1

ב"כ המאשימה: עו"ד עדי חביב, תביעות ת"א

ב"כ הנאשם: עו"ד אלון בן זיו, סנג"צ

החלטה זו עניינה בבקשת ההגנה ל"עיון חוזר" בהחלטתי מיום 3.8.20 לפיה התיק דנא נקבע לשמיעת הוכחות ליום 11.8.20 (להלן: הבקשה).

הנאשם, ג'מיל מוחמד, נאשם במגוון עבירות של אלימות במשפחה והוא עצור עד תום ההליכים; תשעת חודשי מעצרו, בהתאם להוראת סעיף 61 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: תשעת החודשים), מסתיימים ביום 15.9.20.

ר ק ע

ביום 23.10.19 הוגש כתב האישום נגד הנאשם, ללא שיהוי, על פני הדברים, בהתאם למועד האירועים המפורטים שם.

בדיון הראשון בהליך העיקרי בעניינו של הנאשם, ביום 19.11.19 ביקשה ההגנה מבית המשפט להורות על דחיית הדיון לצורך "מיצוי הליכי המעצר", וכך היה.

2

בדיון שהתקיים ביום 17.12.19, לא התייצב הנאשם (שהיה נתון באיזוק אלקטרוני באותה העת), וההגנה מסרה כי ממילא "אין היא ערוכה" להתקדם בתיק.

בדיון ביום 28.1.20 לא התייצב הנאשם שוב, מפאת סיבה שאינה ברורה ממש, ובכל מקרה התבקשה דחיה מאת ההגנה "גם לצורך מיצוי ההידברות".

בדיון ביום 16.3.20 (אז עבר ייצוגו של הנאשם לעוה"ד בן זיו, המטפל בו עד היום) - מסר הסנגור כי הנאשם לא הובא לבית המשפט על ידי שב"ס (הוא נעצר, ככל הנראה, זמן מה לפני כן), וההגנה ביקשה דחיה נוספת, מטעמים כאלה ואחרים.

בשל מצב החירום נוכח משבר הקורונה, נדחה הדיון ליום 5.5.20, ואז ביקשה ההגנה דחיה נוספת לצורך ניהול משא ומתן עם התביעה.

בדיון ביום 2.6.20 הבהיר הסנגור כי הוא "החל" במו"מ, והתביעה מבקשת זמן נוסף לשם שקילת טענותיו.

בדיון ביום 29.6.20 הודיע הסנגור כי הליך ההידברות עם התביעה מוצה , עלה על שרטון, ועל כן קבע בית המשפט (כב' השופט גת) כי עניינו של הנאשם יועבר אל מותב זה, לשמיעת ההוכחות.

ביום 1.7.20 החלטתי, בפתקית, כי יקבע דיון בעניינו של הנאשם ליום 22.7.20, למתן מענה מפורט לכתב האישום מאת ההגנה.

משום מה, לא נודע לסנגור על החלטתי הנ"ל, ובדיון ביום 22.7.20 הוא התייצב ומסר כי רק שיחת טלפון מהשב"ס הבהילה אותו לאולם בית המשפט; על כן, נדחה הדיון.

בדיון ביום 28.7.20 ניתן מענה הנאשם לכתב האישום, ועניינו של הנאשם נקבע להוכחות ליום 18.10.20 (הסנגור ביקש שלא לקבוע דיון בימי תקופת הפגרה); עם זאת, מכיוון שהנאשם שהה באיזוק אלקטרוני פרק זמן מסוים, והתביעה לא ידעה לתת מענה מדויק ביחס לתום תשעת החודשים, הוריתי כי היא תברר הנושא.

עוד באותו היום, לאחר שעה קלה, שבו הצדדים אל אולם בית המשפט; התובעת מסרה כי תשעת החודשים מסתיימים ביום 7.10.20. החלטתי, אפוא, לבטל את ישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 18.10.20 והקדמתי את שמיעתן ליום 9.9.20.

3

ברם, ביום 2.8.20 הגישה התביעה הודעה לבית המשפט, ומסרה כי נערך חישוב נוסף (יש לקוות שאחרון) - ולפיו תשעת החודשים מסתיימים ביום 15.9.20; על כן, ביקשה מבית המשפט להורות על הקדמת שמיעת הראיות למועד מוקדם יותר מיום 9.9.20.

לאור האמור לעיל, ביקש בית המשפט, באמצעות העוזרת המשפטית, לתאם עם עוה"ד בן זיו מועד מוקדם יותר לשמיעת ההוכחות בתיק, אולם לשווא; הסנגור המלומד השיב כי לא יוכל להתייצב להוכחות לפני תחילת ימי הפגרה, מפאת עומס ועוד, ואף ציין כי ביום 11.8.20 - הוא ישתתף בישיבת הוכחות אחרת, בתיק אחר, בפני מותב זה.

