1

2

ב"כ המאשימה: עוה"ד יעקב שטרנברג ורוני מרקוביץ

ב"כ הנאשם: עו"ד רומח שביט

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

אישום ראשון:

א.    פריצה לרכב, לפי סעיף 413ו רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ב.     גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוק.

ג.       החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק.

אישום שלישי:

א.    פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק.

ב.     גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוק.

3

2.                  על-פי המתואר בעובדות האישום הראשון בכתב האישום, בתאריך 8.3.15 בשעה 19:16 בסמוך לבית עלמין, התפרץ הנאשם לרכב בכך שניפץ חלון ימני קדמי באמצעות חפץ, הכניס את ידו ונטל מתוך הרכב תיק שהכיל טלפון נייד, פנקס המחאות, קופה מוזהבת ובה כרטיסי ביקור ועט. באותן נסיבות החזיק הנאשם ב- 16 תווי זהב ע"ס 50 ₪ כל אחד אשר אין ביכולתו להוכיח שרכש חזקה בהם כדין. כאשר הבחינו בו השוטרים נס הנאשם מפניהם.
על פי המתואר באישום השלישי (האישום השני נמחק), בתאריך 8.3.15 בשעה 17:00-17:45 בבית העלמין בעיר מודיעין, התפרץ הנאשם לרכב בכך שניפץ חלון צד ימני קדמי, הכניס ידו ונטל תיק ובו שני כרטיסי אשראי, המחאות, 270 ₪ במזומן, מכשיר טלפון נייד, מסמכים שונים וצרור מפתחות.

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן ללא הסדר לעניין העונש.

ראיות לעונש

4.                  נ/1 - מסמכים באשר למצבו הכלכלי של הנאשם.

5.                  נ/2 ו - נ/3 - מסמכים רפואיים.

6.                  נ/4 - דו"ח סוציאלי משירות בתי הסוהר אשר הוגש לוועדת השחרורים.

טיעוני הצדדים

7.                  לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1970, לחובתו 6 הרשעות קודמות רובן בעבירות רכוש. כנגד הנאשם תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים בני 8 ו - 10 חודשים. העבירות בוצעו בבית עלמין שהינו מקום רגיש עבור המתלוננים, דבר המלמד על נאשם שמנצל שעת כושר של אבלים כדי לפרוץ לכלי רכב ולגנוב רכוש יקר ערך. הערכים החברתיים שנפגעו הם תחושת בטחון ציבור והזכות לשמירה על הקניין והפרטיות. המדובר בעבירות קלות לביצוע אשר פוגעות בציבור. לנאשם עבר פלילי מכביד רצוף בעבירות רכוש הקשורות לכלי רכב. הנאשם כבר ריצה עונשי מאסר ממושכים וכן הוטלו עליו מאסרים על תנאי אשר לא היה בהם כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות דומות. הנאשם ביצע עבירות שעה שהיה אסיר ברישיון ועל כן הוא עומד בפני הפקעת רשיונו. באחד מתיקיו הקודמים טענה ההגנה כי הנאשם "יודע שנעשה עימו חסד אחרון ושחרב מתנופפת מעל ראשו". אולם הנאשם לא נרתע מלשוב ולבצע עבירות כאמור. אמנם הנאשם הודה וחסך זמן, עם זאת ניכר כי לא ניתן לתת בו אמון. לפיכך עתרו ב"כ המאשימה להטלת מאסר בפועל שלא יפחת ממספר חודשים לצד הפעלת המאסרים על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.

4

8.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד רומח שביט, הנאשם כבן 45, ממשפחה נורמטיבית אשר רוב חייו חיי חיים נורמטיביים. אביו היה ראש עיריית קלנסוואה. הסתבכויותיו בעבירות רכוש הן מהשנים האחרונות לאחר הסתבכות כלכלית. כתב האישום תוקן באופן משמעותי. יש לראות בשני האישומים אירוע אחד שכן הם בוצעו באותו יום, תוך זמן קצר זה מזה. העבירות בוצעו בבית העלמין שהינו מקום שומם ושקט והסיכון להיתקלות אלימה בו הוא נמוך. הנאשם הגיע ברכבו, ללא תכנון מוקדם, לא ניסה להסתיר את פניו וביצע את המעשה לבדו. בנסיבות אלו יש להצביע על מצוקה ונואשות של הנאשם. הרכוש שנגנב הוחזר לבעליו ומלכתחילה לא היה מדובר ברכוש יקר מאוד. הנאשם פעל מתוך מצוקה כלכלית בתקופת שפל בחייו כשהוא נתון בחובות כלכליים כבדים ולחץ מנושים. המשפחה נמצאת בהליך של פשיטת רגל והמשכורת היחידה היא של רעייתו. העבירות בוצעו כחודש לאחר שחרורו מן המאסר הוא אינו עובד ואין לו משכורת וזאת ימים ספורים לאחר שלאביו החולה נערך ניתוח לכריתת רגל. לימים עבר האב כריתה של רגלו השנייה וחמותו חלתה. הנאשם סובל ממחלות לב, סכרת ודם. במהלך מאסרו היה הנאשם אסיר תומך לאסירים אחרים וחוות הדעת עליו היו חיוביות. כמו כן עתר ב"כ הנאשם להתחשב בכך שרישיונו של הנאשם יופקע וכי אין לו סיכוי לזכות שוב בשחרור מוקדם. על כן עתר להשית על הנאשם עונש מאסר שלא יעלה על 10 חודשים.

