1

 

 

 

 

הרקע

1.      הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

2.      כעולה מכתב האישום ובהרחבה בהכרעת הדין, אשת הנאשם למדה שיעורי נהיגה אצל המתלונן ובעבור כך שילמו לו הנאשם ואשתו אלפי שקלים. עובר למועדים הרלוונטיים הלין הנאשם בפני המתלונן כי אשתו לא עברה מספר מבחני רישוי לנהיגה ולכן דרש לקבל את כספו חזרה. לאחר שעמד המתלונן על סירובו איים עליו הנאשם בהודעות טקסט ששלח אליו באמצעות הטלפון הנייד במועדים 8.12.2019 ו- 15.12.2019.

 

3.      בין היתר כתב הנאשם למתלונן ביום 8.12.19: "תשמע אמרתי לך מה שמגיע לי אני לוקח, אתה לא רוצה אתה חופשי אבל מיליון אחוז אני לוקח את מה שמגיע לי, יש לך מעכשיו עד מחר תגלי לי פחות מ- 4,000 אתה לא תוריד". והמתלונן השיב: "תדע אם יקרה לי משהו כל דבר הרבה אנשים מכירים אותך ואת מספר הטלפון שלך מספיק עם הדיבורים אתה 1,500 בבקשה", והנאשם השיב: "תודה לאל לא הרגתי אף אחד". וכשביקש המתלונן לפנות לבית המשפט, ענה לו הנאשם: "אני לא מבין בבתי משפט, למדתי מהחיים, אם יש לך זכות תיקח את זה". וכששאל המתלונן: "אז אתה רוצה לקחת את זה בכח",השיב הנאשם: "תן לי 3,000 ₪, אין צורך בבעיות".

 

2

4.      ביום 15.12.2019 כתב הנאשם למתלונן דבר איום נוסף באומרו: "אתה יכול להגיע עם זה לאלוהים זכות שלי ואני אקח אם רוצה בדרך הטוב בסדר אם לא אתה יודע איך ואני ממליץ לך לגמור את הסיפור לפני יום חמישי, אין צורך בבעיות אתה רוצה לגמור אהלן לא רוצה לגמור אתה חופשי את מה שמגיע לי אני אקח". ובהמשך אמר "מהעין שלך אוציא אותם (את הכסף, הערה שלי א.א.), מה שיש לי אמרתי שלום".

5.      כשבתגובה ענה לו המתלונן "הגזמת איתי אל תאיים עלי פעם נוספת אני אומר לך". ענה הנאשם: "אין צורך בלאיים חובה עליך לשלם והסכום הוא 8,000 ₪. אני יוצא מהסיפור, הכסף שלי ייקחו שלום".

 

טיעוני הצדדים לעונש

6.      ב"כ המאשימה, עוה"ד קובי לן טען כי הנאשם הפנה איומים חוזרים ומוחשיים כלפי המתלונן בשני מועדים על רקע סכסוך אזרחי בו דרש בכוח לקבל פיצוי שספק אם מגיע לו, וזאת עד שהמתלונן, שחש מאוים, פנה למשטרה אף שלא חש בנוח לעשות כן. משכך נטען כי הנאשם פגע בערכים המוגנים במידה משמעותית ולכן עתרה המאשימה לקבוע מתחם עונש הנע בין מאסר מותנה ועד שנת מאסר בפועל.

