1

 

 

 

הרקע:

1.        הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

 

כתב האישום מפרט כי הנאשם מכר לשוטר סם מסוכן מסוג קוקאין בשני מועדים: ביום 10/9/2015 מכר הנאשם לשוטר קוקאין במשקל 2.1155 גרם נטו, בתמורה לסך של 2,250 ₪. ביום 29/11/2015 מכר הנאשם לשוטר קוקאין במשקל של 2.3969 גרם נטו, בתמורה לסך של 2,700 ₪. בשני המקרים בוצעו העסקאות לאחר שהשוטר הגיע למקום מפגש שתואם מראש.

 

2

תמצית טיעוני הצדדים:

2.        המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 18 חודשים, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי וקנס.

 

           המאשימה ציינה כי מדובר בשני אירועים שבוצעו במהלך פרק זמן של חודשיים וחצי, בהם מכר הנאשם סם בכמות העולה פי שבע ופי שמונה מכמות הסם לצריכה עצמית הקבועה בתוספת השניה לפקודת הסמים, ובתמורה כספית גבוהה. עוד ציינה כי הנאשם פגע בערכים של שמירה על בריאות הציבור ומניעת נגישותו לסם מסוכן מסוג קוקאין, המצוי במדרג העליון. לטענתה, מתחם הענישה למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

 

           לעניין העונש המתאים לנאשם הפנתה המאשימה לעברו הפלילי, הכולל הרשעה בעבירות של נהיגת רכב בשכרות ובקלות ראש, בגינן הוטל עליו עונש מאסר של 6 חודשים בעבודות שירות. עם זאת, לנוכח הודאתו, שחסכה את שמיעת העדים, ביקשה המאשימה להטיל עליו עונש המצוי בחלקו התחתון של מתחם הענישה.

 

3.        ההגנה מצדה בקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

הסנגור טען כי מתחם הענישה לו עתרה המאשימה אינו מקובל בפסיקה. לעמדתו, בנסיבות בהן רוכש הסם הוא שוטר, תבוצענה עבירות של סחר בסם מסוכן במספר זהה למספר הפעמים בהם השוטר יפנה בבקשה לרכוש סם. לטענתו, הנאשם דחה פניה ישירה שנעשתה אליו מטעמו של הסוכן. עוד טען הסנגור כי הנאשם שימש כשליח בלבד בתמורה למנת סם. הוא הופעל על ידי אחר, שתיאם את הפגישה בין השוטר לנאשם באירוע הראשון, ושהיה היעד של הפעילות המשטרתית. הסנגור טען כי לאור האמור נע מתחם הענישה בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

 

ההגנה הפנתה בטיעוניה לנסיבותיו האישיות הייחודיות של הנאשם, להליך השיקומי בו הוא משתתף בהצלחה ולפסיקה עניפה בה הוטלו עונשים קלים יחסית על נאשמים שהורשעו בעבירות סמים, לאחר ששוקמו.

 

4.        הנאשם טען לפני בית המשפט כי הוא מבין את הטעות שעשה, הביע צער וחרטה וטען כי עלה על מסלול טוב בחייו וכי הוא עובד בעבודה מסודרת בשני מקומות עבודה.

 

3

תסקיר שירות המבחן

5.        שירות המבחן פירט בתסקירו את נסיבותיו האישיות, החינוכיות, המשפחתיות והכלכליות הלא פשוטות של הנאשם.