9.                  הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

דיון

10.              תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון יקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבותיה; בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם - שיקום או הגנה על הציבור; בשלב השלישי ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

11.              כתב האישום מתאר שני מעשים דומים במהותם אשר התרחשו בסמיכות זמנים זה לזה וברור כי קיים קשר עובדתי הדוק ביניהם וכי הם היו חלק ממסכת עבריינית אחת. על כן, ובהתאם למבחנים שנקבעו בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14), ואושרו בע"פ 5643/14 עיסא נגד מדינת ישראל (23.6.15), יש לראותם כאירוע אחד שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

קביעת מתחם העונש ההולם

12.              קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

13.              במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על רכושו וקניינו של אדם.

5

14.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. באישום הראשון התפרץ הנאשם לרכב שחנה בסמוך לבית עלמין, בכך שניפץ חלון ימני קדמי באמצעות חפץ, הכניס את ידו ונטל מתוך הרכב תיק שהכיל בתוכו טלפון נייד, פנקס המחאות, קופה מוזהבת ובה כרטיסי ביקור ועט. כמו כן, באותן נסיבות החזיק הנאשם ב- 16 תווי זהב ע"ס 50 ₪ כל אחד אשר חשודים כגנובים. באישום השלישי, באותו מועד בשעה מוקדמת יותר, התפרץ הנאשם לרכב שחנה בסמוך לבית העלמין בעיר מודיעין, בכך שניפץ חלון צד ימני קדמי, הכניס ידו ונטל תיק ובו שני כרטיסי אשראי, המחאות, 270 ₪ במזומן, מכשיר טלפון נייד, מסמכים שונים וצרור מפתחות.

15.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          רע"פ 2955/10 אליהו נ' מדינת ישראל (25.4.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בעבירות של חבלה ברכב במזיד, פריצה לרכב במטרה לגנוב וגניבה מרכב. נאשם בעל עבר פלילי. דינו נגזר ל- 12 חודשי מאסר בפועל, וכן הופעלו מאסרים על תנאי, כך שסך הכול נגזר עליו לשאת ב- 25 חודשי מאסר בפועל.

ב.           ברע"פ 2366/10 ג'אבלי נ' מדינת ישראל (13.4.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע ביצוע עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד. נידון ל- 9 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

ג.             ברע"פ 1200/11 יעקובוב נ' מדינת ישראל (14.2.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, חבלה במזיד והחזקת נכס החשוד כגנוב. בית משפט השלום גזר עליו 9 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה (סך הכל 12 חודשים). בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את הערעור לעניין המאסרים המותנים. בית משפט העליון הותיר את העונש על כנו.

ד.           ברע"פ 6257/11 בדר נ' מדינת ישראל (30.10.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירות של פריצה לרכב במטרה לבצע גניבה או פשע, פירוק רכב וגניבה מרכב. בית משפט השלום השית עליו עונש מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו, והטיל עליו עונש מאסר בפועל של 6 חודשים ויום.

6

ה.          ברע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל (11.7.12), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב. בבית משפט השלום נגזרו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי קבל את ערעור המדינה והשית עליו 6 חודשי מאסר בפועל. נאשם צעיר, לחובתו 4 הרשעות קודמות, שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת עונש מאסר העלול לפגוע במאמצי השיקום. בקשת רשות הערעור כאמור נדחתה.

ו.             בעפ"ג (מח' חי') 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.8.14), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש, בעניינו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, וכן בעבירה של גניבה מרכב. בית משפט השלום גזר עליו 7 חודשי מאסר בפועל. בית משפט המחוזי קבע כי מתחם העונש הינו בין מספר חודשי מאסר לשנת מאסר, החמיר בעונשו של הנאשם והוא נידון לשנת מאסר בפועל.

ז.            בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 56608-07-13 מדינת ישראל נ' ברנס (17.11.13), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא. הנאשם בגיר צעיר, שלל נזקקות טיפולית, שירות המבחן העריך כי יש סיכויי שיקום גבוהים. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו והעמידו על 4 חודשי עבודות שירות.

ח.          בת"פ (רמ') 33174-02-10 מדינת ישראל נ' סמאדה (10.4.11), הורשע נאשם, על פי הודאתו בביצוע עבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה ובעבירת גניבה מרכב. לנאשם עבר פלילי. נידון לשישה חודשי עבודות שירות.

