1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום המתוקן, בכך שעל-פי האישום גנב הנאשם מחפרון השייך למר מחאמרה (להלן - המתלונן) ביום 9.1.2018. באותן נסיבות שבר הנאשם את חלונות המחפרון באמצעות אבנים, גרם נזק לכנף, לדלת וכן למנגנון ההנעה. הנאשם נתפס לפנות בוקר ביום 10.1.2018 כשהוא יושב במחפרון. בגין כך מואשם הנאשם בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על-תנאי של שישה חודשי מאסר שנגזר עליו בת"פ (ירושלים) 48954-01-17 מיום 21.6.2017 (להלן - התיק התנאי).

2

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, המאשימה טוענת למתחם ענישה שבין 12 ל-24 חודשים. ב"כ המאשימה עמד על נסיבות המעשה ונסיבות העושה כפי שעלו מהתסקיר, עמד על עברו הפלילי ומאפייניו. בשל כל אלה סבר כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף העליון של המתחם, תוך הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה מרתיע, ופיצוי למתלונן עד תביעה מס 2 וקנס.

מאידך, הסניגור טוען כי ניתן להסתפק בעונש קצר שיחפוף את תקופת המאסר המותנה וזאת לנוכח נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, רצונו בטיפול והיעדר טיפול עד היום, נטילת האחריות והפסיקה הנוהגת שהגיש כמי שתומכת בגישתו.

תסקיר

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי מדובר בצעיר כבן 23 מירושלים. לחובתו עבר פלילי והוא נשא שלושה עונשי מאסר עד היום. לחובתו מאסר מותנה של חצי שנה. הוא סיים 10 שנות לימוד ונשר מבית הספר לאחר מכן ועבד בעבודות מזדמנות. הוריו של הנאשם התגרשו ואמו עקרה לארצות הברית שם חיה עד היום. אביו נישא בשנית. הוא החל להשתמש בסמים כבר מגיל 14 אך לטענתו בשנה וחצי האחרונות אינו צורך סמים, ולמרות רצונו ליטול חלק בטיפול בזמן המעצר הדבר לא התאפשר בשל סיבות שאינן תלויות בו. שירות המבחן תיאר את קשייו וקורותיו של הנאשם וקבע כי קיימת רמת סיכון להישנות עבירות מן הנאשם. יחד עם זאת הנאשם הביע עייפות מחייו הפליליים עד כה ונטל אחריות, ולוּ מילולית למעשיו. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם וסבר כי ענישה בדרך של מאסר תפחית את הסיכון בטווח הקצר, מתוך תקווה שהנאשם ישתלב בטיפול ויביא לשיקום חייו.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

3

אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות במרקם חיי היומיום, ואף יורדות לשורש ביטחונו האישי של אדם, בביתו, במקום עבודה, במקום בילוי או בדרך. מלבד הנזק החומרי והנזק הנגרם לקניינו של אדם בשל אובדן זמן מיותר הנובע מכל הכרוך בהתמודדות הקורבן עם עבירה מסוג זה, קיים נזק נפשי הנלווה לביצוע עבירות מסוג זה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: העבירה בוצעה מתוך תכנון ולנאשם אחריות רבה לביצועה; העבירה גרמה לנזק לרכוש בפועל; נראה כי ביצוע העבירה בוצע עבור בצע כסף; אמנם מדובר באדם צעיר מאוד ואולם הוא מבוגר מספיק כדי שיידע שמוטב שיימנע מן המעשים.

מדיניות הענישה הנוהגת - סקירת הפסיקה בנסיבות דומות מלמדת על כלל של ענישה במאסר בפועל. בית המשפט העליון עמד על כך שגניבת כלי רכב מהווה "מכת מדינה" (רע"פ 1123/18 דבארי נ' מ"י (מיום 15.3.2018)]. באותה פרשה נקבע מתחם ענישה שבין 12 ל-24 חודשי מאסר והוטלו 13 חודשי מאסר בנסיבות של ניסיון גניבה, ניסיון סיכולה ע"י המתלונן ואיום מצד הנאשם על המתלונן בסכין; ברע"פ 7577/17 נסיראת נ' מ"י (מיום 24.12.2017) נקבע מתחם שבין 9 ל-18 ח' מאסר בעבירות של פריצה וגניבת רכב באמצעוח מחשב והעברתו לשטחים. שם הולטו 11 חודשי מאסר לרבות הפעלת מאסר מותנה.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על 8 - 18 חודשי מאסר בנסיבות ביצוע העבירה.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם בחור צעיר שכבר ריצה מאסרים אך לא עבר בהם טיפול, והמשך שהות בכלא ללא טיפול ממשיכה לגרום לנאשם נזק; הנאשם הוכה אגב תפיסתו ולא הייתה מחלוקת על כך; הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות; נטען כי הרכב תוקן אך לא נמסרו אסמכתאות על כך ולכן לא ניתן להתייחס לרכיב זה; נסיבות חייו של הנאשם מלמדות בעיקר על עזובה והיעדר טיפול בו משלבים מוקדמים של חייו; עברו של הנאשם כולל 3 הרשעות קודמות בין היתר בעבירות דומות וגם בעבירות של התפרעות וניסיון תקיפת שוטרים. הוא ריצה שלוש תקופות מאסר כשמהאחרונה שבהן שוחרר זמן לא ארוך לפני ביצוע העבירה כאן.

אשר למיקום במתחם - יש מקום למקם את הנאשם עד לאמצע המתחם.

4

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו ;

ב.     מפעיל עונש מאסר על של שישה חודשים תנאי שנגזר על הנאשם בתיק התנאי, וזאת - 4 חודשים במצטבר וחודשיים בחופף לעונש הנוכחי, כך שבסה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר מיום מעצרו;

ג.       7 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש כלפי רכב בתוך 3 שנים משחרורו;

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש כלפי רכב במשך שנתיים מיום שחרורו או 10 ימי מאסר תמורתה אם לא תיחתם. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

שב"ס יחתים כעת את הנאשם על ההתחייבות לפני החזרתו לבית המעצר.

אשר לשאלת הפיצוי - הצדדים הסכימו כי אתן בעניין זה גזר דין משלים ללא דיון. הסניגור יגיש הודעה מפורטת בעניין עד ליום 20.5.2018 והמאשימה תוכל להגיב עד ליום 27.5.2018, ולאחר מכן אתן החלטה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ח, 06 מאי 2018, במעמד הצדדים.