 

שירות המבחן ציין כי סמוך למועד גיוסו של הנאשם לצבא, הוא היה מעורב בתאונת דרכים בה נהרג חברו הטוב. התאונה התרחשה כאשר הנאשם וחברו, שנהג ברכב אחר, ערכו ביניהם תחרות נהיגה בכביש. בעקבות התאונה הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בקלות ראש ובשכרות, והוטל עליו עונש מאסר בעבודות שירות. התאונה גרמה לנאשם טראומה משמעותית, וזעזעה את עולמו ואת עולמה של משפחתו. לאחר התאונה הנאשם עבר תקופה משברית ממושכת, התמודד עם סיוטים ופוסט טראומה והתקשה בתפקוד. מצבו הרגשי הקשה של הנאשם ומצבו הנפשי הירוד, עמדו ברקע לשחרורו משירות חובה בצה"ל בשל חוסר התאמה. גם לאחר ששוחרר משירות והחל לעבוד המשיך הנאשם לסבול ממצב ירוד, ולא קיבל סיוע ותמיכה. הנאשם החל להתרועע עם קבוצת צעירים בעלת מאפיינים שוליים, ואיתם החל לצרוך סמים. הוא מצא כי השימוש בסמים, ובמיוחד בקוקאין, משמש מקלט מתחושותיו הקשות ותורם לתחושת ניתוק. השימוש שעשה הנאשם בקוקאין הלך וגבר, עד שבסמוך לביצוע העבירה הוא צרך קוקאין מדי יום. ככל שגבר השימוש בסם האמור פחת היקף עבודתו של הנאשם, והוא התקשה לממן את התמכרותו.

 

הנאשם מצוי למעלה משנה בהליך טיפולי, משתף פעולה עם ההליך הטיפולי באופן מלא, וזה תקופה ארוכה נמצאו הבדיקות שנערכו לו נקיות משרידי סם.

 

שירות המבחן ציין כי הנאשם מקבל על עצמו אחריות לביצוע העבירות, והביע עליהן צער. כיום הוא מגלה מודעות למורכבות ולבעייתיות שבמעשיו, ומתחרט עליהם. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים מושרשים.

 

לאור האמור, ובהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, המליץ שירות המבחן להטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן.

 

דיון ומסקנות:

4

6.        כידוע, הודאה בעובדות כתב האישום פירושה שאלו העובדות המהוות תשתית לגזר הדין שייגזר (ע"פ 8314/03 רג'אח נ' מדינת ישראל 7/6/2005). כפי שהובהר בפסיקה, בית המשפט כלל איננו אמור להתייחס בגזר דינו לנסיבות נוספות, אשר אין להן אזכור בכתב האישום ובראיות אחרות בתיק (ע"פ 5677/11 פלוני נ' מדינת ישראל 18/6/2012). על כתב האישום לכלול את כל העובדות והנסיבות הרלבנטיות לביצוע העבירה, במטרה לתחום את הדיון בעניינו של הנאשם, ושלא להפליג למחוזות שלא בא זכרם בכתב האישום (ע"פ 5841/14 מדינת ישראל נ' ארקאן 8/7/2015). משכך, הטענות העובדתיות שהעלתה ההגנה בטיעוניה, הנוגעות לנסיבות ביצוע העבירה ושאינן עולות מעובדות כתב האישום, לא יובאו בחשבון לצורך גזר הדין.

 

7.        פעמים רבות נקבע בפסיקה כי מעשה של סחר בסמים פוגע פגיעה ממשית בבריאותה של החברה ובציבור בכללותו. בתי המשפט חזרו וציינו כי עבירות הסמים פוגעות פגיעה רעה בבריאותה של החברה ובציבור בכללותו. לא רק צרכן הסם המתמכר לו נפגע ממנו, אלא גם משפחתו וסביבתו הקרובה. בנוסף, עבירות אלו גורמות לפגיעה בערכים חברתיים אחרים, שכן משתמשים בסמים מבצעים עבירות אחרות כדי לממן את צריכת הסמים.

 

זה מכבר קבע בית המשפט העליון:

 

"נגע הסמים אוכל באוכלוסייה שלנו בכל פה, והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים..."

(ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל 10/12/1995)

 

על מנת לעמוד על מידת הפגיעה של מעשה הסחר בסמים בערכים החברתיים המוגנים יש לבחון, בין היתר, את כמות הסם שנסחרה. כפי שנפסק:

 

"הענקת משקל למשקל הסם אינה בגדר שיקול זר או לא רלוונטי ... יוזכר כי החזקה שהסם אינו נועד לצריכה עצמית חלה כאשר מדובר בכמות סם של 0.3 גרם. נתון זה מהווה אינדיקציה למשמעות הכמות. בהקשר זה יש לזכור כי עבירות הסם שלא לשימוש עצמי, לרבות ייבוא, מכוערות הן בהיותן דומות לשילוח אש בשדה קוצים. לצערנו הנגע מגיע לכל פינה בחברה. אמת מידה זו של ההרס הטמון בסם מלמדת כי כמות קיצונית כזו של סם פוגעת בצורה קשה יותר באינטרס הציבורי. לכל גרם נוסף יש כתובת..."

5

(ע"פ 5741/11 סוארכה נ' מדינת ישראל 20/1/2013)

 

עוד יש לבחון את סוג הסם בו בוצעה העבירה. אף כי סחר בכל סם מסוכן פוגע פגיעה ממשית בערכים החברתיים המוגנים, הרי שמידת הפגיעה הולכת וגוברת ככל שמדובר בסמים קשים יותר (השוו: ע"פ 1654/16 שרר נ' מדינת ישראל 27/2/2017, בפסקה 9 לפסה"ד).

 

בענייננו, כמפורט לעיל, בכל אחד מהמקרים מכר הנאשם סם קשה וממכר מסוג קוקאין, במשקל של כ-2.26 גרם ובתמורה של כ-2,500₪, בממוצע. הנאשם מכר אפוא פעמיים סם קשה בכמות לא קטנה ובתמורה שאינה מבוטלת. בכך פגע הנאשם בפגיעה ממשית בערכים החברתיים המוגנים הנ"ל.

 

הנאשם הוא מבצען העיקרי של העבירות. אמנם, באירוע הראשון תואמה הפגישה בינו לבין השוטר באמצעות אחר. אך חלקו של הנאשם, שמכר בעצמו את הסם, גבוה משמעותית מחלקו של האחר, שהסתכם בתיאום בלבד.

 

עובדות כתב האישום, ובמיוחד העובדה שבכל אחד מהמקרים הנאשם מכר את הסם בפגישה שתואמה מראש, מלמדות כי הנאשם ביצע את מעשיו לאחר תכנון מראש, ולא באופן אקראי.

 

על הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות עמדנו לעיל. בפועל, לא נגרם נזק מביצוען, שכן הנאשם מכר את הסם לשוטר. אולם, מדובר בתוצאה אקראית בלבד, שנגרמה בשל כך שהנאשם נלכד במסגרת ביצוע פעולות אכיפה של המשטרה.

 

לאור האמור, ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה (ראו: רע"פ 126/15 חביף נ' מדינת ישראל 13/1/2015, רע"פ 8408/15 חביב נ' מדינת ישראל 9/12/2015, עפ"ג (מרכז) 31724-08-12 בן שטרית נ' מדינת ישראל 25/12/2012, ת"פ (שלום י-ם) 28420-12-14 מדינת ישראל נ' אבו סאלח 19/7/2015, ת"פ (שלום פ"ת) 47319-07-15 מדינת ישראל נ' שחר 28/2/2016) נראה לי כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 30 חודשי מאסר בפועל.

 

6

8.        לשם גזירת העונש המתאים לנאשם יש להביא בחשבון, לטובתו של הנאשם, את הפגיעה שתיגרם לו, מטבע הדברים, כתוצאה מהרשעתו ומהעונש שיוטל עליו, במיוחד על רקע גילו הצעיר. עוד יש להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם, אשר חסכה מזמנם של העדים הרבים המפורטים בכתב האישום, זמנם של הצדדים ומשאבי המערכת. בנוסף יש להתחשב באחריות שנטל על מעשיו והצער והחרטה שהביע, כמפורט בתסקיר, במעצרו מאחורי סורג ובריח ובהמשך שהותו בתנאים מגבילים במשך תקופה ממושכת, ובנסיבותיו האישיות המפורטות בתסקיר.

