1

 

 

האישום

 

1.         הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של הכנה יצור והפקה, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), ונטילת חשמל או מים או גז, לפי סעיף 400 לחוק העונשין.

 

העובדות אשר הוכחו וכל השתלשלות העניינים מפורטים בהכרעת הדין, ויש לראות את הקביעות שם כחלק בלתי נפרד מגזר הדין. להלן יובאו הדברים בתמצית.

 

על פי העובדות בכתב האישום המתוקן, אשר הוכחו כאמור בהכרעת הדין, במועד שאינו ידוע למאשימה, בחודש פברואר 2020 או בסמוך לכך, גמר בליבו הנאשם להקים מקום לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס ("הסם") ולגדל בו את הסם בכמות מסחרית, והכל שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין.

 

לשם כך, ביום 20.2.2020 שכר הנאשם מבנה מסחרי ("המבנה"), ולאחר שביצע בו פעולות שונות כדי להכשירו כמקום לגידול הסם, גידל שם במשך תקופה של מספר חודשים לפחות עד ליום מעצרו 22.7.2020, שתילים רבים של סם.

 

לצורך תפעול מקום גידול הסם והפעלת מכשירי החשמל בהם השתמש הנאשם, יצר הנאשם או מי מטעמו חיבור פיראטי של חשמל למבנה, באופן שנותקו מוני החשמל וצריכת החשמל בפועל לא נמדדה, והכל באופן לא חוקי ומסוכן.

 

2

ביום 22.7.2020 במסגרת פעילות יזומה של משטרת ישראל, הגיעו שוטרים למבנה וביצעו בו חיפוש. במהלך החיפוש, מצאו השוטרים ברחבי המבנה 600 שתילי סם בשלבי גידול מתקדמים ומכונה המשמשת לקיצוץ, אליה חובר שק שהכיל 2.525 ק"ג נטו סם לאחר קיצוץ. משקלו הכולל של הסם שנתפס הוא 120.98 ק"ג נטו.

 

הנזק אשר נגרם לחברת חשמל כתוצאה ממעשיו הנ"ל של הנאשם, נאמד בסך כולל של 123,301 ₪.

 

הנאשם במעשיו הנ"ל, גידל והפיק סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 120.98 ק"ג, ללא היתר כדין וכן החזיק סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית. כמו כן הנאשם במזיד או במרמה נטל או צרך חשמל שאינו זכאי לו, או השתמש בהם או גרם להטייתם או בזבוזם.

 

בהכרעת הדין התייחסות לסעיף 184 לחסד"פ, ולאפשרות כי מעשיו של הנאשם בוצעו עם אחרים או בשותפות עם אחרים, הכל כמפורט בהכרעת הדין.

 

מהראיות כמפורט בהכרעת הדין, עולה כי מדובר במבנה ובו כמה חדרים, וכי במקום נמצאו ציוד רב, שתילים, עציצים, מערכת השקיה המסתעפת לכמה חדרים בהם היו השתילים, מזגנים, מתקנים רבים לצורך גידול הסמים המסוכנים, בריכת מים, מתקני תאורה, מפוחים, שנאים, מאווררים, משאבות, מכונה לקיצוץ העלים, וככלל מדובר במבנה גדול אשר הנאשם התקין בו מתקנים רבים וציוד רב לייצור בהיקף נרחב ביותר של סמים מסוכנים.

 

הראיות לעונש

 

2.         במסגרת הראיות לעונש הוגשו מטעם המאשימה מסמכים תע/1 - תע/8, מהם עולה כי הנאשם נדון באנגליה לעונש מאסר של 8 שנים, בגין ייבוא סמים מסוכנים מסוג קוקאין במשקל 4.17 ק"ג (תע/7), וכי בתאריך 6.6.01, החל לרצות בישראל את המשך עונש המאסר שהוטל עליו באנגליה, ושוחרר ממאסר זה בתאריך 14.6.05.

 

עוד הוגש הרישום הפלילי של הנאשם (תע/9), הכולל הרשעה בבית משפט השלום בבאר שבע, מיום 2.6.19, בעבירות של גידול סמים מסוכנים לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, ונטילת חשמל, מים או גז בגניבה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, והוטל עליו מאסר בפועל למשך 10 חודשים, מאסרים מותנים, קנס בסך 12,000 ₪, ופסילה מותנית.

 

3

הוגש גזר הדין מיום 2.6.19 שניתן במסגרת ההרשעה האמורה (תע/10), ממנו עולה כי הנאשם שכר בית דו קומתי, התקין בתוכו מערכות קירור, תאורה והשקיה, וגידל 334 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 69 ק"ג, תוך התחברות פיראטית לארונות אספקת חשמל וצריכת חשמל ללא תשלום, והחזיק בביתו 17.7 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית. כאמור, על פי גזר הדין הוטל מאסר מותנה של 12 חודשים לתקופה של 3 שנים, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע. מאסר מותנה זה בר הפעלה כעת.

 

על פי גזר הדין הוטלו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 21.2.19, ועל פי רשימת הכליאות אשר הוגשה תע/1, הנאשם שוחרר ממאסרו ביום 22.7.19.

 

כאמור, בתאריך 20.2.20 שכר הנאשם את המבנה בו הקים את המעבדה כאמור בהכרעת הדין (הסכם השכירות ת/4 הינו מיום 20.2.20).

 

דהיינו, כ - 7 חודשים לאחר שהנאשם שוחרר ממאסר של 10 חודשים בגין עבירות זהות אשר בוצעו בנסיבות דומות, הנאשם שוכר את המבנה על מנת לשוב ולבצע את העבירות, ואולם הפעם בנסיבות ובהיקף גדולים וחמורים יותר.

 

מגזר הדין מיום 2.6.19 (תע/10) עולה ביצוע העבירות באופן דומה, שם שכר הנאשם בית דו קומתי והתקין בתוכו מערכות קירור, תאורה והשקיה, וגידל סמים מסוכנים תוך התחברות פיראטית לארונות אספקת חשמל וצריכת חשמל ללא תשלום.

 

שבעה חודשים לאחר שחרורו, הנאשם שוכר מקום על מנת להתחיל שוב בתהליך גידול סמים מסוכנים, זאת לאחר שבדיון מיום 2.6.19 בבית משפט השלום אמר הנאשם שהוא "מצטער מאוד".

 

טענות ב"כ המאשימה

 

3.         לטענת ב"כ המאשימה:

 

לשם גידול הסם שכר הנאשם מבנה תעשייתי, הקים מעבדה גדולה המורכבת ממספר חדרים, צייד אותה בציוד רב, אשר כולל מכשור רב, וניכר שמדובר במעבדה מתוחכמת ומצוידת היטב.

 

כמו כן, בוצעו חיבורים ללוחות פיראטיים באופן שמהווה סכנה בטיחותית, על מנת לגנוב חשמל אותו גנב הנאשם בסך של 123,301.95 ₪.

 

4

מספר חודשים לאחר שהנאשם שכר את המבנה הריק, ובעקבות פעילות יזומה של משטרת ישראל, נעצר הנאשם ביום 22.7.20, כאשר במבנה נתפסו הסמים בשלבי גידול מתקדמים, נתפסה מכונה לקיצוץ שבסמוך לה נתפס שק עם סם לאחר הקיצוץ, ואלו מעידים על השלבים המתקדמים של המעבדה המתוחכמת.

 

בביצוע העבירות פגע הנאשם בערכים המוגנים שהם שמירה על הסדר החברתי, שלטון החוק, שלום הציבור גם הפיזי וגם הנפשי, והצורך למנוע השלכות פליליות חברתיות.