ט.          בת"פ (רמ') 2217-05-11 מדינת ישראל נ' אבו כשכ (31.5.12), הורשע נאשם על פי הודאתו בביצוע עבירה של גניבה מרכב בצוותא חדא, וכן בעבירה של פריצה לרכב בצוותא חדא בכוונה לגנוב. בעת מתן גזר הדין הנאשם היה בן 23. נידון לשישה חודשי עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

16.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנאשם פרץ לשני רכבים אשר חנו אותה עת ליד בית עלמין, על ידי שבירת החלונות, וגנב מהרכבים רכוש.

ב.           הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את המעשים על רקע מצבו הכלכלי הקשה באותה עת ולחץ להחזרת חובותיו.

17.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ- 4 חודשי עבודות שירות עד ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

18.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

7

גזירת העונש המתאים לנאשם

19.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.          הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, לרבות בשל גילו; הנאשם יליד 1970, נשוי, סובל מבעיות בריאותיות שונות ומשפחתו בקשיים כלכליים. אף בני משפחתו סובלים מבעיות ביאות משמעותיות (נ/3). כמו כן מצבו הכלכלי של הנאשם קשה ותקופת מאסר ממושכת תכביד אף יותר על המצב הכלכלי.

ב.           נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה, הביע חרטה ונטל אחריות על מעשיו.

ג.             עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לנאשם 6 הרשעות קודמות בעבירות של החזקה ושימוש בסמים, קשירת קשר לפשע, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, תגרה במקום ציבורי, תקיפה סתם, גניבה בידי עובד ציבור, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, החזקת סכין, גניבה מרכב, פריצה לרכב, נהיגה פוחזת של רכב, חבלה במזיד ברכב, גניבה והתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה. בגינן עבירות אלו ריצה הנאשם שתי תקופות מאסר מאחורי סורג ובריח ומאסר נוסף בעבודת שירות. את העבירות בתיק זה ביצע הנאשם שעה שהיה אסיר ברישיון ושעה שתלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי האחד של 8 חודשים והשני של 10 חודשים. יצויין כי גם במאסרו הקודם הופעל מאסר על תנאי שהיה לחובתו שעה שביצע את המיוחס לו. עוד יצויין כי בתיק קודם (ת"פ 23259-11-11) ביצע הנאשם את אותן עבירות באותן נסיבות בחנייה של בית עלמין. עוד יש לציין כי במאסרו האחרון שימש הנאשם כאסיר תומך לאסירי השגחה באגף, ועל פי דו"ח סוציאלי של השב"ח לועדת שחרורים ביצע את תפקידו בצורה מיטבית (נ/4).

20.              עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שנראה כי הנאשם אינו נרתע ממאסרים בכוח או ממאסרים בפועל אשר מוטלים עליו. הנאשם אף אינו נרתע מלבצע את המעשים בעת היותו אסיר ברישיון.

21.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לצד הפעלת המאסרים על תנאי ועונשים נלווים. הואיל ותלויים ועומדים נגד הנאשם שני מאסרים על תנאי מתיקים שונים סבורני כי יש להפעיל את הארוך שבהם במצטבר ואת הקצר, חלקו בחופף וחלקו במצטבר.

8

הקנס הכספי וחילוט הרכב

22.              המדובר בעבירות אשר בוצעו למטרת רווח כלכלי ועל כן ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם. כמו כן סבורני כי אין מקום לחלט את רכבו של הנאשם. לא הוגשו על ידי המאשימה מסמכים אשר יוכיחו כי הרכב רשום על שמו של הנאשם או שהוא בבעלותו, ולא הוכח כי העבירות בוצעו באמצעות הרכב. בנוסף יש לפסוק פיצוי עבור המתלוננים בגין הנזק שנגרם להם.

סוף דבר

23.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          9 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו, 8.3.15.

ב.           הפעלת מאסר על תנאי בן 10 חודשים מת"פ (רמ') 23259-11-11 מדינת ישראל נ' תאיה (16.1.12) במצטבר לעונש אשר הוטל תיק זה.

ג.             הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים מת"פ (חד') 19155-03-10 מדינת ישראל נ' תאיה (5.1.14) חלקו בחופף וחלקו במצטבר לעונש אשר הוטל בתיק זה. כך שסה"כ ירצה הנאשם עונש מאסר של 22 חודשים שמניינם מיום מעצרו.

ד.           12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ה.          6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק.

ו.             קנס כספי בסך של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.6.16 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

ז.            פיצוי בסך 1,500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים (סה"כ 3,000 ₪). הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.1.16 ויועבר למתלוננים על פי פרטים שתמסור המאשימה.

מכשירי טלפון שנתפסו ברשות הנאשם, יושבו לו.

רכב מסוג סובארו מ.ר. 69-522-58 יושב לבעליו.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

9

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ה, 06 ספטמבר 2015, בנוכחות הצדדים.