1

נוכחים:

ב"כ התביעה מתמחה שרית ארונוב

ב"כ הנאשם עו"ד ברונשבאק

הנאשם

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.      הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ו- 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז -1977. בהתאם לעובדות בהן הודה, ביום 25.5.14, בגינה הציבורית, במהלך ויכוח בין המתלונן, שהיה כבן 18 וחצי, לבין קטין, צעק הנאשם על המתלונן אשר בתגובה החל להתגושש עמו. במהלך תגרה שהתפתחה, תקפו הנאשם וקטינים נוספים שהיו במקום את המתלונן ברגליו ובגבו, כאשר הנאשם ואחד הקטינים אוחזים לסירוגין באלה. בהמשך לחילופי המהלומות בין הנאשם והקטינים לבין המתלונן, נפלו הנאשם והמתלונן על הרצפה בעודם מתקוטטים וכתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן פציעות וחתכים.

2

2.      בהתאם להסדר הטיעון, הופנה הנאשם לשירות המבחן לבחינת עניינו. במסגרת תסקיר שירות המבחן מיום 31.8.15 פורטו נסיבות חייו של הנאשם, שהוא כיום כבן 19.5, וביניהן העובדה שהתקשה להתמיד במסגרות והוא מתקשה כיום לשמור על יציבות תעסוקתית. צוין, כי הנאשם נמצא בקשר עם שירות המבחן לנוער במסגרת צו השגחה זמני שהוטל בהליך אחר המתנהל בבית המשפט לנוער, במסגרתו השתלב בחודש ספטמבר 2014 בטיפול במרכז "סמים לב" בעיריית בת-ים ומתמיד בו, כאשר במקביל הוא מצוי בקשר עם השירות ומנהל שיחות מעקביות. בתום האבחון, התרשם השירות כי קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות אלימה שתוצאותיה עשויות להיות בינוניות, והמליץ, לאור גילו ומאמציו לשינוי, על ענישה שתאפשר לו למצות את אפשרויות השיקום העומדות בפניו.

דיון והכרעה

3.      בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע, בטרם קביעת העונש המתאים, את מתחם העונש ההולם בקשר לאירוע בגינו הורשע הנאשם במיוחס לו, וזאת, כידוע, תוך התחשבות במידת הפגיעה בערך החברתי, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בענייננו, ראוי לציין כי בבסיס העבירה בה הורשע הנאשם ניצב ערך חברתי שעניינו הגנה על שלומו וביטחונו של הזולת, שבו פגע הנאשם בעצם תקיפת המתלונן בצוותא עם אחרים. עם זאת, יש להביא בחשבון כי הנאשם, שהיה אף הוא כבן 18, כמו המתלונן, נפצע במהלך התגרה. לפיכך, לאור אופי העבירה, והנסיבות שפורטו בכתב האישום המתוקן, ינוע המתחם ממאסר על תנאי ועד מאסר למשך עשרה חודשים.

4.      בהינתן המתחם האמור, יש לקבוע את העונש המתאים תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ובהן נטילת האחריות, גילו הצעיר של הנאשם כיום ובעת ביצוע העבירה, נסיבות חייו המורכבות, עליהן עמדה בין השאר אמו בעדותה לעונש, וההליך הטיפולי בו נוטל חלק במסגרת הקשר שלו עם שירות המבחן לנוער בהליך אחר המתנהל נגדו. מקבץ נתונים זה הביא אותי למסקנה כי ניתן להסתפק בתקופה בה הנאשם היה עצור, וזאת לצד ענישה שיקומית וצופה פני עתיד.

5.      אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

3

א.      מאסר בפועל כימי מעצרו של הנאשם מיום 10.6.14 ועד 20.7.14. המשמעות כי הנאשם סיים לרצות את עונש המאסר.

ב.      ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא לעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות אחרת, למעט איומים.

ג.        צו מבחן למשך שנה מהיום. הובהר לנאשם, כי הפרת הצו או ביצוע עבירה במהלכו עלולים להביא להפקעתו ולגזירת הדין מחדש.

6.      ניתן צו כללי למוצגים.

7.      המזכירות וההגנה ישלחו העתק מגזר הדין לשירות המבחן.

8.      ככל שהופקד פיקדון בתיק על ידי הנאשם ובהעדר מניעה על פי דין, יש להחזירו לידיו או לגורם אחר לפי בקשת הנאשם.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תשע"ה, 06/09/2015 במעמד הנוכחים.