 

הנאשם ביצע עבירות חמורות, ונסיבות ביצוען הן חמורות, מדובר בסם מסוכן בכמות גדולה, הגדרת סם הקנבוס, כפי שמוגדר בחוק היא ברורה, ולא טעונה לפרשנות, מדובר בסם מסוכן. כך יש להתייחס אליו.

 

מעבר למתחם הגידול המתקדם והפעיל, החזיק הנאשם פי 8,000 מהכמות שלצריכה עצמית. כמות המספיקה לכמות מנות עצומה.

 

נטען כי כאשר הפסיקה מתייחסת לגרם אחד בשווי 100 ₪, הרי מדובר במערך הפצה שהקים הנאשם בשווי פוטנציאלי של מיליונים, ולצורך הדיוק 12 מיליון.

 

יש לתת משקל משמעותי בין היתר להיקף של הגידול, בשים לב לכמות השתילים ולמשקל שאף גדלו וחלקם נקצצו, להיקף התכנון הכלים והמשאבים שהושקעו בהקמת המקום ובגידול, לכך שהנאשם הינו האחראי על כל זה, והנזק הפוטנציאלי הוא רב עד בלתי נתפס.

 

בתי המשפט חוזרים בפסיקות לאורך השנים כי בעבירות של ייצור הפקה של סם מסוכן על הענישה להיות חמורה ומרתיעה. עבירות כאלו מעוררות צורך בהטלת ענישה ממשית שתרתיע עבריינים מביצוען וזאת בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים אשר פועלות במדינה ומתפשטות כאש בשדה קוצים.

 

על השיקולים האישיים של העבריין, ליסוג מפני הנזקים שמביאים סמים, יש לתת משקל מכריע לשיקול ההרתעה, על מנת להזהיר את הנאשם ואחרים, ולהעביר מסר חד וברור שלא מדובר בכסף קל, אלא בסיכון לענישה משמעותית ומרתיעה על כל רכיביה. המאבק בנגע סמים חייב להשתקף בפסיקה בתיק זה. בשלה העת להרתיע בפועל ולא רק להזהיר גם את הנאשם שבפנינו.

 

ביחס למדיניות הענישה נטען כי ניתן למצוא טווח רחב בעבירות הסמים. כשהפסיקה נעה בין 30 ל - 60 חודשי מאסר לערך.

5

 

מקרה זה חמור ממקרים אחרים, מבחינת המורכבות, האחריות הבלעדית של הנאשם, הציוד הרב, הכמות והמשקל של השתילים.

 

כאשר במקרה זה בהתאם להיקף של התכנון שהיה נדרש, כמות, משקל תחכום ופוטנציאל הנזק לא רק מהסם, אלא גם מהסיכון הבטיחותי בחיבור הפיראטי, טענה ב"כ המאשימה למתחם עונש הולם של 40 עד 60 חודשי מאסר.

 

ביחס לעונש הראוי שיש לקבוע במסגרת המתחם, נטען כי הנאשם בן 51, לא לקח אחריות על מעשיו, ניהל את המשפט ולכן לא ניתן לזקוף לזכותו חיסכון בהליכים משפטיים. המאשימה לוקחת בחשבון את נסיבות חייו, הלא פשוטים כפי שמשתקפים מהנתונים, הנאשם בעל משפחה וילדים, וההסתבכויות החוזרות עם החוק לבטח משפיעות גם עליהם, אך למעשה מעבר לכך אין נתונים נוספים שניתן לזקוף לזכותו. לעומת זאת מה שמעביר את נקודת האיזון לחובתו ולקצה קצה מתחם העונש לו טוענת המאשימה, הקצה העליון, זהו עברו הפלילי.

 

כפי שעולה מהראיות שהגשתי לעונש, ביום 6.6.01 החל הנאשם לרצות בארץ את המשך המאסר אשר הוטל עליו באנגליה שם נדון ל - 8 שנים בגין ייבוא סמים מסוג קוקאין 4.17 קילו. נטען כי העבר הפלילי הרלבנטי של נאשם הוא לא רק הרשעותיו במדינת ישראל, ובמקרה זה הובאו ראיות על הרשעה בעבירה חמורה באנגליה.

 

הנאשם החליט להמשיך ולהתעסק בסמים. במסגרת תיק בית משפט השלום הורשע בגידול סמים והחזקה ונטילת חשמל לאחר ששכר בית שם גידל 334 שתילים, במשקל 69 קילו, הכל עם חיבור מאולתר לארון חשמל, על מנת שלא לשלם לחברת חשמל. נטען כי בתיק האמור נערך הסדר מקל עם הנאשם לאור קשיים ראייתיים שהיו שם, והוא נדון רק ל- 10 חודשי מאסר בפועל. לאחר מספר חודשים משחרורו ממאסר, כבר שכר הנאשם את המבנה בתיק שלנו.

 

התבקש לגזור עונש של 60 חודשי מאסר, בקצה המתחם לו עותרת המאשימה, והתבקש להפעיל במצטבר את מלוא תקופת התנאי, מאחר ואין כל נימוק שיכול להצדיק הקלה בעונש המאסר למי ששב וחוזר ומבצע עבירות דומות, לאחר תקופה קצרה.

 

6

עוד עותרת ב"כ המאשימה להטלת קנס מאוד משמעותי. נטען כי לא הוגשו כל ראיות למצב כלכלי בעייתי או אחר, וכי הראיות שיש בפני בית המשפט, מלמדות שלנאשם יש אמצעים רבים, לצייד מעבדות לגידול סמים, בציוד רב, שעולה הון תועפות, זמן קצר עוד לאחר שחרורו, הכספים הרבים האלה שמגיעים לבניית אותן מעבדות, חייבים להשתקף לדעת המאשימה גם בקנס שבית המשפט מטיל. על מנת להרתיע באמת את מי שמבצע את העבירות הללו, יש לנקוט ביד קשה גם ברכיב הכלכלי, כפי שבשנים האחרונות גורמי האכיפה ובית המשפט מנסים להילחם בתופעות פשיעה גם ברכיב הכלכלי, שהוא למעשה המטרה של אותן מעבדות.

 

נטען כי יש מקום לקבוע קנס של מאות אלפי שקלים, כאשר על בית המשפט לקחת בחשבון גם את הנזק לחברת חשמל שהיה 123,000 ₪, הציוד הרב שמשתקף כעולה מאות אלפים.

 

עוד התבקש להטיל מאסר מותנה ארוך ומרתיע, בתקווה שהפעם ירתיע הן בעבירות פשע והן בעבירות עוון, והן מסוג סמים, והן בעבירות של גניבת חשמל, ולהטיל פסילה בפועל למשך שנתיים, לאחר שבתיק הקודם בית המשפט התחשב בנאשם, הטיל עליו פסילה על תנאי בלבד והתבקש להפעיל את הפסילה המותנית של חצי שנה. לאור עונש המאסר המשמעותי והפסילה בפועל להם המאשימה עותרת, הושאר לשיקול דעת בית המשפט תקופת החפיפה של הפסילה.

 

עוד התבקש להכריז על הנאשם סוחר סמים, ולחלט את כל הרכוש שנתפס לטובת קרן המלחמה בסמים.

 

כן התבקש להטיל פיצוי לחברת החשמל על הסכום שנגנב.

