ת"פ 30252/07/13 – מדינת ישראל נגד ע אלנאצ אבו אל עז
בית משפט השלום בנתניה |
||
ת"פ 30252-07-13 מדינת ישראל נ' אבו אל עז
|
|
10 נובמבר 2014 |
1
|
ת"פ 30267-07-13 |
|
בפני כב' השופטת גלית ציגלר |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נגד
|
|||
הנאשם |
ע אלנאצ אבו אל עז |
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד וואסים בדר
הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד יאסין
הדיון מתורגם על ידי הסנגור לשפה הערבית
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
על פי הודאת הנאשם אני מרשיעה אותו בעבירה
המיוחסת לו בכתב האישום, כניסה לישראל שלא כדין עלפי סעיף
ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.
|
גלית ציגלר , שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין. הנאשם נתפס שוהה בישראל בחוף מכמורת ביום 13.7.13, ומשנתפס על ידי השוטרים נמצא כי אין בידיו אישור.
הנאשם שוחרר והתייצב למשפטו וכאמור הודה בעבירה.
2
אין זו הפעם הראשונה שהנאשם עומד לדין, ותלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בן 3 חודשים שנגזר עליו בבית המשפט בחדרה ביום 29.12.11.
האינטרס הציבורי בהנפקת האישורים בכל מי שנכנס לישראל הוא שמירה על הביטחון ושאיפה לשלוט על מי שנמצא בשטח ישראל, כך שאנשים שאינם מורשים או אינם ראויים לא יוכלו להכנס.
לא ניתן לעקוף את הרשויות בדרך הכניסה הזו, גם כאשר המטרה היא פרנסה.
הענישה המקובלת בהתאם לפסיקה לעבירות מסוג זה, הינה מאסר מאחורי סורג ובריח שמתחיל בתקופה קצרה היכולה להמשך גם מספר ימים ועד 6 חודשי מאסר.
הנאשם יליד 1985 כאמור הורשע בעבר בעבירה דומה, נדון ל- 3 חודשי מאסר לתקופת מאסר בפועל של שבועיים ולשלושה חודשי מאסר על תנאי, אולם עונש זה לא הרתיעו והוא שב וחזר לישראל למרות שהיה ברור שאם ייתפס יהיה עליו לרצות תקופת מאסר בכלא.
הנאשם הודה, לקח אחריות על המעשה ושב להישפט והדבר עומד לזכותו.
הסנגור טען כי העובדה שאין עבירה נלוות, כמו גם העובדה שחלפה שנה וחצי מאז נתפס ולא שב עוד לשטח ישראל, מלמדים על שיקום ועל כך שניתן יהיה לחרוג ממתחם העונש מסיבה זו, כאשר הנאשם התחתן, אשתו הרה ללדת והוא מצא מקום עבודה מסודר.
אינני סבורה כי זהו המקרה בו יקבע בית המשפט שקיים שיקום כמשמעותו בחוק, ועצם העובדה שלא בוצעו עבירות נוספות או כניסות מאז יולי 2013, הינה סיבה הפועלת לזכותו של הנאשם.
כאשר אני שוקלת את הענישה הנדרשת, שמצד אחד חומרת העבירה, הענישה המקובלת, העובדה שמאסר על תנאי לא הרתיעו, ומנגד את ההודיה, לקיחת האחריות, העדר עבירה נלוות,
אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 40 ימי מאסר בפועל. מתקופת המאסר ינוכו ימי המעצר 13.7.13 עד 24.7.13.
ב. אני מפעילה את עונש המאסר המותנה שנגזר על הנאשם מת.פ 54221-12-11 לתקופה של 3 חודשים.
העונשים ירוצו במצטבר.
3
ג. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 2,500 ₪ לתקופה של שנתיים שלא יעבור את העבירה בה הורשע. לא תחתם ההתחייבות, ירצה הנאשם 21 ימי מאסר תמורתם.
ד. 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע.
ה. הכספים המופקדים כערבויות יוחזרו למפקידים, מוצגים יוחזרו לבעליהם ובהעדר בעלים חוקי יחולטו או יושמדו לפי שיקול דעת המשטרה.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.
|
גלית ציגלר , שופטת |
הוקלדעלידינאוהלוי
