1

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות: תמיכה בארגון טרוריסטי (6 עבירות), הסתה לאלימות (4 עבירות), הסתה לגזענות וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר דיוני, אשר כלל תיקונים בכתב האישום, ללא הסכמה בענין העונש. ואלו עובדות כתב האישום:

במהלך התקופה שבין יום 5.5.216 ליום 27.11.16 העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק שלו כיתובים שונים, ובהם קריאות למעשי אלימות וטרור נגד אזרחים ואנשי כוחות הבטחון, כיתובים ובהם דברי שבח ותמיכה באגון החמאס, שהוא ארגון טרוריסטי וכן כיתוב אחד ובו הסתה לגזענות.

ואלו חלק מן הכיתובים אותן העלה הנאשם לחשבונו:

2

ביום 23.6.16 העלה הנאשם לחשבונו תמונה ובה נראה אדם רעול פנים מניף סכין לעבר לצווארו של אדם חבוש כיפה, ולצדה הכיתובים "דקור אותם בצווארם, אתה בן הגדה המערבית" ו- "דקור אותם ואל לך להיות מהפחדנים, שכן מחכים אנו למות הקדושים. תן לסכין לפגוע בהם".

ביום 29.6.16 העלה הנאשם לחשבונו תמונת אדם לבוש מדים וחמוש ברובה, ובה כתוב "גדודי אלקסאם". לצדה של התמונה כתב הנאשם "אהבתי אליכם אין לה גבולות, אני נשבע באלוהים שאני אוהב אתכם".

ביום 16.9.16 בוצע בירושלים פיגוע דקירה, במהלכו נהרג המפגע. בו ביום העלה הנאשם לחשבונו רשומה ובה נאמר "חזקי ואמצי עירנו. בכל מועקה ומצוקה את מבטאת את שנאתך ליהודים. שבוע של פיגועים".

ביום 12.10.16 העלה הנאשם לחשבונו תמונת אדם רעול פנים ובידו סכין מגואלת בדם. בגופה של התמונה נכתב "הסכינים שלנו לעולם לא ידעו שובע מצווארי האויב הציני. האינתיפאדה נמשכת".

מלבד כיתובים אלה, העלה הנאשם לחשבונו עוד מספר תמונות שונות של אנשי חמאס חמושים ולצדן כיתובים המביעים אהדה ותמיכה לארגון ומטרותיו. הכיתובים פורטו בהרחבה בכתב האישום.

חלק מהפרסומים זכו לסימני "לייק" מחבריו של הנאשם לרשת החברתית, בין עשרה לשלושים סימנים לכיתוב.

נתון נוסף העולה מכתב האישום הוא, כי הנאשם הוזהר על ידי הרשויות בתקופה שקדמה לפרסום הכיתובים מושא האישום שלא לפרסם בחשבונו כיתובים מסיתים, אך חרף העלה לחשבונו את הכיתובים האמורים.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הפנה לתכנם של הכיתובים, לכך שפורסמו בתקופה בטחונית מתוחה ולכך שחלקם זכו לתפוצה רחבה. לאור אלה טען, כי מתחם העונש ההולם הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין שנה לשנתיים. לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכלל זה העדר הרשעות קודמות, גיל צעיר והודאה, ביקש למקמו בצידו הנמוך של המתחם, אך לא התחתון.

ב"כ הנאשם שם את הדגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל כך שהפרסומים מושא האישום לא זכו לתפוצה רחבה. עוד הפנה לרמת הענישה הנוהגת, אשר לשיטתו נמוכה יותר מאשר המתחם לו טענה המאשימה. לאור אלה ביקש להסתפק במאסר החופף את ימי מעצרו.

מתחם העונש

3

על אף ריבוי העבירות בהן הורשע הנאשם, ברור כי בנסיבות העניין מתקיים קשר הדוק בין מכלול הפרסומים והם מהווים אירוע עברייני אחד, אשר יש לקבוע ביחס אליו מתחם עונש הולם אחד (ר' לעניין זה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל וכן ע"פ 6341/14 ניסים בן אישטי נ' מדינת ישראל).

