1

 

 

 

 

 

 

 

האישום וההרשעה

 

1.     הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר לפי סעיף 418 אמצעיתה לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ושימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 וסעיף 418 אמצעיתה לחוק העונשין.

 

2

2.     לפי כתב האישום המתוקן, במועד כלשהו לפני 15.12.2014, קיבל לידיו הנאשם שיק ריק שמספרו הסידורי הוא 10244 מבנק הפועלים, מתוך פנקס השיקים של גבריאלה תייר (להלן: "המתלוננת"), שנגנב מדירתה בשנת 2009. הנאשם זייף את השיק, בכוונה לרמות, בכך שרשם את השיק לפקודת רונן בכר (להלן: "המוכר"), בסכום של 1,000 ₪, כשתאריך הפירעון הוא ליום 15.12.2014. לבסוף, חתם הנאשם על השיק בשמה של המתלוננת, באופן הנחזה להראות כאילו מילוי השיק וחתימתו נעשו בהסכמת המתלוננת. הנאשם מסר את השיק המזויף למוכר כתשלום ראשון מתוך שניים עבור אופניים חשמליים, שרכש ממנו, ולאחר מכן קיבל את האופניים החשמליים לידיו.

 

 

 

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

3.     ב"כ המאשימה, גב' סיון גולדרינג, עתרה למתחם ענישה שבין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל וביקשה להטיל על הנאשם עונש המצוי ברף הבינוני של מתחם הענישה. צוין עברו הפלילי של הנאשם הכולל עבירות מרמה (הוצג גיליון הרשעות קודמות וסומן ת/1). ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות שביצע הנאשם ועל עזות המצח בה פעל, הן כלפי המתלוננת והן כלפי מוכר האופניים. התובעת הפנתה לתסקיר שירות המבחן וציינה כי שירות המבחן זיהה דפוסי מרמה וניצול אצל הנאשם. נטען כי הנאשם ביקש להפחית מאחריותו למעשיו, בכך שטען שגם המתלוננת השתמשה באופניים החשמליים שרכש, כך שהוא נוטה להאשים אחרים בכישלונותיו. נמסר כי הוסכם בין הצדדים לפסיקת פיצוי בסך 2,000 ₪ למוכר (כאשר 500 ₪ מתוכם כבר שולמו).

 

4.     ב"כ הנאשם, עו"ד נמרוד אבירם, עתר להטלת עונשים מותנים, פיצויי כספי למוכר כפי שסוכם, ופיצוי למתלוננת. הסנגור טען כי ענישה בדרך של מאסר, גם בריצוי בעבודות שירות, תפגע ביכולתו של הנאשם להשתכר ולמלא אחר התחייבויותיו הכספיות, הכוללות בין היתר תשלום מזונות לילדיו הקטינים. נטען כי הנאשם דל באמצעים והוכרז כפושט רגל. הוצג צו כינוס (נ/2). הסנגור עמד על חומרת העבירה ונסיבותיה וטען כי רף הענישה בנסיבות המקרה נמוך מזה שהציגה המאשימה. לטענתו הזיוף והשימוש בשיק המזויף הנם בגדר אירוע אחד כאשר הסכום שנרשם על גבי השיק לא היה גבוה וכי השיק היה מבוטל עוד קודם לשימוש שעשה בו הנאשם. נטען כי כתב האישום תוקן לקולה, כך שהוסרה עבירה חמורה יותר של קבלת דבר במרמה. נמסר כי האופניים החשמליים שנרכשו באמצעות השיק המזויף נועדו הן לשימוש בידי הנאשם והן לשימושה של המתלוננת, אשר ידעה על דבר העבירה. נמסר כי הנאשם כבד שמיעה באוזן ימין. הוצג מסמך רפואי מבית חולים סורוקה מיום 28.7.2010 (נ/1). הסנגור הפנה לפסיקה.

 

3

5.     הנאשם מסר שהוא לא התכוון לבצע את העבירות המיוחסות לו, אך הבהיר כי הודאתו בכתב האישום הייתה כנה ואין בכוונתו לחזור בו מהודאתו. הנאשם טען כי העבירה בוצעה בהסכמת המתלוננת וכי היא ידעה שבכוונתו לחתום בשמה על השיק. לדבריו, לאחר שמכר את האופניים השיב למתלוננת את כספה ורק לאחר מכן היא התלוננה עליו במשטרה. הנאשם פיצה את המוכר בסכום של 500 ₪. הנאשם מסר שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל וביקש להקל בעונשו.

