1

כללי

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

2.     בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן, ויתבקש תסקיר מטעם שירות המבחן שיתייחס גם לשאלת ביטול ההרשעה. בהתייחס לשאלת ההרשעה הצהירה המאשימה שאף שעמדתה הנוכחית היא להתנגד לביטול ההרשעה, אם יוגש תסקיר חיובי, תישקל עמדתה מחדש. עוד הוסכם שבכל תרחיש שהוא תהיה ההגנה חופשית בטיעוניה הן לעניין העונש והן לעניין ההרשעה.

 

3.     לאחר הגשת התסקיר מטעם שירות המבחן, הסכימה המאשימה להמלצת שירות המבחן ובין היתר לביטול הרשעת הנאשם.

 

כתב האישום המתוקן

4.     על פי על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 21.03.2019 בשעה 21:00 לערך, בביתם ברחוב ------- ב------, בעקבות ריב בין הנאשם ואשתו ח' מ' (להלן: "המתלוננת"), ריב אשר כלל קללות הדדיות, התקשרה המתלוננת למשטרה.

 

כיוון שהנאשם צעק וקילל בתוך הבית, יצאה המתלוננת מהבית כדי לשוחח עם המוקדנית. כאשר הבין הנאשם שהמתלוננת משוחחת עם המשטרה, איים עליה בכך שאמר לה שמהבית היא תצא רק על ארבע.

 

2

הנאשם הורשע על שבדבריו אלה איים בפגיעה שלא כדין בגופה או בחירותה של המתלוננת במטרה להפחידה או להקניטה.

תסקירי שירות המבחן

5.     תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 18.04.2021. כדי לשמור על צנעת הפרט של הנאשם אפרט את עיקרי הדברים בלבד.

 

התסקיר סוקר את הרקע האישי, המשפחתי, והתעסוקתי של הנאשם. הנאשם בן 50, גרוש ואב לילד בן 17, עובד כסדרן בסופרמרקט. הנאשם בעל 12 שנות לימוד. הנאשם שוחרר משירות צבאי עקב חוסר מוטיבציה.

 

בהתייחס לקשר עם המתלוננת צוין שבני הזוג התגרשו פעמיים ונישאו מחדש, ולפני כשנה וחצי התגרשו בפעם השלישית. הנאשם מסר שכיום בנם מתגורר אצלו, והקשר בינו לגרושתו ממוקד בטיפול בבן.

 

הנאשם נעדר עבר פלילי.

 

בהתייחסו לעבירה, סיפר שזו נעברה על רקע מתח ששרר בינו למתלוננת. הנאשם תיאר עימות מילולי הדדי שבו החליפו הוא והמתלוננת אמירות פוגעניות ומאיימות, והוסיף שבאותו ערב שתה אלכוהול אשר השפיע על מידת שליטתו העצמית. עוד מסר שהתנהלותו ביטאה תחושת פגיעות וכעס, אך לא היה בכוונתו לאיים. הנאשם קיבל אחריות על העבירה, גילה אמפתיה והתייחסות לפגיעה באחר, אולם לצד אלה ניסה לטשטש את חומרת העבירה.

 

שירות המבחן נפגש עם המתלוננת אשר מסרה שהיא מתמודדת עם קשיים נפשיים שבגינם נמצאה זכאית לקצבת נכות. המתלוננת תיארה יחסים מורכבים עם הנאשם, שכללו את תמיכתו בה לצד מריבות הדדיות. לדבריה, כאשר היו נקלעים לריב, הייתה פוגעת מילולית בנאשם ובתגובה פגע בה הנאשם בחזרה או שהתרחק ממנה. עוד מסרה שחשה מפוחדת במהלך האירוע, אולם לאורך השנים לא חשה מאוימת מפני הנאשם וגם כיום היא אינה חוששת שיפגע בה.

 

3

כגורמי סיכוי לשיקום, צוינו: יכולת קוגניטיבית תקינה ויכולות תפקודיות טובות אשר באות לידי ביטוי בתפקוד תקין במסגרות לימודים ובתעסוקה יציבה לאורך השנים; ניהול אורח חיים תקין; ביטוי למחויבות משפחתית ואחריות; היעדר מעורבות פלילית; נטילת אחריות על העבירה; ביטוי של אמפתיה כלפי הנפגעת; יכולת ראשונית לבחינת חלקים בהתנהגות שתרמו לקשיים הזוגיים; ונכונות ראשונית להשתלבות בטיפול.

