1

2

ב"כ המאשימה: עוה"ד מעין דואק ומיכל בן דוד

ב"כ הנאשם: עו"ד משה אלון

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.    איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ב.     הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק.

ג.       תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק.

ד.     תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק.

3

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בין התאריכים 1.8.16 ועד 2.9.16 הפר הנאשם את תנאי שחרורו מן המעצר שעה שלא שהה תחת פיקוחם של מי מהמפקחים שנקבעו על ידי בית המשפט. ביום 2.9.16 הגיע הנאשם יחד עם אחותו ואחרים לשטח בית חולים לצורך טיפול רפואי עבור אחד מן האחרים. בהגיעם אמרו להם אנשי מגן דוד אדום אשר היו במקום, כי רק מלווה אחד יוכל להיכנס עם החולה. מיד לאחר מכן, נכנס הנאשם יחד עם שני אחרים לשטח המיון. המאבטח אשר היה במקום אמר לנאשם כי יוכל להתחלף עם המלווה, אולם עליו להמתין מחוץ לשטח המיון. בסמוך לאחר מכן, נכנס הנאשם שנית לשטח המיון כאשר סיגריה בפיו. המאבטח נריק (להלן: "נריק") פנה אל הנאשם וביקש ממנו לצאת משטח המיון, בתגובה פנה הנאשם לעבר פינת העישון הסמוכה ובעודו יושב שם, זרק בקבוק פלסטיק לעברו של אדם שזהותו אינה ידועה ופגע בו. בהמשך, נכנס הנאשם לתוך רחבת המיון. המאבטחים יפים ונריק אחזו בנאשם במטרה להוציאו משטח המיון, אך הנאשם לא נשמע להוראותיהם והתנגד תוך שהניע את גופו בחוזקה תוך שהוא מובל אל מחוץ לשטח המיון. המאבטח נריק אחז בידיו של הנאשם כאשר גבו של הנאשם מופנה אליו בעוד המאבטחים טל ויפים סייעו לו, כשלפתע נגח הנאשם באמצעות ראשו בפניו של נריק ופגע בחוזקה באפו. בהמשך אחז המאבטח טל בידו של הנאשם והובילו לרחבת שטח האמבולנסים, ואולם הנאשם הצליח להשתחרר מאחיזתו ורץ לעבר המאבטח נריק בעוד טל צועק לעברו כדי להזהירו. הפראמדיק מאיר (להלן: "מאיר"), אשר שמע את הצעקה, נעמד במהירות בין נריק לנאשם ובתגובה הכה הנאשם את מאיר בגופו באמצעות ידיו ורגליו. בסמוך לאחר מכן, עת המתינו לניידת משטרה, פנה הנאשם אל המתנדב אושרי אביב (להלן: "אושרי"), אשר לו ולנאשם היכרות מוקדמת, ואמר לו "אתה עוד תמות, אני אשחט אותך", "אני אחכה כל יום מתחת לבית שלך ואהרוג אותך ואם לא אותך אז אחד מהמשפחה שלך". לאחר מכן ברח הנאשם מן המקום בעוד המאבטחים והשוטרים רודפים אחריו עד שתפסוהו. בהמשך איים על אושרי באומרו: "יחכו לך מתחת לבית, אני אדקור אותך". כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמה לנריק נפיחות בגשר האף, מכאוב וסחרחורת.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן ללא הסכמה לעונש.

