1

 

 

גזר דין

            מבוא

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בצוותא, עבירה לפי סעיפים 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים") ו- 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

כתב האישום

2.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי עובר לתאריך 01.02.2021 בשעה 02:05, סיכמו ביניהם הנאשם ואחרים (להלן: "השותפים") להחזיק סם מסוכן מסוג קנבוס וחשיש בכמות מסחרית שלא לצריכה עצמית.

            במסגרת הסיכום ובתיאום עם השותפים הגיעו הנאשם ושותפיו בתאריך 01.02.2021 בסמוך לשעה 02:05, לאזור גבול מצרים והמתינו לשעת כושר לפעול במסגרת הסיכום הנ"ל. בהמשך הנאשם ושותפיו אספו חבילות סמים והכניסו אותן אל שקים לבנים ולציפה של כרית. סה"כ אספו הנאשם ושותפיו מהשטח סמים מסוכנים מסוג קנבוס וחשיש במשקל של 55 ק"ג.

            לאחר שהנאשם ושותפיו הבחינו בכוחות הביטחון הם נמלטו מהמקום והותירו אחריהם מספר רב של חבילות מהסם המסוכן וכן שק לבן מלא בחבילות מהסם המסוכן. בנוסף, במהלך מנוסתם זרקו הנאשם וחלק משותפיו שני שקים מלאים בחבילות מהסם המסוכן בשטח.

2

            כוחות הביטחון שהגיעו אל מקום האירוע תפסו את חבילות הסמים שהיו על הקרקע בשטח. בשלב מסוים של הבריחה התפצלו הנאשם ושותפיו. במסגרת המרדף נתפסו שני שותפים על-ידי כוחות הביטחון זמן קצר לאחר המתואר לעיל, והנאשם ועוד שני שותפים אחרים שהתחבאו בסמוך לגדר נתפסו כשעה וחצי לאחר מכן כשברשותם שלושה שקים המכילים חלק מהסם המסוכן. סך הכל נתפסו על-ידי כוחות הביטחון כששה שקים לבנים ושק אחד העשוי מהציפה שהכילו סם מסוכן מסוג קנבוס וחשיש במשקל של 55 ק"ג.

 

3.         במסגרת ההסדר לא הגיעו הצדדים להבנה עונשית, וכל צד טען לעונש באופן חופשי.

יצוין, כי במהלך דיון הטיעונים לעונש נמסר על-ידי הצדדים שההליך בעניינם של השותפים, שנידון לפני מותב אחר, טרם הסתיים, ודיון בו קבוע לשמיעת טיעונים לעונש.

 

            ראיות לעונש- תסקיר

4.         בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר של שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם כבן 20, רווק, סיים 9 שנות לימוד, בן להורים גרושים שאינם עובדים, נמצא בקשר טוב עם אמו המתקיימת מקצבת נכות בשיעור של 100% ודואג ותומך בה בגין מצבה הכלכלי והבריאותי. שירות המבחן הוסיף כי מאז שהנאשם נשר מלימודיו ועד גיל 18 לא השתלב במסגרת לימודית או תעסוקתית והיה מעורב בפלילים. משירות המבחן לנוער עלה כי הנאשם התקשה בעבר לשתף פעולה עם הליכי טיפול שהוצעו לו.

            מהתסקיר עולה, כי הנאשם הודה בביצוע העבירה, הביע חרטה ושיתף כי ביצע העבירה בשל המצב הכלכלי אליו נקלע על רקע משבר הקורונה. כן מסר שלא היה מעורב בתכנון העבירה וכי אינו מכיר את מרבית השותפים.