 

טענות ב"כ הנאשם

 

4.         לטענת ב"כ הנאשם:

 

ביחס למחיר הסם, לגביו טענה ב"כ המאשימה, נטען כי לא ניתן ללמוד על הסכומים להם טענה המאשימה מהפסיקה אליה הפנתה.

 

הנאשם מבקש את רחמיו של בית המשפט.

 

אין מחלוקת ואין ספק כך ממש אמרה המאשימה בטיעוניה, כי הנאשם בוודאי לא גידל לבד אלא יחד עם אחרים, ובית המשפט אף אמר כי בעניין זה עשה שימוש ב - 184, והתבקש כי בית המשפט בעניין זה יבוא לקראת הנאשם בעונש.

 

נטען כי על פי הפסיקה הן זו שהמאשימה הפנתה אליה, והן זו אליה מפנה ההגנה, מלמדת כי בעבירות הללו המתחם נע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר.

7

 

ביחס לטענת המאשימה על החומרה בעברו הפלילי של הנאשם, לרבות פסק הדין מאנגליה, נטען כי פסק דין זה ניתן בשנת 2000, בעבירה מאותה שנה או שנה קודמת, ומאז ועד 2019, אין לנאשם עבר.

 

בכתב האישום אשר הוגש בשלום ב - 2019 על 69 קילוגרם, היה כשל ראייתי ממשי, והנאשם לקח אחריות מרצון, וכאן בתיק זה הנאשם בכל תוקף לא מוכן לומר את השמות, הוא מפחד בדרכו שלו.

 

טענת המאשימה בסיכומיה ביחס למצב הכלכלי מעלה תהיות, והמאשימה בבית משפט השלום היתה מודעת כבר אז לתיקיו הפתוחים בהוצל"פ ושהוא פושט רגל דאז, וברור שלא יכול להיות שיהיה לו כסף במאסר וכשהוא יוצא ממנו להקים את המעבדה בסדר גודל זה בתוך שבעה חודשים מהשחרור. לכן לא נתפסו כספים, ולא נתפסו חשבונות בנק, ואין מה לחלט. הדבר הזה מלמד את הסיטואציה בה מצוי הנאשם.

 

ההגנה מבקשת את רחמיו של בית המשפט בגזירת עונשו של הנאשם. ביחס להפעלת המאסר המותנה, נטען כי המאסר המותנה אינו מידתי, והתבקש שלא להפעיל במצטבר את כולו.

 

ביחס לעתירה לפסילה בפועל, הנאשם לא נתפס כאשר הוא שיכור או משתמש בסם, וככל שבית המשפט יורה על פסילת רישיון, בגין תיק זה, התבקש כי פסילת הרישיון תהיה לא יותר מהתנאי.

 

ההגנה סבורה שיש להעמיד את עונשו של הנאשם בטווח שבין 24 ל - 48 חודשים כפי שנקבע במרבית הפסיקה אליה הפנתה ההגנה, לקבוע את עונשו באזור 36 חודשי מאסר בגין תיק זה, וביחס לתנאי להפעיל את מקצתו (הכוונה למקצתו במצטבר). התבקש שלא להטיל קנס ונטען כי אין לנאשם את היכולת הכלכלית ולו המועטה, לנאשם יש מספר ילדים, אשתו מגדלת אותם לבד, הקושי הכלכלי ברור ולכן התבקשו רחמי בית המשפט.

 

הנאשם אמר כי הוא מבין שבית המשפט לא האמין לגרסתו, והסיכון של חיי המשפחה והילדים עמד לנגד עיניו, גם אם זה במחיר החופש וגם אם בעונש שבית המשפט יטיל, הוא מעדיף את העונש ולא לסכן את חיי הילדים, וזה סיכון ממשי גם ברגעים אלו. התבקש להתחשב בו ולהטיל עונש כך שיוכל לחזור למשפחתו בהקדם.

 

הערכים המוגנים ומתחם העונש ההולם

 

8

5.         בביצוע העבירות פגע הנאשם בערכים המוגנים ביסודן שהם השמירה על הסדר החברתי, שלטון החוק, שלום הציבור, בריאות הציבור, והצורך למנוע השלכות פליליות וחברתיות, לצד פגיעה בזכות הקניין.

 

הנאשם שכר מקום, והקים בו מעבדת סמים בהיקף גדול ביותר של אמצעים והיקף גדול של גידול.

 

מדובר בגידול אשר עולה בבירור כי הוא צופה פני הפצה, במקום אף נתפס מכשיר אשר מיועד לקיצוץ הסם המסוכן, והנאשם שם עצמו כגורם מרכזי לצורך הפצת הסם המסוכן.

 

לא נחזור על הפרטים דלעיל ועל העובדות המפורטות בהכרעת הדין, כפי שעולה מהראיות, אך יודגש כי מדובר במעבדה בהיקף גדול ביותר, אשר הותקן בה מכשור רב ומדובר במתקן גידול גדול ביותר.

 

במקום נתפסו הן שתילים בשלבי גדילה שונים, והן סמים מסוכנים אשר כבר נמצאים בשלב הכנה להפצה.

 

מדובר ב - 600 שתילים בשלבי גידול מתקדמים, ואל המכונה המשמשת לקיצוץ חובר שק שהכיל 2.525 ק"ג סם מסוכן נטו לאחר הקיצוץ, והמשקל הכולל של הסם המסוכן אשר נתפס הינו 120.98 ק"ג.

 

הנאשם יצר חיבור פיראטי של חשמל, באופן מסוכן, וגרם לחברת החשמל נזק בסך כולל של 123,301 ₪.

 

הנאשם הוא השוכר של המקום, הוא אשר נתפס במקום, טביעות אצבעותיו נמצאו על גבי ציוד במקום, הכל כמפורט בהכרעת הדין.

 

מכאן עולה כי הנאשם הוא הגורם המרכזי, הגם שייתכן שנעזר באחרים, או שהיו אחרים שהיו שותפים לו, הכל כמפורט בהכרעת הדין.

 

העבירות שביצע הנאשם חמורות, והוא מבצען תוך תכנון והעמדת מכשור וציוד רב.

 

6.         שוב ושוב רואים אנו בפסיקה התייחסות לחומרת עבירות הסמים ולצורך במיגור התופעה בכלל, ותופעת גידול הסמים בפרט. המאבק בנגע הסמים מתייחס לכל סוגיהם.

 

9

ביחס לעבירות גידול סמים מסוכנים, הודגשה חומרת העבירה, ונקבע כי התפיסה לפיה מדובר ב"סמים קלים", הינה תפיסה שגויה.

 

ר' ע"פ 2596/18 2656/18 זנזורי נ' מ"י (12.8.2018):

 

"לפני סיום, ארשום הערת אזהרה לפני הצרכנים והמשתמשים. ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה - של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) - זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב"סמים קלים", ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם".

         

ביחס לחומרת גידול סמים מסוכנים, ושלילת משמעות מקלה למה שמכונה לעיתים "סמים קלים", ר' ע"פ 6299/20 שחר חן נ' מ"י (4.2.2021):

 

"לצד האמור, נוכח ניסיונו של ב"כ המערער להיבנות מן האמור בבש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.2020), ראינו לנכון להעיר הערה, ולהבהיר: פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, קובעת במפורש כי קנאביס הריהו "סם מסוכן" (שם, סעיף 1 והתוספת הראשונה). כך קבע המחוקק. קביעתו זו - היא הדין הנוהג והמחייב. "סחר בסמים הוא סחר בסמים", ותפיסה שלפיה סחר בסמים 'קלים' איננו סחר בסמים מסוכנים - משוללת יסוד; אין לה אחיזה לא בדין המצוי, לא בדין הראוי: "צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם"".

