1

 

 

 

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם

            הנאשם - יליד 19.4.98 - הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית, בביצוע העבירות שלהלן:

הסתה לטרור - עבירה לפי סעיף 24ב(2) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן - "חוק המאבק בטרור").

            4 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור - עבירה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.

4 עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות (שלוש מהן מכוח ביצוע בצוותא) - עבירה לפי סעיף 275א בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - "חוק העונשין").

2

ניסיון הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות (מכוח ביצוע בצוותא) - עבירה לפי סעיף 275א בצירוף סעיפים 25 ו- 29 לחוק העונשין.

5 עבירות של התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין.

עבירה של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 274(1)+(2)+(3) לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק.

ניסיון הצתה - עבירה לפי סעיף 448(א) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.

 

2.         כתב האישום המתוקן כולל 7 אישומים אשר יתוארו להלן.

            באישום הראשון נטען, כי החל משנת 2011 ועד למעצרו החזיק הנאשם בחשבון פייסבוק תחת השם מוחמד מחמוד עטייה. חלק מפרסומי הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו היו נגישים באינטרנט לעיני כל, וחלקם היו פתוחים רק בפני חבריו של הנאשם לפרופיל הפייסבוק, שמספרם אינו ידוע במדויק למאשימה. לנאשם יש 136 עוקבים, ולפרסומיו נחשפו לכל הפחות 178 אנשים.

            בתקופה הרלוונטית לכתב האישום התרחשו ברחבי הארץ אירועי אלימות ופיגועים נגד יהודים על רקע לאומני. במהלך התקופה שבין 5.1.18 ועד 14.12.18, במספר הזדמנויות, פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות כלפי מעשי אלימות וטרור וכלפי עושיהם, וכן דברי שבח אהדה ותמיכה בארגון החמאס, אשר הינו ארגון טרוריסטי בהתאם להכרזת הממשלה מיום 22.6.89, ובהתאם לחוק המאבק בטרור מיום 1.11.16. התכנים שהעלה כאמור הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו זכו לחשיפה והיוו במה גם לאחרים להביע את תמיכתם באותם תכנים, זאת באמצעות סימני חיבוב (LIKE), באמצעות תגובות ובאמצעות שיתופים.

            להלן הפרסומים שפרסם הנאשם כאמור בשפה הערבית בחשבון הפייסבוק שלו.

            ביום 5.1.18 פרסם הנאשם תמונה של עצמו כשהוא אוחז בדגל של ארגון חמאס ועל ראשו סרט של ארגון חמאס. לצד התמונה פרסם הנאשם פוסט בו הוא כתב: "דורות שלא הרפו והבטחות שקיימו, כאן חמאס". לאחר מכן הוסיף הנאשם אימוג'י של לב ירוק. הפרסום זכה ל-178 סימני חיבוב ול-24 תגובות. בין התגובות נרשם: "מנהיג אתה אחי אבו עטייה". תמונה זו הועלתה כתמונת פרופיל עד ליום 20.1.18, ומשכך זכתה לחשיפה רבה באופן שכל מי שנכנס לעמוד הפייסבוק של הנאשם ראה אותה.

3

            ביום 24.6.18 פרסם הנאשם, לחבריו בלבד, תמונה של מספר צעירים שלראשם סרטים של ארגון חמאס, כשאחד מהצעירים מרים את ידיו מעלה בתנועת ניצחון ופיו פעור במה שנחזה כצעקה. לצד התמונה פרסם הנאשם פוסט בו כתב: "יצעק את שמה בכל העולם, זהו החמאס, גאווה". לאחר מכן הוסיף הנאשם סימן אימוג'י של לב ירוק. הפרסום זכה ל-63 סימני חיבוב ולתגובה אחת לפחות.