            שירות המבחן ציין כי הנאשם מסר שהוא מעוניין לשקם את חייו ולנהל אורח חיים נורמטיבי, ואולם ההתרשמות היא כי הנאשם מתקשה לבחון באופן מעמיק את התנהלותו ואת הסתבכותו בפלילים ואת קשיו להעזר בגורמי הטיפול השונים, כי הוא מתקשה לקבל עליו סמכות, פועל באופן אימפולסיבי מבלי לבחון את השלכות מעשיו, כי הוא פועל משיקולי תועלת אישיים ועם גבולות פנימיים מטושטשים, כי הוא בעל עמדות אנטי מוסדיות ומבטא תפיסה קורבנית והשלכת האשמה על הסביבה. בנוסף התרשם שירות המבחן כי הנאשם נחשף להתנהגות עבריינית ונעדר השגחה וסמכות הורית, לא שיתף פעולה עם גורמי טיפול וכי ענישה קודמת לא היוותה עבורו גורם מרתיע. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות של התנהגות עוברת חוק וכי הנאשם יתקשה להפיק תועלת מתכנית שיקומית. שירות מבחן המליץ על ענישה מוחשית לנאשם שיכול ותסייע בהצבת גבולות עבורו.

 

            טיעוני הצדדים

5.         המאשימה טענה בכתב והשלימה טיעוניה על-פה. המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 45 ל-72 חודשי מאסר. המאשימה עתרה לעונש של 54 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס.

3

            המאשימה הפנתה בטיעוניה לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה הגבוהה בהם לרבות לנוכח התוצאות ההרסניות כלפי הציבור בשל השימוש בסמים. כן הפנתה המאשימה לפגיעה בביטחון המדינה עקב הצורך בהסטת כוחות צה"ל ממשימתם המרכזית - הגנה על גבולות המדינה בשים לב לכך שהעבירה בוצעה סמוך לגבול מצרים. המאשימה הפנתה בטיעוניה גם לנסיבות ביצוע העבירה, לרבות לתכנון, להתארגנות ולחלוקת התפקידים בין הנאשם ושותפיו שקדמו לביצוע העבירה, למשקל הסמים, לחלקו של הנאשם בביצוע העבירה ולסיבות שהביאו לביצוע העבירה. המאשימה צרפה פסיקה לתמיכה בטיעוניה.

 

6.         ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-20 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם עתר לעונש של 16 חודשי מאסר. בנוסף, בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של קנס מתון. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש לו טענה המאשימה אינו תואם את המתחמים שנקבעו בפסיקה בעבירה של החזקה סם שלא לצריכה עצמית. ב"כ הנאשם הפנה לעובדה כי הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי, ושיתף פעולה בחקירה. ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות מבחן ולנסיבות האישיות והמשפחתיות המורכבות של הנאשם העולות מעיון בו.

 

7.         הנאשם אמר את דברו. הנאשם הודה כי עשה טעות והביע צער על מעשיו.

 

            דיון

8.         סבורני כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 3 ל-6 שנות מאסר. בקביעת המתחם התחשבתי בערכים המוגנים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובפסיקה הנוהגת כפי שאפרט להלן.

 

9.         הנאשם פגע בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור ובריאותו. בשים לב לעובדה שהעבירה נעברה באזור גדר הגבול שבין מדינת ישראל למצרים (מה שמצריך הערכות והקצאת משאבים בטחוניים תוך הסטתם מהתכלית הישירה של הגנה על גבולות המדינה) יש לתת את הדעת גם לפגיעה בערך המוגן של ההגנה על ביטחון המדינה.

 

10.       נגע הסמים הוא נגע קשה ויש לפעול למגרו. התוצאות של עבירות הסמים הן תוצאות קשות ופוגעות פגיעה רוחבית במרקם החברה. נכון הוא הדבר לכל שרשרת מפיצי הסם והמסייעים בידיהם. בעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז) מ' חשין בע"פ 6021/95 אוקטביו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.7.1997), פסקה 35:

4

"לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי-החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותםעלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם...למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם...מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק".

 

            העונש של 20 שנות מאסר שקבע המחוקק לצדה של עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית זהה לעונש שקבע המחוקק לעבירת הסחר בסמים או לעבירת ייבוא הסמים. בעשותו כן, העניק המחוקק לעבירה זו מעמד שווה בחומרתה לעבירות אלו. בע"פ 4592/15 פדידה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.2.2016), פסקה כו' נאמר בהקשר זה:

"קביעת המחוקק בסעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים אך מדגישה את חומרת העבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בקבעה עונש מאסר של 20 שנים - עונש השווה לזה של עבירת הסחר בסמים (וראו סעיף 19א' לפקודת הסמים המסוכנים); בכך הפך את העבירות לאחיות תאומות על כל המשתמע...".

