1

1.         בתאריך 11/12/17 ניתן פסק דין ע"י כב' השופטת הבכירה יעל אבירם ולאחר שקבעה כי היא נמנעת מהרשעת הנאשמים והטילה על כל אחד מהנאשמים צו של"צ ללא הרשעה והורתה לכל אחד מהם לפצות את עד תביעה 10, המתלונן, בסכום של 4,000 ₪.

2.         השופטת אבירם קבעה כדלקמן: "אני מורה לכל נאשם לפצות את ע.ת. מספר 10 בסכום של 4,000 ₪. סכומים אלה יועברו לעד התביעה מספר 10 באמצעות ב"כ, עו"ד טל גוטרמן ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 15/2/18...".

3.         בתאריך 15/8/18 הגיש ב"כ של המבקשים הם הנאשמים באותו הליך, בקשה בהולה להבהרה ובקשה למתן הוראות. הסניגור ביקש כי בית המשפט יורה למרכז לגביית קנסות לבטל את החיוב שהטיל המרכז על המבקשים שלא כדין ולא בהתאם לפסק הדין וציין כי על פי פסק הדין שניתן היה על המבקשים להעביר את הפיצוי הכולל בסך של 8,000 ₪ לידי ע.ת מספר 10 במישרין ולא באמצעות הפקדה בקופת בית המשפט.

2

4.         בבקשה זו ציין הסניגור כי בחודש מרץ 2018 פנה המרכז לגביית קנסות למבקשים בדרישה לשלם את סכום הפיצוי שנקבע. ביום 12/4/18 השיבו המבקשים למרכז לגביית קנסות והודיעו לו כי על פי פסק הדין סכום הפיצוי שולם ישירות לע.ת. מספר 10, אולם המרכז לגביית קנסות אינו מקבל את האמור, ממשיך לנסות לגבות את סכום הפיצוי שוב, ולשם כך אף הוטלו עיקולים על רכושם של המבקשים לרבות עיקולי חשבונות בנק.

5.         לבקשה זו צירף הסניגור העתק מאישור חתום ע"י ע.ת. מספר 10 בגין קבלת מלוא סכום הפיצוי. באותה בקשה ביקש הסניגור אף לחייב את המרכז לגביית קנסות בהוצאות הגשת הבקשה לרבות בגין עגמת הנפש שגרם למבקשים בהטלת עיקולים למיניהם על רכושם.

6.         בבקשה נוספת שהוגשה ביום 20/8/18 ציין ב"כ המבקשים כי ביום 20/8/18 התקבלה אצלם הודעה על עיקול רכב ועל סירוב חידוש רשיון הרכב בגין החוב הנטען נשוא תיק זה, על אף כל המסמכים שהועברו למרכז לגביית קנסות.

            ביום 2/9/18 הגישו המבקשים בקשה בהולה לעיכוב הליכים עד למתן החלטה ובקשה לביטול עיקול על הרכב ובית המשפט נתן באותו תאריך צו כמבוקש.

            לבקשת המרכז לגביית קנסות ניתנה ארכה להגשת תגובה עד ליום 20/10/18 וביום 25/10/18 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה בה ציינה המשיבה כי לא הוצגה לה כל אסמכתא לפיה נפגע העבירה קיבל את הפיצוי והמרכז פעל כדין בהתאם לסמכויותיו.

7.         לעמדת המרכז לגביית קנסות מטרת ההוראה בדבר גביית חוב פיצויים ע"י המרכז, היתה בין היתר ליצור חיץ בין נפגע העבירה לבין הפוגע, על מנת שהנפגע לא יצטרך להתנהל מול הפוגע באופן ישיר ולהסמיך גורם יעל ומיומן בעל סמכות בדין לגבות חובות מסוג זה.

            לעמדת המרכז הנחיית בית המשפט בפסק הדין הופנתה למזכירות ולא לנאשמים ועמדה זו מתיישבת עם התכליות המובאות לעיל.