תסקירי שירות המבחן

4

4.                 על פי תסקירי שירות המבחן, הנאשם כבן 21 וחצי, רווק בעל השכלה של 9 שנות לימוד, אשר עבד טרם מעצרו בעבודות מזדמנות. בהיותו כבן 15, איבד עניין בלימודים וחש צורך לסייע בפרנסת המשפחה ועל כן נשר מבית הספר. הנאשם לא גוייס לצבא על רקע אי התאמה. במסגרת הליך המעצר התרשם שירות המבחן מנאשם המנהל אורח חיים בלתי יציב, מתקשה להשתלב במסגרת מסודרת ונעדר גורמי תמיכה משמעותיים. הנאשם מציג עצמו כמי שמתנהל באופן תקין ונראה כי הקשר עם שירות המבחן לא סייע לו לקדם את מצבו לצורך עריכת שינוי בדפוסיו. במסגרת הפנייתו הנוכחית ביטא הנאשם רצון להשתלב בטיפול לגמילה מאלכוהול. שירות המבחן העריך כי המסגרת המתאימה לו הינה מסגרת טיפולית סגורה וזאת לנוכח ריבוי הבעיות מהן סובל. ואולם הנאשם ביטא מוטיבציה נמוכה להליך זה וביטא רצון להשתלב בטיפול אמבולטורי בעיר מגוריו. לפיכך הופנה לטיפול ביחידה להתמכרויות. ממידע שהתקבל מגורמי הטיפול ביחידה עולה כי הנאשם מגיע לפגישות בהתמדה ומגלה רצינות ומחויבות בתהליך. לצד זאת עלה כי הוא נמצא בשלב ראשוני של התהליך ויידרש זמן נוסף עד השגת המטרות. בהתייחסו לעבירות, תאר הנאשם את התנהגותו על רקע שימוש לרעה באלכוהול. לדבריו הוא אינו זוכר את השתלשלות האירועים, אך הוא חש מאוים על ידי המאבטחים ולכן התנהג באופן פורץ גבול ואלים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם תאר באופן מצמצם ומטשטש את חלקו בעבירות וניכר כי הוא מתקשה לקבל אחריות על התנהלותו. שירות המבחן העריך כי מעורבותו בעבירות מלמדת על קשייו לציית לכללים ולווסת את דחפיו כשנוטה לספק את צרכיו באופן אימפולסיבי וללא יכולת של תכנון וחשיבה לטווח ארוך. עם זאת נוכח גילוי המוטיבציה לשינוי ונוכח השתלבותו בהליך גמילה ביקש שירות המבחן שהות כדי לבחון את מצבו.

בתסקיר משלים עלה כי ביום 31.1.17 ניתק הנאשם קשר עם גורמי הטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות. בשיחה עימו התקשה הנאשם להסביר ניתוק הקשר כאמור וכן מסר כי יתקשה להתחייב להליך טיפולי וטיפול בשליטה בדחפיו התוקפניים כפי ששירות המבחן סבור כי להם הוא זקוק. נוכח זאת נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית ותחת זאת המליץ על ענישה שתציב גבול ברור ואשר עשויה להפחית את הסיכון להישנות העבירות.

טיעוני הצדדים

5

5.                 לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מעיין דואק ומיכל בן דוד, מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם שהה במשך תקופה של מעל לחודש ללא פיקוח המפקחים אשר אושרו על ידי בית המשפט. באותה עת הגיע הנאשם לבית החולים והתרחש המתואר בכתב האישום. יש לציין כי לאחד מהמאבטחים נגרמה חבלה של ממש כפי שניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים ומהתמונה (ת/1 ות/2). הנאשם לא חדל ממעשיו גם כאשר הגיעה המשטרה למקום, הנאשם אף איים על פרמדיק עימו יש לו היכרות מוקדמת והוא יודע היכן הוא מתגורר, ולכן לא מדובר באיום ערטילאי אלא על איום קונקרטי וממשי. הערכים המוגנים הינם הגנה על שלמות גופם, כבודם וביטחונם של האזרחים, המאבטחים ועובדי הציבור הנוספים הנמצאים בבית החולים. כמו כן כיבוד הוראות של בית משפט. הנאשם הוא זה אשר יזם את האירוע, נהג באופן אימפולסיבי ולא חדל ממעשיו. לחובת הנאשם הרשעה קודמת בעבירות של הכשלת שוטר ותקיפה חבלנית בגינה נגזר דינו ביום 7.9.16. האירוע שבתיק זה אירע חמישה ימים קודם למתן גזר הדין בתיק הקודם בעניינו. היינו בעת שהמתין הנאשם לקבלת גזר הדין בעבירות אלימות בנסיבות דומות בתיקו הקודם, ביצע את המיוחס לו בתיק זה, מכאן נלמדת חומרה נוספת למעשיו. מדובר בדפוס חוזר של הנאשם. מתחם העונש באשר לאירוע כולו נע בין מאסר בפועל של מספר חודשים ועד שנתיים. בתיק הוגשו שני תסקירי שירות מבחן מהם עולה כי הנאשם מצמצם מחומרת מעשיו ומתקשה לקחת אחריות. בתיק הקודם ביקש שירות המבחן לבטל את צו המבחן בשל חוסר שיתוף פעולה. התסקיר מלמד על סיכון להישנות העבירות וההמלצה היא לענישה מרתיעה. מדו"ח הממונה על עבודות השירות עולה כי בימים אלו סיים הנאשם חודשיים עבודות שירות ואולם תפקודו לוקה בחסר. לפיכך עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בן 8 חודשים לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לכל המעורבים.

