1

בהמשך להחלטתי מיום 12.9.18, שם קבעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק דיון בהעברת חומר שחל עליו חסיון רפואי במסגרת בקשה לפי סעיף 74, המשיבה העבירה לעיוני את הקרדקס הרפואי וסיעודי של המתלונן ממרכז לבריאות הנפש שער מנשה, שם בוצעה הסתכלות למתלונן לאחר האירוע נשוא כתב האישום, ושם היה מאושפז לאחר מכן בצו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש.

כך גם העבירה המשיבה את עמדתו של המתלונן, שמתנגד להעברת המסמכים הרפואיים.

2

לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובמסמכים הרפואיים שנערכו לגבי מתלונן במהלך ההסתכלות ובמהלך אשפוזו לאחר מכן, שוכנעתי כי חוות הדעת, חלק מהקרדקס הרפואי וחלק מהקרדקס הסיעודי - הוא חומר רלוונטי להגנתו של המבקש.

החומרים הרפואיים המבוקשים חוסים תחת חסיון רפואי לפי סעיף 49 לפקודת הראיות, שהוא בין החסיונות הרגישים ביותר בשל פוטנציאל הפגיעה הרב במתלונן ובפרטיותו.

וכך נאמר בבש"פ 8555/06פלוני נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו] (2006):

"כך למשל, שעה שעסקינן בחיסיון המוטל על דברים שנמסרו לעובד סוציאלי, מתמודדים מול זכותו של הנאשם למשפט הוגן ערכים וזכויות נוספים ובכללם אלה: זכותה של המתלוננת לפרטיות כחלק מכבודה שלה; רצוננו כחברה שהפרט יוכל למצוא מזור למצוקותיו בדרך של טיפול, תוך שיוכל לשים מבטחו במטפל וביחסי האמון שהתפתחו ביניהם. החיסיון המוטל על הנמסר לעובד סוציאלי, כמו גם לרופא ולבעלי מקצוע נוספים, מבקש להגן בראש ובראשונה על המטופל ועל מערכת היחסים בין המטופל למטפל, המושתתת כל כולה על יחסי אמון בין השניים. המטופל פותח בפני המטפל את סגור ליבו, וחושף בפניו את תחושותיו וחוויותיו האינטימיות ביותר. פתיחת גבולות החיסיון בכל מקרה שהמטפל חשף בפני המטפל דברים שחווה ביחס להשתלשלות האירועים, משמעה פגיעה ביכולתו או ברצונו של מטופל לדבר באופן חופשי עם מטפלו, שכן לעולם יקנן בו החשש כי סודותיו הכמוסים ביותר יהפכו לנחלתם של אחרים. עלול להיות בכך כדי לפגוע במערכת היחסים הרגישה בין המטפל למטופל, ואף באפקטיביות הטיפול כולו, ולהרתיע נפגעי עבירה מפני פנייה לטיפול או מפני הגשת תלונה. לפיכך על בית המשפט הדן בבקשה להסרת החיסיון לדון בה בזהירות יתר, תוך איזונים הנבחנים בכל מקרה לגופו, כדי לאפשר הגנה ראויה לנאשם, אך זאת מבלי להרחיק למחוזות שוליים, ומבלי לפגוע פגיעה לא דרושה בזכויות המתלונן; ואין לכך מורה טוב מן השכל הישר. (עניין פלוני, פסקה ז (5)).

מאידך, על כף המאזנים מונחת הגנתו של המבקש, כאשר מצבו הנפשי של המתלונן בעת האירוע נוגע לליבת הגנתו של המבקש הטוען בין היתר להגנה עצמית מפני המתלונן. זאת ועוד אמרותיו של המתלונן בפני הצוות הרפואי במהלך ההסתכלות נוגעות לתפיסת מציאותו בעת האירוע ונוגעות לפרטי האירוע והן מהוות אמרות רלוונטיות להגנת המבקש, האמור לחקור את המתלונן.

3

על כן, באיזון בין זכויותיו של המתלונן לפרטיותו כחלק מכבודו, זכותו לסודיות רפואית והרצון להגן על מערכת יחסים בין המטפל ומטופל, לבין זכותו של המבקש להגנה ראויה ולניהול משפט הוגן, מצאתי כי במקרה זה יש להעביר חלק מהחומרים לידי ההגנה, כדי לאפשר למבקש להתגונן כדבעי בפני כתב האישום שהוגש נגדו.

המשיבה תעביר להגנה את חוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה לגבי המתלונן. כמו כן, המשיבה תעביר לידי ההגנה מתוך הקרקדס הרפואי (ביקור) את תיעוד הבדיקות מהתאריכים הבאים: 15.5.18; 22.5.18; 23.5.18. מתוך הקרדקס הסיעודי (דווח סעודי) בתקופת ההסתכלות תעביר המשיבה לידי ההגנה : רישום שנערך על ידי ולדימיר אנדרייב מתאריך 14.5.18 שעה 17:17 בעמ' 1; תיעוד מתאריך 16.5.18 שעה 20:27 בעמ' 6- 7 (ללא רישום לגבי אומדן גופני ולגבי סוג טיפול תרופתי שקיבל המתלונן); רישום מתאריך 19.5.18 שעה 20:00 שנערך על ידי ולדימיר אנדרייב בעמ' 13; רישום מתאריך 27.5.18 שנערך על ידי ולדימיר אנדרייב בעמ' 27; רישום שנערך בתאריך 31.5.18 שעה 12:15 על ידי ולדימיר אנדרייב בעמ' 35.

מתוך קרדיקס סיעודי המתייחס לאשפוז המתלונן לאחר מתן חוות דעת, יש להעביר לידי ההגנה: רישום מתאריך 7.6.18 שעה 21:22 שנערך על ידי ולדימיר אנדרייב בעמ' 11; רישום שנערך על ידי סוזן דואניאס מתאריך 19.6.18 בעמ' 32.

החומרים הרפואיים יועברו לעיונו של ב"כ המבקש בלבד ולא יועברו לעיונו של המבקש עצמו.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ט, 21 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.