1

 

ב"כ המאשימה: עו"ד מאיה טריגר

ב"כ הנאשם: עו"ד יזהר קונפורטי

 

 

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

אישום ראשון:

הסתה לאלימות (3 מקרים), לפי סעיף 144ד2 בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

אישום שני:

א.           נשיאת נשק, לפי סעיף 144(ב) רישא בחוק.

ב.            הצתה, לפי סעיף 448(א) סיפא בחוק.

ג.              תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (ריבוי מקרים), לפי סעיף 274(1) ו-274(2) בחוק.

ד.            היזק בזדון (ריבוי מקרים), לפי סעיף 452 בחוק.

ה.           החזקת אגרופן שלא מטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) בחוק.

2

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן באישום הראשון, ביום 30.6.19 מצא את מותו סלמון טקה ז"ל, כתוצאה מירי שבוצע על ידי שוטר. בעקבות זאת, פרצה בראשית חודש יולי 19' מחאה נרחבת שכללה הפגנות, חסימות כבישים, פעולות אלימות כנגד שוטרים ועוד. בתקופה זו הנאשם החזיק וניהל חשבון ברשת החברתית פייסבוק. לנאשם היו 1,308 חברים בפייסבוק ופרסומיו היו פתוחים ונגישים לעיני כל. עובר ליום 1.7.19 הנאשם פרסם בחשבון הפייסבוק תמונת פרופיל המלווה בכיתוב #FTPבה הוא נראה רעול פנים ומחזיק בידו חפץ שנחזה לאקדח. ביום 1.7.19 תוך כדי האווירה הציבורית באותה עת, הנאשם הוסיף לתמונת הפרופיל את הכיתוב "סלומון טקה ז"ל" ואיור של סלומון טקה. בהמשך לכך באותו היום בשעת צהרים, פרסם בחשבון הפייסבוק כיתוב: "Fuck the police" המלווה בתמונה של אדם אוחז באקדח ומכוון לעבר מושב הנהג בניידת משטרה, כאשר האקדח יורה ישירות לתוך הניידת, לכיוון המקום בו אמור להיות פלג הגוף העליון של נהג הניידת. התמונה היוותה במה גם לאחרים להבעת תמיכתם בתוכן, באמצעות סימון Like ו-26 אנשים הביעו את הסימון. ביום 2.7.19 בשעה 23:36 הנאשם פרסם בחשבון הפייסבוק טקסט ארוך (להלן: "הפרסום המסית") שכלל קריאה לחטוף שוטרים ולפגוע בהם ובנשותיהם, ובין היתר קרא הנאשם לזריקת רימונים ובקבוקי תבערה על שוטרים ולשחוט אותם "כמו דעאש". הפרסום המסית הוסר מהפייסבוק לאחר כ-8 שעות ובתגובה לכך הנאשם פרסם את הפרסום המסית בשנית. גם הפרסום השני הוסר מהפייסבוק, כחצי שעה לאחר פרסומו ו-6 אנשים סימנו תמיכה באמצעות סימון לייק.

על פי האישום השני, ביום 2.7.19 בשעה 20:30 יצא הנאשם מביתו לעבר העיר פתח תקווה, כשהוא מצויד במטפחת לכיסוי פניו, במצית, בחומר דליק ובאגרופן במטרה להשתתף בהפגנה ולבצע את תכניתו לפגוע בשוטרים. בשעה 22:00 הגיע הנאשם כשהוא רעול פנים אל ניידת משטרה אשר חנתה בסמוך לנקודת שיטור קהילתי בכיכר בפתח תקווה, שם נכחו מספר אנשים שזהותם אינה ידועה. חלק מהאחרים יידו אבנים על הניידת, והנאשם התקרב לניידת כשהוא אוחז בחומר דליק ובמצית, שפך את החומר הדליק לתוך הניידת והדליק אותו באמצעות המצית. כתוצאה ממעשיו, אשר אחזה במושבי הניידת וכבתה לאחר מספר שניות. הנאשם חזר יחד עם חלק מהאחרים אל הניידת, הדליק קרטון ואחד האחרים הניחו בתוך הניידת ואחר נוסף הטיח אבן גדולה מספר פעמים בניידת. כתוצאה ממעשי הנאשם, אש אחזה במושבי הניידת ובדלת הניידת, כאשר בכל אותה עת חלק מהאחרים הלמו ובעטו בחלונות הניידת ויידו בה אבנים ואחד האחרים העביר את האש מחלקה האחורי של הניידת לחלקה הקדמי. האש כובתה לאחר זמן קצר. בהמשך למתואר, הנאשם התקרב לניידת כשבידו אגרופן והיכה באמצעותו את חלון הניידת ושבר אותו ואז אחד האחרים הצית שוב את הניידת תוך שאחרים עלו על מכסה המנוע של הניידת ובעטו בה. בהמשך הנאשם הרים אבן והשליך אותה על השמשה הקדמית של הניידת, אשר התנפצה. האחרים יידו אבנים בניידת וליבו את האש שאחזה בה באמצעות שפיכת חומר דליק שנתן להם הנאשם ותוך העברת האש בין מקומות שונים בתוך הניידת. כאשר האש בערה בפנים הניידת, הנאשם חזר לניידת והשליך אבן על השמשה הקדמית של הניידת והתרחק. בהמשך שב והשליך דבר מה על הניידת. הניידת בערה במשך כמה דקות עד שהאש כובתה על ידי שוטרים שהגיעו למקום.

