1

בקשה לביטול כתב האישום בטענה של הגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחסד"פ.

כתב האישום המקורי הוגש בשנת 2003, תוקן בשנת 2010 (בשל ביצוע עבירות נוספות לכאורה), הנאשמים היו מיוצגים, נתבקשו מספר רב של דחיות לצורך מו"מ והסרת מחדלים, המחדלים הוסרו בסמוך לחודש אפריל 2013, וגזר הדין ניתן ביום 17/12/2013.

הנאשמים הורשעו על פי הודיית הנאשם, בהיותו מיוצג, בגין ביצוע 15 עבירות אי דיווח תקופתי למע"מ בין החודשים 9/2002- 10/2004, והנאשמת נידונה לקנס ע"ס 3,000 ₪ והנאשם נידון ל-6 חודשי מאסר על תנאי וקנס ע"ס 4,500 ₪.

2

ערעור שהוגש על גזר הדין (ע"פ 2020-02-14), התקבל , גזר הדין בוטל והתיק הוחזר לדיון לצורך בחינת בקשת הנאשמים לחזור בהם מהודייתם או לחילופין לטעון טענות הגנה מן הצדק על רקע סיכום דברים וההבטחה השלטונית שניתנה לנאשמים בשנת 2010. וכך נרשם בפסק הדין: "ראוי יהיה ביותר שרשות התביעה של מע"מ תבחן שנית האם יש הצדקה לפתיחת הדיון הנ"ל מחדש או שמא נכון וצודק יהיה בנסיבות העניין להודיע מיוזמתה לבית המשפט השלום על סיום ההליכים בדרך של חזרתה מהאישום, ובדרך שתהיה מוסכמת ומקובלת בינה לבין המערערים ובאי כוחם. סוף דבר אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את גזר הדין קמא, מורים על החזרת הדיון לבית המשפט השלום לשלב הדיון שפירטנו לעיל ובנוסף שבים וממליצים בפני הממונים על התביעות במע"מ לבחון היטב את המלצתנו דלעיל".(פסק הדין מיום 19/11/2014)

ביום 10/02/15 הגישו הנאשמים למאשימה בקשה להמרת כתב האישום וכן כתב אישום נוסף (ת.פ 59901-06-13, להלן: כתב האישום הנוסף) ובשל נסיבות שני התיקים הבקשה נידונה כבקשה לעיכוב הליכים והועברה לפרקליטות המדינה.

במקביל וביום 4/06/15 הגישו הנאשמים לבית המשפט, לראשונה, בקשה בכתב לביטול כתב האישום בתיק שבכותרת וכתב האישום הנוסף, זאת טרם מתן החלטה בהחלטת היועמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים. ולציין כי לא הוגשה כל בקשה מפורטת ומנומקת לחזרה מהודייה.

החלטת פרקליטות המדינה נתקבלה ביום 17/05/16 ועניינה דחיית הבקשה לעיכוב הליכים בהעדר עילה. הבהרות לעניין הנימוקים והשיהוי במתן ההחלטה ניתנו על ידי פרקליטות המדינה ביום 7/08/16.

כך הם פני הדברים בתיק בשל מורכבות והתנהלות שגרמה שלא לצורך לסיכול סיום ההליכים בתיק, מורכבות שנבעה בין היתר מאי קיום החלטות בית המשפט, דחיית דיונים רבים לצורך הסרת מחדלים, החלפת מותבים, החלפת ייצוג, קיום הסדרים רבים בפני פקיד השומה, אי עמידה בהסדרים וחידושם או החלפתם בהסדרים חדשים, ביצוע עבירות נוספות, הגשת שני כתבי אישום נוספים בשנת 2013 ובשנת 2015, שיהוי רב בהעלאת טענות הגנה, הסכמות המאשימה וכיוצב', ולציין שכל ההליכים הינם ביחס לעבירות אי דיווח שלכאורה המדובר בעבירות נמשכות ויש בסיום ההליך בתיק אחד כדי להשליך במידה רבה על הענישה בתיק האחר ובוודאי שבתיק הנוסף.

לגופו של עניין, משהערעור נתקבל, ומשהוגשה בקשה מפורטת בצירוף אסמכתאות וכן תגובת המשיבה ובנסיבות בהן מוצו כל ההליכים והבקשה לעיכוב הליכים נדחתה נותר להכריע בבקשה לביטול כתב האישום בטענה של הגנה מן הצדק.