 

ביחס למאבק בכלל בנגע הסמים ר' ע"פ 2000/06 מ"י נ' ויצמן ואח' (20.7.2006) בו נפסק:

 

10

"המאבק בנגע הסמים צריך להיות מכוון גם נגד השימוש בסמים קלים ובפגיעתם של אלה ביחידים ובחוסנה של החברה כולה אין להמעיט. העובדה שסמים אלה הפכו אולי נפוצים גם בקרב מי שהעבריינות אינה להם דרך חיים ובעיקר בקרב צעירים אינה צריכה להביא להתייחסות מקלה עם אלה המבקשים לעשות רווח מנפוצות השימוש בסמים אלה ותורמים להגעת הסם אל קהל ה"צרכנים".

 

וביחס למאבק בהפצת הסמים לרבות הסם המסוכן מסוג קנבוס ר' ע"פ 407/97 אמויאל יניב נ' מ"י (15.4.1997) בו נפסק: "המאבק בהפצת הסמים כולל גם הפצתם של סמים קלים יחסית, דוגמת הקנבוס; ולמיותר יהיה לחזור ולהזכיר את המעבר הקל - והטבעי - מצריכתם של סמים קלים לכבדים יותר".

 

וכן ר' ע"פ 170/07 ליאור מטיס נ' מ"י (19.11.2007) בו נפסק: "לרוע המזל, סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריעת הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר, שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה. בבש"פ 442/96 מ"י נ' יריב טולדנו (לא פורסם) אמר השופט מ. חשין כי: "סם מסוכן הוא סם מסוכן גם אם אינו מן הסמים ה"קשים"..."".

 

7.         שלב קביעת מתחם העונש ההולם, נעשה תוך התייחסות להיבטים הקשורים בנסיבות הביצוע, ולו היבט אינדיבידואלי הקשור למקרה המסוים הנדון. ר' ע"פ 1323/13 חסן ואח' נ' מ"י (5.6.2013), המתייחס לצביון האינדיבידואלי אשר העניק המחוקק לשלב עיצוב המתחם. את הפסיקה להלן יש לאבחן בהתייחס לנסיבות כל מקרה.

 

בע"פ 126/22 מ"י נ' פלוני (27.4.2022) הורשע המשיב בעבירות של ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סם מסוכן, וגניבת חשמל. פסק דין זה מהעת האחרונה, מתייחס לכמה נושאים הרלבנטיים להליך זה, ולפיכך, יובאו הדברים האמורים בו בהרחבה, כמפורט להלן.

 

המשיב בע"פ 126/22 שכר דירה וצייד אותה בכלים שונים לצורך גידול סם מסוכן מסוג קנבוס. בשלב מסוים חיבר את הדירה למתקני חברת החשמל תוך עקיפת חיבור החשמל התקני, וצרך חשמל במרמה בשווי של למעלה מ-70,000 ש"ח. בעשותו כן גרם המשיב נזק לארון החשמל ולרכיביו שנאמד בסכום של כ-3,400 ש"ח. ביום מעצרו של המשיב נמצאו בדירתו 286 שתילים של הסם במשקל 63.23 קילוגרם נטו, אותם גידל המשיב שלא לשימוש עצמי, ללא היתר וללא רישיון.

 

בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל - 48 חודשי מאסר בפועל, מצא לנכון לסטות לקולא מהמתחם משיקולי שיקום, והטיל על המשיב 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד קנס בסך 10,000 ₪, מאסרים מותנים, וצו מבחן למשך 24 חודשים.

 

11

בערעור נפסק כי מתחם הענישה שנקבע חורג לקולא מהמתחמים הנהוגים, עונש המאסר, 9 חודשים בעבודות שירות, מקל באופן חריג, קיים צורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות סמים, ובאיזון בין השיקולים ולאור כך שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין, הוחמרה הענישה והועמדה על 18 חודשי מאסר בפועל, וביחס לקנס נקבע כי קיימת חשיבות להחמרה בענישה כלכלית, אך לא נמצא כי גובה הקנס חורג ממדיניות הענישה, והערעור ביחס אליו נדחה.

 

להלן התייחסות בע"פ 126/22 לחומרת עבירות אלו, המתחמים הראויים ואופן קביעתם בעבירות גידול.

 

עבירות ייצור סמים מסוכנים צריכות לענישה מחמירה ומרתיעה, והמטרה היא למגר מעבדות סמים המתפשטות כאש בשדה קוצים.

 

"הלכה מושרשת היא שבעבירות של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות משמעותית, על הענישה להיות מחמירה ומרתיעה ... עבירות כאלו מעוררות "צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים" ... כוחם של דברים אלו יפה גם ביחס לסם מסוג קנבוס..." (סעיף 11 לפסק הדין).

 

בעבירות גידול וייצור סמים מסוכנים נבחנים היקף הגידול וההחזקה, כמות השתילים, משקל הסמים, היקף התכנון והכלים והמשאבים שהושקעו בו.

 

"באופן פרטני יותר, ביחס לעבירות של גידול וייצור סם נקבע כי יש לתת משקל משמעותי, בין היתר, להיקף הגידול וההחזקה של הסמים שלא לצריכה עצמית, בשים לב לכמות השתילים ולמשקל הסמים שכבר גדלו, כמו גם להיקף התכנון, הכלים והמשאבים שהושקעו בגידול". (סעיף 12 לפסק הדין).

1.                

מתחם עונש הולם אשר הרף התחתון בו הינו 18 חודשים הינו נמוך, ביחס לנסיבות אשר היו שם וכללו לצד השקעת משאבים ניכרת ותכנון משמעותי, 286 שתילים במשקל 63 ק"ג, וגניבת חשמל בסכום של כ - 70,000 ₪ ובנוסף גרימת נזק לתשתית החשמל בהיקף של 3,400 ₪.

 

12

"... המשיב גידל ב"מעבדה" שהקים בדירה כמות גדולה של הסם, במשך תקופה ארוכה של כשנה וחצי. המשיב רכש לשם כך כלים ייעודיים (ובכלל זאת כ-700 אדניות, מזגנים רבים, מאווררים, מכלי דישון ועוד), באופן שהצריך השקעת משאבים ניכרת ותכנון משמעותי. כאמור, בעת מעצרו נמצאו בדירה 286 שתילים של הסם במשקל של כ-63 ק"ג נטו. המשיב אף גנב חשמל, כאמור בכתב האישום המתוקן, בסכום של כ-70,000 ש"ח וזאת נוסף על הנזק שגרם לתשתית החשמל. בנסיבות אלו, דומה כי יש ממש בטענת המערערת כי הרף התחתון של מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא, 18 חודשי מאסר, נמוך ביחס לנהוג בפסיקה (השוו, למשל, לרע"פ 3287/21 עתמין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.5.2021), שם נקבע רף תחתון של 24 חודשי מאסר, ביחס לכמות קנבוס של 57.4 ק"ג שגדלה במשך שלושה חודשים; רע"פ 8095/17 סטרוסטה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.10.2017), שם נקבע רף תחתון של 20 חודשי מאסר, ביחס לכמות של 53 ק"ג קנבוס)." (סעיף 14 לפסק הדין).