 

כגורמי סיכון לעבריינות חוזרת, צוינו: קושי להתמודד באופן אסרטיבי וגמיש במסגרת יחסים זוגיים; היעדר כלים להתמודדות בונה במצבי קונפליקט ותסכול ונטייה לצבור תסכולים באופן שעשוי להביא לתגובה אימפולסיבית ואלימה; קושי להתייחס לצרכים של בת הזוג במצבים של פגיעה; וחוויית פגיעות וקורבנות היוצרת קושי להפנים את משמעות המעשים וחומרתם.

 

לאור האמור בתסקיר, מצא שירות המבחן שישנה חשיבות לשלב את הנאשם בטיפול פרטני, אשר עשוי לסייע לו בתמיכה, בוויסות רגשי, ובפיתוח כלים להתמודדות במצבי קונפליקט זוגיים. תחילה הביע הנאשם התנגדות לטיפול מתוך צמצום חומרת העבירה. אולם בהמשך הביע נכונות ראשונית לכך. לפיכך הומלץ לדחות את הדיון בעניינו לצורך ניסיון טיפולי.

 

6.     בתסקיר משלים מיום 05.09.2021 צוין שהנאשם נמצא ברשימת המתנה לטיפול פרטני וטרם שולב בו. במהלך תקופת הדחייה עמד שירות המבחן בקשר עם הנאשם, והתרשם מהשינוי שחל בו בהגברת יכולתו להתבונן על אחריותו לעבירה ללא קשר להתנהגות המתלוננת. כן צוין שהנאשם גילה אחריות בקשר עם שירות המבחן ועשה את הפעולות הדרושות לשם השתלבותו בטיפול הפרטני. שירות המבחן העריך שרמת הסיכון להישנות אלימות זוגית נמוכה.

 

בהתייחס לשאלת ההרשעה, המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשם. זאת, על אף שלא הציג נזק קונקרטי שייגרם כתוצאה מהרשעתו.

שירות המבחן התרשם שחשיבות ביטול ההרשעה מבחינת הנאשם נובעת מרצונו להימנע מפגיעה בדימויו העצמי.

שירות המבחן ביסס את המלצתו על תפקודו התקין של הנאשם; העדר עבר פלילי; האפקט ההרתעתי של ההליך הפלילי; וההתרשמות מהסיכון הנמוך להישנות התנהגות אלימה בעתיד.

 

בהתייחס לעונש, המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה לצד ענישה מוחשית חינוכית בדמות צו של"צ בהיקף של 80 שעות.

 

4

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

7.     בא-כוח המאשימה, עו"ד רמי בן חמו הסכים להמלצת שירות המבחן לביטול הרשעת הנאשם ולהטלת צו מבחן וצו של"צ, וטען שלאלה יש להוסיף גם התחייבות להימנע מעבירה.

בהתייחסו לנימוקי הסדר הטיעון הסביר שבבסיס הסדר הטיעון עומדים קושי ראייתי והיעדר עבר פלילי.

 

8.     בא-כוח הנאשם, עו"ד ברק טמיר, הצטרף לבקשת המאשימה וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, לבטל את הרשעת הנאשם ולהטיל עליו צו מבחן וצו של"צ. בטיעוניו הדגיש שבתקופה האחרונה עבר הנאשם תהליך ארוך ויש בהמלצות שירות המבחן לקדם אותו למקום טוב יותר.

 

דברי הנאשם

9.     הנאשם ניצל את זכותו למילה אחרונה והודה בדבריו לכל המעורבים בהליך.

 

דיון והכרעה

הסדר הטיעון

10.אף על פי שהנאשם אינו עומד בקריטריונים שהציבה הפסיקה לביטול הרשעה כיוון שלא הצביע על נזק קונקרטי שייגרם לו כתוצאה ממנה, החלטתי לבטל את הרשעתו בהתחשב בעמדת הצדדים ומטעמים הקשורים באימוץ הסדרי טיעון.