3

בהמשך למתואר, הנאשם התקדם בהליכה ברחוב בעיר פתח תקווה כשהוא רעול פנים ובידו אגרופן והצית בדרכו מספר רב של פחים וקרטונים באמצעות החומר הדליק. בהמשך הנאשם הגיע כשהוא רעול פנים לסמוך לתחנת המשטרה בפתח תקווה, כאשר שוטרים עמדו בכניסה לתחנת המשטרה מחשש לפגיעה בה על ידי המפגינים. חלק מהמפגינים התקרבו אל השוטרים כשהם רעולי פנים, הציתו פחים, והשליכו לעבר השוטרים אבנים גדולות, בקבוקי זכוכית, בקבוקי תבערה וקופסאות שימורים, אשר פגעו בחלק מהשוטרים. הנאשם התקרב אל השוטרים שעמדו בכניסה לתחנה ויידה אבנים לעבר השוטרים ולעבר התחנה וכן הרים ארגז מצעים גדול והשליכו לעבר השוטרים והמפגינים ופגע במפגינים. בהמשך לכך הנאשם אסף ערימת קרשים והצית אותם בסמוך לתחנת המשטרה.

בהמשך הנאשם הצטייד בבקבוק זכוכית מלא בחומר דליק (להלן: "בקבוק תבערה") הסתתר בצומת רחובות והמתין להגעת השוטרים במטרה להשליך לעברם את בקבוק התבערה. בניסיון להדוף את המפגינים מתחנת המשטרה, השוטרים התקדמו במעלה הרחוב תוך שהושלכו לעברם חפצים שונים, וכאשר הגיעו למרכז הכביש, הנאשם הדליק את בקבוק התבערה והשליכו לעבר השוטרים. בקבוק התבערה התנפץ על הכביש סמוך מאוד לשוטרים, ותוכנו הבוער התפזר על הכביש וגרם לשריפה. הנאשם נמלט מהמקום.

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן, ללא הסכמה לעונש.

 

ראיות לעונש

4.                  תמונות של ניידת המשטרה - הוגשו על ידי ההגנה, תמונה בה נראית ניידת משטרה שלא בקרבת כלי רכב נוספים או בתי מגורים, וארבע תמונות המתעדות את הנזק שנגרם לניידת.

 

טיעוני הצדדים

4

5.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד מאיה טריגר, הערכים החברתיים שנפגעו באישום הראשון הם שמירה על שלום הציבור וביטחונו וכן הסדר הציבורי, זאת נוכח החשש שאנשים יפעלו בהתאם למעשי ההסתה באלימות. לגבי האישום השני הערכים החברתיים שנפגעו הם שלמות הרכוש, פגיעה בסדר הציבורי, פגיעה בשלוות הציבור וכן פגיעה בשלמות הגוף ובביטחון הציבור. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית. לא בכדי קבע המחוקק בצד עבירת ההצתה עונש מרבי של 20 שנות מאסר כאשר העבירה בוצעה במטרה לפגוע בנכס המשמש את הציבור. באשר לעבירת הנשק, בית המשפט העליון עמד על חומרת העבירה וקבע שהסיכון שנשקף לשלום הציבור צריך להילקח בחשבון על ידי כל מי שמחזיק בנשק שלא כדין. הנאשם החזיק בבקבוק תבערה שהוא נשק התקפי מאולתר שאינו מיועד להגנה עצמית. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה - באישום הראשון הנאשם פרסם דברי הסתה בחשבון הפייסבוק שלו בתקופה שבה נוכח רצף האירועים, היה לדבריו פוטנציאל של ממש ליפול על אוזניים קשובות והיה סיכון של ממש שמישהו היה מתרגם את דבריו למעשה אלימות, כפי שהנאשם עצמו פעל. ההגנה מבקשת להציג את הדברים כאילו הצער על מותו של סלומון טקה ז"ל היה זה שגרם להתפרצותו האלימה של הנאשם. ברם, מעיון בכתב האישום ובעברו הפלילי של הנאשם נראה שלא כך הם פני הדברים, וכל ניסיון לשוות למעשי הנאשם חזות של מחאה לגיטימית, פוגע באותה מחאה ואין בין מעשיו של הנאשם למחאה דבר. האישום השני מגלה אירוע מתגלגל ומסלים שתחילתו ביציאת הנאשם מביתו כשהוא מצויד באגרופן, חומר דליק וכיסוי פנים, כך שאין מדובר במי שהתכוון רק למחות. בהמשך הנאשם הצית ניידת ופעל באלימות נגד שוטרים ואזרחים ובשיאה של האלימות הוא זרק בקבוק תבערה לעבר שוטרים. לאורך כל האירוע הנאשם יכול היה לחדול ממעשיו ולקיים מחאה לגיטימית, אך הוא בחר להמשיך לפעול באלימות. דווקא אלה המבצעים בתקופת מחאה עבירות פליליות צריכים לתת את הדין מעבר לפגיעה הקונקרטית. המאשימה עתרה למתחם עונש הנע בין 3.5 ועד ל-6.5 שנות מאסר. מגיליון רישומו הפלילי של הנאשם עולה שבעברו ארבע הרשעות קודמות בין השנים 2012-2019. יש בעברו הרשעות בעבירות התנהגות פרועה, העלבת עובד ציבור, היזק לרכוש, אלימות והפרת צו בית משפט. מדובר בעבירות אלימות ועבירות כנגד השלטון. למרות גילו הצעיר של הנאשם הוא ריצה שני עונשי מאסר בפועל בני 12 ו-14 חודשים. גזר הדין האחרון ניתן רק 3.5 חודשים טרם ביצוע העבירה הנוכחית, ובו הוא נדון לעונש מאסר על תנאי בן 6 חודשים והתחייבות כספית בסך 6,000 ₪. הנאשם ביצע את העבירות כשהוא יודע שמרחפים מעל ראשו עונשי מאסר על תנאי והתחייבות משמעותיים והדבר לא הרתיעו. יש לתת משקל משמעותי להרתעת היחיד והרבים, בשל הצורך להרתיע מפני הדרדרות הפגנה ומחאה לגיטימיות לעבירות פליליות. המאשימה עתרה לקבוע את עונשו של הנאשם באמצע המתחם כך שירצה 5 שנות מאסר וכן להפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר, לצד מאסר על תנאי, הפעלת ההתחייבות וקנס.