3

לטענת הנאשמים המשך ההליך מנוגד לעקרונות הצדק וההגינות ואין אמצעי מתון מאשר ביטול כתב האישום וזאת לנוכח הפרת התחייבות שלטונית (סיכום פגישה מיום 24/02/10) בדבר חזרה מכתב האישום באם יוסרו המחדלים, ואכן המחדלים הוסרו. לטענת המאשימה נציגיה פעלו בהתאם להוראות הדין ומבלי שתהא סתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית, ולגופו של עניין נטען, כי הסרת המחדל בתיק אינו מוביל בהכרח להמרת כתב האישום, חרף הסיכום בין הצדדים, וזאת באופן שמתיישב עם כל התנאים שסוכמו ,ובעיקר לנוכח ביצוע עבירות נוספות שהובילו להגשת שני כתבי אישום נוספים בשנת 2013 וכן בשנת 2015.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהתחשב באופן השתלשלות העניינים בתיק והסכמות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הבקשה לביטול כתב האישום ביחס לתיק "פרה היסטורי" זה להתקבל.

הבקשה נסמכת על הבטחה שלטונית בכתב מיום 24/02/2010.

ההבטחה השלטונית מפורשת, ניתנה על ידי בעל סמכות וקיומה אינו מוטל בספק.

אמנם התנאים המקימים את חובת הרשות כמפורט במסמך לא נתמלאו במלואם ואולם אין בכך בכדי לגרוע מהמצגים שנוצרו ומאינטרס הציפייה של הנאשמים.

כאמור בית המשפט אינו מתעלם מהעובדה כי הנאשמים ביצעו עבירות נוספות לכאורה וגם לא מכך שהמחדלים הוסרו בחלוף המועד שנקבע בהסכם, וכן לא מכך שלא נטען כלל לחזרה מהודיה, אלא שבנסיבות העניין המאשימה ומי מטעמה ייצרו מצג כלפי הנאשמים לפיו ההסכם עומד בתוקפו ומשכך יש לקיימו, ומן הראוי היה שגורמי אכיפת החוק יתנו משקל רב ומשמעותי להמלצת בית המשפט המחוזי כפי שנרשם במפורש במסגרת פסק הדין בערעור. מצגי הרשות כלפי הנאשמים, בנסיבות התיק, יוצרים השתק, וזאת במנותק משאלת האשמה או האחריות של הנאשמים.

המדובר באיזון עדין בין אינטרס הציבור שבהעמדה לדין לבין אינטרס הציפייה של הנאשמים והזכות להליך הוגן, ובענייננו נסיבות השתלשלות התיק, ההסכמות שניתנו והמצגים שנוצרו, נוטים לכיוון זכויות הנאשמים.

ביחס לת.פ 59901-06-13 הבקשה לביטול כתב האישום - נדחית.

4

טענות ההגנה מן הצדק בתיק הנוסף הינן אך ורק בהסתמך על אותה הבטחה שלטונית מיום 24/02/10.

הטענות שהועלו במסגרת הבקשה, הגם שלא הוגשה בנפרד כפי שנתבקש הנאשם, אינן מבוססות משפטית ועובדתית.

ההסכם גורע במפורש את הדו"ח לחודש 12/09 הכלול בכתב האישום, ומקל וחומר את הדוחות המאוחרים אשר לא הוגשו במועד. יתר הדו"חות הכלולים בכתב האישום לתקופת דיווח שקדמה להסדר, הוגשו באיחור כמפורט בכתב האישום, ובנקודת הזמן של עריכת ההסכם הסתכמו ב- 5 דוחות בלבד.

מכאן שההסכם נערך בנקודת זמן שבה כנגד הנאשמים היה כתב האישום בתיק הישן, 5 דו"חות נוספים אשר הוגשו באיחור (3/09, 4/09, 5/09, 8/09 ו-10/09), ודו"ח בודד לחודש 12/2009 שביחס אליו נרשם במפורש כי אינו כלול בהסכם.

בנסיבות אלו לא הוכח כל מניעה משפטית ועובדתית להגשת כתב האישום אשר הוגש בחודש יוני 2013 ואף תוקן פעמיים בשל המשך ביצוע עבירות נוספות לכאורה, ולעת הזו ניצב אינטרס הציבור שבהעמדה לדין מבלי שהוכח כל פגיעה בזכות הנאשמים.

לסיכום

בחינה מהותית- תכליתית של כלל הנסיבות מוביל למסקנה כי המשך ההליך בתיק 3427/03 יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, וזאת כאמור במנותק משאלת אשמתם או חפותם של הנאשמים.

יוער כי אין במסקנה המתבקשת מטעמי הגנה מן הצדק, בכדי להפחית ולו במעט מאחריות הנאשם להגשת דו"חות תקופתיים במועד, שכן כל איחור או אי הגשה במועד, ביודעין, מגבש עבירה פלילית, ושיקול הדעת להגשת כתבי אישום או המרתם בהליך מנהלי כפוף להחלטות המאשימה בהתאם לדין ולנהלים, ואין בסיכום זה או אחר, או מתן הזדמנות להסרת מחדל בכדי לגרוע מפליליות המעשה.

לפיכך אני מורה על ביטול כתב האישום בת.פ 3427/03. המזכירות מתבקשת לסגור התיק.

5

ההליכים בתיק 59901-06-13 יימשכו כסדרם.

עותק ישלח לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ז, 11 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

                                                                         חתימה