 

7.      אשר למיקום עונשו של הנאשם במתחם הפנה ב"כ המאשימה המלומד לרישומו הפלילי הרלוונטי של הנאשם וטען שניתן ללמוד ממנו על יכולתו של הנאשם להוציא את איומיו אל הפועל. זאת ועוד נטען כי הנאשם ניהל את המשפט, לא נטל אחריות למעשיו ומכאן שיש למקם את עונשו באמצע המתחם, כך שירצה 6 חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

 

8.      ב"כ הנאשם, עוה"ד עדי אייזנר ריטיגשטיין, טענה כי מתחם העונש הראוי נע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל, וטענה כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה, בתחתיתו של מתחם הענישה. ראשית נטען כי חומרת עבירת האיומים אינה גבוהה שכן חרף העובדה שבוצעו לכאורה שני איומים, הנאשם לא ביצע כל פעולה על מנת לקדם את האיום, או לממש אותו ומדובר באמירות כלליות. כן נטען כי האירוע התרחש בסוף שנת 2019, מאז חלף זמן רב ולא נפתחו לנאשם תיקים נוספים, והוא ניתק מגע עם המתלונן ללא שהיה צורך לנקוט נגדו בהליכים להוצאת צו הרחקה או הטלת מגבלות במסגרת ההליך הפלילי, דבר שעלה במהלך ניהול ההוכחות ולא ניתן היה לטעון אותו, לשיטת ב"כ הנאשם, אלמלא כן. ולפיכך נטען כי חקירת המשטרה הייתה גורם מרתיע עבור הנאשם.

 

9.      אשר לניהול ההליך נטען כי זה נוהל בשאלה המשפטית המצומצמת שדרשה הכרעה - האם דברי הנאשם עלו לכדי איומים, בעוד שלא הייתה כל מחלוקת עובדתית, ולפיכך הנאשם ניצל את זכותו לניהול ההליך, ומבחינה זו יש לראות בו כמי שהודה במיוחס לו וליתן לו את ההקלה הקבועה בדין לעניין העונש.

 

3

10.  בנוגע לעברו הפלילי של הנאשם טענה הסניגורית המלומדת כי הרשעתו הרלוונטית נסובה על אירוע משנת 2013, מאז חלף כמעט עשור. ועוד לנסיבותיו האישיות לקולה נטען כי הנאשם הוא אב לילדה כבת 4 והוא מפרנס יחיד.

 

11.  ב"כ הנאשם הפנתה לאסופת פסיקה (אליה אתייחס בקצרה בהמשך) ממנה עולה כי גם במקרים חמורים יותר, לדוגמה באלימות כלפי בני זוג ואף בהינתן תסקירים שליליים, הושתו על נאשמים עונשי מאסר על תנאי, קל וחומר שראוי לעשות כן בעניין הנאשם.

 

12.  הנאשם בדברו האחרון התנצל על אמרותיו והסביר שלא הייתה לו כל כוונה לאיים, כפי שציין זאת בפני המתלונן במהלך ההתכתבויות, אלא דרש את הכסף שהוא חושב שמגיע לו בחזרה, ושב ואמר: "הוא לקח לי את הכסף וברח, הוא צחק עליי". הנאשם ציין כי הוא למד מהעבירה הזו, שהוא אינו אדם רע, אלא טוב, עובד כקצב ומפרנס את בתו בת ה- 4. עוד סיפר הנאשם שהוא סובל ממחלת הסוכרת שאובחנה לאחרונה, ואף שהוא נוטל טיפול, הוא לא מאוזן עדיין.

 

דיון והכרעה

13.  העיקרון המנחה בגזירת הדין הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה בה הורשע נאשם בנסיבותיה, ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג העונש ומידתו. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, במלאכת גזרת הדין על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם בנסיבותיה, בהתחשב בחומרת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנוהגת, ולגזור את העונש של הנאשם בתוך המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, העיקריות בהן נוגעות לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

14.  הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם בעבירת האיומים הם זכותו של המתלונן לשלוות נפשו, ביטחונו האישי וחירות פעולתו (ראו רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 96 (2006)).

