בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 3380-12-17 מדינת ישראל נ' תורג'מן ואח'

תיק חיצוני: 214/17

בפני

כבוד השופט איתן כהן

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

1. מיכאל תורג'מן

2. שי דאודי

3. ז'אנה איליזרוב

4. עמאד ג'אבר- עניינו הסתיים

החלטה

בפניי בקשת הנאשם-1 לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק - אכיפה בררנית, וכן בקשה דומה של הנאשמים 1-2 לבטל את אישומי המס המיוחסים להם מאותה עילה.

אשר לטענה בדבר אפליית הנאשם-1 בהשוואה למעורב אחר בתיק -אהרון אילו, שנגדו צפוי ההליך להסתיים בסגירת התיק בהסדר מותנה, מצאתי לדחות את ההחלטה לשלב הכרעת הדין.

תגובת המאשימה מבוססת על אבחנות נטענות שבין המעורבים השונים ואילו ההגנה חולקת עליהן. על כן אדרש לאבחנות אלה בהתאם לראיות שיובאו במשפט.

אשר לטענת הנאשמים 1-2 לבטל את אישומי המס שיוחסו להם מחמת הגנה מן הצדק אכיפה בררנית, בשל כך שהופלו בהשוואה לנאשמת-3, החלטתי לדחות את הבקשה כבר בשלב זה.

החלטתי מבוססת על היקף העבירות המיוחסות לכל אחד מהנאשמים וכפועל יוצא מכך גם על היקף ההכנסה הלא מדווחת שהצמיחו לכאורה, העבירות שעבר.

בהקשר לנאשמים 1-2, מצאתי שההכנסה הלא מדווחת שצמחה לכאורה ממעשי העבירה, עולה על 500,000 ₪ ומשכך, על פי מדיניותה המוצהרת של המאשימה יש לכלול בכתב האישום עבירות מס בהתאם לסעיף א(9)(א) להנחיית פרקליט המדינה 2.31 שכותרתה: "חקירת עבירות מס יחד עם עבירות פליליות "רגילות" וצירופן יחד בכתב האישום - הוראת שעה" (להלן: "ההנחיה").

מנגד, היקף ההכנסה הלא מדווחת שיוחס לנאשמת-3 עומד על כ-20,000 ₪ ועל כן בהתאם לסעיף א(9)(ג) להנחיה, ניתן לכלול בכתב האישום עבירות מס, רק באישור פרקליט מחוז. משלא ניתן אישור שכזה, ממילא לא נכללה בכתב האישום עבירת מס.

משמצאתי אפוא שהמאשימה פעלה בהתאם למדיניותה המוצהרת המפורטת בהנחיה, דחיתי את הטענה.