 

 

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

6.     בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. תחילה, אקבע את מתחם הענישה למעשה העבירה שביצע הנאשם, על בסיס שיקולים נורמטיביים ואובייקטיבים, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לאחר מכן, אקבע את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבותיו, בצורך בהרתעתו ואחרים כמותו, ובכלל זה אבחן האם ראוי כי ענישת הנאשם תחרוג ממתחם הענישה (ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.7.2013); ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.7.2013); ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.6.2013)).

 

 

מתחם העונש ההולם

 

7.     מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון ההלימה כפי שהוגדר בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, ולצורך כך על בית המשפט להתחשב בשלושת אלה: בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו; בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם; במדיניות הענישה הנהוגה (ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.8.2013).

 

        בהתאם לאמור בסעיף 40יג(א) לחוק העונשין, משהורשע הנאשם במספר עבירות המהוות אירוע אחד, אקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לעיל, לאירוע כולו ואגזור עונש כולל ביחס לכלל העבירות בשל אותו אירוע.

 

8.     הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות שביצע הנאשם הינם הזכות לקניין, הגנה על תקינותם של שיקים כאמצעי תשלום בטוח ואמין, ובנגזר מכך פגיעה בביטחון למסחר תקין.

 

4

        עבירת הזיוף נכללת בין עבירות המרמה הסחיטה והעושק, שהמשותף להן הוא "הנעת אדם לשלם כסף או שווה כסף, או לתת טובת הנאה, תוך שימוש באמצעי פסול" (הצעת חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה ועושק) תשכ"ב-1962, הצעות חוק 514, עמ' 200, 202).

 

 

 

 

        כב' הש' פרוקצ'יה עמדה על הערכים החברתיים שנפגעים כתוצאה מעבירות המרמה בע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' דני קליין (ניתן ביום 4.7.2007):

 

"הערך המוגן בעבירות המרמה והתחבולה נועד להגן על הציבור מפני מעשי מרמה, סחיטה ועושק למיניהם. לפיכך, ניתן לעבירות אלה פירוש מרחיב שתכליתו למנוע נזק ופגיעה שאינם מצטמצמים, בהכרח, להיבט הכלכלי, אלא מבקשים להגן גם על ערכים שונים אחרים, כגון הגנה על שלמות הגוף וכבוד האדם .."

 

        האינטרס החברתי אינו מתקיים בחלל ריק, אלא מתייחס לאובייקט מסוים ומוגדר. לכן, בין הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מהעבירות שביצע הנאשם, יש לכלול גם את גם את כבוד האדם וחירות הדיספוזיציה של אדם לגבי רכוש המצוי בשליטתו. המוכר עשה פעולה של העברת רכוש, במצב בו חופש השיקול וההכרעה שלו הוגבלו בצורה ניכרת בהיותו תחת השפעה של טעות, ובכך נפגעה חירותו לבחור באופן חופשי ושקול האם ולמי למכור את קניינו (ראו: ד. ביין, האינטרס החברתי המוגן באמצעות עבירות המרמה, הפרקליט כו (תש"ל) 85, 92-3).

 

        מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנא אינה גבוהה. הנאשם זייף שיק בודד בסכום נמוך יחסית של 1,000 ₪ וחתם בשמה של המתלוננת, ללא הסכמתה, לצורך תשלום ראשון מתוך שניים, במטרה לרכוש אופניים חשמליים. השיק לא נפרע, היות ובוטל קודם לשימוש שעשה בו הנאשם, כך שלא נגרם למתלוננת נזק ממוני. עם זאת, נגרם נזק ממוני למוכר, בסכום השווה ערך לערכם של האופניים החשמליים.

