1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות שונות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה.

ההליכים בתיק מתארכים זה זמן רב, בין היתר בשל טענות של ב"כ הנאשם כי חומרי חקירה רלוונטיים לא הועברו לעיונו. כמו כן עלה, כי מתנהלת במקביל חקירה ביחס לנאשם, בשל חשדות אחרים, שהם ממין הענין.

בדיון ביום 23.3.17 קבעתי, לאור טענות ב"כ הנאשם, כי עליו להגיש בקשות בענין חומרי חקירה עד ליום 19.4.17. ב"כ הנאשם לא הגיש בקשה כאמור, וביום 23.4.17 הוארך המועד עד ליום 15.5.17. ועדיין בקשה לקבלת חומרי חקירה לא הוגשה, ותחתיה הוגשה בקשה לביטול כתב האישום, מטעמי הגנה מן הצדק.

על פי הבקשה, המאשימה נמנעת מלהעמיד את מלוא חומרי החקירה לעיונו של הנאשם, באופן שגורם לו לעינוי דין. עוד נטען, כי קיומה של חקירה מקבילה פוגע בהגנתו של הנאשם ומצדיק את ביטולו של האישום.

המאשימה מתנגדת לבקשה. לדברי ב"כ המאשימה, מלוא החומר הועמד לעיון ההגנה. עוד נטען, כי החקירה החדשה אינה מונעת את בירור אשמת הנאשם.

לא מצאתי ממש בבקשה.

2

מהבחינה העובדתית, הנאשם לא ביסס את טענתו כי חומרי חקירה לא הועמדו לעיונו, שכן לא הגיש כל בקשה בענין זה, למרות ארכה אותה קיבל. משכך, לא נסתרה טענת המאשימה כי מלוא החומר הועמד לעיונו. למעלה מהצורך אומר, כי גם לוּ הייתי קובע כי חומר רלוונטי לא הועמד לעיון הנאשם, הרי שהתרופה לכך היא בהעמדת החומר ולא ביטולו של כתב האישום.

כמו כן לא מצאתי כי קיומה של חקירה בעניין אחר פוגע ביכולתו של נאשם להתגונן. אפשר, ומטעמי יעילות נכון יותר להמתין עד לסיומה של החקירה החדשה, על מנת לברר את מלוא החשדות במסגרת דיונית אחת, אך אין בכך כדי לקבוע כי בירור נפרד של החשדות פוגע בהגנת הנאשם.

לאור זאת דוחה הבקשה.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ז, 15 מאי 2017, בהעדר הצדדים.