 

15.  הענישה הנוהגת בעבירות איומים רחבה והיא נעה ממאסר מותנה ועד ענישה מוחשית של מאסר לתקופות ממושכות. להלן אבחן את מדיניות הענישה הרלוונטית לענייננו, בשינויים המחוייבים לקולה וחומרה:

 

4

א.    רע"פ 4475/21 ואשאחי נ' מדינת ישראל (28.7.2021) נדון נאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת איומים, בכך שהתקשר למשטרה ואיים בפני המוקדנית בפגיעה בחייו ובגופו של שוטר בתחנה. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם מאסר על תנאי, בהתחשב בעברו הפלילי שאינו מכביד (רישום מבית המשפט לנוער שעמד להתיישן); הבעת חרטה, ותסקיר חיובי מאת שירות המבחן שהמליץ על ביטול הרשעת הנאשם. ערעור ובקשה לרשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

 

 

ב.      רע"פ 96/16 טמוזרטי נ' מדינת ישראל (6.1.2016) נדון נאשם שהורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של איומים, בכך שאיים בפני עובדת לשכת התעסוקה כי יפגע בחייו של מאבטח במקום. בית המשפט השלום קבע מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד מאסר קצר בפועל וגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך חודש בעבודות שירות וענישה נלוות בין היתר בשים לב שלנאשם הרשעה ישנה בגין מסירת ידיעה כוזבת, לא קיבל אחריות על מעשיו ואף ניסה להניע את המתלוננת לחזור בה מהתלונה על אף שלא הורשע בכך. ערעור ורע"פ שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחו.

 

ג.       רע"פ 9057/12 מצרי נ' מדינת ישראל (4.3.2013) נדון נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בעבירת איומים כלפי שוטרים ולחובתו עבר פלילי שכלל ריצוי מאסרים. התקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן שעמד על נסיבות חייו הקשות ונכונות הנאשם לעבור הליך טיפולי, לפיכך הומלץ על ענישה של מאסר מותנה. בית המשפט השלום בחדרה חרג מהמלצת שירות המבחן והשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש ובקשה לרשות ערעור נדחו.

 

ד.      רע"פ 1867/12 גולן נ' מדינת ישראל (7.3.2012) נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, באיומים על אשתו לשעבר, כאשר תסקיר שירות המבחן לא המליץ על הליך טיפולי, לפיכך נגזר עונשו לחודש מאסר בעבודות שירות. ערעור ובקשה לרשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

 

ה.     רע"פ 2016/11 קדוש נ' מדינת ישראל (14.3.2011) נדון נאשם שהורשע לאחר שמיעת הוכחות באיומים כלפי מתלוננת עמה היה לנאשם סכסוך כספי-משפטי, בכך שהגיע למשרדה ואיים עליה. לנאשם עבר פלילי בעבירות אלימות, נקבע כי התנהגותו הייתה בריונית, ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור שהגיש על חומרת העונש נדחה מחמת אי התייצבות, וכן נדחתה בקשתו לרשות ערעור.

 

5

ו.       עפ"ג (מרכז-לוד) 54311-02-15 פישר נ' מדינת ישראל (3.5.2015) נדון נאשם שהורשע לאחר שמיעת הוכחות באיומים על שכנתו בכך שאמר לה "הביטוח זה 4,000 ₪ אני אשבור לך את הרכב". בית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, וגזר עליו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד רכיבי כספיים של קנס ופיצויים, בהתחשב בעברו הפלילי שאמנם היה ישן ולא בעבירות אלימות אך היה מכביד ומנה 14 הרשעות קודמות כולל ריצוי מאסרים ממושכים והיות הנאשם עיוור שמצבו הידרדר לאחר ביצוע העבירה.

 

 

ז.       ע"פ 3255/14 ביטון נ' מדינת ישראל (16.3.2015) (פסיקה שהגישה ההגנה) נדון עניינו של נאשם שהורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירת איומים כלפי אחותו הבגירה, וזוכה מעבירת הצתה. בהיותו צעיר נעדר עבר פלילי נבחנה שאלת ביטול הרשעתו ונדחתה משנקבע כי הוא לא עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה, ולכן הושת עליו עונש מאסר מותנה. ערעור שהגיש על עצם ההרשעה נדחה.