 

5

9.     בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות (סעיף 40ט לחוק העונשין) הבאתי בחשבון את חלקו המרכזי של הנאשם בביצוע המעשים. הנאשם תכנן מעשיו בקפידה, נטל את השיק הריק ומילא בו פרטים שונים כגון שם המוטב, סכום של 1,000 ₪, מועד פירעון וחתם בשם המתלוננת ללא הסכמתה. לאחר מכן, מסר הנאשם את השיק למוכר כתשלום ראשון מתוך שניים בתמורה לאופניים חשמליים, שקיבל לידיו. בעשותו כן הזיק הנאשם ביודעין הן למתלוננת אשר ממנה נטל את השיק ואת פרטיה זייף והן למוכר אשר העביר לרשות הנאשם את האופניים החשמליים מבלי לקבל תמורה. לו היה נפרע השיק היה נגרם למתלוננת גם נזק ממוני בסך 1,000 ₪, אך הנזק למוכר עלה על סכום זה, היות והיווה תשלום ראשון מתוך שניים, עבור האופניים שכאמור הועברו לחזקת הנאשם, ולימים נמכרו על ידו. רכישת אופניים חשמליים אינה צורך קיומי כך שמצבו הכלכלי הרעוע של הנאשם אינו מצדיק את מעשיו. לא נגרעה יכולתו של הנאשם להבין את מעשיו ואת הפסול הברור שבהם, והוא יכול היה להימנע מלעשותם. לא נשמעו סיבות המשמשות לזכות הנאשם או קרבה לסייג לאחריות פלילית.

 

10.   בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד המתפרס על פני חודשי מאסר אחדים, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירות ולנסיבות העושה. כך למשל:

 

        א.  ברע"פ 6435/09 בן אוסקר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11.8.2009), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף, בכך שבמהלך השנים 2004-2005 נטל פנקס שיקים של רעייתו ללא רשותה, זייף את חתימתה על גבי שמונה שיקים והשתמש בהם לסילוק חובותיו בסך של 278,176 ₪. על הנאשם, שהורשע בעברו בעבירות רכוש, הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה והתחייבות.

 

        ב.  בע"פ (מח' מרכז-לוד) 28122-10-14 אוהד דידי אלחנן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 17.2.2015), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של גניבה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. הנאשם גנב שני שיקים, זייפם, מסרם לאחר ובתמורה קיבל סכום של 22,000 ₪ במזומן. הנאשם, בעל עבר פלילי ישן, ביצע את המעשים על רקע קשיים כלכליים. בערכאה הדיונית נקבע מתחם ענישה הולם שבין מאסר על תנאי ושל"צ ועד לתשעה חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו מאסר בפועל למשך חודשיים וחצי לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

 

        ג.   בעפ"ג (ת"א) 29671-06-10 אמנון שחר ואח' נ' מדינת ישראל (8.11.2010) נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בעבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף, בכך שזייף באמצעות חותמת שגנב אחיו מבנק איגוד, ארבע פוליסות ביטוח חובה לרכב והטביע בהן חותמות שאישרו לכאורה כי התשלום עבורן התקבל בקופת הבנק. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 9 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה למשך חצי שנה.

 

6

        ד.  בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 6785-04-10 אליהו קצירי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 2.6.2010), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבל דבר במרמה. הנאשם זייף חתימתה של רעייתו על גבי 14 שיקים, בסך של 16,000 ₪ כל אחד, לשם השבת חובות אליהם נקלע. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה.

 

        ה.  בת"פ (פ"ת) 52796-03-12 מדינת ישראל נ' עינת עשהאל (ניתן ביום 19.3.2015), הורשעה נאשמת על יסוד הודאתה בעבירות של גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף, ב-13 אירועים שונים. הנאשמת שעבדה כקוסמטיקאית במספרה, גנבה באופן שיטתי שיקים מלקוחותיה והשתמשה בהם תוך זיוף חתימתם ומסירתם לאחרים לצורך כיסוי חובותיה. נקבע מתחם עונש הולם שבין מאסר על תנאי ועד ל-9 חודשי מאסר בגין כל אחד מהאירועים. על הנאשמת, הלוקה בהפרעה נפשית, הוטלו צו של"צ בהיקף של 400 שעות, מאסרים מותנים, פיצוי כספי גבוה, קנס וצו מבחן.

