ת"פ 30339/12/15 – מדינת ישראל נגד אוסאמה מחאסנה
בית משפט השלום בטבריה |
||
בפני כב' השופט יריב נבון |
ת"פ 30339-12-15 מדינת ישראל נ' מחאסנה(עציר) |
|
|
15 דצמבר 2015 |
|
1
בעניין: |
|
|
מדינת ישראל
|
המאשימה |
נגד
|
|
אוסאמה מחאסנה (עציר)
|
הנאשם |
נוכחים:
מטעם המאשימה: עו"ד יוסף צמח.
מטעם הנאשם: הובא, ע"י עו"ד תאופיק ג'בארי.
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
אני מאשר ייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית באמצעות עו"ד ג'בארי אף בתיק העיקרי.
ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ו, 15/12/2015 במעמד הנוכחים.
|
יריב נבון , שופט |
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
2
נוכח הודאת הנאשם למיוחס לו בכתב האישום אני מרשיע אותו בעבירה של כניסה לישראל ללא היתר.
ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ו, 15/12/2015 במעמד הנוכחים.
|
יריב נבון , שופט |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכניסה לישראל ללא היתר.
הנאשם נעצר ביום 14.12.15 בישראל בגין שהייה ללא היתר כדין.
ב"כ המאשימה טען, כי יש להחמיר עמו בנוגע למאסר בפועל, וכן לקבוע כי מתחם הענישה בעניינו נע בין חודש ל- 6 חודשי מאסר בפועל, וזאת נוכח הרשעותיו הקודמות בגין עבירות ביטחוניות, בין היתר יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה ועוד. עוד הפנה ב"כ המאשימה למצב הביטחוני בחודשים האחרונים בישראל המחייב החמרה בענישת השוהים הבלתי חוקיים.
ב"כ הנאשם טען כי זו כניסתו הראשונה של הנאשם לישראל, לצרכי פרנסה בלבד. ב"כ הנאשם דחה את גישת התביעה לפיה יש מקום לחרוג ממתחם הענישה שנקבע בהלכת אלהרוש, נוכח עברו של הנאשם והמצב הביטחוני. באשר לעברו הביטחוני של הנאשם טען בא כוחו כי מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2008, עת היה הנאשם קטין. לכן, יש ליתן לכך משקל מוגבל. נוכח האמור, עתר ב"כ הנאשם לגזור עליו עונש ברף התחתון של מתחם הענישה וכן עונש הצופה פני עתיד.
הצדדים הגישו לעיוני פסיקה רבה התומכת בטענותיהם ובעתירתם לעונש.
3
באשר למתחם העונש ההולם, הרי שזה נקבע בהלכת אלהרוש (רע"פ 3677/13) שם קבע בית המשפט העליון כי המתחם הראוי בגין כניסה אחת לישראל ללא עבירות נלוות וללא הרשעות קודמות הינו מאסר על תנאי עד 5 חודשי מאסר. זו מצוותו של בית משפט העליון וכמובן שאין בנסיבות מקרה זה עילה לחרוג ממנה, ולכן עונשו של הנאשם ייגזר במסגרת מתחם זה. על אף המצב הביטחוני הקשה, לא מצאתי כי דווקא במקרה זה יש מקום לחרוג ממתחם הענישה. אמנם לנאשם הרשעות קודמות בגין עבירות ביטחון, אך הללו יישקלו ויינתן להם ביטוי במסגרת העונש שייגזר עליו בתוך מתחם הענישה שנקבע בהלכת אלהרוש.
באשר למדיניות הענישה ולפגיעה שבעבירה זו בערכים המוגנים, הרי שאף בהקשר זה נאמר רבות בפסיקה בעבר. זכותה של מדינת ישראל לקבוע מי הם הבאים בשעריה, ולמנוע פגיעה באזחיה ואף למנוע או למצער לצמצם פשיעה מצד אלו השוהים בישראל שלא כדין.
בהקשר זה אדגיש כי מדובר בעבירה נפוצה ביותר. אף אם מרבית הנכנסים לישראל ללא היתר עושים זאת לצרכי פרנסה בלבד, וללא כוונות ביטחוניות או אחרות, אין להקל ראש בעומס המוטל על כתפי כוחות הביטחון העוסקים חדשות לבקרים באכיפת עבירה זו ומעצרם של שוהים בלתי חוקיים כמעט מדי יום. לא ניתן להתעלם אף מאירועי העבר בהם היו מעורבים שוהים בלתי חוקיים בעבירות רבות, לרבות פיגועים קשים, כך שהחשש קיים וביתר שאת כיום כאשר המצב הביטחוני חמור.
הרשעותיו הקודמות של הנאשם בגין עבירות ביטחוניות חמורות, בגינן אף ריצה 24 חודשי מאסר בפועל, ללא ספק מעוררות חשד וחשש שמא כניסתו לישראל לא נועדה לצרכי פרנסה, או לכל הפחות לא רק לצורך זה. אין ספק שמי שהורשע בעבר בעבירות ביטחון נובע ממנו סיכון מוגבר לביצוען של עבירות נוספות, אף במהלך שהייתו בישראל ללא היתר.
עיינתי בפסקי הדין הרבים אשר הוגשו על ידי ב"כ הצדדים. מפסיקה זו למדתי כי מנעד הענישה, במסגרת מתחם הענישה שנקבע בהלכת אלהרוש, הינו רחב עד מאוד, והוא נע מעונשי מאסר בפועל לימים ספורים ועד לחודשים ספורים.
לקחתי בחשבון לקולא את הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ממש, ביום הגשת כתב האישום, החיסכון בזמן שיפוטי ונסיבותיהם האישיות. מאידך את עברו הביטחוני, את המצב ה ביטחוני כיום המחייב התייחסות הולמת, וכן את הצורך בהרתעתם והרתעת הרבים מביצוע עבירה זו.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ובהתחשב בנסיבות, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
4
א. 45 ימי מאסר בפועל מיום מעצרו, 14.12.15.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא כי במשך שנתיים החל מיום שחרורו לא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה.
זכות ערעור לבית משפט מחוזי בנצרת.
ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ו, 15/12/2015 במעמד הנוכחים.
|
יריב נבון , שופט |
