1

עניינה של החלטה זו בבקשתו של מר שוקי משעול (להלן - המבקש) לקבל עותק מפרוטוקולי הדיון בתיק זה.

המאשימה הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשה, הואיל וההליך מתנהל בדלתיים פתוחות והמבקש אף נכח בדיונים.

נאשמים 2 ו-3 מתנגדים לבקשה. לטענתם, שלא כדברי המבקש, הוא אינו נפגע עבירה בתיק הנוכחי, אינו עד באף אחד מהאישומים, וכלל לא הוזכר בדיונים. ממילא אין כל קשר בין הפרוטוקולים שהוא מבקש לקבל לבין העתירה אותה הגיש בבג"ץ 3049/16 ועליה סמך את בקשתו. לדבריהם, העתירה בבג"ץ 3049/16 מתייחסת להחלטת היועץ המשפטי לממשלה לגנוז תיק חקירה שהתייחסה לתקופת כהונתה של נאשמת 3 כפרקליטת מחוז תל-אביב, תקופה שהסתיימה שנתיים וחצי לפני התקופה אליה מתייחס התיק הנוכחי. נאשמים 2 ו-3 מוסיפים כי מטרתו של המבקש בקבלת הפרוטוקולים היא להכפיש ולהשמיץ אותם ברבים, כפי שנהג עד כה בשיטתיות, ובכך לפגוע בזכותם להליך הוגן.

2

ראיתי לקבל את הבקשה. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, קובעת: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין... בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". נפסק כי מגמתה של תקנה 4 היא לאפשר את זכות העיון של כל אדם בתיק בית המשפט, הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ולפיכך יש להעניק לתקנה זו פרשנות מרחיבה כלפי זכות העיון. "מבקש העיון אינו נדרש, כתנאי מוקדם לעיון, להצביע על זיקה או עניין אישי בתיק", ו"לא די בטענה שבקשת עיון לא נומקה כראוי כדי לדחות את בקשת העיון" (רע"א 1026/14 רובין נ' מדינת ישראל (16.3.14)). כפועל יוצא, אין בחובת ההנמקה המוטלת בתקנה 4 על מבקש העיון כדי להעביר אליו את נטל השכנוע, הרובץ דווקא על הצד המתנגד לבקשת העיון: "לא הרי נטל הנמקה - במצב שבו נקודת המוצא היא לאפשר עיון - כהרי נטל שכנוע... על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: 'בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון'" (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09)).

בהתאם לכך, זכאי המבקש לקבל את הפרוטוקולים, גם אם נכונה טענת נאשמים 2 ו-3 בדבר העדר הרלוונטיות של הפרוטוקולים לעתירתו של המבקש בבג"ץ 3049/16. אכן, המדינה המתנגדת לעתירה שהגיש המבקש לבג"ץ (ואף ביקשה מבית המשפט העליון את דחיית העתירה על הסף) הסכימה בכל זאת לבקשת העיון שהגיש בתיק הנוכחי. בשים לב לכך שחובת השכנוע מוטלת על נאשמים 2 ו-3 לגבי הטענה בדבר הפגיעה שתיגרם להם כתוצאה מהעברת הפרוטוקולים למבקש, ומאחר שענייננו בהליך המתנהל בדלתיים פתוחות כך שהעיון לא יפגע בפרטיותו של מי מהנאשמים, אין די בטענה הכללית בדבר מסע ציבורי-תקשורתי שמנהל המבקש נגד נאשמים 2 ו-3 כדי להצדיק את מניעת העיון. עם זאת מובהר, כי מסירת הפרוטוקולים למבקש אינה מתירה לו לפרסם מתוכם פרטים קונקרטיים לגביהם ניתן צו איסור פרסום (ראו בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה, (23.4.09); רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין (29.11.12)).

אשר על כן, יוכל המבקש לקבל במזכירות בית המשפט את הפרוטוקולים של כל הדיונים שהתקיימו בדלתיים פתוחות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים ולב"כ המבקש (עו"ד מנחם רובינשטיין).

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

3