           

        ו.   בת"פ (ק"ג) 21184-01-14 מדינת ישראל נ' יעקב טויק (ניתן ביום 13.11.2014), הורשע נאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף בכוונה לקבלת דבר, שימוש במסמך מזויף וגניבה. על הנאשם, בעל עבר פלילי לא מכביד, הוטלו 5 חודשי מאסר על תנאי, צו של"צ בהיקף של 200 שעות, קנס והתחייבות.

 

        ז.   בת"פ (עכו) 26218-09-12 מדינת ישראל נ' אסתר אבקסיס (ניתן ביום 8.10.2013), הורשעה נאשמת על יסוד הודאתה בעבירות של גניבה בידי עובד, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף. הנאשמת גנבה וזייפה שני שיקים של מעסיקה, עשתה בהם שימוש וקיבלה תמורתם 7,000 ₪. על הנאשמת, ללא עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

 

        ח.  בת"פ (נת') 1295/07 מדינת ישראל נ' אמין אגבריה (ניתן ביום 3.1.2010), הורשע נאשם בביצוע עבירות של גניבה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. הנאשם גנב מארנקה של המתלוננת פנקס שיקים ובו 25 שיקים, זייף אותם והשתמש בהם לצרכיו. המתלוננת נאלצה לשלם סך של 38,500 ₪. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי.

 

        ט.  בת"פ (ראשל"צ) 25888-10-12 מדינת ישראל נ' דימיטרי גייסין (ניתן ביום 7.10.2013), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בכתב אישום, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גניבה, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, תקיפה סתם ואיומים, בכך שבין היתר גנב מעובדת במכון הוולקני תיק ובו כסף מזומן, כרטיסי אשראי ופנקס המחאות, מילא 4 המחאות חתם עליהן ופדה אותן בבנק. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 7 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות.

 

7

        י.   בת"פ (ת"א) 20074-03-10 מדינת ישראל נ' מהא דלק (ניתן ביום 6.7.2011), הורשעה נאשמת על יסוד הודאתה בשתי עבירות של גניבה בידי עובד ובעבירות של זיוף, ניסיון לקבל דבר במרמה והונאה בכרטיס חיוב. הנאשמת, במהלך עבודתה במשק בית, העתיקה מספר כרטיס חיוב וביצעה באמצעותו רכישות בסכום של 25,000 ₪, ובנוסף גנבה 3 שיקים השייכים לבעלת הדירה, מילאה אותם בסכומים שונים של עד 15,000 ₪, זייפה את חתימתה וניסתה לקבל את תמורתם במרמה. על הנאשמת, ללא עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס וצו פיקוח.

 

11.   מכל המקובץ, סבורני כי מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע הנאשם, בנסיבות ביצוען, הינו בין מאסר מותנה (ושל"צ) לבין 8 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה מרתיעה וענישה כלכלית.

 

 

האם יש מקום לחריגה מגבולות מתחם הענישה

 

12.   בהינתן מתחם הענישה ההולם, על בית המשפט לבחון האם ראוי לחרוג ממנו לקולה בשל שיקולי שיקום (סעיף 40ד לחוק העונשין) או לחומרה בשל הצורך להגנה על שלום הציבור (סעיף 40ה לחוק העונשין). במקרה דנא, לא מצאתי הצדקה לחריגה ממתחם הענישה שכן הנאשם לא הביע עניין בהליך טיפולי וניכר כי טרם הפיק לקחים הולמים מההליך המשפטי. מנגד, לא שוכנעתי כי יש הצדקה לחציית רף מתחם הענישה לחומרה משיקולי הגנה על שלום הציבור.

        אי-לכך, מכלול השיקולים, לרבות שיקולי הרתעת הנאשם ואחרים כמותו ינחוני בקביעת העונש המתאים בגדר מתחם הענישה (סע' 40ו ו-40ז לחוק העונשין).