 

נסיבות ביצוע העבירות אשר בוצעו ע"י הנאשם חמורות בהיקפן מאלו אשר בע"פ 126/22. ההשוואה אינה טכנית, ויש להביא במסגרת בחינת החומרה את מכלול הנסיבות. כך, הנאשם שכר מבנה מסחרי, הכשירו לגידול סמים, ובמבנה זה הותקן ציוד רב ביותר, תוך שמדובר בארגון ותכנון מקיפים תוך השקעת משאבים רבים מאוד, והראיות מעלות תמונה של מקום גידול רחב היקף. כמות השתילים שנתפסו הינה גדולה ביותר, 600 שתילים, והמשקל הכולל של הסם המסוכן 120.98 ק"ג נטו, הנזק אשר נגרם לחברת החשמל כתוצאה ממעשי הנאשם, הינו גדול ביותר, 123,301 ₪.

 

על בסיס העקרונות המפורטים לעיל, ייקבע המתחם אשר יהיה בו כדי לתת מענה עונשי הולם לעבירות החמורות בנסיבות החמורות שביצע הנאשם.

 

להלן התייחסות לפסיקה נוספת בעבירות דומות, בחלק מהמקרים יחד עם גניבת חשמל, ובחלק לא.

 

ברע"פ 2151/21 שחף דהן נ' מ"י (‏7.4.2021) - אשר היה על פסק דין בערעור בו ישב מותב זה בהרכב, המבקש ושני אנשים נוספים הסכימו ביניהם לגדל סם מסוכן מסוג קנבוס בדירה, כ-100 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 23 ק"ג, והמבקש הורשע בעבירות של גידול והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום גזר על המבקש 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 18,000 ₪ פסילה למשך 12 חודשים ופסילה מותנית. בבית המשפט המחוזי התקבל ערעור המשיבה ונגזר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל. זאת, גם בהתאם לעונש שנגזר על האדם הנוסף שהורשע בגידול הסם בצוותא עם המבקש בפרשה זו. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש והדגיש את החומרה הרבה שיש לייחס לעבירות סמים מסוכנים, המצריכות ענישה משמעותית ומרתיעה תוך נקיטת יד קשה כלפי כל המעורבים בביצוען. נקבע כי "במקרה דנן, נטל המבקש חלק פעיל בייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכמות "מסחרית"..."

 

13

ברע"פ 174/21 ישראל סעדיה סויסה נ' מ"י (‏25.2.2021) הורשע המבקש בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. במעבדה שהקים המבקש נתפסו 420 מכלים, בהם סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 37.95 ק"ג. בימ"ש השלום גזר 9 חודשי עבודות שירות ועונשים נוספים. ערעור לביהמ"ש המחוזי על קולת העונש התקבל ברוב דעות, נקבע כי "הקמת 'מעבדות' לגידול קנבוס בדירות מגורים הפכה ל'מכת מדינה', ולכן יש להעביר מסר הרתעתי ברור ולא סלחני", מתחם העונש ההולם הועמד על 15 עד 30 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים, והעונש הועמד על 12 חודשי מאסר בפועל לאור משקל שניתן להליך בו מצוי המבקש. בקשת רשות הערעור נדחתה. נדחתה טענת המבקש בדבר שינוי הגישה העונשית כלפי עוברי עבירות גידול סם ונקבע: "אין לקבל את טענת המבקש בדבר שינוי הגישה העונשית כלפי עוברי עבירה הקשורה בגידול סם הקנביס והחזקתו שלא לצריכה עצמית מצד קובעי המדיניות. אך בעת האחרונה קבע בית משפט זה כי הדין הנוהג והמחייב הוא הקבוע בפקודה לפיה קנביס הוא סם מסוכן (ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.2.2021))."

 

בע"פ 6299/20 שחר חן נ' מ"י (4.2.2021) הקים המערער מעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנבוס, בדירה ששכר, בה גידל והפיק כ - 600 שתילים במשקל כולל של 90 ק"ג במשך כארבעה חודשים, המעבדה התפרשה על פני 5 חדרים וכללה מערכות חשמל, השקיה, חימום ואוורור, גופי תאורה, בלוני חמצן ואדניות, והמערער אף נטל חשמל שלא כדין. בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של 29 חודשי מאסר, כשהמתחם שנקבע הינו בין 29 ל - 54 חודשי מאסר בפועל, ובנוסף הוטל קנס בסך 10,000 ₪. המערער חזר בו מערעורו בהמלצת בית המשפט העליון.

 

בע"פ 871/20 אברהם אברג'יל נ' מ"י (‏30.3.2020) הורשע המערער בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. המערער הקים והפעיל מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בדירה, לשם כך צייד את הדירה בנורות, מאווררים, מזגנים, שנאים, מסנני פחם, מדי טמפרטורה, דשנים וצינורות השקיה. בדירה נתפסו מאות שתילים שהגיעו למשקל של 80 ק"ג. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שלפיו הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש ראוי של 27 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי קבע מתחם העונש ההולם הנע מ-22 ועד ל-46 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 26 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. הערעור נדחה תוך שצוין כי העונש שהושת על המערער אינו חורג כלל מרף הענישה הנוהג במקרים כגון דא.

14

בע"פ 863/18 לירן סבן נ' מ"י (15.11.2018) המערער הורשע, יחד עם שניים אחרים בעבירות של קשירת קשר לפשע, ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, והחזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן. במסגרת הקשר שכרו השלושה דירה, ובה גידלו סם מסוכן מסוג קנבוס, תוך שחיבלו במונה החשמל של הדירה והתחברו במישרין למערכת החשמל, והחזיקו בדירה שתילי קנבוס במשקל כולל של 92 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של המערער נע בין 28 ל-52 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 36 חודשי מאסר בפועל, והפעיל מאסר מותנה שהוטל עליו - חציו בחופף וחציו במצטבר, כך שהוטלו על המבקש 42 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס כספי בסך של 5,000 ש"ח. על רקע שיקולי אחידות הענישה ובהינתן תסקירים חיוביים בעניינו של המערער, ועל מנת לעודדו להמשיך בדרך השיקומית, העמיד בית המשפט העליון את תקופת המאסר בפועל שירצה המערער על 36 חודשים חלף 42 חודשים.

 

ברע"פ 6041/18 יוסי כהן נ' מ"י (22.10.2018) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות שעניינן ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, ובעבירה של גניבת חשמל. הנאשם שכר דירה והתקין בה ציוד לגידול וייצור סמים, ובמהלך התקופה נטל חשמל מרשת החשמל בשווי 40,000 ₪. במקום נתפס קנבוס במשקל של כ- 39.5503 ק"ג. הנאשם ללא הרשעות קודמות. נקבע מתחם של 18- 36 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם הוטל עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים.

בע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נ' מ"י (12.8.2018)- הורשע המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט, וייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים. המערער הקים בסיועו של הנאשם 2 בכתב האישום, ששכר עבורו יחידת גג גדולה - מעבדה לגידול קנבוס. באחת הפעמים, הסיע המערער את הנאשם 3 בכתב האישום ואדם נוסף למעבדה, כשברשות הנאשם 3 סכום של כ- 29,000 ₪ במזומן, עמו התכוון לרכוש סם. בסמוך לאחר מכן, כאשר הגיעו למעבדה שוטרים ובידם צו חיפוש, לא פתחו המערער ונאשם 3 את הדלת, כאשר בינתיים המערער הזהיר את הנאשם 2 בטלפון הסלולרי "תעלם לכמה ימים". לאחר שהשוטרים פרצו לדירה, נתפסו במעבדה 137.6 ק"ג נטו של סם מסוג קנביס (הידרו). בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם עומד על 56-36 חודשי מאסר, אך בשל הסיכוי הממשי לשיקום, הועמד עונשו של המערער על 26 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי; וקנס בסך 7,000 ₪. המשיבה ערערה על קולת העונש, והמערער על חומרתו. שני הערעורים נדחו.

