1

בקשה לגביית עדות מוקדמת

1.        לפניי בקשת המאשימה לגביית עדות מוקדמת לפי סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק). הבקשה מתייחסת לעדת-התביעה ס.ס, שעדותה נוגעת לאישום החמישי בכתב-האישום, במסגרתו מיוחסות לנאשמת 1 שורה של עבירות, ובהן עבירה של ניסיון לסחר בבני-אדם לשם הבאתם לידי מעשה זנות לפי סעיף 377א(א) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירה של גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות, החזקת מקום לשם זנות, ניסיון לסרסרות למעשי זנות, וכן שיבוש מהלכי משפט.

2

2.        עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה שהוגשו בעניינה, וכן שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בעל-פה.

           לטענת המאשימה, העדה שוהה כיום במקלט לנשים קורבנות סחר ועבדות. מהעובדת הסוציאלית של המקלט נמסר כי לעדה ילד בן 7 שמסר כי הוא מתגעגע אליה מאד וחש כי נטשה אותו. לפיכך, העדה מבקשת לצאת מישראל לרוסיה לבקר את בנה. אמנם העדה הודיעה כי בכוונתה לשוב לישראל, אולם לטענת המאשימה אין כל דרך להבטיח כי בבוא העת העדה תשוב לישראל, וכי ניתן יהיה לאתרה ולהביאה לעדות. המאשימה הוסיפה וטענה כי היקף חומר החקירה בכל הנוגע לאישום החמישי אינו רב, וכי פרק-הזמן מעת הגשת הבקשה לגביית עדות מוקדמת ביום 21.9.2018 ועד גביית העדות, מאפשר היערכות כדבעי לחקירה נגדית אפקטיבית של העדה. המאשימה הוסיפה כי דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בהליך המ"ת בעניינה של הנאשמת 1 נקבע ליום 9.10.2018, כך שממילא על הסנגור להיערך ללימוד כלל חומר החקירה עד אותו מועד. בדיון לפניי הבהירה ב"כ המאשימה כי בקשה קודמת לגביית עדויות מוקדמות בתיק לגבי ארבע עדות תביעה אחרות נדחתה על-ידי כב' השופט רפי כרמל, אולם הוסיפה וטענה כי יש לאבחן בין אותה בקשה לבין הבקשה הנוכחית מטעמים עליהם עמדה בטיעוניה ואשר אליהם אתייחס בהמשך הדברים. בהתחשב בכל אלה, ביקשה המאשימה כי תיגבה מן העדה עדות מוקדמת לכל המאוחר עד יום 9.10.2018.

3

           מנגד, ב"כ הנאשמת 1, עו"ד אלכס גפני, מתנגד לבקשה. לטענת הסנגור, מחומר החקירה עולה לכאורה כי העדה נמצאת רחוק מביתה מאז חודש נובמבר 2017, עת עזבה את רוסיה לטורקיה לצורך עיסוק בזנות, משם עברה לגאורגיה, ומשם נסעה לישראל לצורך עיסוק בזנות. לפי הטענה, המסקנה המתבקשת מכך היא כי שהיית העדה מחוץ לרוסיה אינה חריג, וזאת בלא להטיל דופי בטענות בנה הקטין של העדה או ברגשותיה. עוד נטען כי העדה הסכימה לחזור לישראל כדי להתייצב למתן עדות, ובנסיבות אלה אין לומר כי מתקיימת הצדקה לגביית עדות מוקדמת, ובמידת הצורך המאשימה יכולה להחתים את העדה על התחייבות מתאימה להגיע להעיד במשפט. הסנגור הוסיף וטען כי טרם קיבל לידיו את כל חומר החקירה, שכן החומר הדיגיטאלי הגולמי טרם הועבר לידיו. נטען כי נוכח העדרם של נימוקים מיוחדים וכן על-מנת לאפשר ניהול הגנה אפקטיבית עבור הנאשמת 1, יש לדחות את בקשת המאשימה לגביית עדות מוקדמת, תוך שהמאשימה רשאית לשקול להעיד את העדה בפתח פרשת התביעה מטעמה. בדיון לפניי צוין כי בקשה קודמת בתיק לגביית עדויות מוקדמות של ארבע עדות תביעה אחרות, נדחתה בהחלטתו של כב' השופט רפי כרמל, וכי אותה תוצאה מתבקשת גם לגבי הבקשה הנוכחית.