 

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

 

13.   בגזירת העונש המתאים לנאשם, בהתאם לסעיף 40יא לחוק העונשין, יובאו בכלל חשבון נסיבותיו האישיות, שאינן קשורות בביצוע העבירה. נסיבות אלה נלמדות, בין היתר, מן האמור בתסקירי שירות המבחן, מחוות דעת הממונה על עבודות השירות, מטיעוני הצדדים לעונש, מעברו הפלילי של הנאשם ומדבריו לבית המשפט. בדרך זו חידד תיקון מס' 113 לחוק העונשין את הצורך בהמשך נקיטת שיטת ענישה אינדיווידואלית, הבוחנת נסיבותיו של כל מקרה ואדם המובא לדין (ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170; ע"פ 5106/99 אבו ניג'מה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 350; רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.5.2009)).

 

 

תסקיר שירות המבחן

8

 

14.   ביום 5.12.2016 התקבל תסקיר שירות המבחן, במסגרתו נסקרו קורות חייו ורקעו המשפחתי של הנאשם, אך מפאת צנעת הפרט אמנע מלפרט מעבר לנדרש. הנאשם בן 44, נולד וגדל בעיר אילת, השלים שירות צבאי מלא ולאחר מכן עבד בתחום המזון המהיר. הנאשם גרוש ואב לארבעה ילדים קטינים בגילאים 6-13. הנאשם מסר שהוא עובד כמוכר במכולת שכונתית. הנאשם סיפר שהוא התקשה לשמור על יציבות ורציפות תעסוקתית על רקע הסתבכותו הכלכלית וצווי העיקול שהוצאו נגדו, בין היתר כתוצאה מאי תשלום מזונות. הנאשם מסר כי כיום מקיים קשר תקין עם המתלוננת, ושומר על קשר רציף עם ילדיו, מסייע כלכלית לבני משפחתו ועומד להסדיר את תשלום המזונות. צוין כי לחובת הנאשם מספר הרשעות קודמות ובכללן עבירות רכוש ומרמה. בעקבות הרשעה בעבירת איומים בשנת 2015 הוטל על הנאשם, בין היתר, צו מבחן שבמסגרתו שולב בקבוצה טיפולית בחסות שירות המבחן, אך הוא לא שיתף פעולה עם ההליך הטיפולי.

       

        הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום, אך טען כי המעשים נעשו בידיעתה ובהסכמתה של המתלוננת, בת זוגו לשעבר. משיחה שערך שירות המבחן עם המתלוננת עלה כי העבירות בוצעו שלא בידיעתה וכי הנאשם מסר לה שהוא רכש את האופניים מכספו לשימוש שניהם. המתלוננת אישרה שעשתה שימוש באופניים, עד שנודע לה השימוש שעשה הנאשם בהמחאותיה. המתלוננת הוסיפה כי מערכת היחסים עם הנאשם, אשר הסתיימה בגירושיהם, אופיינה למן ההתחלה בקשיים שנבעו מחוסר יציבות כלכלית של הנאשם, דפוסי מרמה שקר והתנהגות אלימה ותוקפנית כלפיה. המתלוננת הוסיפה כי מזה תקופה ארוכה הנאשם אינו משלם מזונות ואינו מקיים כל קשר עם ילדיו והיא המפרנסת העיקרית של ילדיהם.

 

        שירות המבחן התרשם כי הנאשם מטשטש ומצמצם את מידת אחריותו לביצוע העבירות ונוטה לתת לגיטימציה למעשיו בזה שהמתלוננת עשתה שימוש באופניים החשמליים. התקבל הרושם שלנאשם כוחות ומשאבים דלים להתמודדות ובעל תובנות נמוכות לגביו כשליו, וניכר שהוא נוטה להאשים גורמים חיצוניים בכישלונותיו, וטרם הפיק לקחים הולמים מההליך המשפטי. נמסר כי הנאשם נעדר גבולות פנימיים ונעדר כלים אדפטיביים להתמודדות יעילה במצבי לחץ שונים, ובמצבים קונפליקטואליים הוא נוטה להתפרצות ולאלימות מילולית. כל אלה ביחד עם דפוסי מרמה וניצול אחרים לסיפוק צרכיו, הביאו את שירות המבחן להערכה כי קיים סיכון להישנות העבירות. נמסר שהנאשם הביע שאיפות לתפקוד תקין יותר ולניהול אורח חיים נורמטיבי. לאור זאת, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, לצד עונשים מותנים ארוכים ומרתיעים.

 

15.   הנאשם הופנה לממונה על עבודות שירות ונמצא מתאים לבצע עבודות שירות.