6.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד משה אלון, מתחם העונש הינו בין מאסר מותנה ועד מאסר של שנה. במקרה דנן מדובר בנאשם שהינו צעיר, מלאו לו 21 שנה מספר חודשים לפני האירוע. בעברו הרשעה אחת. עברו אינו מכביד. הנאשם נמצא בתנאים מגבילים כבר תקופה ממושכת. היה עצור מאחורי סורג ובריח למשך 10 ימים. הנאשם היה בגילופין ולא קדם תכנון מוקדם למעשיו. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות למעשיו וחסך זמן שיפוטי. בנוסף הנאשם עשה גם צעדים טיפוליים, היה שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול למשך פרק זמן לא קצר. ישם קשיים אובייקטיביים בעיקר בשל העובדה שהוא התקשה להגיע לטיפול עם מלווים ולכן אין לזקוף את הדבר לחובתו. לא נגרמו חבלות חמורות, מדובר בנגיחה מאחור ולא מקדימה. ניתן היה לפרש את המעשה כאקט של השתחררות מאחיזה. לפיכך עתר ב"כ הנאשם לגזור על הנאשם עונש מאסר באמצע המתחם שירוצה בעבודות שירות.

7.                 הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

8.                 כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

9.                 במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם שלמות גופו של אדם (בכל הנוגע לעבירות האלימות), הגנה על שלוות נפשו של אדם (בכל הנוגע לעבירות האיומים) ופגיעה בסדר הציבורי ובקיום החלטות שיפוטיות (בכל הנוגע להפרת הוראה חוקית).

10.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף בינוני. הנאשם שהה מעל חודש ללא פיקוח המפקחים שנקבעו על ידי בית המשפט, כשבתוך תקופת הפיקוח כאמור הגיע לבית החולים, לא נשמע להוראות המאבטחים ונהג שוב ושוב באלימות כלפי עובדי ציבור, תוך שגרם חבלה של ממש לאחד המאבטחים, ואיים על מתנדב.

11.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים (הגם שבחלקם עסקינן בתקיפת שוטרים ולא עובדי ציבור) הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

6

א.          בע"פ 7639/13 אמארה נ' מדינת ישראל (02.04.14), נדחה ערעור של נאשם 2 אשר הורשע בעבירה של תקיפת מאבטח בבית חולים ציבורי. המתלונן העיר לנאשם כי הוא עובר במקום שאסור למעבר, ואז החלה קטטה שבה הותקף המתלונן, תוך כדי כך שהוא נדחף, מוכה, מופל ארצה ואף מהווה יעד לקללות. הנאשם נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

ב.           ברע"פ 8748/10‏‏ נמירי נ' מדינת ישראל (7.12.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים. הנאשם סירב להזדהות בפני שוטר, גידף ואיים על השוטרים שעצרו את רכבו, תקף שוטר על ידי פתיחת דלת רכבו בעוצמה על רגלו של האחד והטיח אגרופים בשני. נידון ל- 5 חודשי מאסר בפועל.

ג.             ברע"פ 1648/14 יפרח נ' מדינת ישראל (8.4.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור ואיומים. המבקש תקף שני חוקרי מע"מ שהגיעו לביתו לצורך עריכת חיפוש. החוקרים הציגו למבקש צו חיפוש, אך הוא קימט את הצו וניסה לדחוף אותו בכוח לפיו של אחד החוקרים. לאחר זאת, שרף המבקש את הצו. בנוסף, איים המבקש על חייהם של החוקרים. נוכח עברו הפלילי מחד ומצבו הרפואי מאידך, נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

ד.           ברע"פ 7398/15 רחמימוב נ' מדינת ישראל (6.11.15), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת עובד ציבור והיזק לרכוש במזיד. הנאשם תקף עובדת בלשכת התעסוקה בחיפה בכך שהשליך על ראשה עציץ מפלסטיק והעציץ נשבר. בית המשפט גזר עליו 4 חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים.

ה.          בע"פ (מח' י-ם) 9030-11-16 מלכה נ' מדינת ישראל (5.2.17), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. בעת שהמתין הנאשם בחדר החקירות, הוא לקח מטף כיבוי אש וריסס שלוש שוטרות אשר שמרו עליו. הנאשם הינו צעיר ובעל עבר פלילי. נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

ו.             בע"פ (מח' י-ם) 23164-02-15 סיני נ' מדינת ישראל (20.6.15), התקבל ערעורו של נאשם שהורשע בעבירה של תקיפת עובד ציבור. הנאשם הכה פקחית חניה באמצעות אגרוף בפניה. הנאשם אדם מבוגר, ללא עבר פלילי, נידון ל- 4 חודשי עבודות שירות חלף 4 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים.

7

ז.            בעפ"ג (מח' ב"ש) 33867-10-13‏ נשיא נ' מדינת ישראל (11.12.13), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסירוב השוטרים לאפשר לו כניסה למתחם הבמה באירוע שהתקיים באילת, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר. הנאשם נידון ל- 3.5 חודשי עבודות שירות.