8.         ב"כ המשיב ביקשה לקבוע דיון בו יצורף נפגע העבירה להליך ועד החלטה אחרת חוב הפיצויים ימשיך לצבור ריבית פיגורים עד לתשלום בפועל.

9.         ביום 15/11/18 התקיים הליך בפני בו התייצבו המבקשים וב"כ עו"ד ביקי וכן ב"כ המרכז לגביית קנסות, מתמחה גב' הוברמן.

            בפתח הדיון הצהיר מר עאטף סמעאן ע.ת. 10 כי קיבל את הכסף ב-4 תשלומים, כל תשלום בסך 2,000 ₪ באמצעות עו"ד ביקי. היות ואין לו חשבון בנק, הוא קיבל בגין כל שיק מזומן באמצעות עו"ד ביקי ואף חתם על קבלה.

3

            עו"ד ביקי עצמו מסר כי מיד לאחר הדיון בפני כב' השופטת אבירם העביר לעו"ד גוטרמן ב"כ של נפגע העבירה הנ"ל את השיקים, במרץ התקשר אליו מר עאטף אמר שאין לו חשבון בנק, וביקש את הכסף במזומן. לדבריו הסכים ובכל חודש הגיע מר עאטף וקיבל את הכסף במזומן.

            עו"ד ביקי הציג בפני את חתימתו של עו"ד גוטרמן ביום 24/1/18 לפיה קיבל את השיקים במישרין.

10.       עו"ד ביקי חזר בטיעוניו על כך שבפסק דינה של כב' השופטת אבירם היא הורתה לנאשמים לשלם את התשלום שפסקה לע.ת. 10 באמצעות עו"ד טל גוטרמן. השופטת אבירם לא קבעה כי יש לשלם את הסכום במזכירות והיא תעביר את הסכום לעו"ד גוטרמן. פסק הדין ברור ואינו דורש פרשנות.

            לא זו אף זו אלא עו"ד גוטרמן שנכח באולם, ביקש שהתשלומים יועברו במישרין, באמצעותו לע.ת. 10 והשופטת נעתרה לבקשה זו.

11.       עו"ד ביקי ציין כי פנה מספר פעמים למרכז לגביית קנסות, העביר את כל המסמכים, ביקש לבטל את העיקולים אך המרכז סירב. לפיכך נאלץ לפנות לבית המשפט ולכן הוא גם עומד על הוצאות: הוא פיצה, עמד בקביעת השופטת אבירם, העביר את החומר כנדרש ובכל זאת - המרכז עיקל את כספי המבקשים.

12.       הגב' הוברמן חזרה על תגובתה וציינה כי פרשנותו של עו"ד ביקי להוראות השופטת אבירם שגויה. הפניה היא למזכירות ולא לנאשמים או מי מהם והם היו צריכים להעביר את הכסף. לאחר שנפגע העבירה הצהיר כי קיבל את הכסף, המרכז אינו עומד עוד על גביה אך יש לחייב את המבקשים בריבית פיגורים והוצאות כי אין סיבה שהמדינה תישא בהוצאות. לדבריה המרכז פעל כדין לפי החוק לגביית קנסות ומטרתם - לשמור על אינטרס הקורבנות.

            הנוהל הוא כי החייב צריך להמציא תצהיר של קורבן העבירה שהוא קיבל את הכסף, וכן צריכה להיות החלטה שיפוטית לפיה הכסף שולם.

דיון והכרעה:

4

13.       מעיון בפסק דינה של השופטת אבירם בסעיף 5ג' אני סבורה כי אין אפשרות לקרוא את קביעותיה באופן אחר זולת באופן אותו קורא ב"כ המבקשים: השופטת אבירם ציינה במפורש כי סכומי הפיצוי יועברו לעד תביעה מספר 10 באמצעות ב"כ, עו"ד טל גוטרמן ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15/2/18. אין מקום להכניס לקביעה זו את פרשנותה של ב"כ המרכז לפיה הוראה זו מכוונת למזכירות. אין מקום להכניס לתוך קביעה זו מילים או כוונות שאינם מופיעות בה.