5

המאשימה עתרה לדחות כל טענה של ההגנה לאכיפה בררנית בקשר לעבירת ההסתה - אכן נפתחו תיקים נוספים של הסתה וטרם נתקבלה החלטה בעניינם, אך המקרה הנוכחי שונה, שכן רצף העבירות של הצתה, אלימות ונשיאת נשק, כאשר הנאשם חוזר ומסית, הוא כשלעצמו מצדיק הגשת כתב אישום. גם אלמלא יתר העבירות, עצם העובדה שמדובר בפרסומים מסיתים המפורסמים פעם אחר פעם למרות שהפרסומים מוסרים מהרשת החברתית, וכאשר מדובר בהסתה קשה וישירה, הרי שמדובר במקרה חמור המצדיק הגשת כתב אישום. קיימים מקרים דומים בהם הוגשו לבית המשפט כתב אישום בעבירות הסתה ואין מדובר במקרה הראשון. בכל מקרה, עבירות ההסתה בתיק זה היא משנית לעבירות שבאישום השני ומשקלה על העונש הכללי שייגזר על הנאשם הוא קטן.

6

6.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד יזהר קונפורטי, חברי הקהילה האתיופית סובלים מזה שנים מאלימות בלתי מוצדקת ובלתי מידתית, כאשר משטרה עושה "טרגטינג" ו"פרופייליג" כלפי אוכלוסייה זו ופרסומים רבים בתקשורת עמדו על כך ועל החשש שהוא מנת חלקם של צעירי הקהילה האתיופית. כך קרה שנבנו כעס, תסכול ותחושה קשה של חוסר אונים עד שבסופו של יום אירע המקרה המצער בו נורה למוות סלומון טקה ז"ל כתוצאה מירי של שוטר. אין חולק שעובר למחאה שהתקיימה בעקבות מותו, הייתה המלצה לסגור את התיק נגד השוטר והעובדה היא שכיום לאחר המחאה תלוי ועומד כתב אישום נגד השוטר. הנאשם ביצע את המעשים על רקע אותה מחאה, אם כי דרך הבעת מחאתו הייתה בלתי לגיטימית. מדובר במעשה עברייני שהוא אירוע אחד והמניע היה מותו של סלומון טקה. לנאשם יש עבר פלילי של התנכלויות לשוטרים ואף מכך ניתן ללמוד על המניע לעבירה הנוכחית. הוא חי כל הזמן בתחושה של רדיפה ושל אפליה מול השוטרים "שמחפשים אותו". הנאשם, צעיר בן 23 בעת ביצוע העבירות, הגיע למצב שהוא ראה שהציבור תוסס על רקע המוות, והוא באותה עת לא היה בשל, מלא בבעירה פנימית ורצה לנקום את עלבונה של הקהילה. הוא חש שהם סוג ד' במדינה, הכל מטויח וסכנה להסתובב ברחובות. מדובר בעבירות חמורות, אך מעטים הואשמו בגין מה שנעשה באותו אירוע, ואין מקום שמשהו מחומרת הדברים שבוצעו על-ידי אחרים, יושת על כתפי הנאשם. אכן, הייתה הצדקה להגיש נגד הנאשם כתב אישום גם בגין עבירת הסתה לאלימות, וזאת בשל העבירות הנוספות. עם זאת, אף שהיו מקרים רבים של הסתה לאלימות, התיקים האחרים נסגרו מסיבות שונות. האינטרס הציבורי יכול להכיל את ההסתה, ואין מקום להחמיר בעונשו בשל רכיב זה. הנאשם אמנם הורשע בעבירת נשיאת נשק, אך הרבה בקבוקי תבערה הושלכו באירועים הללו, ומדובר בבקבוק שבתוכו דלק וכאשר זורקים אותו על כביש הדלת נשפך ומתלקח. מתוך מאות בקבוקי תבערה שהושלכו במהלך אותה מחאה, לא נפגע איש. הנאשם נחקר במשטרה, נטל אחריות והודה במעשים. בהצתה של פח זבל פוטנציאל הנזק אינו רב. בנוגע להצתת הניידת, אין חוות דעת שקובעת כי הניידת ניזוקה והוצאה משימוש, אלא הניידת עמדה בנפרד מרכבים אחרים, כך שלא היה חשש לפגיעה בכלי רכב נוספים. פוטנציאל הנזק היה לניידת עצמה בלבד, ובפועל נופצו חלונות הניידת, מושבים נשרפו אך היא לא נשרפה כליל. מדובר בפרץ ספונטני ולא מתוכנן, אף אם טכנית ניתן לקבוע שהיה תכנון. מדובר ברגשות ספונטניים שהתפרצו בעקבות מוות מיותר של אדם ללא עוול בכפו. הנאשם היה בורג קטן במחאה עצומה, וכך גם בעניין הניידת, שהיו סביבו הרבה מוחים ששלחו אש בניידת. יש לראות בנאשם כמי שביצע את העבירות על רקע מצוקה נפשית עקב התעללות בו על ידי רשויות החוק. הנאשם לא התכוון לפגוע במפגינים, אלא הם היו ליד השוטרים. הנאשם חש אפליה מצד המשטרה, וזאת אף לאור פרסומים בתקשורת של דברי מפכ"ל המשטרה לשעבר בנושא.

במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת לכך הנאשם מצוי במעצר עד לתום ההליכים בשל קושי במציאת חלופה. במסגרת מעצרו, הנאשם משמש אחראי מטבח בכלא אופק. כל עונש מאסר שיוטל עליו יקשה על משפחתו המתגוררת בבאר שבע והם כמעט שאינם באים לבקרו בשל חוסר יכולת ולאור מגבלות הקורונה. הנאשם עצור מזה זמן ממושך והוא רוצה לשאת בעונש ולהמשיך בחייו. הוא נטל אחריות והודה כבר במשטרה וחסך זמן שיפוטי יקר, הוא שיתף פעולה עם רשויות החוק, אמירותיו ביטאו הפנמה וחרטה. נסיבות חייו אינן פשוטות, עברו הפלילי אינו מכביד, העבירה בגינה נשפט בשנת 2019 היא ישנה ומאז ששוחרר ממאסרו האחרון, יש רצף זמן בו הוא לא הסתבך ופניו היו לחיים נורמטיביים. אמנם בתקופת נעוריו היו חיכוכים עם המשטרה אך לא ברף העליון. ההגנה עתרה להשית על הנאשם עונש שלא יעלה על שנתיים מאסר. כן עתרה ההגנה שלא השית על הנאשם קנס כספי, וזאת בשל העובדה שהוא ללא תמיכה משפחתית, וכל כספו הוא ממה שמרוויח במטבח המשמש לקניות בקנטינה. יש להפעיל את ההתחייבות הכספית במועד נדחה לאחר שישוחרר מריצוי המאסר. מדובר בבחור צעיר שבסך הכל הביע בצורה שגויה מחאה לגיטימית והוא מצטער על כך.

7

7.                  הנאשם טען שהיה נער קטין בעת שהוצא מהבית להוסטל, ושם ביצע עבירות. מאז ששוחרר ממאסרו הקודם, עזב את באר שבע ועבר לאילת. אנשים בבאר שבע רצו שימכור סמים עבורם ושילווה בריבית, אך הוא התעקש לעבור לאילת כדי להימנע מכך. הגיע לאילת והדפוס המשטרתי כלפיו היה קשה מאוד. הכירו את שמו, והיו נטפלים אליו בשל צבע עורו ובגלל מי שהוא. שוטר אחד אמר לו שהוא לא ייתן לאתיופים רגע אחד של מנוחה. חש שכל הזמן הוא תחת זכוכית מגדלת של המשטרה. קשה לתאר את התחושה של הלחץ בכל פעם ששוטר ניגש אליו, ועלול לעצור אותו. חבריו שבים בכל יום עם סימנים של טייזר או מאזיקים. שנים שבני העדה האתיופית סובלים מגזענות. המעשים שעשה בעת ההפגנה אינם מוצדקים, הוא מצטער ומתחרט על כך. אך הוא בן אדם, ואם יקללו אותו הוא ייעלב. באותו היום לפני שיצא מביתו, ראה בפייסבוק את ההלוויה של סלומון טקה ז"ל, שמע את אביו של סלומון טקה צורח מכאב, והוא יצא להפגנה כשדמעות בעיניו כדי להילחם על מי שהוא. הוא שגה כשיצא עם אגרופן וחומר דליק, אך יצא כדי לבטא את רגשותיו, ומתוך הבנה שיכולים להיות עוד רבים שעלולים להירצח - הוא, אביו או אחיו. באותו היום בהפגנה, איבד עשתונות, לא ראה כלום, לא עניין אותו כלום, ידע שיש לו הזדמנות להחזיר למשטרה. אחרי שנעצר, דיבר עם השוטרים בצורה נורמלית. גם כאשר השוטרים היו נטפלים אליו באילת, בפעמים בודדות קילל אותם, כשהיה תחת השפעת אלכוהול. שוטרים נוטים לעצור את בני הקהילה האתיופית, ויש להם אור ירוק להיטפל לבני הקהילה שהיא קטנה, שקטה ובאה ממקום של כבוד. המשטרה שאמורה להגן עליו היא זו שמכה אותו, הגישו פעמים רבות תלונות למח"ש אשר נסגרו. מבקש סליחה אם פגע במישהו, זה היה עניין של כעס ותסכול מצטבר של שנים.

