1

בפניי בקשה שכותרתה בקשה דחופה להבהרה בטרם בית המשפט קם מכיסאו.

במסגרת הבקשה, עתרה המבקשת לשנות את גזר הדין שניתן בתאריך 2.2.22, באופן שעונש המאסר בפועל שנגזר על המשיב ירוצה במצטבר לעונש שנגזר עליו בתאריך 18.1.22 בתיקו האחר.

בבקשה נטען, כי בתאריך 18.1.22, לאחר שנשמעו טיעונים לעונש בתיק זה, ניתן גזר דין בבית המשפט לתעבורה, שם הוטל על המשיב עונש של 10 חודשי מאסר בפועל החל מיום מתן גזר הדין.

בבקשה נטען, כי עובדה זו נעלמה מעיני המבקשת עד שקיבלה הודעה משירות בתי הסוהר, וזאת לאחר שנגזר דינו של המשיב בתיק זה.

המבקשת טענה כי מאחר ובקשת ההבהרה הוגשה ביום מתן גזר הדין, הרי בית המשפט טרם קם מכיסאו והוא רשאי לשנות את גזר הדין.

בתאריך 4.2.22 הוריתי על העברת הבקשה לתגובת ב"כ המשיב, אשר הגיש תגובתו בתאריך 6.2.22 במסגרתה טען כי בית המשפט קם מכיסאו ולא ניתן יותר לשנות את גזר הדין.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסיקה אליה הפנתה ב"כ המבקשת, סבורני כי דין הבקשה להידחות.

אקדים ואומר, כי לא מדובר בבקשת הבהרה, כפי שהגדירה אותה המבקשת, אלא בבקשה לתיקון מהותי של גזר הדין.

2

סעיף 45 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, קובע כברירת המחדל, כי אם בית המשפט לא הורה כי המאסר ירוצה בזה אחר זה, הרי שהנאשם ירצה עונש מאסר אחד של התקופה הארוכה ביותר.

החלטה בדבר ריצוי תקופות מאסר בזה אחר זה, יש לעשות לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעניין זה והלכה למעשה הפעלת שיקול דעת שיפוטי מחדש בגזירת דינו של הנאשם (ראה ע"פ 1271/06 חן נ' מדינת ישראל (11.1.07): "מה שעולה בבירור מהפסיקה הוא שיש צורך בהפעלת שיקול דעת שיפוטי בהחלטה האם נשיאת עונשי המאסר תהיה בחופף או במצטבר. השיקולים הרלוונטיים הם מגוונים, וברור שכל מקרה חייב להיות נדון לגופו").

המבקשת ביקשה ללמוד גזרה שווה מהמקרה שנידון בע"פ 1271/06 חן נ' מדינת ישראל, שם נקבע בדעת רוב, כי בית משפט השלום היה רשאי להורות על אופן ריצוי המאסר לפי סעיף 45 לחוק העונשין, במסגרת החלטתו המשלימה לגבי אופן ריצוי המאסר (בעבדות שירות או בכליאה) וזאת לאחר שהתקבלה חוות דעת ממונה.

שונים הם פני הדברים בענייננו. בית המשפט נתן גזר דין מלא בתאריך 2.2.22. רק לאחר שניתן גזר הדין, ולאחר שנודע לב"כ המבקשת משב"ס כי המשיב נידון שבועיים קודם לכן בתיק אחר לתקופת מאסר הוגשה הבקשה הנ"ל.

בשים לב לאופי השינוי שהתבקש, אשר מצריך הפעלת שיקול דעת שיפוטי מחדש, שניתן לעשות רק לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בהקשר לאופן ריצוי העונש - לא ניתן לומר, גם אם הבקשה הוגשה עוד ביום מתן גזר הדין, כי בית המשפט רשאי לשוב ולדון בעונשו של המשיב וכי הוא טרם קם מכיסאו.

משכך, דרך המלך להשיג על גזר הדין שניתן היא באמצעות ערעור לבית המשפט המחוזי ולא על דרך בקשה למתן הבהרה כפי שהתבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, ו' אדר א' תשפ"ב, 07 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.