            ביום 2.8.18 פרסם הנאשם, לחבריו בלבד, תמונה של איסמעיל הנייה - ראש הלשכה המדינית של החמאס - כשהוא נואם וכף ידו סגורה בתנועת אגרוף. על התמונה נכתב: "באלוהים לא מפסידים". לצד התמונה פרסם הנאשם פוסט בו כתב: "אם הרע סובלני וממשיך בדרכו, הרי בטוח שהטוב יהיה אריה ויותר חזק בדרכו". פרסום זה זכה ל-39 סימני חיבוב ותגובה אחת. בתאריך 9.12.18 ביצע סאלח ברע'ותי פיגוע ירי בכניסה ליישוב עפרה, במהלכו נפצעו שישה אנשים, לרבות אישה אחת שנפצעה באורח קשה והעובר שבבטנה יולד ומת כעבור מספר ימים. בתאריך 7.10.18 ביצע אשרף נעאלוה פיגוע ירי באזור התעשייה ברקן, במהלכו הוא רצח את קים לבנגרונד - יחזקאל ז"ל ואת זיו חג'בי ז"ל, ופצע אישה נוספת באורח קשה. לאחר מצוד, בסמוך ליום 12.12.18, נהרגו שני המפגעים האמורים במהלך ניסיון מעצר שלהם. ביום 13.12.18 לאחר פרסום דבר מותם של המפגעים פרסם הנאשם תמונות של שני המפגעים ולצידן פרסם הנאשם פוסט בו כתב: "בוקר עצוב בשל מותם של גיבורי הגדה, אשרף נעאלוה וסאלח ברע'ותי". לאחר מכן הוסיף הנאשם סימן אימוג'י של לב ירוק. הפרסום זכה ל-130 סימני חיבוב, ל-19 תגובות ולשני שיתופים.

            ביום 14.12.18 - יום ייסוד ארגון החמאס - פרסם הנאשם תמונה של אדם רעול פנים כשעל ראשו סרט של ארגון חמאס. לצד התמונה פרסם הנאשם פוסט בו כתב: "ואם הים שבאדמה יתייבש מכאב, אז אנחנו בתוך הים הכואב, תנועה שכתבה את ההיסטוריה שלה בדם ומוכיח שהחמאס לא תפסיד, העצירה ה-31". לאחר מכן הוסיף הנאשם אימוג'י של לב ירוק. הפרסום זכה ל-70 סימני חיבוב לשתי תגובות.

            כאמור, בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירה אחת של הסתה לטרור ובארבע עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור.

            באישום השני נטען, כי בתאריך 25.5.17 נעצר בן דודו של הנאשם בעקבות אירוע של יידוי אבנים. במהלך המעצר החלו הפרות סדר בעיסוויה ונזרקו אבנים על כלי רכב משטרתיים, אשר ניזוקו. במהלך האירוע האמור, משנודע לנאשם על מעצר בן דודו, עלה הנאשם על גג ביתו ויידה שתי אבנים לעבר שני כלי רכב משטרתיים ממרחק של כ-30 מ'.

            בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות.

            באישום השלישי נטען, כי בתאריך 6.12.17 ובימים הסמוכים למועד זה, בעקבות הכרזתו של נשיא ארצות הברית על העתקת שגרירות ארצות הברית לירושלים, אירעו התפרעויות בעיסוויה בהן השתתפו עשרות מתפרעים, חלקם רעולי פנים, אשר יידו עשרות אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון, ירו זיקוקים לעבר כוחות הביטחון, וחסמו צירי תנועה, בין היתר באמצעות פחי אשפה בוערים. במהלך התקופה הרלוונטית הנאשם נטל חלק בהתפרעות במהלכה יודו אבנים לעבר אנשי כוחות הביטחון ממרחק של כ-50 מ'.

4

            בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירה של התפרעות, ובעבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות מכוח ביצוע בצוותא.

            באישום הרביעי נטען, כי בתאריך 5.6.18 הגיעו כוחות הביטחון לשכונת עיסוויה בעקבות דיווח על קטטה שהתרחשה בסמוך למסגד. במקום התקהלו כ-350 איש. החל מכניסת כוחות הביטחון לעיסוויה ועד ליציאתם אירעה התפרעות בה השתתפו עשרות מתפרעים, חלקם רעולי פנים, שירו זיקוקים ויידו אבנים לעבר כוחות הביטחון. הנאשם השתתף בהתפרעות, במהלכה יודו אבנים לעבר אנשי כוחות הביטחון ממרחק של כ-50 מ'.

            בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירה של התפרעות, ובעבירה של ניסיון הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות מכוח ביצוע בצוותא.