בע"פ 5807/17, 5963/17 משה דרחי נ' מ"י (18.6.2018), הורשע המערער 1 בעבירות של גידול סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, המערער 2 הורשע בעבירות של סיוע לגידול סם מסוכן וסיוע בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ובעבירות של נהיגה בשכרות, בכך שהמערער 1 הקים בסיוע מערער 2, מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במספר חדרים בדירה בחזקתו. המעבדה הכילה ציוד טכני רב, לרבות מערכת סינון אוויר שמטרתה למנוע מריח הסם לדלוף החוצה, וכן שתילים, עציצים, חומרי גידול, כלים ייעודיים ועוד. במעבדה נמצאו 76.85 קילוגרם של סם נטו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם בעניינו של הנאשם 1 הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי והשית עליו 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, מאסרים מותנים וקנס. הערעור נדחה תוך שצויין כי אופן הקמת בית הגידול לסמים מעיד על תכנון מוקדם משמעותי ועל כוונה להרחיב את שרשרת הפצת הסמים, והנזק הפוטנציאלי עשוי היה להיות עצום.

15

בע"פ 5093/17, 5103/17 לזר בקשט נ' מ"י (‏1.1.2018)- הורשעו המערערים בעבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן. המערערים קשרו קשר להקמת מעבדה לגידול סם מסוג קנבוס, ביצעו פעולות רבות לצורך הקמת המעבדה, ובמועדים שונים הנאשמים או מי מטעמם רכשו או שכרו ציוד רב שכלל משאבות מים, מסננים, חומרי דישון, שנאים, מאווררים, מפוחים, נורות הלוגן ומדי טמפרטורה. הנאשמים או מי מטעמם רכשו שתילי קנבוס רבים אותם גידלו במעבדה שיצרו בקומה השניה ב-7 חדרים שונים שבהם הותקן כל הציוד, וזאת החל מאוקטובר 2015 ועד ליום התפיסה - 22.2.16. במועד זה, נתפסו שתילים במשקל כולל של 131 ק"ג וכן ציוד, חומרי דישון, סלילי מתכת ועוד, אשר שימשו לצורך גידולו השיטתי של הסם במעבדה והפקתו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 30 עד 48 חודשי מאסר בפועל והשית על המערער בע"פ 5103/17 מאסר בפועל של 34 חודשים וקנס בסך 50,000 ₪ ועל המערער בע"פ 5093/17 מאסר בפועל של 30 חודשים, וקנס של 50,000 ₪. בית המשפט העליון קבע כי לאור העדר העבר הפלילי של הנאשמים, נסיבות אישיות, ונוכח התסקירים החיובים שהוגשו בעניינם ועל מנת לעודדם להמשיך בדרך השיקום כפי שמשתקף בתסקיר, יש להפחית בעונש המאסר בפועל שהושת על המערערים ב-6 חודשים, כך שתקופת המאסר בפועל שהושתה על המערערים הועמדה על 28 ו -24 חודשים בהתאמה. גובה הקנס לשני המערערים נותר בעינו.

בע"פ 8988/16 אשר בן סימון נ' מ"י (8.3.2017), הורשע המערער, בביצוע עבירות ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן, סחר והספקת סם מסוכן, ונטילת חשמל במרמה, המערער הקים מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במספר חדרים בביתו, והמערער גידל בה 282 שתילים, בכמות כוללת של 87.25 קילוגרם נטו. עוד באותו המועד סיפק המערער לאדם אחר סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות של 5.43 גרם נטו. בית המשפט המחוזי השית על המערער 36 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 40,000 ₪ ועונשים נלווים. הערעור נדחה.

בע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מ"י (10.9.2014), גידל המערער בדירה אותה שכר שיחי קנביס במשקל כולל של 33.5 ק"ג והורשע בעבירות שעניינן גידול סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן. על המערער הושתו, בין היתר, 27 חודשי מאסר בפועל. נוכח הליך שיקום משמעותי הקל בית המשפט העליון בעונשו, כך שירצה 20 חודשי מאסר בפועל.

16

לעניין הקנס נפנה לע"פ 4387/20 7184/20 7256/20 מ"י נ' טל דרור ואח' וערעורים שכנגד (8.2.2021). המשיבים הורשעו בעבירות של ייצור הכנה והפקה לפי סעיף 6 לפקודת סמים מסוכנים (נוסח חדש), וגניבה בנסיבות מיוחדות בכך שהקימו יחד עם אחרים שלוש מעבדות לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס, בהן נתפסו למעלה מ - 2,000 שתילי קנבוס, עלי קנבוס מיובשים ואריזות קנבוס, במשקל כולל של 584.5 ק"ג אשר שווים 17,535,000 ₪. המעבדות צוידו בציוד הנחוץ לגידול הסם המסוכן, ובכלל זה מזגנים, משאבות, מנורות, שנאים, מאווררים, דיפון קיר כסוף ושתילי קנבוס. כמו כן, ביצעו המשיבים בשלוש המעבדות שינויים במערכת החשמל על מנת לחמוק מתשלום עבורו, בשווי של מאות אלפי שקלים. בהתאם למוסכם בהסדר הטיעון נגזר על שניים מהמשיבים עונש של 45 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 125,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו. ביחס למשיב השלישי, לא היתה הסכמה לרכיב המאסר, ונגזר עונש של 34 חודשי מאסר וקנס בסך 80,000 ₪.

ערעור המדינה היה על קולת הקנס, ומנגד הערעור שכנגד של המשיב השלישי, היה כנגד גזר הדין ורכיב המאסר בו.

ערעור המדינה ביחס לגובה הקנס כנגד שניים מהמשיבים התקבל, וערעור שכנגד של המשיב 3 על חומרת המאסר בפועל גם הוא התקבל.

ביחס לקנס נפסק כי בעבירות הסמים יש צורך בענישה ממשית, שתרתיע עבריינים פוטנציאלים במטרה למגר את מעבדות הסמים, ורמת הענישה נועדה גם להעביר מסר חד וברור כי ניסיונות להקמת מיזמם מסוג זה אינן בעלות תוחלת כלכלית. יש להתחשב בקביעת הקנס במצב הכלכלי של הנאשם, ונקבע כי אין להקל ראש בטענות המשיבים בקשר למצבם הכלכלי, ובקשר לכך שלא הוכח שהפיקו רווח מפעילות מעבדות הסמים, אך לצד זאת, לאור היקף גידול הסמים והרווח הפוטנציאלי שהיה צפוי מהפקתם, ובשים לב לכך שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, הוחלט להוסיף על רכיב הקנס סך של 50,000 ₪, כך שיעמוד על 175,000 ₪ על כל אחד. ביחס למשיב הנוסף, לא מצא בית המשפט העליון להחמיר בגובה הקנס, ומצא לנכון להקל בעונש המאסר, כך שיעמוד על 30 חודשים בפועל.

וכך נפסק: "בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הסמים והדגיש כי יש צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים. רמת ענישה זו, כפי שמשתקפת במדיניות הענישה הנוהגת, אף יש בה כדי להביע מסר חד וברור כי ניסיונות להקמת מיזמים מן הסוג כבמקרה דנן, אינן בעלות תוחלת כלכלית...".

