1

נוכחים:

מטעם המאשימה - עו"ד רון בר-זיו

מטעם נאשם 1 - הובא וע"י עו"ד ארז מושקוביץ בהעברה מעו"ד דנה אוחנה - סנגוריה ציבורית

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין ביחס נאשם 1

רקע וטענות הצדדים

1.         הנאשם, יחד עם נאשם נוסף שעניינו הופרד בינתיים, הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע התפרצות וגניבה בצוותא כפי המתואר בכתב האישום המתוקן בו הודה וכדלקמן:

2

ביום 24/3/16 רכש הנאשם רכב מסוג מזדה והחזיק בתוכו - יחד עם הנאשם הנוסף - את הכלים הבאים: מפתח שוודי באורך 38.5 ס"מ היכול לשמש לשבירתם של מנעולים המותקנים על דלתות מבנים; 3 פליירים (ג'בקה) היכולים לשמש לשבירתם ולעקירתם של מנעולים כנ"ל; פטיש 2 ק"ג עם ידית מעץ היכול לשמש לפתיחה אלימה של דלתות מבנים או חלונות; פלייר בעל לסתות חיתוך היכול לחתוך מוליכי רשת חשמליים.

ביום 27/3/16 בשעות אחר הצהריים התפרצו הנאשמים למחסן חומרי ההדברה של קיבוץ שריד תוך שבירת מנעול הדלת, וגנבו מתוכו אמצעים להפקת תוצרת חקלאית המשמשים ככלי עבודה, בסך כולל של 7,839 ₪:

§        2 ג'ריקנים המכילים חומר מסוג "טייפון"

§        3 בקבוקי שמן "דימול"

§        3 בקבוקים המכילים חומר מסוג "טריטון B"

§        מיכל של 5 ליטר חומר מסוג "גליידר"

§        מיכל של חומר "בר 720"

§        12 בקבוקי 1 ליטר של חומר מסוג "קונפדור"

§        שק של 25 ק"ג חומר מסוג "מנגן".

ביציאתם מהמחסן זוהו הנאשמים על ידי אחד, יואל אייזנברג, ולאחר מרדף גלגלי - אליו הוזעקו גם כוחות משטרה - נתפסו לבסוף הנאשמים (והרכוש הגנוב) בכביש ואדי ערה.

2.         בהתאם להודאתו במתואר הורשע הנאשם בביצוע עבירות של פריצה לבניין שאיננו דירה וגניבה מתוכו בצוותא (לפי סעיפים 407(ב) + 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, להלן: "חוק העונשין") וגניבה חקלאית בצוותא (לפי סעיפים 384א(א)(2) + 29(א) לחוק).

3.         במסגרת הסדר הטיעון הגיעו הצדדים להסדר לעניין העונש ולפיו יוטלו על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה, ויופעלו, בחופף, שני מאסרים מותנים מתיקים קודמים, האחד בן 4 חודשים (ת"פ 53184-09-14, שלום-רחובות) והשני בן 7 חודשים (ת"פ 32235-08-14, שלום-כפר סבא). עוד הוסכם כי יוטלו מאסר מותנה, קנס ופיצוי לקיבוץ שריד לפי שיקול דעתו של בית המשפט, וכי רכב המזדה יחולט.

4.         בטיעוניהם לקבלת ההסדר ציינו הצדדים כי מדובר בעונש שהנו ראוי בנסיבות, ואשר מביא בחשבון מצד אחד את חומרת המעשים ועברו המכביד של הנאשם, ומן הצד השני קשיים ראייתיים שנתגלו בתיק, ההודאה והחיסכון בזמן שיפוטי, וכן את העובדה שבסופו של יום לא נגרם נזק כלכלי ממשי שכן הרכוש הוחזר לקיבוץ ולא נגרם נזק למבנה עצמו.

3

ב"כ המאשימה הוסיפה כי העובדה שהנאשם ביצע את העבירות כאשר שני תנאים עומדים ותלויים כנגדו, וזמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר ממושך, מחייבת הטלת עונש מותנה מרתיע וענישה כלכלית משמעותית. מנגד טענה הסנגורית כי חילוט הרכב - ששוויו 30,000 ₪ - הוא עונש כבד מהבחינה הכלכלית (ביתר שאת כאשר לא נגרם נזק כלכלי לקיבוץ), וכי אין להחמיר עוד עם הנאשם בפן זה, נוכח העדר הכנסות או יכולת לעמוד בתשלומים נוספים.

דיון ומסקנות

5.         כמצוות תיקון 113 לחוק העונשין וכהוראות סעיף 40ג(א), בבואנו לגזור את עונשו של הנאשם יש לקבוע תחילה מתחם ענישה הולם, בתוכו מובאים בחשבון הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. עם זאת וכיוון שמדובר בהסדר טיעון סגור, אין חובה בקביעת מתחם ענישה עצמאי מטעם בית המשפט (ראו והשוו עפ"ג (מחוזי-ירושלים) 30554-11-13 זקן נ' בית המכס והמע"מ ירושלים מיום 5/2/14, ת"פ (שלום-ירושלים) 26520-06-13 מדינת ישראל נ' ברזסקי מיום 18/12/14, ת"פ (מחוזי-ירושלים) 27505-06-12 מדינת ישראל נ' אבו חארתיה מיום 27/12/12 ות"פ (שלום-תל אביב) 17257-12-12 מדינת ישראל נ' לוי מיום 30/9/13, "נבו").