            באישום החמישי נטען, כי בתאריך 1.10.18 בשעות הערב, אירעה התפרעות בכניסה לעיסוויה, בה השתתפו כ-30 מתפרעים רעולי פנים, אשר יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון, ירו זיקוקים לעבר כוחות הביטחון, וחסמו ציר תנועה באמצעות פח אשפה בוער. הנאשם נטל חלק בהתפרעות זו בכך שיידה מספר אבנים לעבר אנשי כוחות הביטחון ממרחק של כ-50 מ'.

            בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירה של התפרעות, ובעבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות מכוח ביצוע בצוותא.

            באישום השישי נטען, כי בתאריך 7.10.18, בעקבות דיווח על קטטה, הגיעו כוחות הביטחון לשכונת עיסוויה לצורך מעצר חשוד. מיד עם מעצרו של החשוד התקהלו סביב כוחות הביטחון צעירים רבים אשר הורחקו מהמקום. בשלב זה, החל מליווי העצור לניידת המשטרה ועד ליציאת כוחות המשטרה מעיסוויה, אירעה התפרעות בה השתתפו מתפרעים רבים שיידו אבנים לעבר כוחות המשטרה, ובכך גם גרמו נזק לניידת משטרה. הנאשם נטל חלק בהתפרעות בכך שיידה יחד עם אחר מספר אבנים לעבר ניידת משטרה שהייתה בדרכה אל מחוץ לעיסוויה, זאת ממרחק של כ-20 מ'. חלק מהאבנים פגעו בניידת המשטרה.

            בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירות של התפרעות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות.

            באישום השביעי נטען, כי במהלך חודש דצמבר 2018 אירעה התפרעות המונית בעיסוויה בה השתתפו כ-20 מתפרעים רעולי פנים, אשר יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר אנשי כוחות הביטחון ממרחק של כ-25 מ', וחסמו ציר תנועה באמצעות פח אשפה בוער בכדי למנוע מכוחות הביטחון להתקרב למתפרעים. הנאשם השתתף בהתפרעות בכך שנטל בקבוק תבערה מוכן ממשתתפי ההתפרעות, הצית אותו ויידה אותו לעבר אנשי כוחות הביטחון. בקבוק התבערה פגע בעמוד חשמל. בהמשך יידה הנאשם שתי אבנים לעבר אנשי כוחות הביטחון.

            בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירות של ניסיון הצתה, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות.

5

 

3.         תסקיר שירות המבחן

            בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן.

על-פי התסקיר הנאשם הוא רווק בן 21 ללא ילדים. עד למעצרו התגורר הנאשם בשכונת עיסוויה ועבד במשך כחודשיים בסופרמרקט בירושלים. עובר למעצרו הנאשם גם היה סטודנט שנה ג' בפקולטה לחינוך גופני באוניברסיטת אל-קודס בירושלים. תסקיר שירות המבחן מתאר את מצב העניינים במשפחת המוצא של הנאשם הכוללת זוג הורים ו-8 ילדים.

            הנאשם סיים 12 שנות לימוד, אך כבר בגיל 16 הוא עבד בחופשות בתחום השיפוצים ובשוק מחנה יהודה.

            הנאשם נפצע בגיל 18 ברגלו השמאלית מכדור גומי שנורה לעברו בזמן שהתרחשו התפרעויות בעיסוויה, שבהן לא השתתף הנאשם. לדברי הנאשם הוא ממתין לניתוח שלישי ברגלו. כעולה מהתסקיר, הנאשם חש תסכול בעקבות הפציעה שגרמה לו לנכות, ולדבריו מאז הפציעה הוא הפך לאדם עצבני, תוקפני ואלים, אם כי לדבריו הוא לא נהג באלימות כלפי אנשים כלשהם.

            לנאשם אין עבר פלילי כלשהו.

            הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו וטען כי ביצע את העבירות לאחר שנסחף אחרי אנשים משכונת מגוריו. שירות המבחן מציין כי הנאשם קיבל אחריות למעשיו ומסר כי לא היה בכוונתו לפגוע באדם כלשהו. יחד עם זאת, הנאשם התקשה להתייחס לסיכון לחיי אדם שנשקף ממעשיו, והוא שלל שביסוד מעשיו ניצב מניע גזעני. הנאשם גם הביע חרטה על מעשיו. לאחר ששירות המבחן סקר את גורמי הסיכון והסיכוי בעניינו של הנאשם, לרבות המעצר וההליך המשפטי המהווים גורם הרתעה משמעותי מבחינת הנאשם, בא שירות המבחן בהמלצה להטיל על הנאשם עונש הרתעתי מוחשי, אשר יחדד עבורו את המחירים של התנהגותו, ויהווה עבורו גורם מציב גבולות. עם זאת, שירות המבחן המליץ כי בית המשפט יביא בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם.

 

4.         טיעוני המאשימה לעונש

            המאשימה לא הגישה ראיות לעונש.

            המאשימה התייחסה בטיעוניה באופן נפרד לאישום הראשון שעניינו הפרסומים בפייסבוק, באופן נפרד לאישומים 6-2, ובאופן נפרד לאישום השביעי. לטענת המאשימה יש לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אחד משלוש קבוצות האישומים. המאשימה טענה כי הסתכלות במבט רחב על כל האישומים מלמדת על הסלמה שחלה בפעולותיו של הנאשם מסוף שנת 2017 ועד סוף שנת 2018.

6

            לגבי האישום הראשון טענה באת כוח המאשימה למתחם אשר נע בין 6 חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר. באת כוח המאשימה הדגישה שמדובר במספר פרסומים שפוטנציאל הנזק שלהם גדול, כפי שעולה מכמות החיבובים להם זכה כל פרסום.

            לגבי אישומים 6-2 טענה באת כוח המאשימה, כי יש להביא בחשבון שמדובר בהשתתפות במספר התפרעויות, אשר מתחם העונש לגבי כל אחת מהן נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין מספר חודשי מאסר לריצוי ממש.

            לגבי האישום השביעי, טענה באת כוח המאשימה, כי אישום זה מהווה את שיא פעילותו העבריינית של הנאשם, אשר מתבטא ביידוי בקבוק תבערה לעבר כוחות הביטחון. באת כוח המאשימה טענה כי יש להעמיד את המתחם בגין אישום זה על 24 חודשי מאסר עד 40 חודשי מאסר.

            באת כוח המאשימה טענה, כי לנוכח הסיכון הפוטנציאלי הגלום בנאשם ולנוכח המלצת שירות המבחן בדבר הטלת עונש מוחשי, הרי שיש למקם את עונשו של הנאשם מעל השליש התחתון של מתחם העונש ההולם, אם כי ניתן לדעת המאשימה לחפוף חלק מהעונשים שיוטלו על הנאשם. בסופו של דבר, עתרה המאשימה להטלת עונש של 54 חודשי מאסר בפועל על הנאשם, עונש אשר מבטא בתוכו חפיפה של חלק מהעונשים כאמור. כמו כן עתרה המאשימה להטלת מאסר על תנאי וקנס מכביד.

 

 

 

5.         טיעוני הנאשם לעונש

            בא כוח הנאשם התייחס בטיעוניו באופן נפרד לאישום הראשון, ובאופן מקובץ לכל יתר האישומים.

            לעניין האישום הראשון הדגיש בא כוח הנאשם שהנאשם איננו דמות ציבורית נערצת בעלת השפעה נרחבת על הציבור. לדברי בא כוח הנאשם הפרסומים לא זכו להד ממשי, ומבחינת חומרתם יש להביא בחשבון שאין בהם קריאה לאלימות או לפגיעה באחרים. על כן טען בא כוח הנאשם, כי יש להבדיל את עניינו של הנאשם ממקרים אחרים שעסקו במי שחטאו בפרסומים שכללו קריאות להרג אזרחים או לפגיעה במדינה או בנציגיה. בא כוח הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם בגין אישום זה מתחיל במספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

7

            אשר לאישומים 6-2, בא כוח הנאשם הדגיש כי המעשים נעשו ללא תכנון מוקדם וללא קשירת קשר להשתתף בהתפרעויות. בא כוח הנאשם הדגיש שהנאשם לא יזם את ההתפרעויות ולא נטל חלק דומיננטי בהן. כן הפנה בא כוח הנאשם לעובדה שההתפרעויות התרחשו בסמוך לביתו של הנאשם, כך שלא ניתן לומר על הנאשם שהוא בכוונה שם פעמיו לנקודות חיכוך עם כוחות הביטחון כדי ליזום התפרעויות. לגבי האישום השביעי הפנה בא כוח הנאשם לעובדה שאין טענה כי הנאשם הוא שהכין את בקבוק התבערה. כמו כן הזכיר בא כוח הנאשם שמדובר בזריקת אבנים ממרחק של 50 מ'.