נוכח כל אלה, ובהיעדר שיתוף פעולה מצד יומנו העמוס של הסנגור, קבעתי כי ביום 11.8.20 - ייקבע ויידון תיק זה, ה"צפוף" מבחינת סד הזמנים של תשעת החודשים (המסתיימים ב 15.9, כאמור), וזאת תחת התיק האחר שהיה קבוע ליום 11.8 (שביחס לעצור דשם - תשעת החודשים מסתיימים בחודש נובמבר).

על החלטה זו הגיש, כאמור, הסנגור "בקשה לעיון חוזר", במסגרתה הדגיש, בין היתר, כי "עם כל הכבוד להחלטת ביהמ"ש הנכבד, המדובר על תיק מורכב... העדפת עניינו של עצור אחר אינו ממין העניין, הגם שעניינו יותר קרוב לסיום פרק תשעת החודשים", ובהמשך: "הח"מ בתיק זה אינו מסכים לקיים את דיון ההוכחות בעוד 8 ימים, ואינו מסכים לקיים הדיון בפגרה" (ההדגשה במקור).

דיון והכרעה: דין הבקשה להידחות

ראשית: על פי סעיף 2 לתקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג-1983, "בימי הפגרה בית המשפט ידון בעניין מסוים אשר לגביו הורה נשיא בית המשפט... שיש לשמוע אותו..."; ביום 26.7.2020 הורה נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב, כב' השופט עוזיאל, כי בנוסף לאמור בהוראת מנהל בתי המשפט מיום 15.7.2020 בדבר סוגי עניינים שישמעו בתקופת הפגרה, בעניינים פליליים יידונו, בין היתר, "הליך פלילי של נאשם במעצר... לרבות דיון הוכחות".

אשר על כן - הסכמת הסניגור כלל אינה נדרשת על פי הדין; העובדה כי הוא טען בבקשתו שהוא "אינו מסכים" לקיים את הדיון במועד שנקבע מאת בית המשפט או בימי הפגרה, בכלל, אין לה תוקף משפטי בנסיבות כאן.            

4

שנית, מעבר ל"דין היבש", כאמור לעיל, הרי שהטיעון לפיו אין ההגנה מוכנה לשמיעת הוכחות - הוא בלתי סביר.

מן המקובץ לעיל עולה, כי מאז נובמבר 2019 ועד סוף חודש יוני שנה זו - התעכבה ההגנה, מטעמים שאינם ידועים לי, במתן מענה לכתב האישום; הנאשם, שהיה עצור עד תום ההליכים, המתין חודשים ארוכים מאחורי סורג ובריח לתחילת משפטו (כ-7 חודשים) נוכח בקשות לדחיית הדיון בעניינו, רובן המכריע מאת ההגנה.

הנאשם שוהה איפוא במעצר עד תום ההליכים בתיק זה משך כשמונה חודשים; מעבר ל"ספירה" עצמה, הרי שמבחינה מהותית - אין לשכוח שעומד נאשם, חירותו נשללת, הוא טוען לחפותו, ועל כן יש לברר הדין לגביו, בהקדם האפשרי. גם בראייה זו - אי הסכמה לשמוע תיק בפגרה, ספק בעיני אם היא סבירה.

קל וחומר שכך הם פני הדברים שעה שאין המדובר בקביעת מועד חדש או נוסף בפגרה, אלא ב"החלפת" תיק אחד, במשנהו. בית המשפט לא "העמיס" תיק נוסף על כתפי ההגנה, אלא החליף - על פי סדר עדיפויות מתחייב ממש - בין תיק אחד למשנהו.

עוד יוער, כי ההגנה מבקרת את התביעה על כך שלא ידעה מתי בדיוק מסתיימים תשעת החודשים (ראו סעיף 4 לבקשה); ספק בעיני אם ההגנה עצמה פטורה מידיעה או בדיקה של נתון זה, שהרי היא מייצגת נאשם העצור עד תום ההליכים, וכל המוסיף לענין זה - גורע[1].

למען הסר ספק - נאה דורש ונאה מקיים; אם יהא צורך בשמיעת עדים ונאשם במהלך ימי הפגרה, יעשה כן גם בית המשפט עצמו (מעבר לימי התורנות הקבועים לו), וכך מצופה גם מהסנגוריה הציבורית.

סוף דבר: אם לא יוכל אפוא הסנגור דנא להתייצב להוכחות הקבועות ליום 11.8.20 - מתבקשת הסנגוריה לשקול מינוי חלופי לתיק זה; אם יוכל הסנגור החלופי להתייצב מוכן להוכחות ביום 11.8.20 - מה טוב, ואם לאו - אקבע דיון מיוחד בפגרה (שוב: לא בימי 11-12.8, בהם אני תורן ממילא), על מנת לברר הדין בהקדם, ולפני תום תשעת החודשים.

הבקשה לעיון חוזר - נדחית.

5

המזכירות מתבקשת להעביר העתק החלטה זו לצדדים ולעיון הסנגור המחוזי, עוד היום, ולוודא קבלתה אצלם.

ניתנה היום, י"ד אב תש"פ, 04 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.