 

9

16.   שיקולים לחומרה: לחובת הנאשם יש לציין את חומרת העבירות שביצע, והצורך שהענישה בגינן תרתיעו, כמו גם עבריינים כמותו, מלשוב ולבצע עבירות דומות. המדובר בעבירות נפוצות, הפוגעות פגיעה קשה בחיי המסחר ואשר גילוין לרוב אינו קל. משנה תוקף יש לדברים נוכח התרשמותי, כמו גם התרשמות שירות המבחן, כי הנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו, והוא נוטה להשליך את האחריות על אחרים. אי לכך, מעשיו של הנאשם מחייבים תגובה עונשית הולמת ומכאיבה, למען יורתעו הנאשם ואחרים כמותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד.

 

        לחובת הנאשם יצוין עברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות רלוונטיות, ביניהן: איומים, גניבה בידי עובד ממעבידו, הונאה בכרטיס חיוב וזיוף. הליכים פליליים אלה ועונשים מותנים שהושתו על הנאשם לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות.

 

17.   שיקולים לקולא: לזכות הנאשם הבאתי בחשבון את היותו אב לארבעה ילדים קטינים ומחויבותו לפרנסם. הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום שתוקן לקולה ובדרך זו חסך מזמנו של בית המשפט. הבאתי בכלל חשבון את נסיבות חייו ומשפחתו, כמפורט בתסקיר שירות המבחן, קשייו הכלכליים ומצבו הבריאותי.

 

18.   בעבירות המבוצעות עבור בצע כסף, הענישה צריכה לכלול רכיב כלכלי, אשר יהיה בו מענה עונשי הולם וכדי להמחיש לנאשם ולאחרים כמותו כי תוחלת הרווח מביצוע עבירה דומה תהיה נמוכה מתוחלת הקנס הצפוי להם אם יתפסו ויורשעו. לצד זאת, הבאתי בחשבון את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, יתר רכיבי הענישה והפגיעה הצפויה בפרנסתו ובכלכלת משפחתו.

 

 

סוף דבר

 

19.   מכל הנתונים שפירטתי לעיל, מצאתי להשית על הנאשם עונש כדלקמן:

 

        א. מאסר בפועל לתקופה של 2.5 חודשים, אשר תרוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 26.3.2017. הנאשם מוזהר כי כל הפרה בתנאי עבודות השירות יכולה ותביא להפקעתן המנהלית ולריצוי העונש במתקן כליאה.

             מובהר לנאשם כי מקום השמתו לריצוי עבודות השירות הינו ב"עמותת לתת באילת", שבסמטת הנחושת 340/1 אילת, החל מיום 22.5.2017. על הנאשם להתייצב במועד זה, בשעה 8:00, במפקדת מחוז דרום בבאר שבע או בכל מקום אחר שיידרש.

 

10

        ב. מאסר על תנאי - לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של 3 שנים מהיום יעבור על עבירה לפי סימן ו' לפרק יא' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

        ג.   פיצוי למוכר, רונן בכר, בסכום של 2,000 ₪, בניכוי הסכום ששילם הנאשם עד כה למוכר. יתרת הסכום תשולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. הראשון ישולם ביום 1.5.2017 ויתר התשלומים מדי 01 לכל חודש שלאחר מכן, על דרך הפקדתם במזכירות בית המשפט. פיגור בתשלום יחייב את הנאשם בתוספת פיגורים כחוק. המזכירות תעביר את סכום הפיצוי לידי המוכר, לפי כתובת שתעביר המאשימה בתוך 7 ימים.

 

        ד.  הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסכום של 7,500 ₪, להימנע מלעבור במשך שלוש שנים מהיום, על כל עבירת לפי סימן ו' לפרק יא' לחוק העונשין, התשל"ז-1977. היה והנאשם לא יחתום על ההתחייבות כאמור בתוך 7 ימים מהיום, ייאסר בגין כך למשך 30 ימים.

 

20.   ניתן בזאת צו להשמדה/חילוט/השבה של המוצגים, לפי שיקול דעת המאשימה.

 

העתק גזר הדין יישלח לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ז, 26 אפריל 2017, במעמד הצדדים.