14.       גם אם המזכירות העבירה את פסק דינה של כב' השופטת אבירם למרכז לגביית קנסות בשגגה, היה המרכז אמור להתייחס לקביעתה המפורשת של כב' השופטת אבירם המדברת בעד עצמה.

15.       לא זו אף זו אלא שמקובלים עלי דבריו של עו"ד ביקי לפיהם העביר למרכז לגביית קנסות פעם אחר פעם מסמכים, ראיות ואף את הבקשה לביטול העיקולים והפנה תשומת לב המרכז לקביעתה המפורשת של השופטת אבירם.

            עו"ד ביקי העביר למרכז לגביית קנסות את העתקי השיקים שהועברו לעו"ד גוטרמן בהתאם למסמך מיום 20/12/17 העולה בקנה אחד עם קביעתה המפורשת של כב' השופטת אבירם ואת המכתב שנשלח לעו"ד גוטרמן המדבר בעד עצמו. עו"ד ביקי למעשה הוכיח כי סכום הפיצוי שולם במלואו וכי המבקשים אינם חייבים עוד דבר.

16.       מצד אחד טוענת ב"כ המרכז כי מטרת הגביה ע"י המרכז לגביית קנסות הוא ליצור חיץ בין הנאשם - הפוגע, לבין נפגע העבירה שבנעליו נכנס המרכז וגובה בעבורו את סכום הפיצוי. אך בד בבד היא דורשת מהנאשם ליצור קשר עם הנפגע, ולהביא תצהיר מטעמו לפיו פוצה.

            זוהי סתירה פנימית שאין לקבלה ופותחת פתח לסחטנות ולהשפעה בלתי הוגנת, כך שאין בידי לקבל עמדה זו. אם אכן מטרת המרכז היא ליצור "חיץ" היה על המרכז לפנות בעצמו לנפגע העבירה או לב"כ עו"ד גוטרמן ששמו מצויין במפורש בפסק הדין, לאחר שעו"ד ביקי העביר את כל המסמכים שהוכיחו כי אכן המבקשים שילמו את מלוא הפיצוי במועד, כפי שנקבע במפורש ע"י כב' השופטת אבירם ולקבל את עמדתו. כך היה נשמר אותו חיץ ואף היה מובהר למרכז כי החוב שולם במלואו ואין מקום לנקוט בכל הליך כנגד המבקשים.

17.       למרות כל אלה, ולמרות המסמכים שהועברו למרכז התעלם המרכז מהראיות שהובאו בפניו, נמנע מלפנות לנפגע העבירה שבנעליו כביכול נכנס או לב"כ ששמו היה ידוע, וגרם למבקשים הוצאות מיותרות שלא לצורך, לרבות קיום הליך והגשת בקשות חוזרת ונשנות בין היתר להסרת עיקולים על חשבונות בנקים ועל רכב.

5

18.       בנסיבות אלה לא זו בלבד שאני קובעת כי המבקשים פעלו בהתאם לקביעותיה של כב' השופטת אבירם בפסק הדין מיום 11/12/17 ככתבן וכלשונן, לא זו בלבד שאני קובעת כי מלוא החוב שולם למתלונן, נפגע העבירה, עד תביעה מספר 10 מר עאטף סמעאן באמצעות ב"כ עו"ד טל גוטרמן במועדים שנקבעו בפסק הדין, אלא אני מוצאת לנכון לחייב את המשיב - המרכז לגביית קנסות בהוצאות שנגרמו למבקשים בסכום כולל של 3,000 ₪.

            סכום זה ישולם למבקשים בתוך 30 יום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד יום התשלום בפועל.

19.       העתק החלטה זו ישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.