6.         לגופו של עניין, אין מחלוקת אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, ואודות פגיעתן בערכים החברתיים המוגנים. הערך המוגן המצוי בבסיסם של תיקים כגון דא עניינו האינטרס הציבורי בהגנה על רכושם של אזרחי המדינה ותושביה מתוך זכותם החוקתית לקניין, ולא פחות מכך, שמירה על הביטחון האישי והציבורי. חומרה יתרה נודעת לעבירות הגניבה החקלאית הפוגעות בקניינם, רכושם ומקור פרנסתם של החקלאים, כאשר פעמים רבות כרוכות העבירות ביצירת סיכון בריאותי לציבור ובהשקעה גדולה באמצעי אכיפה. עבירות אלו קלות לביצוע וקשות לגילוי, וכבר הפכו מזמן ל"מכת מדינה" באופן המחייב החמרה בענישה (ראו, בשינויים המחויבים, רע"פ 2806/07 יונס נ' מדינת ישראל מיום 29/3/07, "נבו").

4

7.         נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על תכנון קפדני מראש שכלל התארגנות בצוותא, רכישת מכונית, הצטיידות בכלי פריצה מתאימים, ואיתור המחסן הספציפי. הנאשמים הגיעו למקום באופן מכוון, פרצו אותו וגנבו מתוכו כמויות רבות של חומרים מסוכנים, שאין לדעת למה היו משמשים אם לא היו נתפסים. בצד האמור הובילה מנוסתם של הנאשמים למרדף גלגלי, שאף לו נזק פוטנציאלי גבוה במיוחד. עוד יש לזכור כי אירועים מן הסוג הנזכר כוללים בחובם - מעצם טבעם - סיכון להתפתחות אלימה.

עם זאת יש לזכור כי בפועל, שווי החומרים שנגנב אינו גבוה במיוחד, וכי אלה הוחזרו לקיבוץ בסופו של יום.

8.         בצד האמור, ובמסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, יש להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כמו גם נסיבות הקשורות בשיקום (אשר קיבלו מעמד מרכזי במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין).

הנאשם בן 38, רווק, מתגורר בבית הוריו.

לחובתו תשע הרשעות קודמות בשורה ארוכה של עבירות, ובכלל זה עבירות רכוש (כולל עבירות של גניבה חקלאית), עבירות סמים, אלימות, ועבירות כנגד שוטרים ועובדי ציבור. בגין אלה ניתנו לו הזדמנויות לשיקום (תנאים, הארכת תנאים, צו מבחן, של"צ) אותן בחר שלא לנצל, וכן הוטלו עליו מאסרים בפועל, לתקופות ארוכות (יותר או פחות).

חרף האמור והגם שעמדו כנגדו מאסרים מותנים, שב הנאשם וביצע את העבירות שבנדון.

עולה איפוא, כי שיקולי שיקום אינם מהווים פקטור בעניינו של הנאשם.

9.         לזכות הנאשם עומדים איפוא התיקון שנערך בכתב האישום, הודאתו בהזדמנות הראשונה והחיסכון בזמן שיפוטי, כמו גם נסיבותיו האישיות והכלכליות כפי שפורטו על ידי הסנגורית.

סיכום והכרעה

10.       כידוע, על דרך הכלל יטה בית המשפט לכבד הסדרי הטיעון המובאים לאישורו, ובלבד שאינם חורגים ממתחם הסבירות (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577 וגם רע"פ 7949/04 קרמנצקי נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(4), 3469).

11.       אני סבור כי במקרה שבנדון - בהתאם למכלול הנתונים שפורטו לעיל ובהתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, כמו גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם - ההסדר אינו חורג ממבחן הסבירות, ויש בו כדי לאזן נכונה בין כלל השיקולים הצריכים לעניין לרבות אינטרס ההרתעה האישי והציבורי. בתוך כך מהווה חילוט הרכב משום ענישה כספית מהותית, בצדה יוטלו עליו קנס ופיצוי לקיבוץ.

5

12.       אשר על כן, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.

תקופת המאסר הנ"ל כוללת בתוכה הפעלתם של עונשי מאסר מותנים. הראשון, בן 4 חודשים שהוטל בת"פ 53184-09-14 (שלום-רחובות) והשני, בן 7 חודשים שהוטל בת"פ 32235-08-14 (שלום-כפר סבא).

מניין ימי המאסר מיום מעצרו (27/3/16).

ב.         8 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופת התנאי כל עבירת רכוש מסוג פשע ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ג.         6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופת התנאי כל עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ד.         קנס בסך 1,000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם במלואו בתוך 45 יום מיום שחרורו מהמאסר.

ה.        פיצוי לקיבוץ שריד בסך 1,000 ₪. הפיצוי יופקד במלואו בגזברות בית המשפט בתוך 45 יום מיום שחרורו מהמאסר ויועבר על ידה לקיבוץ לפי פרטים שימסור ב"כ המאשימה.

ו.          אני מורה על חילוט רכב מזדה 626 שמספרו 94-625-23 לטובת אוצר המדינה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.

ניתן והודע היום כ"ו בתמוז התשע"ו, 01/08/2016 במעמד הנוכחים.