1

השתלשלות ההליך:

1.      ביום 5.2.17, במסגרת הסדר טיעון דיוני ללא הסכמות עונשיות, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בשלוש עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.      ביום 1.5.17 טענו הצדדים לעונש. התרשמתי כי יש צורך בחקירה מעמיקה יותר של נסיבות הנאשם והנאשם הופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר. ניתנו לנאשם שתי הזדמנויות, אך הוא לא לא הגיע לפגישות שנקבעו וניתק קשר עם השירות ועם הסניגורית המלומדת. עם-זאת, מכתב מהיחידה לטיפול בדרי רחוב בעיריית תל-אביב מיום 25.6.18 [נע/1] מלמד כי הנאשם מנסה ביכולותיו המוגבלות להתגייס להליך שיקומי.

3.      הצדדים טענו לעונש ביום 1.5.17 והשלימו טיעוניהם היום, 10.7.18:

התביעה טענה למתחם עונשי שנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין תשעה חודשי מאסר, ועתרה לעונש של שלושה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

ההגנה עתרה להטלת עונש צופה פני עתיד.

מעשי הנאשם:

1.      בתאריך לא ידוע במחצית חודש מאי 2015, על-רקע רצונה של הנפגעת, בת-זוגו דאז, כי הנאשם ישתתף בהוצאות המחייה, איים עליה הנאשם באמרו לה שישבור את רכושה.

2

2.      בתאריך 25.5.15 בשעה 23:00, הגיע הנאשם לדירת הנפגעת בהיותו תחת השפעת אלכוהול, ואיים על הנפגעת בכך שאמר לה שאבא שלו ודוד שלו בגרמניה מנהלים בית בושת ועסקאות סמים, ואם הוא רוצה הוא יעשה אותה זונה, וכי אם תצא עם גבר אחר הוא יעשה לזה סוף, והוא ידאג שהיא לא תהיה. הנאשם יצא מהדירה וחזר אליה בשעה 2:00 לערך, העיר את הנפגעת בצעקות ואיים עליה בכך שאמר לה שאם לא תקום אוי ואבוי לה, תוך שחזר על איומיו. לאחר שהנפגעת נמלטה מהדירה, איים עליה הנאשם באמרו "תבואי הביתה ואת תראי איך אני מטפל בך".

3.      בתאריך 26.5.15 בשעה 17:20, בשיחה טלפונית איים הנאשם על הנפגעת, בכך שאמר לה: "שלא תחשבי שיהיה לך מישהו אחר כי אני אגמור אותך ואותו, ואם את חושבת ללכת למשטרה אז אני אתן לך באמת סיבה", תוך שמציין שיודע היכן היא נמצאת, והוא יבוא לשבר את הדלת ויזיק למי שהיא נמצאת אתו ולה.

נסיבות העבירה- קביעת מתחם העונש ההולם:

1.      מעשי העבירה בוצעו על-ידי הנאשם ממניע של שליטה וקינאה וככל הנראה על רקע פרידה. ניתן להתרשם, כי מדובר במסכת אחת של מעשים, שבוצעו נגד קורבן אחד, במהלך תקופת זמן קצובה ומוגבלת, ולכן ייקבע מתחם עונש אחד.

2.      עבירת האיומים הקבועה בסעיף 192 לחוק באה להגן של שלוות הנפש של האדם ולאפשר לו חיים חופשיים מלחצים אסורים. בעקיפין מגנה עבירה זו על ערך נוסף - חופש הפעולה והבחירה של האדם, שכן לעיתים קרובות נלווית לאיום מטרה של הנעת אדם לפעולה או למחדל, כמסר מוסווה שאינו מגיע לסחיטה גלויה (ע"פ 103/88 ליכטמן נגד מ.י, (1989)). וכך גם בענייננו, כשהנאשם רצה למנוע מהנפגעת להיפגש עם גברים אחרים ולהגיש תלונה במשטרה בגין איומיו.

3.      האיומים היו קשים ומבהילים, והנאשם שב וחזר עליהם, כך שקל לשער את מצוקתה של הנפגעת ואת תחושת הפחד שעוררו בליבה. הנזק מוצה אפוא.

4.      מתחם העונש המקובל בעבירות איומים שעיקרם מילולי בלבד, נקבע בין מאסר מותנה לשמונה חודשי מאסר בפועל, כעונש עיקרי, ומתחם זה יפה גם לענייננו.

נסיבות שאינן קשורות לעבירות - מיקום העונש במתחם:

1.      הנאשם יליד 1986, כבן 32 כיום, דר רחוב ונעדר כל תמיכה, לאחר שעלה ארצה בגפו בשנת 2008.

2.      הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו, והסביר את התנהגותו בהשפעת האלכוהול, כפי שמסר בדבריו לבית המשפט (1.5.18, עמוד 10 לפרוטוקול).

3.      הנאשם נטול עבר פלילי, ויש לתת משקל גם לחלוף הזמן, שבמהלכו לא הסתבך הנאשם שוב בפלילים.

3

4.      טוב היה לו הנאשם היה משתף פעולה עם שירות המבחן ונתרם מכך, אך ודאי שלא יוחמר עונשו בשל אי-רצונו או אי-יכולתו להתמיד בקשר עם השירות.עוד אציין, כי הנאשם חידש קשר עם היחידה העירונית לטיפול בדרי רחוב [נע/1].

5.      מדדי הענישה מצביעים אפוא על מיקום העונשים בתחתית המתחם, כך שהעונש שיוטל יהא בעיקרו הרתעתי.עוד יחויב הנאשם בפיצוי הנפגעת בסך שיוכל לעמוד בו.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שלושה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת איומים או כל עבירת אלימות אחרת;

ב.         התחייבות בסך 800 ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת איומים או כל עבירת אלימות אחרת. לא תיחתם ההתחייבות - ייאסר הנאשם למשך שבוע ימים;

ג.         פיצוי לנפגעת (ע"ת 1 בכתב האישום) בסך של 300 ₪, שיופקד עד ליום 1.9.18 ויועבר לנפגעת. לא ישולם הפיצוי במועדו, יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל;

הוראות נלוות:

א.        הנאשם יוכל לבקש ניכוי הפיצוי מסך ההפקדה בתיק מ"י 50629-05-15, והיתרה תושב לו. באחריות ההגנה לוודא קיום הפיקדון ואפשרות הקיזוז;

ב.         עותק גזר הדין יועבר לידיעת שירות המבחן;

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ח, 10 יולי 2018, במעמד הצדדים.