 

            נדמה כי הדברים נכונים ביתר שאת כשמדובר בהחזקה של כמות סם משמעותית של עשרות ק"ג, החזקת הסם בצוותא עם אחרים וביצוע העבירה בסמוך לגבול המדינה.

 

11.       מידת הפגיעה בערכים המוגנים בענייננו אינה מבוטלת. הנאשם פעל יחד עם שותפיו בגבול מצרים והחזיק במשותף סמים מסוכנים מסוג קנבוס וחשיש במשקל גדול של 55 ק"ג.

באשר לפגיעה בבטחון המדינה ולסיכון שנוצר אציין כי זה אינו בגדר נתון תאורטי הנעדר אחיזה במציאות. בעניין זה ראו ת"פ (מחוזי-ב"ש) 37726-05-18 מדינת ישראל נ' אל טוחי ואח' (אתר בתי המשפט, 12.03.2019) שנדון לפני, שם הוקפצו כוחות ביטחון בעקבות ביצוע עסקת יבוא סם בגדר הגבול עם מצרים, כאשר במסגרת הקפצת הכוחות טנק התהפך וכתוצאה מכך חייל נהרג וחיילים נוספים נפצעו.

 

5

12.       בכל הקשור לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות נתתי דעתי לנזק שעלול היה להיגרם לו הסמים היו מגיעים לשווקים ולפוטנציאל ההסלמה הביטחוני של האירוע, לפגיעה בביטחון המדינה, לעובדה שהנאשם ביצע את העבירה יחד עם אחרים, לתכנון וההתארגנות המוקדמים, לתעוזה בביצוע העבירות, לבריחה מכוחות הביטחון, לסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה (רצון לעשות רווח כספי מהיר) ולמשקל הסמים המשמעותי (55 ק"ג) שאמור היה להגיע לשווקים. באשר למשקל הסמים אציין, כי אכן, אין לערוך חישוב אריתמטי של עונש מאסר כנגזר ממשקל הסמים, ואולם כבר נקבע כי למשקל הסמים יש משמעות לא קטנה בשאלת העונש המוטל, וזאת כנגזר מפוטנציאל הנזק. בעניין זה ראו למשל 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי (פורסם בנבו, 5.6.2013), פסקה 11.

           

            מן הצד השני, נתתי דעתי גם לסוג הסמים, שלא נמנים על הסמים ה"קשים" ולעובדה כי בסופו של יום הסמים נתפסו ולא הגיעו אל השווקים.

 

13.       עיון בענישה הנוהגת מצביע על מנעד ענישה רחב התלוי בנסיבות ה"עושה" לרבות גילו, נסיבותיו האישיות של הנאשם, עברו הפלילי השתתפותו בהליך שיקומי כמו גם בנסיבות ה"מעשה" לרבות סוג הסם, משקלו, האם העבירה בוצעה עם אחרים והאם נלוו לביצוע העבירה עבירות נוספות.

            בע"פ 3915/11 אלכללאב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.11.12) דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל של 589.6 ק"ג שלא לצריכה עצמית בגבול מצרים והותיר על כנו עונש של 85 חודשי מאסר. לצד זאת, בית המשפט מצא להקל ברכיב המאסר חלף קנס שהוטל, והעמידו על 150 ימים חלף 300 ימים. יש לציין כי במסגרת ניסיון המעצר נהרג אחד ממבצעי העבירה והנאשם ואחר נפצעו מאש כוחות משטרת הגבול לאחר שניסו להימלט. גם במקרה זה הדגיש בית המשפט העליון כי עבירת ההחזקה שלא לצריכה עצמית היא "אחותה התאומה" של עבירת הסחר מבחינת רמת הענישה שבדין;

           