 

11.על פי פסיקה עקבית של בית המשפט, ככלל ייטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לפניו, זולת במקרים חריגים שבהם לא מתקיים איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם ובין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר, לאינטרס הציבורי (להלן: "נוסחת האיזון") (ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל (25.12.2002)).

 

12.הנימוקים להסדר הטיעון כפי שהציג ב"כ המאשימה הם: קשיים ראייתיים והעדר עבר פלילי. לאלה יש להוסיף גם שיקולי יעילות וחיסכון בזמן ומשאבים, מניעת הצורך להעיד את המתלוננת, אורח החיים הנורמטיבי של הנאשם, הסיכון הנמוך להישנות אלימות זוגית, ורף החומרה הנמוך יחסית של העבירה.

 

5

13.לאחר שבחנתי את הסדר הטיעון על נימוקיו מצאתי שמדובר בהסדר סביר, ראוי, אשר מקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו, וכפי שהמליץ שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשם ולהטיל עליו צו מבחן וצו של"צ, מהטעמים שיפורטו להלן.

 

14.דברי האיום שבהם הודה הנאשם אינם מן החמורים ומאפשרים לבית המשפט לפתוח לו פתח להזדמנות נוספת בלי להכתימו בהרשעה פלילית.

תוצאה של הרשעת הנאשם בדין בנסיבות שתוארו בכתב האישום, תעמוד בדיספרופורציה לחומרת העבירה ולתועלת שתצמח לאינטרס הציבורי אם יורשע.

בהינתן כל אלה, הרי שהפגיעה שתיגרם לאינטרס הציבורי אם תבוטל הרשעתו, תהא מתונה ונסבלת.

 

15.נוסף על כל האמור, ונוסף על נימוקי הסדר הטיעון כפי שהוצגו לעיל, יש להתחשב גם באלה:

הנאשם הודה בעבירה ומנע את הצורך לנהל משפט ולהעמיד את המתלוננת על דוכן העדים על כל הכרוך בכך;

הנאשם הכיר בחטאו והביע חרטה על דבריו;

הנאשם ביטא אמפתיה כלפי המתלוננת;

העבירה חריגה בנוף חייו;

הנאשם מתפקד באופן תקין במישורי חייו השונים;

הנאשם עתיד ליטול חלק בהליך טיפולי ויש בסיס להניח שיפיק ממנו תועלת;

הנאשם התגרש מהמתלוננת וכיום מנהל עמה קשר קונקרטי סביב גידול בנם, כך שהחיכוך ביניהם פחת;

התגובה האכיפתית הממשית שבעצם העמדתו לדין הותירה בו אפקט מרתיע ומציב גבולות;

שירות המבחן התרשם שהסיכון להישנות התנהגות אלימה בעתיד, נמוך;

שירות המבחן התרשם שהרשעת הנאשם תיפגע בדימויו העצמי.

 

כל אלה מצדיקים את עמדת הצדדים, וכך גם ראוי לנהוג מהטעמים הקשורים בכיבוד הסדרי טיעון בכלל, ומנימוקי ההסדר דנא בפרט.

 

סוף דבר

16.בהתאם לנימוקים דלעיל, אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.

 

6

תחת הרשעתו תיוותר על מכונה הקביעה שהנאשם עבר את העבירה שבה נמצא אשם בהכרעת הדין.

 

לצד קביעה זו יגזרו על הנאשם העונשים כדלקמן:

 

                                א.        צו שירות לתועלת הציבור בן 80 שעות, בהתאם לתכנית שיגיש שירות המבחן בתוך 60יום מהיום.

שירות המבחן יהא רשאי לשנות את מקום ההשמה ללא צורך בפנייה לבית המשפט.

בהתאם לאמור בסעיף 71א(ה) לחוק העונשין, הנאשם מוזהר בזאת שעליו למלא אחר הוראות צו השל"צ שאם לא כן, יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד לחוק העונשין, קרי, בית המשפט יהיה רשאי לבטל את צו השל"צ, להרשיעו, ולהטיל עליו עונש אחר תחתיו.

 

                                 ב.         צו מבחן למשך שנה מהיום.

 

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים.

תשומת לב שירות המבחן לאמור בסעיף 16(א) לפסק הדין.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ב, 17 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.