12.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם הפר את תנאי שחרורו שנקבעו על ידי בית המשפט בכך ששהה ללא מפקחים במשך תקופה. בהמשך הגיע יחד עם אחותו ואחרים לשטח בית חולים לצורך טיפול רפואי עבור אחד מן האחרים. בהגיעם נמסר להם כי רק מלווה אחד יוכל להיכנס עם החולה. על אף זאת נכנס הנאשם יחד עם שני אחרים לשטח המיון. המאבטח שהיה במקום הורה לנאשם להמתין בחוץ, ואולם זמן קצר לאחר מכן, נכנס הנאשם שנית לשטח המיון כאשר סיגריה בפיו. משביקש ממנו המאבטח לצאת משטח המיון, פנה הנאשם לעבר פינת העישון הסמוכה וזרק בקבוק פלסטיק לעברו של אדם נוסף ופגע בו. בהמשך, נכנס הנאשם שוב לתוך רחבת המיון. המאבטחים אחזו בנאשם במטרה להוציאו משטח המיון, אך הנאשם לא נשמע להוראותיהם והתנגד, תוך שהניע את גופו בחוזקה, והובל אל מחוץ לשטח המיון. בעוד המאבטחים אוחזים בנאשם, נגח הנאשם באמצעות ראשו בפניו של המאבטח נריק אשר אחז בו מאחור, ופגע בחוזקה באפו. הנאשם הובל על ידי המאבטח אל רחבת שטח האמבולנסים, אך הנאשם הצליח להשתחרר מאחיזתו ורץ לעבר המאבטח בו נגח. משנעמד פראמדיק בין הנאשם למאבטח, הכה אותו הנאשם באמצעות ידיו ורגליו. בסמוך לאחר מכן, עת המתינו לניידת משטרה, פנה הנאשם אל מתנדב אשר היה במקום, עימו יש לו היכרות מוקדמת, ואיים עליו שישחט אותו ויהרוג אותו. לאחר מכן ברח הנאשם מן המקום עד שנתפס. אז איים על המתנדב שנית שידקור אותו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמה לאחד המאבטחים נפיחות בגשר האף, מכאוב וסחרחורת. לגרסת הנאשם במועד האירוע הוא היה נתון בגילופין ולכן פעל כמתואר.

13.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מעבודות שירות ברף הנמוך ועד ל- 15 חודשי מאסר בפועל.

14.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. השיקול השיקומי הינו ממין העניין ואולם למרות שתחילה נעתר הנאשם להתחיל בהליך טיפולי, הרי שזמן קצר לאחר מכן ניתק קשר עם גורמי הטיפול, מסר כי לא יוכל להירתם להליך טיפולי ושירות המבחן לא בא בכל המלצה טיפולית בעניינו.

גזירת העונש המתאים לנאשם

8

15.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם צעיר לימים, יליד 1995, רווק, עובד בעבודות מזדמנות, אשר ביצע את עבירה זמן קצר לאחר שמלאו לו 21. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו. לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת אחת בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכן תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בגין עבירות אלו נידון הנאשם לחודשיים עבודות שירות, אותם סיים הנאשם לרצות בימים אלו. בהקשר זה יש להדגיש כי את העבירות שבתיק זה ביצע הנאשם ימים אחדים בטרם נגזר דינו בתיק הקודם. עוד נתתי דעתי לכך שהנאשם היה עצור בגין תיק זה במשך כ- 10 ימים.

16.             עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שלא היה בהרשעתו הקודמת של הנאשם כדי להרתיעו וכן לאור התרשמות שירות המבחן כי הנאשם זקוק למסגרת טיפולית אינטנסיבית וכי בהעדרה קיים סיכון להישנות העבירות.

17.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ברף המירבי לצד עונשים נלווים. כמו כן, סבורני כי יש להטיל על הנאשם קנס כספי ממשי אשר יהווה רכיב ענישה קונקרטי ומרתיע נוסף, תוך התחשבות במצבו הכלכלי. בנוסף על- כך, מן הראוי להורות על פיצוי המאבטח נריק בגין הנזק שנגרם לו.

סוף דבר

18.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה. תחילת עבודות השירות ביום 25.6.17.

ב.           8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ג.             4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות מסוג עוון.

ד.           חודשיים מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שנה מהיום עבירה של הפרת הוראה חוקית.

ה.          קנס כספי בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.10.17 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

9

ו.             פיצוי בסך 3,000 ש"ח למתלונן, עד תביעה מספר 13 בכתב האישום. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.9.17 ויועבר למתלונן על פי פרטים שתמסור המאשימה.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בנוכחות הצדדים.