            בת"פ (מחוזי-ב"ש) 60597-06-13 מדינת ישראל נ' אלוג ואח' (פורסם בנבו, 12.12.13) גזר בית המשפט המחוזי במסגרת הסדר טיעון "סגור" בעניינם של נאשמים שהורשעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 34.5 ק"ג בגבול מצרים עונש של 41 חודשי מאסר (כולל הפעלה של 12 חודשי מאסר על תנאי) לנאשם 1 ו-35 חודשי מאסר לנאשם 2;

 

            בת"פ 6007-04-15 מדינת ישראל נ' זנון ואח' (אתר בית המשפט, 23.2.2016) גזר בית המשפט במסגרת הסדר טיעון "סגור" לעונש על נאשמים 1-3 שהורשעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 58.929 ק"ג בגבול מצרים עונש של 45 חודשי מאסר על נאשם 1, 51 חודשי מאסר על נאשם 2 ו-48 חודשי מאסר על נאשם 3.

 

            עיינתי בפסיקה שהגישו הצדדים מטבע הדברים כל צד הגיש פסיקה התומכת בעמדתו העונשית. להלן אתייחס אל פסיקת הצדדים.

6

            כך באשר לפסיקה שצרפה המאשימה:

            בע"פ 423/15 ג'וואד אבו כף ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.1.2016), קיבל בית המשפט העליון, בהסכמת המאשימה, את ערעורם של נאשמים שהורשעו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לביצוע פשע והפחית את עונשו של הנאשם 1 ל-52 חודשי מאסר, את עונשו של נאשם 2 שהורשע גם בעבירה של כניסה לישראל ל-63 חודשי מאסר (כולל הפעלת מאסר על תנאי של 6 חודשים) ואת עונשו של נאשם 3 ל-50 חודשי מאסר. במקרה זה בדומה לענייננו הגיעו הנאשמים לגדר הגבול עם מצרים, אספו שקים שהכילו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 72.4 ק"ג אותם וזרקו כשהבחינו בכוחות צה"ל. יצוין, כי ההקלה בענישה נשענה במקרה זה בין היתר על כך שהנאשמים הורשעו בהחזקת סמים ולא בהברחתם ארצה (יבוא) כפי שניתן היה להבין מפסק הדין של הערכאה הדיונית.

 

            בע"פ 9210/11 שי מגירה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.11.2012) דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש יחד עם אחרים במשקל של 8 ק"ג ברכבו, עסקה אחרת בסם ושיבוש הלכי משפט והותיר על כנו עונש של 48 חודשי מאסר. בשונה מענייננו מדובר במשקל קטן יותר יחד עם זאת מדובר בהרשעה בעבירות נוספות.

 

            בת"פ (מחוזי-ב"ש) 28180-09-12 מדינת ישראל נ' אלוג' (פורסם בנבו, 3.4.2014) גזר בית המשפט המחוזי על נאשם ללא עבר פלילי שהורשע בהחזקה של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 62.8 ק"ג שלא לצריכה עצמית בסמוך לביתו עבור אחרים תמורת תשלום עונש של 56 חודשי מאסר. בשונה מענייננו מדובר בנאשם ללא עבר פלילי ובנאשם שהחזיק את הסם עבור אחרים. מאידך נאשם זה ניהל הליך הוכחות.

 

            בת"פ (מחוזי- ב"ש) 5370-11-17 מדינת ישראל נ' טראבין (פורסם בנבו, 31.12.2018) גזר בית המשפט על ארבעה נאשמים שהורשעו בעבירות סמים שונות (של סם מסוכן סוג קנבוס), סמוך לגבול מצרים, כשהסם היה במשקל של 60.3 ק"ג, במסגרת הסדר טווח עונשים שונים.

            על הנאשם 1 שהורשע בעבירות של יבוא והחזקה שלא לצריכה עצמית של הסם המסוכן נגזר עונש של 56 חודשי מאסר. על הנאשם 2 שהורשע בעבירות של החזקת הסם המסוכן שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר עונש של 40 חודשי מאסר, על נאשם 3 שהורשע בעבירות של החזקת הסם המסוכן שלא לצריכה עצמית ונהיגה ללא רישיון נהיגה עונש של 40 חודשי מאסר ועל נאשם 4 שהורשע בעבירה של סיוע להחזקת הסם המסוכן שלא לצריכה עצמית עונש של 18 חודשי מאסר.