על יסוד כל האמור טען בא כוח הנאשם, כי המתחם בגין כל אחת מהעבירות נושא האישומים 6-2 צריך להתחיל "מתחת לעבודות שירות", כלשון בא כוח הנאשם, וכי המתחם בגין האישום השביעי צריך להתחיל במאסר בפועל למספר חודשים בודדים.

            על יסוד הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות - תסכולו של הנאשם בגין מצבו הרפואי, ההיגררות שלו אחרי האחרים, העדר העבר הפלילי, והודאתו של הנאשם - טען בא כוח הנאשם כי יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, ולגזור עליו בגין כל העבירות יחדיו לכל היותר 15 חודשי מאסר בפועל.

 

6.         דברי הנאשם

            בסוף הטיעונים לעונש מסר הנאשם כי הוא מצטער על מעשיו וכי ברצונו לחזור לשגרת חייו על מנת שיוכל להמשיך בלימודיו. לדבריו הוא לא תכנן את המעשים והוא מבקש שתינתן לו הזדמנות לפתוח דף חדש.

 

 

 

 

 

            דיון והכרעה

 

7.         מתחם העונש ההולם           

8

            לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני סבור שיש לקבוע מתחם נפרד לעבירות נושא האישום הראשון ומתחם נפרד לכל יתר האישומים. הטעם לכך נעוץ בהבדל בין אופיין של העבירות המיוחסות לנאשם במסגרת האישום הראשון לבין אופיין של העבירות המיוחסות לנאשם ביתר האישומים. העבירות המיוחסות לנאשם במסגרת האישום הראשון עניינן בפרסומים שביצע הנאשם במדיה החברתית, ואילו העבירות המיוחסות לנאשם ביתר האישומים עניינן במעשים שביצע הנאשם הלכה למעשה בשטח כנגד כוחות הביטחון. יש הבדל מהותי בין עבירות שעניינן פרסומים והתבטאויות כאמור, ובין עבירות שעניינם פעולות ישירות ומעשיות נגד כוחות הביטחון בזמן שהם מבצעים את תפקידם. לעומת זאת, סבורני שאין הבדל מהותי בין המעשה הנדון באישום השביעי לבין המעשים בהם עוסקים אישומים 6-2. אכן האישום השביעי עוסק במעשה חמור יותר מאשר המעשים שפורטו באישומים 6-2, אך מבחינה מהותית מדובר במעשים בעלי מאפיינים דומים. על כן אינני מקבל את עמדת המאשימה לפיה יש לקבוע מתחם נפרד לאישום השביעי.

 

8.         הערך המוגן בו פגעו מעשי הנאשם המתוארים באישום הראשון הוא שלום הציבור. מדובר בדברי הסתה לטרור אשר מעצם טיבם עלולים לגרום למעשי טרור, או לפחות לחזק את ידיהם של מי שמבצעים מעשי טרור, ובכך לעודד אותם להמשיך בביצוע מעשי טרור הפוגעים בשלום הציבור. מידת הפגיעה שפגע הנאשם בערך המוגן האמור איננה קיצונית בחומרתה, הגם שאין לזלזל בחומרתה כלל ועיקר. היא איננה קיצונית בחומרתה הן לנוכח תוכן הדברים שפורסמו, אשר לא כללו קריאה ישירה לנקיטת פעולות אלימות, הן לנוכח מעמדו הזוטר של הנאשם אשר איננו איש ציבור בעל השפעה נרחבת. עם זאת, יש להביא בחשבון שמדובר ביותר מפרסום אחד וכי הפרסומים זכו לכמות חיבובים לא זניחה.