3.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לקבל את בקשת המאשימה לגביית העדות המוקדמת.

           נקודת המוצא היא כי ההליך של עדות מוקדמת הנו חריג, העלול להעמיד לפני נאשם בפלילים קושי מעבר לזה הכרוך בניהול הליך פלילי בסדר הרגיל. יחד עם זאת, המחוקק ראה לאפשר חריג זה בנסיבות מתאימות, וקבע בסעיף 117 לחוק כי יש להתיר גביית עדות מוקדמת, בין היתר, אם בית-המשפט "...ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט...". בהתייחס לטיעוני הסנגור, אומר כי אין דרישה ל"טעמים מיוחדים" לצורך גביית עדות מוקדמת בנסיבות בהן העדות המוקדמת נשמעת בנוכחות הנאשם או מי שעלול להיות נאשם (ראו: סעיף 118 לחוק).

4

           במקרה דנן, לכאורה עדותה של העדה חשובה לבירור אשמתה של הנאשמת 1 במעשים המיוחסים לה באישום החמישי לכתב-האישום. זאת ועוד; נוכח הפירוט שהובא לפניי, אני סבורה כי יש יסוד סביר להניח שאם עדותה של העדה לא תיגבה בקרוב, לא ניתן יהיה לגבותה במהלך המשפט. לא נעלם מעיניי כי העדה השיבה למאשימה כי היא מוכנה לשוב לישראל כדי להעיד במשפט. עם זאת, הסנגור עצמו ציין בטיעוניו בכתב, כי מדובר באישה שנוכח נסיבות חייה אינה מקיימת שגרת חיים קבועה והיא נדה בין מדינות שונות בחיפוש אחר פרנסה. בנסיבות אלה, אינני סבורה שדי באמירה בעלמא של העדה על נכונות ערטילאית לשוב לישראל בעתיד למתן עדות - כאשר אין שום דבר אחר הקושר את העדה לארץ וכאשר לוקחים בחשבון את אורחות חייה כאמור לעיל - כדי להפיג את החשש הסביר כי אם העדה תצא מהארץ לא ניתן יהיה לאתרה ו/או להביאה לשמיעת עדותה (לכך שגם המחוקק ראה לקבוע הסדרים מיוחדים לגבי גביית עדות מוקדמת בנוגע לעבירה של סחר בבני-אדם, בשים לב למאפייניה של עבירה זו ורצונם של נפגעי העבירה לשוב אל ארצם בהקדם, ראו והשוו: סעיף 117(ב) לחוק).

           אעיר כי הבקשה לגביית עדות מוקדמת הוגשה לאחר הגשת כתב-אישום, כשהיום בוצעה הקראה של כתב-האישום לגבי מרבית הנאשמים בתיק (אף כי טרם ניתנו תשובות הנאשמים לכתב-האישום). גביית העדות המוקדמת תוכל להיעשות בנוכחות הנאשמת 1 בעודה מיוצגת על-ידי סנגור. בכך נבדלת הבקשה הנוכחית מן הבקשה הקודמת שהגישה המאשימה לגביית עדויות מוקדמות מארבע עדות-תביעה אחרות, אשר נדחתה בהחלטתו של כב' השופט כרמל מיום 5.9.2018, ואשר ערעור עליה נמחק על הסף בבית-המשפט העליון בהעדר אפשרות להגיש ערעור על החלטת-ביניים בהליך פלילי (ראו: ע"פ 6475/18 מדינת ישראל נ' בלוב (6.9.2018)). אותה בקשה קודמת התייחסה לארבע עדות-תביעה אחרות בתיק. לדברי ב"כ המאשימה בדיון היום, הבקשה הקודמת הנ"ל הוגשה זמן קצר לאחר הפיכת החקירה לגלויה וטרם הגשת כתב-אישום. כמו כן, למקרא הבקשה הקודמת נראה כי נימוקיה היו ערטילאיים. לעומת זאת, הבקשה שלפניי הוגשה בשלב מתקדם יותר של ההליך הפלילי, לאחר הגשת כתב-האישום, כאשר חומר החקירה (לפחות ברובו) נמסר לעיון הסנגוריה, וכן הנאשמת מיוצגת על-ידי סנגור ויכולה לנכוח בעדות המוקדמת. כל אלה בצירוף הנימוקים הנוספים עליהם עמדתי לעיל, מאבחנים בין הבקשה הנוכחית לזו הקודמת.

