ת"פ 35354/01/16 – מדינת ישראל נגד אמבר אלימלך
בית משפט השלום בנתניה |
|
|
|
ת"פ 35354-01-16 מדינת ישראל נ' אלימלך(עציר)
תיק חיצוני: 20303/2016 |
1
בפני |
כבוד השופט ארז נוריאלי
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמת |
אמבר אלימלך
|
|
|
||
החלטה
|
1. בפניי בקשה להורות על תיקון כתב אישום שהוגש נגד הנאשמת על דרך של הוספת עדי תביעה.
2.
נגד הנאשמת הוגש כתב אישום ביום 18.1.16
המייחס לה עבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף
3. לפי עובדות כתב האישום, ביום 14.1.16 התקשרה הנאשמת לטלפון המתלונן -דיין בבית הדין הרבני שדן בעניינה- ממספר חסוי, והטרידה אותו באמרה: "אתה חושב שזה יעזור לך, אתה הרסת לי את החיים". בהמשך, שבה והתקשרה הנאשמת אל המתלונן וניתקה את השיחה.
טענות הצדדים
2
4. ב"כ המאשימה ביקש להורות על תיקון כתב האישום כך שיתווספו עדי תביעה לרשימת עדי התביעה כלהלן:
א. רס"ר אברהם טל, אשר ערך את דו"ח הפעולה בתחנת המשטרה נתניה.
ב. רס"ר אליהו צגהון, אשר ערך מזכר בתיק.
ג. שירה שינדלר, בתו של המתלונן אשר מסרה הודעה בתיק.
ד. מוריה שינדלר, בתו של המתלונן אשר מסרה הודעה בתיק.
ב"כ המאשימה ציין כי חומר הראיות של העדים המבוקשים נמצא בתיק החקירה מראשית ההליך וכי טרם התקיימו הוכחות בשל העובדה שהנאשמת לא הייתה מיוצגת. משכך, לשיטת ב"כ המאשימה, אין בתיקון כתב האישום כדי לפגוע בהגנת נאשמת. עוד הוסיף כי מטרת תיקון כתב האישום היא להניח בפני בית המשפט תמונה מלאה של העובדות הרלוונטיות.
5. ב"כ הנאשמת התנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה מוגשת בעיתוי בלתי סביר ולא הונח כל הסבר לשיהוי הממושך בהגשת הבקשה. ב"כ הנאשמת הדגיש כי התיק היה קבוע לשמיעת הוכחות בעבר ולא ברור מדוע לא הוגשה בקשה כאמור אז.
הליכים קודמים
6. כתב האישום הוגש בתיק זה ביום 18.1.16. ביום 5.4.16 הרשיעה כב' השופטת רבקה גלט את הנאשמת על פי הודאתה. הנאשמת סירבה לשתף פעולה עם שירות המבחן לצורך מתן תסקיר טרם טיעונים לעונש.
7. ביום 25.5.16 לא התייצבה הנאשמת לדיון והוצא נגדה צו הבאה. בגין כך הייתה הנאשמת עצורה כשבועיים ימים.
3
8. בדיון מיום 15.11.16 חזרה בה הנאשמת מהודאתה והכרעת הדין בוטלה. כבוד השופט פרייז קבע בהחלטתו כי: "ניתן להתרשם שעמדתה של הנאשמת ביחס לכתב האישום אינה ברורה, ומכיוון שהייצוג צפוי להשתנות... הרי שיש מקום שהיא תביא את עמדתה הסופית בפני ביהמ"ש באמצעות סניגור חדש שימונה לה". בהמשך, נקבע התיק להוכחות בפניי. עובר למועד הדיון שנקבע להוכחות הוגשה בקשה דחופה בהקשר לעדותו של המתלונן שהינו דיין בבית דין רבני.
9. ביום 4.4.17 התקיים דיון בין השאר בבקשה זו, במהלכו התרשמתי כי הנאשמת אינה מסוגלת לייצג את עצמה. נוכח התרשמותי זו בוטלה שמיעת הראיות והוריתי על מינוי עורך דין מהסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשמת בהליך שלפניי.
10. הנה כי כן, בעניינה של הנאשמת דנו מותבים שונים (4 במספר) והתקיימו דיונים רבים (12 במספר) חלקם דיונים מהותיים לגופו של עניין.
מסקנות
11. סמכות בית המשפט לתקן כתב אישום לאחר תחילת המשפט קבועה בסעיף
12. במסגרת הפעלת שיקול הדעת השיפוטי יידרש בית המשפט אף לשיקולי הצדק במובנם הרחב.
4
במסגרת האיזונים, לצד בירור האמת, יבחן בית המשפט מועד הגשת הבקשה, השלב בו נמצא ההליך, הסיבות להימנעות מהגשת הבקשה עד אותו שלב והחשש כי התיקון יפגע ביכולתה של הנאשמת להליך הוגן.
13. נקודת המוצא כי עצם הגשת הבקשה בשלב כה מאוחר מעוררת תחושת אי נחת. מדובר בבקשה שהוגשה לאחר שהנאשמת הודתה והורשעה בעובדות כתב האישום, לאחר שבית המשפט התיר לה לחזור בה מהודייתה, לאחר מספר לא מבוטל של דיונים בפני מותבים שונים, לאחר שהתיק נקבע להוכחות ולאחר שמועד ההוכחות בוטל בבוקרו של אותו יום נוכח התרשמות בית המשפט מחוסר יכולתה של הנאשמת לנהל את ההליך בעצמה.
14. לא שמעתי מפי ב"כ המאשימה כי התיקון המבוקש עוסק בראיות שבליבת התיק אלא מטרתו להניח בפני בית המשפט תשתית רחבה ותמונה מלאה של המעשים והנסיבות הרלוונטיות.
15. לא זו אף זו, ב"כ המאשימה לא הניח בפני אפס קצהו של הסבר מדוע זה לא הוגשה הבקשה עובר למועד זה.
16. אשר על כן, בהתחשב במועד הגשת הבקשה ונוכח הנסיבות המתוארות, אני דוחה את הבקשה לתיקון כתב האישום.
המזכירות תמציא החלטתי לידיעת ב"כ הצדדים.
ניתנה היום, 09 מאי 2017, בהעדר הצדדים.