            הערך המוגן בו פגעו מעשי הנאשם המתוארים באישומים 7-2 הם שלום חייהם וגופם של אנשי כוחות הביטחון. כמו כן, פגע הנאשם בסדר הציבורי וביכולתם של כוחות הביטחון לבצע את תפקידם כהלכה. מידת הפגיעה שפגע הנאשם בערך המוגן רבה. מדובר ברצף של מעשים אשר בוצעו במהלך התפרעויות קשות, אשר כל תכליתן הייתה למנוע מכוחות הביטחון את האפשרות לבצע את תפקידם. המעשים שביצע הנאשם סיכנו את כוחות הביטחון סיכון של ממש, אם כי יש להביא בחשבון שלפחות חלק מיידוי האבנים נעשה ממרחק לא קצר, דבר שמפחית במעט את חומרת הפגיעה בערך המוגן.

 

9.         לגבי הענישה הנוהגת בנוגע לאישום הראשון, הציגה המאשימה פסק דין שניתן בעפ"ג (מחוזי י-ם) 35557-03-17 מ"י נ' סאלח זאגרי (12.7.17), בגדרו נדחה ערעור שהגישה המדינה על עונש של 8 חודשי מאסר בפועל אשר גזר בית משפט השלום על המשיב לאחר שהרשיע אותו, על יסוד הודאתו, ב-4 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, ב-4 עבירות של תמיכה בארגון טרור, ב-8 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור, וב-3 עבירות של תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת, כל זאת על רקע פרסומים שביצע המשיב ברשת האינסטגרם. בית המשפט המחוזי קבע כי המתחם שנקבע בפסיקה העדכנית לגבי עבירות של הסתה לאלימות או טרור בשל פרסומים ברשת הפייסבוק שבוצעו על-ידי נאשמים צעירים שאינם אנשי ציבור, נע בין 5 ל-25 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בכמות הפרסומים, בתדירותם, בתוכנם, בפוטנציאל התפוצה שלהם ובתקופה בה הם פורסמו. בהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי, כי אף אם יתכן שהיה מקום להחמיר בעונשו של המשיב הרי שלא ניתן לומר כי נפלה שגגה בגזר דינו של בית משפט שלום המצדיקה להתערב בו, ועל כן הערעור נדחה.

9

כמו כן הגישה המאשימה גזר-דין שניתן בת.פ. (שלום י-ם) 54733-05-17 מ"י נ' דאוד (24.9.17), בגדרו נגזר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהורשע ב-3 עבירות של הסתה לטרור וב-8 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, כל זאת על רקע פרסומים שביצע הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו.

לעניין האישומים 7-2 הפנתה באת כוח המאשימה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעפ"ג 57460-12-17 קונבר נ' מ"י (10.4.18), בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר גזר על המשיב עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לאחר שהרשיע אותו, על יסוד הודאתו, בעבירות של התפרעות וניסיון היזק בזדון, על רקע כך שהמשיב יחד עם אחרים הציתו פחי אשפה באזור תחנת דלק פז בכניסה לראס אל-עמוד, ויידו אבנים לעבר שוטרים. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש בעבירות המדוברות נע בין מאסר בעבודות שירות לבין מספר חודשי מאסר בפועל, וכי בנסיבות העניין אין מקום להתערב בעונש שנגזר בבית משפט השלום. כמו כן הפנתה באת כוח המאשימה לגזר דין שניתן בת.פ. (מחוזי י-ם) 37131-02-19 מ"י נ' דארי (24.9.19), בגדרו נגזר עונש של 15 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, זאת על רקע העובדה שבמסגרת התפרעות שהתרחשה בעיסווייה ביום 5.6.18 יידה הנאשם מספר אבנים לעבר כוחות הביטחון ממרחק של 40 מ'. ממועד המקרה ותיאור המקרה עולה כי ככל הנראה מדובר באותו מקרה המיוחס לנאשם שלפניי באישום הרביעי. יצויין כי באותו מקרה נזקפו לחובת הנאשם - דארי - שתי הרשעות קודמות בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, וכן בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והשתתפות בהתפרעות.