 

           לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי הנ"ל. ברם, לעבר זה משקל מוגבל בלבד, שכן הרשעתו הקודמת הינה בעבירות שאינן ממין העניין. בנוסף, כאמור, על פי התרשמות שירות המבחן, הנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים מושרשים.

 

           על רקע האמור, לא לשווא עתרה המאשימה לעונש המצוי ברף התחתון של מתחם הענישה לו טענה. ברם, לטעמי, אין בכך די. לנוכח ההליך השיקומי אותו צלח הנאשם יש הצדקה לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם הנ"ל, ולהטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. הנאשם התחיל לצרוך סמים קשים לאחר אירוע טראומטי, בעקבותיו חווה משבר ממושך, התמודד עם סיוטים ופוסט טראומה, סבל מקשיים בתפקוד, ממצב רגשי קשה וממצב נפשי ירוד, ולא קיבל סיוע ותמיכה . קשייו ומשבריו הנ"ל הביאו אותו לשימוש יום יומי בקוקאין, להתמכר לסם ולמעט בעבודה. עתה שינה הנאשם את דרכו. במהלך הטיפול בו הוא רכש כוחות וכלים להתמודדות אדפטיבית עם קשייו, והוכיח זאת בכך שזה תקופה ארוכה הוא מוסר בדיקות נקיות משרידי סם, ומשקיע את מרצו בעבודה.

 

           סבורני אפוא כי קיימת חשיבות לתמוך בהמשך שיקומו של הנאשם, להימנע מלהטיל עליו עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח, ולאפשר המשך פיקוח ומעקב על ידי שירות המבחן.

 

9.         אני דן אפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

 

א.        מאסר למשך 6 חודשים, ללא ניכוי ימי מעצרו. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

 

הנאשם יתייצב לפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ביום 21/1/2018 עד לשעה 10:00, במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, רמלה.

 

7

על הנאשם לעדכן את משרד הממונה על עבודות שירות על כל שינוי בכתובת מגוריו. הנאשם יבצע בדיקות לגילוי צריכת סמים ככל שיידרש על ידי הממונה.

 

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ולשמור על ניקיון מסמים. עוד מובהר לנאשם כי תערכנה ביקורות פתע לבדיקת עמידתו בפיקוח וכי כל הפרה בעבודות השירות, ובכלל זאת גילוי סם או זיוף דגימת שתן, עלולה להביא להפסקה מנהלית של העבודות וריצוי העונש במאסר ממש.

 

ב.        מאסר למשך 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

 

ג.         מאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור עבירת סמים מסוג עוון.

 

ד.        קנס בסך 6,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 6 תשלומים החל מיום 15/10/2017. אולם אם איזה מהתשלומים לא יבוצע במלואו או במועדו תעמוד מלוא הקנס לתשלום מידי.

 

ה.        לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה. המזכירות תחשב מועד הפסילה מהיום.

 

            תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל לעבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

 

ו.         לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור עבירת סמים.

 

ז.         לאחר שניתנה לכך הסכמת הנאשם, ניתן בזאת צו מבחן לפיו הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן במשך שנה חודשים מהיום. הנאשם ישולב בכל קבוצה טיפולית לפי שיקול דעת שירות המבחן ויבצע בדיקות לגילוי צריכת סמים ו/או אלכוהול ככל שיידרש על ידי שירות המבחן.

 

8

לנאשם הוסברה משמעות הצו, והובהר לו שעליו למלא אחר הוראות קצין המבחן. הנאשם הוזהר שאם לא ימלא אחרי הצו מכל בחינה שהיא, או יעבור עבירה נוספת, יהיה צפוי לעונש נוסף על העבירות שביצע.

 

משרד הרישוי יאפשר לנאשם לקבל שעורי נהיגה בלוויית מורה מוסמך ואף לגשת למבחן עיוני ומעשי בתקופת הפסילה, הכול בכפוף להוראות גזר הדין.

 

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר.

 

5129371זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017.