 

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

8.                  כתב האישום אוחז בשני אישומים, המתרחשים בסמיכות זמנים וקשורים במהותם זה לזה, כך שבין המעשים קיים קשר ענייני הדוק. לפיכך, מדובר באירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

9.                  הערכים החברתיים אשר נפגעו הם הגנה שלמות גופם וחייהם של שוטרים ואזרחים, הגנה על שלום הציבור כמו גם על תחושת הביטחון של הציבור וכן שמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי.

על חומרתה של עבירת ההצתה לפי סעיף 448(א) סיפא - הצתה במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור או במטרה לפגוע בבני אדם - ניתן ללמוד אף מהעונש המרבי שקבע המחוקק לצידה העומד על 20 שנות מאסר.

בית המשפט העליון עמד לא אחת על חומרת עבירת ההצתה והסכנה הגלומה בה וחזר והדגיש את חומרתה היתרה של עבירה זו, גם כשהיא מתייחסת לרכוש בלבד, בין היתר בשל הפוטנציאל לגרימת נזק לגוף. עבירת ההצתה היא מהחמורות שבספר החוקים, וזאת לאור הפוטנציאל ההרסני הטמון בה נוכח הסכנה הגלומה במעשה לגופו ולרכושו של אדם. חומרתה של עבירת ההצתה נובעת מכך שראשיתה ידוע, אך אין איש יודע כיצד תתפשט האש ומה יהיה היקף הנזק. בשל כך נקבע כי יש להתייחס בחומרה לעבירה זו, וככלל ראוי להטיל בגינה עונש של מאסר בפועל, כאשר מדיניות הענישה נגזרת, בין היתר, מהתכנון המוקדם, סוג ומהות הרכוש שהוצת בפועל, תוצאות המעשה והפוטנציאל לסיכון לנפש ולרכוש הגלום במעשה ההצתה (ע"פ 1414/15 מדינת ישראל נ' פדר [15.4.15]; ע"פ 6720/16 מדינת ישראל נ' פלוני [7.3.17]; ע"פ 6326/17 מחאמיד נ' מדינת ישראל [3.12.17]).

על חומרתה של עבירת ההצתה בכלל, והצתה על רקע אידיאולוגי בפרט, עמד כב' השופט י' אלרון בע"פ 1214/18 נאשף נ' מדינת ישראל (11.11.18):

8

"בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה שיש לייחס לעבירות הצתה בכלל, ולעבירות הצתה על רקע אידיאולוגי בפרט. מעבר לסכנה המובנית הקיימת בעבירות הצתה - הנובעת מהסיכון הגלום במעשה ההצתה ובהיעדרה של שליטה על תוצאותיו - משהרקע להצתה אידיאולוגי, יש בכך כדי לכפות את עמדותיהם הקיצוניות של מבצעי העבירה על הציבור הרחב בדרכים אלימות, באופן המערער את סדרי המשטר הדמוקרטי".

במקרה הנוכחי קיימת חומרה רבה בעבירת ההצתה של ניידת משטרה ובהשלכת בקבוק תבערה לעבר שוטרים. בעבירות אלה יש משום התרסה כלפי המשטרה אשר אמונה על אכיפת החוק. ניסיונות הפגיעה בגורמי אכיפת החוק מערערים את הסדר הציבורי, את שלטון החוק ואת תחושת הביטחון של הציבור, ולפיכך מחייבים תגובה עונשית הולמת.

חומרה נוספת קיימת בנשיאת הנשק ובעבירות האלימות שביצע הנאשם. אמנם, בקבוק תעברה הינו נשק מאולתר, אשר הפוטנציאל הקטלני שלו נמוך מאשר אקדח או תת מקלע, ואולם מדובר בכלי נשק לכל דבר ועניין, בפרט בנסיבות תיק זה שבהן הנאשם השליך בקבוק תבערה לעבר שוטרים. כך גם עבירות של תקיפה סתם, היזק בזדון, החזקת האגרופן - כל אלה יוצרים יחדיו תמונה כוללת של התנהגות אלימה ומסוכנת.

בכל הנוגע לעבירת ההסתה, הרי שהיה לדבריו פוטנציאל ליפול על אוזניים קשובות והיה סיכון שאחרים יתרגמו את דבריו למעשי אלימות, כפי שהנאשם עצמו פעל.

למען הסר ספק יש להבהיר כי הזכות למחאה ולהפגנה היא זכות יסוד חוקתית במדינה דמוקרטית, אך בין מעשיו אלה של הנאשם לבין מחאה לגיטימית - רב המרחק.