מהאמור עולה, כי עבירות אלו צריכות לענישה כלכלית משמעותית, אשר יהיה בה כדי להדגיש את העדר התוחלת הכלכלית לביצוען, ולצד המצב הכלכלי של נאשם, אשר צריך לבוא במסגרת השיקולים בקביעת הקנס, יש להביא גם את ההיקף של גידול הסמים ואת הרווח הפוטנציאלי אשר היה צפוי מהפקתם.

נתון נוסף הרלבנטי לכאן הינו כי בהיקף של למעלה מ - 2000 שתילי קנבוס עלי קנבוס ואריזות קנבוס, במשקל כולל של 584.5 ק"ג הקביעה היתה כי שוויים 17,535,000 ₪.

הצדדים כאן חלוקים ביחס לשווי של הסמים אשר נתפסו. בהתייחסות לסדרי הגודל מע"פ 4387/20 אל מול ההיקף של השתילים והמשקל כאן, שהם 600 שתילים ומשקל כולל של כ - 120 ק"ג, הרי שמדובר כאן בשווי העולה על 3 מיליון ₪, וזאת אף בחישוב אשר מקל עם הנאשם.

17

8.         כאמור, ב"כ המאשימה עותרת לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 40 ל - 60 חודשי מאסר, ולהטלת קנס של מאות אלפי שקלים. ב"כ הנאשם עותר לקביעת מתחם עונש הולם של 24 - 48 חודשי מאסר, ולהימנע מהטלת קנס בטענה כי לנאשם אין יכולת כלכלית.

 

הנאשם ביצע עבירות חמורות בנסיבות חמורות ביותר, תוך התארגנות ותכנון מקיפים וגידול סמים מסוכנים בהיקף גדול ביותר, כאשר המטרה הברורה של מעשיו הינה הפצה.

 

המעשים החמורים של הנאשם מחייבים קביעת מתחם עונש הולם אשר יבטא את חומרתם, ויהיה בו כדי מענה עונשי הולם לחומרה היתרה מהמעשים והיקפם.

 

הנאשם נערך, שכר מקום, צייד את המקום בתשתית מקיפה ביותר, ונתפסו 600 שתילים, סם נוסף אשר קוצץ, והמשקל הכולל 120.98 ק"ג נטו.

 

אני מוצא את מתחם העונש ההולם בגין העבירות החמורות אשר בוצעו על ידי הנאשם, בנסיבות החמורות של ביצוען, ככולל מאסר בפועל הנע בין 36 ל - 60 חודשים.

 

על הענישה לכלול גם רכיב משמעותי של קנס, אשר נדרש לאור המניע הכלכלי הברור לביצוע העבירות.

 

בקביעת מתחם הקנס יש להביא בשיקולים מצב כלכלי של נאשם, ואולם, מחד אין בפנינו ראיות של ממש לטענות הנאשם ביחס למצב כלכלי קשה, ומנגד, ההשקעה המקיפה אשר בוצעה בהקמת המעבדה רחבת ההיקף שהקים הנאשם, מעידה על כך שאין ממש בטענות על קושי כלכלי.

 

מי אשר שוכר מקום, למשך חודשים, ומתקין בו ציוד בהיקף כה רחב, אשר עלויותיו גדולות ביותר, קיים קושי לקבל טענתו בדבר קושי כלכלי. נזכיר כי מדובר במזגנים, מתקני תאורה, מפוחים, שנאים, מאווררים, משאבות, ומתקנים רבים נוספים במקום אשר כולל כמה חדרים, ציוד רב, שתילים רבים ועציצים רבים.

 

לאחר בחינת מכלול הנסיבות, אני מוצא כי מתחם הקנס ההולם נע בין 100,000 ₪ ל - 300,000 ₪.

 

הענישה

 

9.         הנאשם יליד 1971.

 

18

אני מוצא כי עברו הפלילי של הנאשם בעבירה בגינה הורשע בחו"ל וריצה חלק מהמאסר בישראל, הינו רלבנטי. מדובר בעבירת סמים קשה וחמורה, של ייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 4.17 ק"ג ובגינה נדון הנאשם ל - 8 שנות מאסר, עבירה אשר בוצעה ביום 10.6.2000.

 

אכן, כטענת ב"כ הנאשם, חלפו שנים עד לשובו של הנאשם לעסוק בסמים מסוכנים, ולבצע עבירות חמורות.

 

בשנת 2019 חזר הנאשם לסורו, וכמפורט לעיל, ביצע עבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ונטילת חשמל. מדובר היה בהיקף גדול, הגם שהיה קטן מההיקף הנוכחי. הנאשם שכר בית, הקים בו מערכות קירור, תאורה והשקיה, וגידל בו 334 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל כולל של 69 ק"ג, לצד התחברות פיראטית לארונות אספקת חשמל וצריכת חשמל ללא תשלום וגם החזיק 17.7 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית. באותו מקרה, כך על פי גזר הדין, קיים היה קושי ראייתי. על הנאשם הוטל מאסר למשך 10 חודשים, מאסרים מותנים אשר אחד מהם בר הפעלה כעת, קנס בסך 12,000 ₪, ופסילה מותנית למשך 6 חודשים.

 

כשבעה חודשים לאחר שחרורו ממאסרו זה, הנאשם שב ומבצע עבירות זהות אך בנסיבות חמורות באופן משמעותי. שבעה חודשים בלבד לאחר שחרורו, הנאשם שוכר את המקום בו הוא מקים, שוב, מעבדה נרחבת ומקיפה לגידול סמים מסוכנים.

 

מאסר בפועל אינו מרתיע את הנאשם, מאסר מותנה בר הפעלה ומשמעותי של 12 חודשים גם הוא אינו מרתיעו, וזמן קצר ביותר לאחר שחרורו, הוא חוזר לביצוע אותן עבירות.

 

מצב דברים זה מביא למסקנה כי על הענישה להיות בחלק העליון של מתחם העונש ההולם, מעל לאמצעו של המתחם.

 

הנאשם אינו מקבל אחריות למעשיו. זוהי זכותו, כזכות כל נאשם, לנהל את ההליך ואין להחזיק כנגדו עובדה זו. ואולם, לאי קבלת האחריות, לדחיית גרסתו העובדתית של הנאשם, ולהיעדר חרטה, יש משקל בקביעת הענישה במסגרת המתחם.

 

ר' האמור בע"פ 8421/12 בן חיים נ' מ"י (29.2.2013) ביחס לכך שבית המשפט אינו צריך להתעלם מהשאלה אם נאשם נטל אחריות אם לאו, בשלב גזירת הדין:

 

19

"אינני סבורה כי בשלב גזירת הדין ניתן להתעלם מהשאלה אם הנאשם נטל אחריות למעשיו או אם הוא מוסיף וכופר בהם. שיקולים בדבר לקיחת אחריות והבעת חרטה נוגעים לליבת מלאכת הענישה וקשורים בקשר הדוק למרבית שיקולי הענישה - סיכויי השיקום, הרתעת היחיד והגנה על שלום הציבור. השאלה אם הנאשם, לאחר שנמצא אשם, נוטל אחריות למעשים שבהם הורשע עומדת במרכזו של שיקול השיקום, שכן לקיחת אחריות והבעת חרטה הם קריטריונים חיוניים שבהם נעזרים בתי המשפט וקציני שירות המבחן לצורך הערכת פוטנציאל השיקום של הנאשם שלפניהם. שיקולים אלו מהווים גם אינדיקציה חשובה לצורך בהרתעת הנאשם, שהרי אי לקיחת אחריות מצידו עשויה להעיד על צורך בהרתעה קשה יותר באמצעות השתת עונש כבד יותר. כמו כן הם נוגעים לצורך בהגנה על הציבור, שכן היעדר חרטה ואי נטילת אחריות על המעשים מעידים ברוב המקרים על מסוכנות וחשש מוגבר לחזרה על המעשים בעתיד...".