 

16.  עיינתי בפסיקה נוספת שהגישה ההגנה של בתי משפט השלום, ולא מצאתי להידרש לה מעבר לאמור משלא ניתן להקיש ממנה לעניינו, אם משום שדובר בנאשמים שהודו במיוחס להם והוגש בעניינם תסקיר חיובי מאת שירות המבחן, אם משום שדובר בנאשמים נעבר פלילי או בעל עבר פלילי מתון ואם בשל נסיבות אישיות קשות (ת"פ (נתניה) 1660-12-19 מדינת ישראל נ' זאודו (6.7.2021); ת"פ (קריות) 17857-09-20 מדינת ישראל נ' בן מוחה (13.10.2021); ת"פ (קריות) מדינת ישראל נ' זהבי (13.7.2021); עפ"ג (י"ם) מדינת ישראל נ' אלביליה (8.5.2017); ת"פ (טבריה) 19932-06-17 מדינת ישראל נ' דגש (20.12.2017)).

 

17.  ולענייננו, הנאשם פנה אל המתלונן בדרישה לקבל את הכסף ששילם לו עבור לימודי הנהיגה של אשתו, לאחר שנכשלה במספר מבחני רישוי וכשהלה סירב לבקשתו התנהלה פגישה בין השניים בנוכחות נכבדים ממשפחתם ובה סוכם כי המתלונן יילמד את אשת הנאשם שיעורי נהיגה נוספים ויכינה למבחן רישוי נוסף. חרף זאת, פנה הנאשם למתלונן במסרונים חוזרים ונשנים ביום 8.12.2019 וביום 15.12.2019 ובאופן בריוני ומאיים לקבל את כספו חזרה.

 

18.  הנאשם הורשע בעבירת איומים באמירת דברים בוטים באופן חוזר ונשנה, ודברי האיום עלו מדרגה והפכו לקונקרטיים בתוכן ובמסגרת הזמנים בהתבטאות של הנאשם ביום 15.12.2021.

 

19.  כתוצאה מהמסרונים ששלח לו הנאשם חש המתלונן מאויים ממשית, ולכן נאלץ להגיש תלונה במשטרה ולמסור עדותו בבית המשפט אף שחש אי נוחות רבה לעשות כן (סעיף 42 להכרעת הדין). המתלונן חווה את האיום כממשי והסביר בעדותו "הרגשתי שזה איום ולכן ניגשתי למשטרה. אם לא הייתי מרגיש שזה איום לא הייתי פונה" (סעיף 27 להכרעת הדין).

 

6

20.  הרקע לאיומים, דרישת הנאשם פיצוי (או החזר כספו) בגין לימודי הנהיגה כאשר אשתו לא עברה את מבחני הרישוי, הדרישות החוזרות, באופן כוחני ובוטה, גרמו בתוצאותיהן לתחושת פחד מצדו של המתלונן, ומצביעים על פגיעה ממשית בערכים המוגנים. בהקשר זה ייאמר כי העובדה שהאיומים של הנאשם "לא התממשו" אינה מפחיתה מחומרת עבירת האיומים, וממילא אם היה ממשם לעבירת אלימות נוספת כלשהי או עבירה אחרת, מטבע הדברים היה הנאשם מואשם בכך נוסף על עבירת האיומים.

21.  משכך, לאחר שבחנתי את העבירה בה הורשע הנאשם בנסיבותיה ומידת הפגיעה בה, ובהתחשב בענישה הנוהגת אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

22.  הנאשם כפר במיוחס לו וניהל משפט עד תום, במהלכו נאלץ המתלונן להעיד, וכפי שאמר ניתן היה להתרשם כי מעמד עדותו בבית המשפט, כמו גם מסירת התלונה במשטרה, אינו נוח לו והוא נאלץ לעשות כן בלית ברירה משחש מאוים מפני הנאשם.

