא לצורך דיון משפטי קונקרטי, וכי היא נכונה ואף רוצה לשוב לארץ למתן עדות לאחר אותו דיון משפטי, וזאת מטעמיה שלה ועל רקע ההבהרה שניתנה מפי ב"כ המאשימה בדיון, בדבר האפשרות של העדה לשוב למקלט ולעבוד בארץ במהלך המשפט (אפשרות שהמאשימה לא סייגה בבקשתה המשלימה לאחר הדיון). ודוק, המאשימה לא כפרה בכך שרצונה של העדה הנוכחית לצאת מישראל נובע מצורך קונקרטי (דיון משפטי הקבוע לעדה באוקראינה ליום 5.11.2018). המאשימה אף לא ביססה לפניי בדרך כלשהי את טענתה לפיה לא ניתן יהיה ליצור קשר עם העדה או עם איש קשר מטעמה (כגון: עורך-הדין המייצג אותה בהליך הגירושין, או קרוב משפחה שהעדה תבקש למסור את פרטי ההתקשרות עמו) כדי לזמנה לעדות.

           נוכח משקלן המצטבר של הנסיבות הספציפיות האמורות, אין באפשרותי לומר כי עסקינן בעדוּת שקיים "יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט" כאמור בסעיף 117 לחוק העונשין. אשר על כן, ונוכח מכלול הנסיבות הפרטניות שפורטו לעיל, הבקשה הנוכחית לגביית עדות מוקדמת של העדה נ.פ נדחית.

           ההחלטה ניתנת שלא במעמד הצדדים, וזאת על-פי הסכמה מפורשת לכך בפרוטוקול הדיון האחרון.

           המזכירות תמציא לב"כ הצדדים בהקדם.

4

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ט, 28 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.