 

7

            ב"כ הנאשם צרף פסיקה שעיקרה עסק בעבירות של יבוא סמים ועבירות נוספות.

            ת"פ (מחוזי-ב"ש) 1818-08-20 מדינת ישראל נ' אברהים אלחמידי (פורסם בנבו, 1.7.2021) גזר מותב זה על נאשם שהורשע בעבירות של יבוא סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 54.24 ק"ג מגבול ממצרים יחד עם אחר והסתייעות ברכב לביצוע פשע עונש של 3 שנות מאסר וחצי.

 

            בת"פ (מחוזי-ב"ש) 11750-07-19 מדינת ישראל נ' אלדנפירי (פורסם בנבו, 2.11.2020) גזר מותב זה על נאשמים 1 ו-2 שהורשעו בעבירה של יבוא סם מסוכן מסוג חשיש וקנבוס במשקל של 230 ק"ג עונשים שונים. על נאשם 1 שהורשע בנוסף גם בעבירות של החזקת הסמים המסוכנים, הסתייעות ברכב לביצוע פשע ותקיפת עובד ציבור עונש כולל (תוך חפיפת חלק מהעונשים והתחשבות בכלל העבירות) של 7 שנות מאסר ועל הנאשם 2 נגזר עונש של 5 שנות מאסר. בנוסף גזר מותב זה על הנאשם 3 שהורשע בעבירות של סיוע ליבוא הסמים המסוכנים והסתייעות ברכב לביצוע פשע, עונש של 3 שנות מאסר.

            ערעור של הנאשמים על חומרת העונש נדחה על ידי בית המשפט העליון (ע"פ 8534/20 ‏  ‏ נאיף זניד נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 21.7.2017).

 

            בת"פ (מחוזי-ב"ש) 33866-12-15 מדינת ישראל נ' מחמד סרחין (פורסם בנבו, 6.3.2017) גזר בית המשפט על נאשם שהורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם מסוכן סוג חשיש במשקל של 111.863 ק"ג והסתייעות ברכב לביצוע פשע בהרחה מגבול מצרים עונש של 60 חודשי מאסר הכולל הפעלה של 12 חודשי מאסר מותנה (6 חודשים מתוכם במצטבר).

 

14.       לא מצאתי בענייננו לחרוג ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי ובתוך מתחם העונש ההולם מצאתי לתת משקל לנסיבותיו האישיות-משפחתיות של הנאשם, לרבות לגילו הצעיר (כבן 20- "בגיר-צעיר"), ולפגיעה של העונש בו ובמשפחתו. מצאתי לתת משקל גם להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ולשיתוף הפעולה שלו עם המשטרה כדברי בא-כוחו (ללא הכחשה של המאשימה). כן נתתי משקל לעברו הפלילי של הנאשם הכולל הרשעה במספר עבירות רכוש.

            בנוסף נתתי משקל לאמור בתסקיר שירות המבחן, לרבות להערכת המסוכנות הגבוהה להישנות עבירות, להעדר אופק טיפולי ולהמלצה להטיל על הנאשם עונש ממשי. בכל אלה יש כדי להצדיק מתן ביטוי גם לשיקולי ההרתעה האישית, לצד הצורך בהרתעת הרבים היפה לגזרה זו של עבירות.

8

            בכל הקשור לרכיב הקנס נתתי משקל לכך שהמניע לביצוע העבירה היה כאמור רצון לעשיית כסף מהיר, ומאידך, כמצוות סעיף 40 ח' לחוק העונשין, נתתי משקל גם למצבו הכלכלי של הנאשם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

15.       לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

            א.         38 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר.

            ב.          12 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, שהנאשם        לא יעבור עבירת סם מסוג פשע.

                         4 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, שהנאשם          לא יעבור עבירת סם מסוג עוון.

            ג.           קנס בסך 6,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך שנה                   מהיום.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.

 

ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ב, 28 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.