5

           יצוין כי העדות המוקדמת המבוקשת, נוגעת לאישום החמישי בלבד מתוך 12 האישומים הנכללים בכתב האישום. עוד יצוין כי מטיעוני המאשימה עולה כי היקף חומר החקירה לגבי האישום האמור אינו רב. ודוק, בקשת המאשימה לגביית עדות מוקדמת הוגשה לראשונה ביום 21.9.2018, כאשר כבר בהחלטתי מיום 23.9.2018 התייחסתי לאפשרות כי העדות המוקדמת תישמע לפניי. התחשבתי ביומנו של הסנגור, וקבעתי מבעוד מועד כי אפשר שהעדות המוקדמת תישמע מחר - 8.10.2018 (קרי- יום אחד לפני המועד האחרון אשר עד אליו עתרה המאשימה לגבות את העדות המוקדמת). בתווך, עמדו לרשוּת הסנגור למעלה משבועיים ימים להתכונן לחקירתה הנגדית של העדה (הגם שראוי לציין כי חלק מהימים היו ימי חג ופגרת סוכות). בנסיבות אלה, ניתן לכאורה לנהל חקירה נגדית אפקטיבית. בדיון היום הדגיש הסנגור כי טרם הועברו לידיו כל חומרי החקירה, וכי חסרים לו החומרים הדיגיטאליים הגולמיים, שעשויים להתגלות כבעלי חשיבות אם וככל שיתברר בהמשך הדרך כי יש פער בין החומר הגולמי לבין ההודעות המתורגמות שנמסרו לידי הסנגור. בהתייחס לטענה זו אציין כי ההסדר הסטטוטורי של גביית עדות מוקדמת מניח אפשרות לפיה החקירה הנגדית תתנהל בלא שכל חומרי החקירה מצויים בידי ההגנה (שהרי ברמה העקרונית, המחוקק איפשר גביית עדות מוקדמת גם אף טרם הגשת כתב-אישום). האיזון בין האינטרסים המונחים בבסיס ההסדר של גביית עדות מוקדמת, לבין שמירה על הזכות להליך הוגן ועל אפשרות לניהול הגנה אפקטיבית מצד הנאשם, מצוי בין היתר בסעיף 122 לחוק, שבמידת הצורך יאפשר לסנגור לטעון בהמשך הדרך, כי יש להתחשב בחשש עליו עמד במסגרת הערכת משקלה של העדות.

4.        נוכח מכלול הנימוקים שפורטו, אני רואה להיעתר לבקשת המאשימה לגביית עדות מוקדמת. בשים לב לכך שב"כ הנאשם 3 הודיעו בדיון היום על רצונם לנכוח בעדות המוקדמת ביחד עם מרשם הנאשם 3, אני מחליטה כדלקמן:

א.       העדות המוקדמת של עדת התביעה ס.ס תישמע לפניי מחר, 8.10.2018 החל משעה 10:30. המזכירות תעדכן יומן אלקטרוני בהתאם.

           על ב"כ הנאשמים 1 ו- 3 להתאים יומניהם למועד זה, שנקבע בסד זמנים קצר עקב כך שמדובר בעדות מוקדמת של עדת-תביעה שאמורה לעזוב את הארץ ביום 9.10.2018.

ב.       הנאשמת 1 וכן הנאשם 3 יובאו לדיון האמור באמצעות שב"ס. המזכירות תדאג לזימון משב"ס בהקדם.

6

ג.        המזכירות תוודא זימון מתורגמן לשפה הרוסית לדיון מחר.

ד.       המזכירות תוודא הזמנת הקלטה לדיון מחר.

ה.       אבהיר כי אינני רואה להורות על תיעוד חזותי של העדות המוקדמת, שכן העדות תישמע לפניי כמותב הדן בתיק (ראו: סעיף 120א(א)(2) לחוק).

           נרשם בזאת כי עו"ד גפני התעכב באולמי עד השעה 11:25 נוכח הדחיפות שבניהול הדיון בבקשה לגביית עדות מוקדמת מטעם המאשימה.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט, 07 אוקטובר 2018, במעמד הנוכחים.