1

2

            בקשה לגביית עדות מוקדמת

1.         כנגד המשיבים טרם הוגש כתב אישום והמדינה פנתה בבקשה דחופה לגבייה מוקדמת של עדות לפי סעיף 117(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982. הבקשה מתייחסת לעדותו של מי שהנו עד מדינה במספר פרשיות.

2.         בבקשה נטען כי מדובר בעבירות קבלת שוחד ומתן שוחד לנבחרי ציבור.

3.         עוד נטען כי מדובר בשלוש פרשיות רחבות היקף: האחת - זו מושא הבקשה. פרשה אחרת נוגעת בראש עיריית אשקלון ומתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ופרשה אחרת מתעתדת להתברר אף היא בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

4.         הבקשה נסמכת על הטענה לפיה מדובר בעדות מרכזית לבירור האשמה ועל קיומו של יסוד סביר להניח שלא ניתן יהא לגבות העדות במהלך המשפט, ככל שהעד לא יעיד בהקדם.

5.         בבקשה לא פורטו הנימוקים לטענה לפיה קיים יסוד סביר להניח שלא ניתן יהא לגבות העדות במהלך המשפט במידה שהעד לא יעיד בהקדם. במהלך הדיון נטען כי המדינה אינה יכולה לחשוף את המידע בנוגע עם טענה זו במעמד הצדדים, שכן מדובר במידע רגיש וכל חשיפה יכולה לפגוע בשיקולי מודיעין. המדינה לא התעלמה בטיעוניה מכך שמדובר בבקשה חריגה ונסמכה על כך שבהליכי מעצר ניתן לעשות שימוש בראיות חסויות באופן שבית המשפט בלבד מעיין בהן, נטען כי לא תיגרם פגיעה ממשית באינטרס של המשיבים וכן באה הפניה להחלטה בע"פ 2679/96 שעסקה בשאלת פסלות שופט.

6.         דין הבקשה להידחות:

3

ראשית, ועיקר, לבקשת המדינה אין עיגון נורמטיבי. במקרים בהם אכן מתקיים דיון במעמד צד אחד במהלכו ובמסגרתו מעיין אך בית המשפט בחומרי חקירה חסויים, קיימת להם תשתית נורמטיבית: כך הדבר למשל בהליכי מעצר, סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים, תשנ"ו-1996, וכך הדבר בבקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב 1982. ההליך בע"פ 2679/96 אינו משליך לענייננו שכן שאלת העיון בחומר במעמד צד אחד לא עמדה ביסוד אותה החלטה.

7.         המדינה טענה עוד כי בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין ראש עיריית אשקלון, נגבתה עדות מוקדמת מאותו עד מדינה. בכך, כך נטען, יש נימוק נוסף לביסוס בקשתה כאן. אולם, מהסברי הסנגורים עולה כי אין הדבר כך: מדובר בשמיעת עדותו של עד המדינה במהלך המשפט על ידי השופט אחר, שאינו שופט הדן בתיק, עקב מחלתה של השופטת לפניה מתנהל ההליך, כאשר עד המדינה נשמע לאחר שנשמעו כבר 50 (חמישים) עדים באותו הליך, מה עוד שמדובר בהליך שהתנהל בהסכמה, ומכך אין להקיש לענייננו, שכן לא באה כל הסכמה מצד המשיבים לגביית עדות מוקדמת, להיפך, וכאשר באותו עניין הוגש כתב אישום, הטענות נגד הנאשמים והראיות הנטענות ברורות, מה שאין כאן בענייננו - שכן טרם הוגש כתב אישום והסנגורים טרם קיבלו חומר הראיות, ובוודאי לא באופן מלא.

8.         ועוד, הליכים בהם בא מידע במעמד צד אחד לפני שופט, אמורים להיות חריגים שבחריגים, במקרים נדירים. דיון בו מובא מידע חשאי לעיונו של שופט, במסגרת הליך, אף שהצד השני מודע לכך, אינו נשמע טוב, אינו נראה טוב, וככלל, אינו ראוי, אלא, כאמור, אם קיים לכך יסוד בדין.

            לפיכך, כאמור, הבקשה במתכונתה הנוכחית נדחית.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.