1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עוה"ד אלמוג בן חמו

הנאשם וב"כ - עוה"ד משה זוהר

מתורגמן - מר יעקב אליאס

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות איומים ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש. על פי עובדות כתב האישום נכנס הנאשם ביום 13.12.13 בסמוך לשעה 22:00 לבית בו התגורר ביחד עם אשתו וילדיו, לאחר שלא שהה שם מספר ימים וכשהוא בגילופין. כששאלה אותו אשתו המתלוננת מדוע לא התקשר אליה מספר ימים תקף אותה בכך שאחז בשערותיה, חנק אותה, הטיח את ראשה אל עבר קיר המטבח ודחף אותה אל עבר הריצפה. בהמשך נעל את דלת הבית על מנת שלא ישמעו את זעקותיה ואיים לפגוע בה. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת חבלות בדמות רגישות בצוואר ובצלעות ושריטות בחזה ובאזור הצוואר.

הרחבתי בתיאור עובדות כתב האישום על מנת להבהיר מדוע מדובר לטעמי באירוע מרף חומרה גבוה. מדובר במי שבהיותו תחת השפעת אלכוהול תקף באופן ברוטלי וללא כל התגרות את בת זוגו. מדובר במסכת של מעשי אלימות חמורים, גם אם חד פעמיים, כאשר אלה אף הביאו לחבלות של ממש בגופה של המתלוננת. בשים לב להיקף המחלוקת בין הצדדים, אינני מוצא צורך בניתוח נרחב של סוגיית מתחם העונש ההולם, אך בשים לב לנסיבות העבירה, לפסיקה הנוהגת ולערכים החברתיים שנפגעו, אשר כוללים מעבר לצורך להגן על כל אדם באשר הוא, גם רציונליים הקשורים להגנה הנוספת הנדרשת בין בני זוג ובתוך ביתו מבצרו של כל אדם, אני סבור כי הרף התחתון של המתחם במקרה זה אינו עומד על מאסר מותנה בלבד, אלא כולל בהכרח גם מרכיב מסוים של מאסר בפועל ולו בעבודות שירות.

2

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר מקיף מטעם שירות המבחן, ממנו עולה כי מדובר באדם כבן 69, אשר אין לחובתו הרשעות קודמות כלשהן. הנאשם הודה בביצוע המעשים והביע חרטה. לנוכח נסיבות האירוע נבדק הצורך בטיפול בתחום האלכוהול, אך מסקנת גורמי הטיפול הינה כי הנאשם אינו סובל מתלות באלכוהול. עוד התרשם שירות המבחן כי ההליך המשפטי לרבות התנאים המגבילים הממושכים מהווים עבור הנאשם גורם מרתיע ומסמן גבולות והעובדה כי במהלך כל התקופה שחלפה מאז מעצרו לא יצר קשר עם המתלוננת והוא משלים עם הליכי הגירושין, משקפת יכולת בסיסית לנפרדות. יחד עם זאת, התרשם שירות המבחן כי שילובו של הנאשם בטיפול יכול היה לתרום לצמצום הסיכון בעתיד אך בהעדר הכרה מצידו, בצורך בטיפול, לא ניתן לבוא בהמלצה טיפולית. בסופו של יום ממליץ שירות המבחן על הטלת מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

ב"כ הנאשם מבקש לאמץ את המלצות שירות המבחן בעוד התביעה עותרת למאסר בעבודות שירות. כפי שציינתי לטעמי מתחייב במקרה זה מרכיב של מאסר בפועל לאור חומרת המעשים. אילו היה הנאשם משכיל להשתלב בהליך טיפולי, אשר היה מביא להפחתה נוספת במסוכנות, יתכן כי היה מקום לשקול סטייה לקולא מהרף התחתון של המתחם, אך לא זהו המצב שלפנינו. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, מגילו, מהעבר הנקי, מהתנאים המגבילים הממושכים בהם שהה ללא כל הפרה ומהמגבלות הרפואיות מהן הוא סובל. כל אלה יביאו למיתון העונש ולהשתת מאסר בעבודות שירות, לפרק זמן מצומצם באופן יחסי.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         מאסר בפועל למשך חודשיים. המאסר ירוצה בעבודות שירות במסגרת עמותת "שווים" ברח' המסגר 43 נתניה, החל מיום 12.7.15.

2.         5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות כלפי הגוף או עבירת איומים.

3.         התחייבות בסך 1,500 ₪ שלא לעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות. לא יחתום - יאסר למשך שבוע ימים.

העתק יועבר לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

3

ניתנה והודעה היום כ"ג אייר תשע"ה, 12/05/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בשים לב לאמור בדברי הסנגור, מתבקש הממונה על עבודות השירות לבחון האפשרות לקבוע לנאשם מקום עבודה חלופי, באזור מגוריו.

העתק יועבר לממונה על עבודות השירות.

ניתנה והודעה היום כ"ג אייר תשע"ה, 12/05/2015 במעמד הנוכחים.