10.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף גבוה. הנאשם הסית לאלימות כלפי שוטרים כאשר פרסם ברשת חברתית תמונה של אדם אוחז אקדח ומכוון אותו לעבר מושב הנהג בניידת משטרה ובהמשך לכך אף קרא לחטיפת שוטרים ולפגיעה בהם ובנשותיהם, וכן לזריקת רימונים ובקבוקי תבערה על שוטרים ובכך יצר סיכון שמאן דהוא יפעל בהתאם לקריאותיו. הנאשם הגיע למקום בו התקיימה הפגנה כשהוא רעול פנים, ניסה שוב ושוב ביחד עם אחרים להצית ניידת משטרה, שבר את חלון הניידת, השליך אבן על השמשה הקדמית ושבר אותה, בהמשך לכך הצית מספר רב של פחים וקרטונים, יידה אבנים לעבר שוטרים ותחנת משטרה, השליך ארגז גדול לעבר השוטרים והמפגינים ופגע במפגינים. בהמשך הצטייד בבקבוק תבערה, הסתתר והמתין להגעת שוטרים לקרבתו וכאשר הגיעו השוטרים הנאשם הדליק את בקבוק התבערה והשליך לעברם. ביצוע מעשי הצתה חוזרים וריבוי מעשי תקיפת שוטרים מצביע על רף גבוה של פגיעה בערכים המוגנים.

9

11.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שבתקופת המחאה בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל, הנאשם פרסם ברשת החברתית פייסבוק כתמונת פרופיל, את תמונתו כשהוא רעול פנים ואוחז בידו חפץ הנראה כמו אקדח. בהמשך פרסם תמונה של אדם המכוון אקדח לעבר מושב הנהג בניידת משטרה, ובהמשך כתב טקסט הקורא לחטיפת שוטרים ולפגיעה בהם ובנשותיהם ובין היתר קרא לזריקת רימונים ובקבוקי תבערה על שוטרים. אף שהפרסום המסית הוסר מהרשת, הנאשם שב והעלה את הטקסט. במהלך אותו היום בשעת ערב הנאשם יצא מביתו כשהוא מצויד במטפחת לכיסוי פניו, באגרופן ובחומר דליק, ומכך ניתן ללמוד על התכנון שקדם לעבירות ההצתה והאלימות. הנאשם הגיע כשהוא רעול פנים לניידת משטרה שחנתה בסמוך לנקודת משטרה, ובעוד אחרים השליכו אבנים לעבר הניידת, הנאשם שפך חומר דליק בתוך הניידת והדליק אותו באמצעות מצית. הנאשם, ביחד עם האחרים, הצית את הניידת, שבר חלון של הניידת, והשליך אבן ששברה את השמשה הקדמית. האש בניידת כובתה על ידי שוטרים שהגיעו למקום. הנאשם עזב את המקום והלך לעבר תחנת משטרה שמולה התקיימה הפגנה, ובדרכו כשהוא רעול פנים, ובידו אגרופן, הצית מספר רב של פחים וקרטונים באמצעות חומר דליק. הנאשם התקרב אל השוטרים שעמדו בכניסה לתחנה ויידה לעברם אבנים מספר פעמים, וכן הרים ארגז גדול והשליכו לעבר השוטרים והמפגינים ופגע במפגינים. הנאשם הצית ערימת קרשים בסמוך לתחנת המשטרה, הצטייד בבקבוק תבערה, הסתתר והמתין להגעת שוטרים ועם הגעתם של השוטרים זרק לעברם את בקבוק התבערה אשר התנפץ על הכביש סמוך מאוד לשוטרים וגרם לשרפה.

הסיכון הפוטנציאלי העולה ממעשיו של הנאשם הוא רב וכולל פגיעה בגוף ואף בנפש הן של שוטרים והן של מפגינים או עוברי אורח. דברי ההסתה של הנאשם היו בעלי פוטנציאל לגרום לאחרים לפעול באופן אלים כלפי שוטרים. ריבוי ההצתות שביצע של ניידת המשטרה ושל פחים וקרטונים ברחוב הקימו סיכון להתפשטות האש ולגרימת נזק לרכוש ולגוף, אם כי מהתמונות שהגיש ב"כ הנאשם עולה שהניידת לא עמדה בסמיכות לרכבים אחרים. יידוי אבנים לעבר שוטרים מעלה סיכון לפגיעה משמעותית בגופם של שוטרים ובמפגינים. הנזק שנגרם בפועל כולל נזק לניידת המשטרה (אך שיעור הנזק לא צוין בכתב האישום), לפחים ופגיעה בגופם של מפגינים עת השליך לעברם ארגז. אף שחלק ממעשיו של הנאשם נעשו ביחד עם אחרים, שזהותם אינה ידועה, חלקו של הנאשם היה דומיננטי ומשמעותי.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה קשורות בקושי בהתמודדות מקדמת עם תחושות של אפליה, כעס, קיפוח ותסכול. זאת לצד העדר בשלות אישית, סערת רגשות ודפוסים אלימים, כאשר ברקע לכל מעשיו השפעת המחאה שפרצה בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל.

