ת"פ 29468/01/17 – מדינת ישראל נגד ש כ,י א – נדון
בית משפט השלום בראשון לציון |
||
ת"פ 29468-01-17 מדינת ישראל נ' כ
ואח'
|
|
23 ינואר 2018 |
1
|
בפני כב' השופטת הבכירה, שירלי דקל נוה
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
.1ש כ .2י א - נדון
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד יעל גבעוני
נאשם 1 וב"כ: עו"ד רונית ברוך אבישר
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
(בעניינו של נאשם מספר 1)
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירת תגרה וכן צירף תיק נוסף בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית.
על פי עובדות כתב האישום בתיק העיקרי, עובר למועד הרלוונטי לכתב האישום היה נאשם 2, שהנו אחיו של הנאשם, מסוכסך עם בני נוער אלמונים מהעדה האתיופית, לאחר שלטענתו הותקף בביתו על ידי נערים ממוצא זה ונגרם לו חתך בפנים.
2
הנאשם, יחד עם נאשם 2 ושני חברים, הגיעו לרחוב אצ"ל בנס ציונה בתאריך 12/8/2016 בשעת לילה וכשעבר במקום המתלונן, יליד שנת 2000, כשהוא תחת השפעת אלכוהול, והתקרב לרכב בו נסעו הנאשמים ופנה לנאשם 2, התפתח דין ודברים שבעקבותיו יצאו שני הנאשמים מהרכב וניגשו למתלונן. באותן נסיבות תקף הנאשם את המתלונן בכך שהכה בו באגרופים בפניו ובחלקי גופו השונים, והמתלונן השיב מהלומות לשני הנאשמים.
כתוצאה מהתקיפה המתוארת נגרמה למתלונן המטומה בקרקפת והנאשמים הוכו אף הם.
על פי עובדות התיק שצורף, ביום 4/8/2015 ניתן צו הגנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, לפיו נאסר על הנאשם להיכנס לבית הוריו או להטריד את אביו.
בתאריך 7/6/2015 הגיע הנאשם לדירת הוריו ודפק על הדלת. אמו של הנאשם אסרה עליו להיכנס לדירה. או אז, ירד הנאשם לרחוב וצעק וקילל את אביו.
כמו כן, בתאריך 8/8/2015 הגיע הנאשם לדירת הוריו וצלצל באינטרקום.
הנאשם נשלח לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. על פי התסקיר מיום 18/10/2017, הנאשם בן 21, רווק, מתגורר לסירוגין עם הוריו ב----, וב--- עם אחיו. התסקיר מפרט בהרחבה את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, בעיות ההתנהגות מהן סבל, קשיי התפקוד וקשיי השתלבות במסגרות.
הנאשם שולב בפנימיות בחינוך מיוחד, ב----- ובמועדונית ב-----. התקבלו חוות דעת פסיכיאטריות בעניינו של הנאשם שהאמור בהן מפורט בתסקיר שירות המבחן ולא אציינו מפאת צנעת הפרט, והנאשם הוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור 40% נפשית, ובמהלך שנת 2015 החל הליך להסדרת זכאותו לסל שיקום. הנאשם השתמש באלכוהול, חשיש וסמי פיצוציות, וכן מסר כי מאז שפגש בשירות המבחן הפסיק את השימוש. הנאשם חזר וציין כי הוא מבקש לערוך שינוי באורח חייו וביקש סיוע מצד שירות המבחן. הנאשם לקח אחריות על מעשיו האלימים, גילה מודעות לקשייו בוויסות התנהגות אלימה וביטא אמפתיה לפגיעתו במתלונן. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מנסה כיום לשקם את חייו ולהתרחק מהסתבכות נוספת בפלילים, אך כי הוא זקוק לעזרה והכוונה על מנת לערוך שינוי משמעותי.
