לפניי בקשה לעיון במסמכי התיק, כאשר נכון למועד זה המסמך המהותי היחיד שמצוי בו הוא כתב האישום.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של היזק לרכוש במזיד. המבקשת, אשתו של הנאשם, היא עדת תביעה בתיק.

המבקשת מנמקת את בקשתה בכך שהיא נפגעת העבירה, והיא מנהלת מול הנאשם הליכי גירושין. לטענתה זכותה של המבקשת, שתהיה עדה משמעותית בהליך, להיחשף לכתב האישום ולכל מה שקורה בתיק.

המאשימה מתנגדת לבקשה, נוכח העובדה שהמבקשת היא עדת תביעה בתיק, והתיק טרם נדון. ב"כ הנאשם מתנגד גם הוא לבקשה מאותו נימוק. לטענת ב"כ הנאשם עיון המבקשת עלול להוביל לשיבוש מהלכי משפט, בדרך של התאמת העדות לאמור בכתב האישום, או התאמת עדותה לעדויות יתר עדי התביעה, וכן לטענתו קיימת פגיעה באפשרות לקיומה של חקירה נגדית אפקטיבית. ב"כ הנאשם מפנה בתגובתו להנחיית פרקליט המדינה מס' 7.13 - ראיון עד, ממנה עולה כי ככלל תובע לא יציג לעד התביעה את כתב האישום, כדי למנוע השפעה על עדותו.

תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, קובעת כי כל אדם רשאי לבקש מביהמ"ש לעיין בתיק ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. בסעיף (ד) לתקנה נקבע: "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה."

בענייננו מדובר בתיק שנדון בדלתיים פתוחות ולא הוגש בו חומר חסוי על פי דין. יחד עם זאת עיון המבקשת, שהיא עדת תביעה בתיק, בכתב האישום, בשלב הדיוני הנוכחי, עלול לפגוע בהליך מהטעמים שצוינו בתגובת ב"כ הנאשם. לפיכך, בשלב זה לא ניתן לאפשר למבקשת את העיון בתיק. המבקשת תוכל להגיש את בקשתה מחדש לאחר מתן הכרעת הדין בתיק, ככל שהיא תהיה מעוניינת בכך.

נוכח המפורט לעיל, בשלב זה הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה למבקשת ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"ג, 13 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.