מדובר במסכת ארוכה ומתמשכת של מעשים אשר בכל שלב בהם, היה ביכולתו של הנאשם לחדול ממעשיו, ולקיים מחאה לגיטימית, אך הנאשם בחר להמשיך במעשי האלימות.

12.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן:

10

א.           בע"פ 9723/16 נאצר נ' מדינת ישראל (26.10.17), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של סיוע לייצור נשק, ניסיון לתקיפת שוטר, הצתה ועוד. באישום הראשון הנאשם נסע עם שני קטינים לקנות חומר דליק וסיפק להם סרט הדבקה ובכך סייע לקטינים לייצר בקבוקי תבערה. הם נטלו את בקבוקי התבערה למקום התאספות של צעירים אחרים, הנאשם חסם את הכביש ובכך סייע לאחרים ליידות אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כלי רכב של כוחות הביטחון. באישום השני והשלישי הצטרף להפרות סדר ויידה אבנים לעבר כוחות הביטחון. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש באישום הראשון הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל ומתחם עונש באישומים 2-3 הנעים בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי נדון לעונש של 45 חודשי מאסר בפועל.

ב.            בע"פ 1925/11 כהן נ' מדינת ישראל (6.4.11) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירה של הצתה. הנאשם ביחד עם אחרים, הציתו תחנת משטרה, וכתוצאה מכך פרצה דלקה שגרמה נזקים, וחייבה התערבות שירות הכבאות. על הנאשם, בעל רקע של התמכרות לסמים, נגזר עונש של 42 חודשי מאסר בפועל.

ג.              בע"פ 401/16 מדינת ישראל נ' גבאי (28.9.16), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש. הנאשם הורשע בעבירות הצתה, השחתת פני מקרקעין, החזקת סכין, הסתה לאלימות, איסור פרסום הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. הנאשם הצית עם שניים נוספים את בית הספר הדו-לשוני בירושלים. הנאשם ללא עבר פלילי. בית המשפט המחוזי קבע מתחם לעבירת הצתה בין שנת מאסר ל- 5 שנות מאסר, וגזר על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון החמיר בעונשו ל-40 חודשי מאסר בפועל.

ד.            בע"פ 1214/18 נאשף נ' מדינת ישראל (11.11.18) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות של הצתה בנסיבות מחמירות בצוותא, תמיכה בארגון טרוריסטי, קשירת קשר לפשע מתוך עוינות לציבור, ועוד. הנאשם ואחרים הביעו תמיכה בארגון דאע"ש. בהמשך, התכנסו ותכננו לסכל הופעה שתוכננה באצטדיון, ולבצע בו הצתה. הנאשם והאחרים הצטיידו בבקבוקים שמילאו בדלק, ובמציתים, והציתו עמוד תאורה, לוח חשמל וכיסאות פלסטיק. הנאשם אף התקשר ודיווח על מטען חבלה במקום, כדי למנוע את ההופעה. נקבע מתחם שנע בין 24 ל-56 חודשי מאסר בפועל, והנאשם, בעל עבר פלילי שהתיישן, נדון ל-36 חודשי מאסר בפועל.

11

ה.           בע"פ 1806/17 דארי נ' מדינת ישראל (29.5.17), דחה בית המשפט העליון ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרעות, ניסיון הצתה וניסיון לתקיפת עובד ציבור. על פי האישום הראשון הנאשם ואחרים הגיעו כשהם מצויידים בבקבוקי תבערה והם רעולי פנים למקום בו התקיימה התפרעות. הנאשם השליך את בקבוקי התבערה לעבר כוחות הביטחון ויידה לעברם אבנים. באישום השני הנאשם הצטרף להתפרעות שהתקיימה במהלכה הושלכו בקבוקי תבערה, והשליך לעבר כוחות הביטחון אבנים. בית המשפט קבע מתחם עונש באישום הראשון הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל ובאישום השני 10 עד 28 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר בן 20 ללא עבר פלילי נדון לעונש של 32 חודשי מאסר בפועל.

ו.              בע"פ 2717/15 חביבאללה נ' מדינת ישראל (23.12.15) התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירה של הצתה. בעקבות עיקול שהוטל על ידי המועצה המקומית על חשבון הבנק של אמו של הנאשם, מילא הנאשם בקבוק בבנזין, שפך את הבנזין והציתו. נגרם נזק לרכוש המועצה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 3 ל-6 שנות מאסר. הנאשם ללא עבר פלילי, נטל אחריות למעשיו נדון לעונש של 36 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע מתחם שבין שנתיים עד חמש שנות מאסר, והפחית את עונשו ל-28 חודשי מאסר בפועל.

ז.             בע"פ 8691/19 ביאע נ' מדינת ישראל (3.6.20), דחה בית המשפט העליון ערעור נאשם (לאחר שבהמלצתו הנאשם חזר בו מהערעור) אשר הורשע על פי הודאתו בעבירת הצתה. הנאשם הבחין בניידת החונה בסמוך לתחנת משטרה והחליט להציתה. לשם כך הכין בקבוק תבערה לאחר שרכש חומר דליק בתחנת דלק. הנאשם הסתתר מאחורי חומה בסמוך לניידת המשטרה, הצית את בקבוק התבערה והשליכו לעבר הניידת. לניידת נגרם נזק בחלקה הקדמי. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר בן 19 ללא עבר פלילי נדון לעונש של 26 חודשי מאסר בפועל.