חומרת מעשי הנאשם ברורה ורבה. הנאשם הסית לאלימות ולטרור והביע תמיכה בארגון טרור. מעשים אלו פוגעים ישירות בערך השמירה על בטחון הציבור ובשלומו. רשתות חברתיות הן כיום דרך מקובלת לתקשורת והבעת דעות, אך שימוש בהן לצורך הסתה לאלימות ולטרור ותמיכה בביצוע פיגועים הוא דבר אשר פוטנציאל הסיכון שבו גבוה מאוד, שכן הוא יוצר אווירה המהווה קרקע פורייה לצמיחתן של פעולות טרור - ובמיוחד הדברים אמורים כאשר מדובר בתקופה מתוחה שהתאפיינה בפיגועים רבים. קיים חשש ממשי, כי פרסומיו של הנאשם ימריצו אנשים הנחשפים להם, לבצע פעולות אלימות וטרור. כמו כן, באחד המקרים הנאשם מיקד את ההסתה בפן הדתי.

מתחם העונש ההולם בעבירות אלה נקבע בהתאם לעצמת ההסתה, מובהקותה והיקף הנחשפים אליה. ור' לעניין מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מעין אלה את גזרי הדין בת"פ (שלום י-ם) 44920-12-14, עאבדין, ת"פ (שלום י-ם) מדינת ישראל נ' נאסר הדמי (1.6.15); ת"פ (שלום י-ם) 44957-12-14 מדינת ישראל נ' עודי סונקרוט (27.5.15); ת"פ (שלום י-ם) 44725-12-14 מדינת ישראל נ' עומר שלבי (12.5.15) ות"פ (שלום ירושלים) 33992-07-15, מדינת ישראל נ' עובידה טוויל. ר' גם ת"פ (מחוזי י-ם) 4001-05-15 מדינת ישראל נ' ש.ט (22.07.15), בו קבע בית המשפט המחוזי, טווח של 5-25 חודשי מאסר בפועל בעבירות מעין אלה, ונימק זאת בכמות הפרסומים, תדירותם, תוכנם, פוטנציאל התפוצה שלהם והתקופה בה הם פורסמו.

במקרה שלפני, הנאשם פרסם לאורך תקופה של כחצי שנה עשרה כיתובים, חלקם בוטים וקוראים במפורש לביצוע מעשי טרור קשים, ומסיתים לשנאת יהודים, ואחרים מביעים תמיכה בארגון החמאס. בתקופה הקשה בה אנו מצויים מזה זמן, כיתובים מעין אלו עלולים למצוא דרכם למי שיממש את האמור בהם.

לאור זאת, ראיתי לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין ששה חודשי מאסר ועד שנתיים מאסר בפועל, וכן עונשים נלווים.

נסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה

הנאשם יליד 1996, רווק. אין לחובתו הרשעות קודמות.

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם קיבל אחריות מילולית למעשיו, אך ללא הפנמה והבנה של חומרת המעשים. להערכת שירות המבחן הנאשם פעל תוך הגררות אחרי אחרים, ומתוך רצון לחזוק תדמיתו הגברית ומעמדו החברתי, ולקבל תחושת שייכות.

עוד עולה מהתסקיר, כי להערכת שירות המבחן, לאור נתוניו האישיים של הנאשם קיים סיכון גבוה לביצוע עבירות בעתיד.

4

לאור אלה, נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו של הנאשם.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי את גילו הצעיר של הנאשם, העדר הרשעות קודמות והודאתו במיוחס לו.

לחובת הנאשם זקפתי את העובדה שעבר את העבירות מושא כתב האישום לאחר שהוזהר על ידי הרשויות לחדול מהעלאת פרסומים מסיתים. עוד זקפתי לחובתו את הערכת שירות המבחן, כי קיים סיכון גבוה שישוב ויבצע עבירות ואת חוסר הפנמתו את חומרת מעשיו.

לאור אלה, ראיתי להשית על הנאשם עונש הנמצא בצידו הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו. לאור הערכת שירות המבחן ביחס לסיכון כי הנאשם יעבור עבירות נוספות, ראיתי להשית על הנאשם מאסר מותנה רחב, אשר יופעל גם על ידי עבירות אלימות, אם חלילה תתממש הערכת שירות המבחן.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         שמונה חודשי מאסר בפועל. המאסר ימנה מיום מעצרו של הנאשם 5.12.16.

ב.         חמישה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור אחת מן העבירות בהן הורשע או עבירת אלימות שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ז, 15 מאי 2017, במעמד הצדדים.