 

23.  בדברו האחרון לעונש הביע הנאשם התנצלות על דבריו, לצד זאת שב ואמר כי הוא דרש את הכסף המגיע לו והמתלונן "לקח את הכסף שלי וברח, הוא צחק עליי". בכך יש המשך ישיר לדברים שאמר הנאשם בעדותו, אז התייחס אל המתלונן כאל מי "שגנב" אותו (ראו סעיף 50 בהכרעת הדין). משמע, כי גם כיום מתייחס הנאשם לעצמו כקורבן שהמתלונן רימה אותו. לפיכך ניכר שהנאשם לא הפנים את הפסול במעשיו, ואמירותיו כלפי המתלונן עדיין משתלחות.

 

24.  דברים אלו עומדים בחוסר הלימה להתנצלות הנאשם, ומכאן שנאמרה מהפה אל החוץ ואין בה הבעת חרטה. משמע, אף אם הנאשם ניהל את ההוכחות בעיקר בהתייחס לשאלה המשפטית אם דבריו מבססים עבירת איומים, איני סבורה כי יש ליתן לו את ההקלה הניתנת למי שהודה במיוחס לו כפי שעתר. אדרבה, דבריו במעמד הטיעונים לעונש מטרידים ומצביעים על הצורך בהשתת ענישה הולמת ומרתיעה.

 

25.  לקולה אזקוף את נסיבותיו האישיות של הנאשם בהיותו יליד 1984, פרוד מאשתו המנהל הליכי משמורת על בתם הקטינה בת ה- 4, עובד ברשת יינות ביתן ומשמש כמפרנס יחיד למשפחתו. עוד נתתי דעתי לחלוף שנתיים מאז ביצוע העבירות, והעדר אינטראקציות נוספות עם המתלונן.

 

7

26.  לחומרה נתתי דעתי כי לנאשם רישום פלילי הכולל 2 הרשעות קודמות (טל/1), האחרונה בהן משנת 2017 בגין עבירת זיוף. בהרשעתו משנת 2015 נדון הנאשם לעונש מאסר בפועל למשך 8 חודשים בגין עבירות פציעה באמצעות סכין, החזקת סכין ואיומים, אירוע מיום 2.12.2013 כלפי בן דודו, אז דקר אותו הנאשם בחלקי גופו השונים עקב סכסוך עסקי ואיים עליו (טל/2). מחד גיסא עברו של הנאשם מכביד באופן יחסי בשל ההרשעה בעבירות אלימות הרלוונטית בענייננו לרבות נוכח הסכסוך האזרחי שעמד ברקע, והיות שנאשם נדון לעונש מאסר. מאידך גיסא, חלפו מאז האירוע שמונה שנים.

 

27.  במכולל השיקולים לעיל, בחינת מעשיו של הנאשם בנסיבותיו האישיות הובילה אותי למסקנה שיש לגזור את עונשו בשליש הראשון של המתחם.

 

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל למשך חודשיים שירוצה בעבודות שירות.

 

ב.      מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות אלימות, לרבות איומים, למשך 3 שנים מהיום.

 

ג.       פיצוי למתלונן בסך 1,000 ₪, שישולם ב- 3 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.3.2022.

 

הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות ביחידת ברקאי, שלוחת מרכז-רמלה-שב"ס, ביום 27.3.2022 בשעה 8:00 כשבידו תעודת זהות (מועד תואם לבקשת הנאשם).

 

מובהר לנאשם כי ריצוי עבודות השירות כרוך בהקפדה על התנאים וההנחיות לצד התייצבות רציפה. כל חריגה עלולה להביא להפסקת ריצוי עבודות השירות ונשיאת יתרת העונש במאסר בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, ה' אדר א' תשפ"ב, 06 פברואר 2022, במעמד הצדדים: ב"כ המאשימה עו"ד דניאל דהן, הנאשם וב"כ עו"ד עדי אייזנר ריטיגשטיין.