ח.           בת"פ (מח' חי') 28097-11-10 מדינת ישראל נ' חלבי (31.5.11) הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של ניסיון הצתה, ייצור נשק, נשיאת נשק, שיבוש הליכי משפט ועוד. הנאשם, ביחד עם אחרים, קשרו קשר להצית תחנת משטרה, רכשו דלק, הכינו בקבוקי תבערה, הגיעו לתחנת המשטרה, כאשר הנאשם נהג ברכב, והאחרים השליכו בקבוק תבערה לעבר תחנת המשטרה, שלא נדלק, וכן שני בקבוקי תבערה לעבר ניידת שחנתה במקום. הבקבוקים נפלו בסמוך לניידת וגרמו לנזק. הנאשם ללא עבר פלילי, נדון ל-36 חודשי מאסר בפועל.

ט.           בת"פ (מח' חי') 760-06-19 מדינת ישראל נ' תיכונוב (3.12.19), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירת הצתה. הנאשם החליט להצית ניידת משטרה, הוא הצטייד בבד ובמקור אש, הדליק את הבד והניחו בסמוך לגלגל הניידת. הניידת עלתה באש וכוחות כיבוי שהוזעקו למקום השתלטו על האש. לניידת נגרם נזק ללא אפשרות לשיקום. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר. הנאשם בעל נסיבות חיים קשות ועבר פלילי שאינו מכביד, נדון לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל.

12

13.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-30 ועד 60 חודשי מאסר בפועל.

במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

14.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם בן 24, מדבריו ניתן ללמוד כי נסיבות חייו מורכבות, הוא הוצא מהבית בגיל צעיר ונחשף לעבריינות בסביבתו. הנאשם גיבש מגיל צעיר עמדות נוקשות ביחס לגורמי אכיפת החוק לצד תחושות של קיפוח, אפליה וכעס כלפי גורמי ממסד וכבר בהיותו נער החל במעורבותו בפלילים. לנסיבות חייו אלה קשר לביצוע העבירות. מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם, אף שריצה בעבר עונשי מאסר וזאת נוכח גילו הצעיר. הנאשם הודה כבר בחקירתו במשטרה ובבית המשפט נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו. עברו הפלילי של הנאשם כולל ארבע הרשעות קודמות בין השנים 2012-2019 בגין מגוון עבירות ובעיקר מתחום האלימות הכוללות התנהגות פרועה במקום ציבורי, תגרה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, גניבה, תקיפה לשם גניבה, היזק לרכוש, הפרות צווי בית המשפט שנועדו להגנה על אדם ועוד. הנאשם נדון לשני עונשי מאסר בפועל, בני 12 ו-14 חודשים.

בהרשעתו הקודמת בת"פ (אי') 61414-03-17 מיום 13.3.19 הורשע הנאשם בביצוע עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, העלבת עובד ציבור והיזק לרכוש במזיד, שבוצעו בשנת 2016. באותו הליך הנאשם קילל שוטרים בהיותו בגילופין, סירב לעיכוב כדין, ירק לעבר שוטר ובעט בדלת ניידת וגרם לה נזק. בגין אותו הליך תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 6 חודשים, וכן התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה.

כמו כן נתתי דעתי לחלוף הזמן מביצוע העבירה ולתקופת המעצר הממושכת שבה שוהה הנאשם מאז חודש יולי 19'.

15.              עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם שרובו בגין עבירות אלימות ועבירות נגד שוטרים, כאשר לא היה בעונשי המאסר שהוטלו עליו בעבר, כמו גם במאסר המותנה ובהתחייבות הכספית המרחפים מעל לראשו, שהוטלו עליו כשלושה חודשים וחצי בלבד טרם ביצוע המעשים, בכדי למנוע ממנו לשוב לסורו.

13

16.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו המרכזי של מתחם העונש. כמו כן יש להפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר לעונש המאסר, להטיל עליו עונש מאסר מותנה וכן יש להפעיל את ההתחייבות הכספית.

 

סוף דבר

17.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          40 חודשי מאסר בפועל, אשר מניינם מיום מעצרו 7.7.19.

ב.           הפעלת עונש המאסר המותנה בן 6 חודשים מת"פ (אי') 61414-03-17 וזאת במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק זה, כך שסך הכל יישא הנאשם ב-46 חודשי מאסר בפועל וזאת מיום מעצרו.

ג.             12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת הצתה, עבירת נשק מסוג פשע או עבירת אלימות מסוג פשע.

ד.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת אלימות מסוג עוון, החזקת סכין או אגרופן ועבירת הסתה לאלימות.

ה.          תשלום סכום ההתחייבות בסך של 6,000 ₪ אשר הוטלה בת"פ (אי') 61414-03-17. הסכום ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.1.22. אם לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

 

      זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, ו' שבט תשפ"א, 19 ינואר 2021, בנוכחות הצדדים.