ת"פ 27701/01/13 – מדינת ישראל נגד נ אעציר)
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
||
ת"פ 27701-01-13 מדינת ישראל נ' א(עציר)
|
|
20 יולי 2015 |
1
בפני כב' השופטת תרצה שחם קינן |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
נגד
|
|
הנאשם |
נ אעציר)
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד ישראלוב
ב"כ הנאשם עו"ד ברנע
הנאשם הובא בליווי שב"ס
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
אני משחררת את הסנגוריה הציבורית, ואת עו"ד ברנע, מייצג הנאשם.
ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ה, 20/07/2015 במעמד הנוכחים.
|
תרצה שחם קינן , שופטת |
2
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של גידול סם, התנגדות למעצר, איומים ותקיפת שוטר. בתאריך 30.11.10 בעת שהגיעו אנשי משטרה לבצע צו חיפוש בביתו של הנאשם, ולאחר שהודע לו כי עליו להתלוות לאנשי המשטרה לתחנה ולמסור לידיהם את מכשיר הטלפון הנייד שלו, תקף לפתע הנאשם את אחד מאנשי המשטרה שהיו בביתו. לאחר מכן איים על השוטרים והתנגד למעצר.
בטיעוניו לעונש הדגיש ב"כ התביעה את חומרת התנהגותו של הנאשם כלפי השוטרים ועתר להטלת עונש מאסר לתקופה ממושכת, אשר ירוצה באופן מצטבר למאסר אותו מרצה הנאשם כעת.
הנאשם טען כי אנשי המשטרה הם שצריכים להתנצל בפניו. עוד טען כי לטעמו אינו ראוי לכל עונש בגין העבירות בהן הורשע.
מגיליון המרשם הפלילי של הנאשם עולה כי הוא יליד שנת 1980 ונרשמו לחובתו אחד עשר רישומים, בגין עבירות שונות. מגליון הרישום הפלילי ניתן ללמוד על כך שבין שנת 2000 ועד לחודש מרץ 2009 נמצא הנאשם בלתי כשיר לעמוד לדין בגין מחלת נפש.
מתעודת חדר מיון של ביה"ח אברבנאל מיום 1.12.10 עולה כי הנאשם סובל מסכיזופרניה ומטופל בבית החולים לבריאות הנפש "שלוותה". עוד עולה מהמסמך כי קיימת אצלו תובנה חלקית למצבו הנפשי ולצורך בנטילת הטיפול התרופתי.
בחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה לתיק בית המשפט נקבע כי הנאשם כשיר לעמוד לדין.
תכליתם של הערכים החברתייםהמונחים בבסיס העבירהשל תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, נועדה להביא לשמירה על עקרון שלטון החוק ולהגנה על שלמות גופם ונפשם של העוסקים במלאכת אכיפתו.
הערך המוגן המונח בבסיס עבירת האיומים הינו שלוות נפשו של המאוים וכבודו.
3
הערכים החברתיים המוגנים המונחים בבסיסן של עבירות הסמים הינם שלומו של הציבור, בריאותו, בטחונו האישי ורכושו, כשלעיתים פוגעות עבירות הסמים לא רק במשתמשים בסם, אלא גם בבני משפחתם, ובציבור כולו, אשר הופך לא פעם קורבן לעבירות רכוש ואלימות המבוצעות לצורך מימון הסם.
בחינת נסיבות ביצוע העבירות - מעדויות אנשי המשטרה ואף מעדותו של הנאשם עצמו עולה כי החיפוש התנהל על מי מנוחות עד לשלב בו התבקש הנאשם למסור לידי השוטר גיא ערכה את מכשיר הטלפון שלו, או אז החל הנאשם לנהוג באלימות כלפי אנשי המשטרה. עוד עולה כי למרות שבוצע חיפוש, במחשבה כי הנאשם מחזיק ברשותו כמות גדולה של סמים, נמצא בביתו של הנאשם שתיל מריחואנה. מדברי השוטרים עולה כי היו הם מודעים לכך שהנאשם סבל מבעיות נפשיות.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בפסיקתם של בתי המשפט מלמדת כי טווח הענישה בגין עבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות נע בין הטלת ענישה מוחשית משמעותית במקרים קלים בנסיבותיהם (שאינם כוללים גרימת חבלות לשוטרים); דרך מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; וכלה בעונשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח במקרים החמורים.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת הסמים בה הורשע הנאשם מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ועד לתקופות מאסר ממושכות.
מתחם הענישה הנוהגת בגין עבירת איומים נע בין הטלת מאסר מותנה ועד להטלת עונשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות או מאחורי סורג ובריח
הנאשם הורשע במספר עבירות, אשר בוצעו במהלך אירוע אחד בעטיו יש לקבוע מתחם ענישה הולמת אחד.
4
בהתחשב בעקרון ההלימה; בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו ובמידת הפגיעה בהם; בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה במקרה דנן; וכן בהתחשב בענישה הנוהגת; אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין הטלת עונש מאסר אשר יכול וירוצה בעבודות שירות לבין עונש מאסר לתקופה של מספר חודשים.
נוכח חלוף הזמן ומצבו הנפשי של הנאשם, מצאתי כי יש מקום לגזור את עונשו של הנאשם במדרג הנמוך של המתחם. כמו כן בהתחשב במצבו ובחלוף הזמן לא מצאתי לנכון להטיל על הנאשם קנס.
מגליון הר.פ שהוגש, עולה כי לאחרונה נדון הנאשם לעונש מאסר לתקופה של עשרים וארבעה חודשי מאסר. עוד עולה מהגיליון כי נכון ליום ביצוע העבירה, הייתה רשומה לחובתו של הנאשם הרשעה מבית המשפט לנוער והרשעה מבית הדין הצבאי. לאחר מכן, ועד כאמור לחודש מרץ 2009 נמצא הנאשם כבלתי כשיר לעמוד לדין. הרשעותיו האחרות של הנאשם הינן משנת 2015 בגין עבירות מאוחרות לעבירות בהן הורשע הנאשם על ידי.
נוכח כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
1. מאסר לתקופה של שלושה חודשים, אשר ירוצה באופן חופף לעונש אותו מרצה הנאשם כעת.
5
2. נוכח העובדה לפיה נדון הנאשם לאחרונה והוטלו עליו מספר עונשי מאסר מותנים שתחולתם מיום שיחרורו ממאסר, הריני דנה את הנאשם לעונש מאסר על תנאי למשך ארבעה חודשים, שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירה מן העבירות בהן הורשע.
ניתן בזאת צו להשמדת המוצגים.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן והודע היום ד' אב תשע"ה, 20/07/2015 במעמד הנוכחים.
|
תרצה שחם קינן , שופטת |
