ת”פ 35051/04/19 – מדינת ישראל נגד אהרון מאיר
ת"פ 35051-04-19 מדינת ישראל נ' מאיר
|
|
1
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
ע"י תביעות ירושלים |
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
אהרון מאיר
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד ארז בר-צבי |
הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום המתוקן
הנאשם הורשע על פי הודאתו
בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום המתוקן, בכך שגידל בביתו 19 שתילים של קנביס
במשקל של 19.7 קילוגרם. כמו כן התקין בביתו ציוד שנועד לסייע לו בגידול הסם, לרבות
מנורות חימום, פילטרים, ספקי כוח, משאבות ומשאבות חמצן, נייר כסף לכיסוי חלונות
הבית, מדי חום ולחות, תקעים עם שעון הפעלה, ארגז ובו בקבוקי כימיקלים וטפטפות וכן
משקל. באותן נסיבות החזיק הנאשם בדירה שקית ובה 407.74 גרם קנביס וסכום כסף של
1,050 ₪ ו-2,000 דולר. על סמך כל זאת, הודה הנאשם והורשע בביצוע עבירות של גידול
סם לפי סעיף
מהלך הדיון
2
נגד הנאשם הוגש כתב אישום, יחד עם בקשה להותרת תנאי השחרור משלב "מעצר הימים" על כנם, דהיינו מעצר בית מלא. הנאשם שהה בתנאים אלו תקופה לא מבוטלת, ובסופו של יום, בוטלו התנאים לנוכח היעדר הפרתם ורכיב חלוף הזמן.
הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, והצדדים הגיעו להסכמות, לפיהן ישונו תנאי שחרורו של הנאשם, הוא לא יוכרז סוחר סמים, והכספים שנתפסו ישמשו לתשלום קנס בסך 10,000 ₪, כשיתר הרכיבים לא הוסכמו.
תסקיר
מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה מדובר באדם ללא עבר פלילי, גרוש כבן 44, ואב לבן כבן 20. גרושתו והבן מתגוררים בחו"ל ואין לו קשר עימם. הוריו של הנאשם בשנות השישים לחייהם, גרושים, ואביו מתגורר בחו"ל ואמו מתגוררת בארץ. הנאשם מתגורר בגפו בדירה של הדיור הציבורי. בשנת 2001 הוכר כנפגע פעולות איבה והוא בעל נכות 74% מהמוסד לביטוח לאומי, כשהוא מטופל במחלקת השיקום של מוסד זה. הנאשם יליד אוקראינה, ובהיותו כבן 21 עלה ארצה. הוא למד במסגרת תורנית, נישא ונולד לו בנו, כשלאחר מכן, התגרשו בני הזוג. בשנת 2000 נפגע הנאשם בפיגוע ירי בכביש 443 באורח אנוש. משפחה בישוב בו התגורר סעדה אותו, ואולם למרבה הפלצות, זוג ההורים של משפחה זו נרצחו בפיגוע בירושלים, דבר שהקשה עוד יותר על הנאשם הפגוע ממילא. הנאשם סובל מפוסט טראומה ומטופל ע"י פסיכולוג פרטי במשך כשמונה שנים ברציפות, והם נפגשים אחת לשבועיים. בנוסף הנאשם עבר 10 ניתוחים בגופו לאורך השנים מאז הפיגוע בו נפצע, הוא מתקשה לאכול אוכל מוצק, יד ימינו אינה מתפקדת למרות טיפולים פיזיותראפיים אינטנסיביים, הוא סובל מכאבים עזים, מקשיי שינה וממצב רוח ירוד. בפועל, הוא נעדר יכולת לעבוד, ואין לו מעגל תמיכה חברי או משפחתי. נמסר כי לנאשם אושר רישיון לשימוש בקנביס, בשל תחלואיו. הנאשם נטל אחריות מלאה למעשים וטען כי עשה אותם מתוך שעמום, לאחר שצפה בסרטונים ב-You Tube לגבי אופן גידול הקנביס. הוא שלל כוונה לסחור בסם או לחלקו לאחרים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם שיתף עמו פעולה באופן כן וכמיטב יכולתו. שירות המבחן העריך כי הנאשם למרות היותו אימפולסיבי במידת מה, חווה את ההליך הפלילי באופן מרתיע והוא חש בושה בשל כך. השירות המליץ על הטלת של"ץ בהיקף 160 שעות במסגרת עמותת "אלווין" בתפקידי הדרכה וכן צו מבחן לתקופה של שנה.
3
טיעונים לעונש
הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.
מחד, ב"כ המאשימה טענה לחומרת נסיבות ביצוע העבירה, כמות הסמים, כמות הציוד שבו נעשה שימוש לצורך גידול הסמים והמקום שבו גודלו - ביתו של הנאשם. המאשימה עתרה למתחם ענישה שבין 18 ל-36 חודשי מאסר, וביקשה להשית על הנאשם עונש ברף התחתון, יחד עם ענישה נלווית והקנס המוסכם. לדעת ב"כ המאשימה, בענייננו אין נסיבות המאפשרות לחרוג ממתחם הענישה.
מאידך, הסניגור הדגיש את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, ועתר לאמץ את המלצת שירות המבחן.
הנאשם סיפר, כי נוסף לכל תחלואיו, חלה בסרטן בפלג גופו העליון. הוא סיפר כי בפיגוע נפצע מקליע שחדר לצווארו ויצא מן הגוף. הנאשם הביע צער על מעשיו וסיפר כי עבר תהליך קשה, ובסופו של יום ביקש סליחה.
קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.
אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של בריאות הציבור, שלומו ובטחונו. נגע הסמים פוגע בכל, מקטון ועד גדול, בעני ובעשיר, ללא קשר למוצא, מגדר, מצב סוציו-אקונומי או כל משתנה אחר, המבחין בין פרטי החברה. בענייננו, מידת הפגיעה בערך המוגן מורכבת - מחד, מדובר בכמות סמים גדולה ביותר שבצדק אינה נחשבת לכמות לצריכה עצמית. מאידך, מכלול הנסיבות מלמד, כי ספק אם הנאשם הספציפי שלפניי, בבדידותו המזהרת, התכוון להפיץ את הסמים לאחרים. כך או כך, מדובר באירוע חריג שלא התברר עד תומו.
4
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה,
לפי סעיף
מדיניות הענישה הנוהגת - הכלל בעבירות גידול בהיקפים גדולים הוא מאסר. בעפ"ג (מרכז) שובל נ' מ"י (מיום 15.7.2019) גזר בין המשפט 10 חודשי מאסר על נאשם שגידל 10 ק"ג קנביס להפצה, על בסיס מתחם שבין 10 ל-24 חודשי מאסר; בנסיבות חמורות ממקרנו, נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל על בסיס מתחם שבין 8 ל-20 חודשים על אדם שגידל כמעט 10 טון קנביס במעבדת הידרו - רע"פ 3864/16 בן דוד נ' מ"י (מיום 17.5.2016); במקרה אחר נגזר עונש של 9 חודשי מאסר על בסיס מתחם שבין 8 ל-18 חודשי מאסר על נאשם שהחזיק במקלט 5 ק"ג קנביס בשתילים, אך היה לו עבר מכביד - רע"פ 2675/17 ארצי נ' מ"י (מיום 23.8.2017). גם הפסיקה אליה הפנתה המאשימה תומכת בכך.
מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על בין 12 ל-24 חודשי מאסר.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע
העבירה לפי סעיף 40י"א ל
5
המיקום
במתחם והחריגה ממנו מטעמי נסיבותיו האישיות הרפואיות החריגות של הנאשם
- אלמלא נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, היה מקום למקמו באמצע מתחם הענישה
לנוכח נסיבות ביצוע העבירה. אלא, שנסיבותיו של הנאשם חריגות בכל קנה מידה, והגם
שסעיף
בשל כל אלה, עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח יהא בגדר התאכזרות לא מידתית בנאשם בנסיבותיו.
אציין,
כי נדמה שהמחוקק שת לבו לדברי בית המשפט העליון בעניין לופוליאנסקי, שעה
שאושרה הצעת חוק ממשלתית לתיקון
"40יא1. (א) על אף האמור בסעיף 40יא, רשאי בית המשפט לקבוע את עונשו של הנאשם בחריגה ממתחם העונש ההולם, אם מצא כי מתקיימת נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה קשורה בביצוע העבירה, מהנסיבות המפורטות להלן, המצדיקה חריגה ממתחם הענישה ההולם כדי למנוע עיוות דין:
(1) הפגיעה של העונש בנאשם עלולה להיות קשה במיוחד בשל מצבו הבריאותי החריג..."
בעניין זה נאמר בהצעת החוק כך:
"על-פי
סעיף 40יא1 המוצע, הסוג הראשון והמרכזי של נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות
חריגה ממתחם העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין, הן נסיבות אישיות מיוחדות המהוות
'נטל עונשי נוסף' מובהק על נאשם במידה המצדיקה חריגה לקולה מאותו מתחם, וזאת
כנגזרת של עקרון ההלימה. נסיבות מסוג זה, העשויות ליצור את ההבדל מבחינת 'השפעת
העונש' (Impact) על הנאשם, יכולות לנבוע, למשל, ממצבו הרפואי של הנאשם..." (הצעות
בהמשך מופנה הקורא לאמור בעניין לופוליאנסקי. אמנם, אין מדובר בחוק שנכנס לתוקף, אך מדובר בכוונה ברורה של המחוקק, לנוכח אמירות בית המשפט העליון, ויש לתת לכך משקל.
6
גזירת הדין
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א.
8 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם
יעבור הנאשם כל עבירה לפי
ב. קנס בסך 10,000 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.3.2020, או חודשיים מאסר תמורתו אם לא ישולם. המאשימה תעביר לקופת בית המשפט עד ליום 15.12.2019 את הכספים שנתפסו בתיק זה - 1,050 ₪ ו-2000 דולר, סכום זה יקוזז מהקנס, והיתרה תשולם עד 1.3.2020. מחדלה של המאשימה לבצע את האמור לא ייזקף לחובת הנאשם. מורה על קיזוז הפקדה מתיק מעצר הימים.
ג. 250 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו החל מיום 5.1.2020 ב"אלווין" ירושלים, על-פי התוכנית שהכין שירות המבחן ובפיקוחו. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי לרבות הרשעה והטלת מאסר בפועל;
ד. צו מבחן לתקופה של 18 חודשים מהיום. במהלך תקופה זו הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, כאשר מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר.
ה.
התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא
לעבור כל עבירה לפי
יש לשלוח לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ט חשוון תש"פ, 17 נובמבר 2019, במעמד הצדדים.