1

1.      הנאשם מואשם בעבירות של החזקה ומכירה של סנאים. מסיבה שטרם התבררה כתב האישום מייחס לו בגין מעשים אלה הן עבירות לפי החוק להגנת חית הבר, תשט"ו-1955 והן עבירות מקבילות לכאורה לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.

2.      לטענת הנאשם, יש פגם או פסול בכתב האישום שכן בתקופה הרלוונטית לכתב האישום לא היה דין ברור אשר להחזקת יונקים וסחר בהם, שכן התקנות התייחסו לדבריו לצבים, לטאות ונחשים בלבד, והמדינה מאפשרת סחר ביונקים מסוג צ'ינצ'ילה. לטענת הסניגור, הדין היה בלתי ברור ומטעה באותה תקופה גם לנוכח הכרזות הרגולטור.

3.      הטענה שמעלה הסניגור אינה מלמדת על פגם או פסול בכתב האישום כמובנם של מושגים אלה בהקשר של הטענה המקדמית לפי סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. מדובר בטענה הנוגעת לאחריותו הפלילית של הנאשם שיש להעלותה במשפט. בשולי הדברים אציין שהתקנות הישנות שאליהן מפנה הסניגור (תקנות גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), תשמ"ד-1983) מפרטות מינים מסוימים של צבים, לטאות ונחשים שמהווים חריג לכלל האוסר "החזקת ערכי טבע מוגנים".

2

4.      הסניגור טוען עוד לאכיפה בררנית נגד הנאשם בכך שלא הועמדו לדין בתו וגרושתו שהיו מעורבות בביצוע העבירות. מבלי להתייחס לצד המשפטי של הטענה, אין ספק שמדובר בטענה המצריכה בירור עובדתי ולא ניתן להכריע בה בשלב זה של המשפט. הסניגור יוכל להעלות טענה זו בהמשכו של המשפט.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אב תש"פ, 05 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.