1

נוכחים:

2

ב"כ המאשימה - עו"ד ליטל לוזון

ב"כ הנאשם - עו"ד לנה סטל ממשרד עו"ד אבו עמאר

הנאשם - בעצמו

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום המתוקן.

בהתאם להודאתו הנני מרשיעה אותו בביצוע שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק.

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ז, 31/01/2017 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע 2 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירות לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.

עסקינן בשני ארועים, האחד, במאי 2013 דהיינו לפני קרוב ל-4 שנים והאחר בנובמבר 2016.

3

ב"כ המאשימה עתרה להטלת ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל, מאסר מותנה וכן ענישה כלכלית, זאת לאור מתחם הענישה שלטעמה נע בין חודש ל-6 חודשים, לאור הפגיעה המשמעותית שיש בעבירות אלה בערך החברתי המוגן וכן לאור המצב הבטחוני הקיים היום.

ב"כ הנאשם עתרה להסתפק בענישה צופה פני עתיד, זאת לאור מתחם הענישה שנקבע בהלכת אל הרוש, חלוף הזמן מאז ביצוע עבירת הכניסה הראשונה, גילו של הנאשם, העדר עבר והעובדה כי בעבר נכנס לישראל כחוק.

במקרה דנן הערך החברתי אשר נפגע הינו זכותה של מדינה לקבוע את הזהות הבאים בשעריה.

סבורני כי במקרה זה מידת הפגיעה בערך המוגן הינו ברף הנמוך, שכן הנאשם נכנס לישראל לצורכי פרנסה בלבד ולא ביצע כל עבירה נלווית עת שהה בישראל.

מדיניות הענישה הנוהגת ומתחם הענישה שנקבע בהלכת אל הרוש, הינה הטלת מאסר מותנה על כל עבירה ובכל מקרה עונש מאסר שלא יעלה על 5 חודשים הכוללים את המאסר המותנה.

כאמור במקרה דנן, סבורני כי הנזק הצפוי שעלול היה להיגרם מעבירת השהייה הינו נזק מינורי בלבד וכאמור הרקע הינו קושי כלכלי של הנאשם.

בשקלי אף את העדר העבר והעובדה כי העבירה הראשונה בוצעה לפני כ-4 שנים, סבורני כי במקרה זה יש להטיל ענישה ברף הנמוך של המתחם ועל כן הנני גוזרת דינו כדלקמן:

1.         3 חודשי מאסר על תנאי למשך 2 שנים, שלא יעבור שוב עבירה לפי חוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952.

2.         קנס בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורת הקנס.

            הקנס יקוזז מכספי ההפקדה שהופקדו במסגרת תיק מ"ת 29091-11-16.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ז, 31/01/2017 במעמד הנוכחים.

4

הוקלדעלידירחלמושיאשוילי