10.       בא כוח הנאשם הפנה לעניין האישום הראשון למספר פסקי דין אשר בהם נגזרו עונשים של עד 10 חודשי מאסר בפועל על מי שהורשעו בעבירות שעניינן פרסום והחזקה של חומר של התאחדות בלתי מותרת (ת.פ. (מחוזי ב"ש) 25796-06-15 מ"י נ' אבו אל קיעאן (26.1.16)), בעבירות של הסתה לאלימות או לטרור ותמיכה בארגון טרוריסטי (ת.פ. (שלום י-ם) 44920-12-14 מ"י נ' עאבדין (9.6.15)), ובעבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור (ת.פ. (שלום י-ם) 54733-05-17 מ"י נ' דאוד (24.9.17)).

10

בא כוח הנאשם הפנה לעניין הענישה הנוהגת ביתר האישומים לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 5781/19 פלוני נ' מ"י (10.10.19), שם נדחה ערעור על עונש של 16 חודשי מאסר שנגזר על קטין אשר הורשע בשלושה אישומים בגדרם יוחס לו יידוי אבנים כלפי כוחות הביטחון ואף יידוי בקבוקי תבערה בשניים מהאישומים. בית המשפט העליון ציין כי המערער היה אמנם קטין בן 17 בעת ביצוע העבירות אך החובה להילחם נגד התופעה המסוכנת של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה נגד כוחות הביטחון מובילה למסקנה שהעונש שנגזר מתון, ואין מקום להתערב בו. כמו כן הפנה בא כוח הנאשם לפסקי דין שונים של בתי משפט מחוזיים התומכים לשיטתו במתחם לו הוא טען. לא ראיתי צורך להביא בפירוט פסקי דין אלה.

 

11.       נעמוד על הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נושא האישום הראשון. מדובר בעבירה שבוצעה לאחר תכנון מוקדם. יש להביא בחשבון שבמסגרת אישום זה ביצע הנאשם חמש עבירות לאורך תקופה של שנה. עם זאת, יש להביא בחשבון שתוכן הפרסומים לא נמצא ברף העליון ביותר של החומרה, כיוון שהוא איננו כולל קריאה ישירה לביצוע עבירות אלימות. הנאשם אחראי באופן מלא ובלעדי לעבירות שבוצעו. מבחינת הנזק שהיה צפוי להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה יש להביא בחשבון שמדובר בנאשם שאיננו איש ציבור, ושככל הנראה אין לו השפעה על קהל רחב. רמת החשיפה של הפרסומים לא הייתה גדולה במיוחד. על-פי הנטען בכתב האישום רמת החשיפה לא עלתה על 200 איש, זאת להבדיל, למשל, מרמת החשיפה עליה דובר בעניין זגארי הנ"ל, אשר לו היו ברשת האינסטגרם למעלה מ-8,000 עוקבים, או מרמת החשיפה עליה דובר בעניין דאוד הנ"ל, אשר לו היו 695 חברים בחשבון הפייסבוק. לעת בחינת הנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מביצוע העבירות נושא האישום הראשון יש להביא בחשבון כי בתקופה הרלוונטית לפרסומים אירעו ברחבי הארץ אירועי אלימות ופיגועים כנגד יהודים. ביצוע פרסומים כגון אלו שפרסם הנאשם, בתקופה רגישה שכזו מגביר את פוטנציאל הנזק של הפרסומים. אשר לנזק שנגרם בפועל, קשה לאמוד נזק זה, ומכל מקום לא נטען בכתב האישום כי עקב הפרסומים ביצע מאן דהו עבירה כלשהי.

            אשר לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה. בעניין זה נכתב בתסקיר שירות המבחן כי הנאשם טען שנסחף אחר אנשים המוכרים לו מעיסווייה. לא ניתן לקבל הסבר זה כנסיבה המצדיקה הקלה בעונש.

12.       אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות המפורטות באישומים 7-2 - אין טענה לפיה העבירות הנכללות באישומים אלו בוצעו לאחר תכנון מוקדם. כך למשל, בכל הנוגע לאישום השביעי נטען כי הנאשם נטל בקבוק תבערה ממשתתפי ההתפרעות, ולא נטען כי הוא הכין מראש בקבוק תבערה.