הנאשם הופנה לגורמי בריאות הנפש להערכת מצבו הנפשי וצרכיו הטיפוליים, אך לא פנה אליהם. לאור הנזקקות הגבוהה של הנאשם, שירות המבחן ביקש דחיה כדי לחזור ולבחון אפשרויות לגיבוש תכנית שיקום מקיפה, ובשלותו ומסוגלותו של הנאשם להתגייס לכך.
3
מהתסקיר המשלים מיום 18/01/2018 עלה כי הנאשם ביטא חוסר אמון ביכולת גורמי הטיפול לסייע עבורו, ביטא כעס רב ותסכול ועזב את הפגישה לאחר מספר דקות. כמו כן, שירות המבחן ציין כי הנאשם לא פנה לבריאות הנפש, לטענת אמו מאחר שגורמי הטיפול בקופת החולים מסרבים לשלבו בטיפול. שירות המבחן חזר על הערכתו כי הנאשם זקוק למסגרת טיפולית עוטפת, שתיתן לו מענה והכוונה, אך לצד המצוקה הגבוהה והנזקקות ניכר קושי משמעותי מצד הנאשם לקדם בפועל בחינת מצבו כיום ברמה הנפשית.
במצב דברים זה, שירות המבחן סבור כי ההליך המשפטי וסמכות שירות המבחן לא אפשרו פתח לדרבון הנאשם להשתלב בתכנית שיקום וטיפול מקיפה הנדרשת במצבו, ועל כן לא רואה שירות המבחן יעילות להמשך הקשר עם הנאשם, ונמנע מהמלצה טיפולית ושיקומית.
ב"כ הצדדים עתרו במשותף לסיים את ההליך המשפטי בהשתת אותה ענישה שהוטלה על נאשם 2, דהיינו מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.
ב"כ המאשימה הפנתה לגיליון הרישום הפלילי של הנאשם, לפיו לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות איומים, היזק לרכוש במזיד, תקיפה הגורמת חבלה ממש, תקיפת עובד ציבור והפרת הוראה חוקית, מהשנים 2014 ו-2015.
ב"כ הצדדים ציינו כי כתב האישום בתיק העיקרי וכתב האישום בתיק שצורף תוקנו באופן משמעותי, הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר ומאז האירוע נשוא כתב האישום בתיק העיקרי לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים.
בנוסף, ב"כ הנאשם ביקשה שבית המשפט ימליץ לרשויות הרווחה, למשרד הבריאות, לסייע לנאשם במציאת מסגרת טיפולית מתאימה לצרכיו.
יצוין כי ביום 19/10/2017 נגזר דינו של אחיו של הנאשם, נאשם 2, במסגרתו בית המשפט אימץ הסדר טיעון בין הצדדים והשית על הנאשם מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.
לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין ואת טיעוני הצדדים, ובהם גילו הצעיר של הנאשם, נסיבות חייו, מצבו הנפשי, עברו הפלילי, התיקונים בכתב האישום בתיק העיקרי ובתיק שצורף, הודאתו של הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי יקר והכללים בדבר כיבוד הסדרי טיעון, אני מוצאת לנכון לכבד את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א) מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות.
ב) קנס כספי בסך 750 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1/3/2018.
4
ג) הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 1,000 ₪ שלא יעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות. לא תחתם ההתחייבות תוך 7 ימים, ייאסר למשך 3 ימים.
הנאשם יפנה למזכירות בית-המשפט לקבלת שובר לתשלום הקנס וחתימה על ההתחייבות.
לבקשת הנאשם, מתבקש משרד הרווחה ומשרד הבריאות לסייע בהגשתו של הנאשם לסל שיקום ו/או במציאת מסגרת טיפולית תואמת.
זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז - לוד תוך 45 ימים מהיום.
ניתן והודע היום ז' שבט תשע"ח, 23/01/2018 במעמד הנוכחים.
|
שירלי דקל נוה, שופטת בכירה |
הוקלדעלידיליאתאבזו