 

הנה כי כן, אי קבלת אחריות יכולה להעיד על הצורך בהגברת ההרתעה הנדרשת של נאשם.

 

בעניינו של הנאשם, הצורך במתן משקל לשיקול הרתעת היחיד גובר, בפרט לאור כך שלא היה במאסר אשר ריצה, ובמאסר מותנה כדי להרתיעו, וכשבעה חודשים לאחר שחרורו הוא חוזר על ביצוע עבירות אלו.

 

בנוסף, עבירות אלו של גידול סם מסוכן והחזקה שלא לצריכה עצמית, צריכות למתן משקל משמעותי לשיקול הרתעת הרבים.

 

השיקולים האישיים של העבריין נסוגים מפני חומרת עבירות הסמים, ומשקל מרכזי יש לתת לשיקולי ההרתעה והגמול. ר' ע"פ 11469/05 מ"י נגד עייש (16.5.2006): "פסיקתנו הדגשנו את העובדה כי האינטרס הציבורי והצורך החברתי לעשות למיגור או למצער לצמצום משמעותי של נגע הסמים, מחייבים אותנו בעת גזירת הדין להעמיד במרכז את שיקולי ההרתעה והגמול ואילו השיקולים האינדיבידואליים נושאים בעניינים כאלה משקל משני בלבד".

 

אין בפני כל נתון או טענה אשר יכולים להצביע על אפיק שיקומי לנאשם.

 

לאור כל האמור, על הענישה בעניינו של הנאשם להיות בחלק העליון של מתחם העונש ההולם, אם כי לא בקצה העליון של המתחם, והענישה תהא מעט מעל לאמצעו.

 

לחובת הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה של 12 חודשים, ב"כ המאשימה עותרת להפעילו כולו במצטבר, וב"כ הנאשם עותר להפעילו במרביתו בחופף בטענה כי מדובר במאסר מותנה אשר אינו מידתי. אינני מוצא כי מדובר במאסר מותנה שאינו מידתי. מדובר בעבירות חמורות ביותר אשר ביצע הנאשם, גידול סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ונטילת חשמל, ויש לומר כי המאסר המותנה סביר ומידתי.

20

 

הנאשם חוזר ומבצע את אותן עבירות בזמן קצר ביותר לאחר שהוא מסיים לרצות עונש קודם, ועובדה זו מביאה למסקנה כי אין כל נימוק של ממש לחפיפה, אף לא חלקית, של המאסר המותנה המופעל, והוא יופעל כולו במצטבר למאסר בפועל דלעיל.

 

ביחס לקנס - את הקנס אני מוצא כי יש להטיל במרכזו של המתחם. שיקול ההרתעה ושיקול שלילת התוחלת הכלכלית הינם מרכזיים. מדובר בעבירות אשר הנאשם שב ומבצע משיקולים כלכליים ברורים, ומבקש הוא לייצר סמים מסוכנים לצורך הפצה ולצורך רווח כלכלי, תוך שהוא משקיע משאבים רבים לצורך כך. לפיכך, הקנס אשר יוטל יהיה באמצעו של המתחם.

 

באשר לפיצוי - קיימת אינדיקציה לנזק שגרם הנאשם, ולפיכך הפיצוי יהיה בגובה הנזק.

 

ביחס לרכיב הפסילה - סעיף 37א(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) קובע את הסמכות להטלת פסילה בפועל אשר לא תעלה על 5 שנים, ואם סבור בית המשפט שהדבר דרוש כדי להגן על הציבור ניתן לפסול לתקופה ארוכה יותר. בהליך הקודם אשר היה גם הוא בעבירות גידול והחזקת סמים מסוכנים, הוטלה רק פסילה מותנית, והדבר לא הרתיע את הנאשם. לפסילה בפועל בעבירות סמים משמעות גם מבחינה הרתעתית ולפיכך, תוטל פסילה למשך 12 חודשים.

 

אשר להפעלת הפסילה המותנית - שוב, ענישה מותנית, הפעם בדמות פסילת רישיון נהיגה מותנית, לא מרתיעה את הנאשם, וזמן קצר אחרי שחרורו הוא מבצע עבירות זהות בנסיבות חמורות יותר, ומכאן שאין כל נימוק של ממש להפעלת הפסילה המותנית או חלקה בחופף, והיא תופעל כולה במצטבר.

 

הנאשם הורשע, זו הפעם השנייה, תוך זמן קצר, בעבירה העונה להגדרת עבירה של "עסקת סמים" לפי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש). לפיכך, מוכרז בזה הנאשם, בהתאם לסעיף 36א(ב) כי הוא סוחר סמים.

 

מכוח הוראת סעיף 36א(ב) יש להורות על חילוט כפי שהתבקש בבקשה לחילוט בכתב האישום המתוקן.

 

10.       לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 50 חודשים. מתקופת מאסרו ינוכו ימי מעצרו מיום 22.7.20.

 

21

הפעלת מאסר על תנאי - מפעיל בזאת מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם ביום 2.6.19 בת.פ. 5291-03-19 של ביהמ"ש השלום בבאר שבע, לתקופה של 12 חודשים, במצטבר למאסר בפועל דלעיל.

 

סך הכל ירצה הנאשם מאסר בפועל למשך 62 חודשים שתחילתו ביום מעצרו.

 

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירת סמים מסוג פשע.

 

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה של נטילת חשמל או מים או גז לפי סעיף 400 לחוק העונשין.

 

קנס - קנס בסך 200,000 ש"ח או מאסר למשך 10 חודשים תחתיו; הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 90 יום מהיום ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. הקנס יועבר לקרן החילוט כאמור בסעיף 36ח(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש).

 

פיצוי - הנאשם ישלם לחברת החשמל פיצוי בסך 123,301 ש"ח. הפיצוי ישולם בתוך 60 יום מהיום. התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועבר לחברת החשמל על פי פרטים שיימסרו למזכירות.

 

פסילה בפועל - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת לתקופה של 12 חודשים.

 

הפעלת פסילה על תנאי - מפעיל בזאת פסילה על תנאי שהוטלה על הנאשם ביום 2.6.19 בת.פ. 5291-03-19 של ביהמ"ש השלום בבאר שבע, לתקופה של 6 חודשים וזאת לריצוי במצטבר לפסילה בפועל דלעיל.

 

סה"כ מוטלת על הנאשם פסילה בפועל כוללת למשך 18 חודשים, ומובהר כי הפסילה תיכנס לתוקפה בגמר ריצוי עונש המאסר.

 

פסילה על תנאי - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת למשך 12 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שנתיים מיום שחרורו יעבור על כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש).

 

חילוט - מורה על חילוט לטובת קרן החילוט, של הרכוש המפורט בבקשה לחילוט, כאמור בכתב האישום המתוקן: 134 שנאים, 132 נורות הלוגן, 6 בתי נורה, 9 מזגנים, 9 מפוחים ניידים, 3 מייבשים ניידים, מאוורר, מיכל מים גדול, מכונה לקיצוץ.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, י' סיוון תשפ"ב, 09 יוני 2022, במעמד הצדדים.