            העבירות בוצעו על-ידי הנאשם במסגרת התפרעויות המוניות. לעובדה זו נודעת חומרה מצד אחד, אך מצד שני לא ניתן לומר שחלקו היחסי של הנאשם בהתפרעויות היה מרכזי. אין טענה שהנאשם יזם את ההתפרעויות או הנהיג אותן.

11

            הנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מהעבירות הוא נזק גוף חמור לאנשי כוחות הביטחון, עד כדי אבדן חיים חלילה. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי יידויי האבנים בוצעו ברובם ממרחק של 30 עד 50 מ', וכי במקרה אחד (האישום השישי) מדובר על אבנים שיודו ממרחק של כ-20 מ'. יידוי בקבוק התבערה והאבנים באישום השביעי נעשה ממרחק של כ-25 מ'. מדובר במרחקים לא מאוד רחוקים אך גם לא מאוד קרובים. כמובן שאין במרחקים האמורים כדי לסלק כליל את הסכנה הכרוכה ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה, אך מדובר בסיכון נמוך יותר מאשר מקרים בהם יידוי האבנים ובקבוקי התבערה נעשה ממרחק קצר ביותר. אשר לנזק שנגרם בפועל כתוצא מביצוע העבירות, למרבה המזל לא נגרם נזק גוף כלשהו והנזק שנגרם לרכוש, כאמור באישום השישי, איננו רב.

            אשר לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות האמורות, כאמור לעיל אינני סבור שטענת ההיסחפות אחרי החברים מעיסווייה יכולה להביא להקלה בעונש בנסיבות העניין.

            הנאשם היה בן 20 לערך בזמן ביצוע העבירות, כך שאין סיבה לחשוב שהוא לא הבין את הפסול שדבק במעשיו או את משמעות מעשיו.

 

13.       לאור כל האמור אני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות נושא האישום הראשון נע בין מספר חודשי מאסר הניתנים לריצוי בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, וכי מתחם העונש ההולם בגין כל העבירות נושא האישומים 7-2 נע בין 28 חודשי מאסר בפועל לבין 54 חודשי מאסר בפועל.

 

14.       העונש המתאים

הנאשם בן 22, כך שאין יסוד לקבוע כי מחמת גילו או מסיבה אחרת כלשהי צפוי עונש של מאסר לפגוע בו מעבר לפגיעה הרגילה הנגרמת למי שנגזר עליו עונש של מאסר.

הנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך מזמנה של המאשימה ומזמנו של בית המשפט. כאמור בתסקיר שירות המבחן הנאשם גם נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה עליהם, אם כי הוא התקשה להתייחס לסיכון שגרם במעשיו לחיי אדם.

לנאשם אין עבר פלילי והוא עצור לראשונה בחייו מאז יום 23.1.19, דבר שלפי התרשמות שירות המבחן מהווה גורם מרתיע מבחינת הנאשם.

הנסיבות האמורות מצדיקות למקם את העונש המתאים בתחתית מתחם העונש ההולם.

 

15.       אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן:

א.        6 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות בהן הורשע הנאשם במסגרת האישום הראשון, ובנוסף לכך 28 חודשי מאסר בגין העבירות בהן הורשע הנאשם במסגרת יתר האישומים. העונש של שישה חודשי מאסר בגין האישום הראשון ירוצה חציו - 3 חודשי מאסר - בחופף לעונש שנגזר בגין יתר האישומים ובחציו - 3 חודשי מאסר - במצטבר לעונש האמור. יוצא אם כן, כי בסך הכול ירצה הנאשם בגין גזר דין זה 31 חודשי מאסר בפועל, מהם יש לנכות את תקופת מעצרו של הנאשם, מיום 23.1.19 ואילך.

12

ב.         שלושה חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה של הסתה לטרור או עבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור - העבירות בהן הורשע הנאשם במסגרת האישום הראשון.

ג.         5 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע את אחת מהעבירות בהן הורשע במסגרת אישומים 7-2, או עבירת אלימות אחרת מסוג פשע.

ד.         קנס בסכום של 10,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם עד ליום 1.9.20.

הודע לנאשם על זכותו לערער לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, ה' אדר תש"פ, 01 מרץ 2020, בנוכחות הצדדים.