1

 

 

כתב האישום

1. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות שימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413ג רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), נהיגה פוחזת של רכב, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון - בלתי מורשה, עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961, ונהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970.

 

כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 31/12/17 בשעה 10:22 או בסמוך לכך באשדוד, הניע הנאשם קטנוע ונהג בו ללא רשות בעליו.

משהבחינו השוטרים בנאשם וכרזו לו לעצור, המשיך הנאשם בנסיעה נמהרת ורשלנית בכך שהמשיך בנסיעתו במהירות על המדרכה, ואילץ רכבים לסטות מנתיב נסיעתם.

מיד ובסמוך, עצר הנאשם את הקטנוע והחל בבריחה רגלית מהשוטרים, תוך שהוא משליך אל עבר גינה את הג'קט שלבש, שקית שהכילה בגדים, קסדה שחבש, וכן את מפתחות הקטנוע.

בהמשך למתואר, המשיך הנאשם בבריחתו עד אשר נכנס לבית קפה והסתגר בשירותים עד שהגיעו השוטרים למקום.

כל זאת עשה הנאשם על אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה.

 

הסדר הטיעון

2

2. ביום 07/02/19 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע, וישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר, מבלי שהושגה הסכמה כלשהי לעניין העונש.

 

תסקירי שירות המבחן

3. מתסקיר שירות המבחן מיום 17/06/19 עלה כי מדובר הנאשם צעיר, רווק, המגיע מרקע משפחתי מורכב, בעל 12 שנות לימוד ובגרות חלקית, שהתקשה לאורך שנות הילדות להשתלב כנדרש במערכת הלימודית. בהמשך, קיבל פטור משירות צבאי עקב מעורבות בפלילים. לאורך השנים עבד בעבודות מזדמנות.

 

בעבר הורשע הנאשם בבית משפט לנוער בביצוע עבירות רכוש, נהיגת רכב בקלות ראש ואלימות, בגינן הוטלו עליו מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון.

 

ביחס לעבירה עליה נותן הנאשם את הדין, הודה הנאשם בביצועה, הביע חרטה על מעשיו, וביקש לבחון התנהגותו בתחום התעבורתי, אולם התקשה להסביר המניע לביצוע העבירה.

 

שירות המבחן העריך כי הנאשם מתנהג באימפולסיביות, מתקשה לקבל גבולות ולהסתגל למסגרת, וכי מחזיק בעמדות המאפשרות פריצת גבולות. עוד העריך שירות המבחן כי עדיין קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. עם זאת, הנאשם הביע נכונות לשתף פעולה בהליכי טיפול דרך שירות המבחן.

 

במצב דברים זה, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן והתחייבות, וכן להאריך תנאי על אף שלא היה תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר על תנאי .

 

4. על אף קיומה של המלצה לעונש, בשים לב לטעות בדבר קיומו של תנאי והעדר תחילתו של הליך טיפול משמעותי, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר משלים.

 

5. מתסקיר שירות המבחן מיום 21/01/20 עלה כי במהלך תקופת הדחיה השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית והגיע ל-3 מתוך 6 מפגשים. במפגשים בהם השתתף הביא באופן ראשוני תכנים מעולמו האישי והתנהג באופן רציני ומכבד. כמו כן, החל בתהליך קליטה ב"מרכז הזדמנות" שהוא מרכז הכוונה וייעוץ תעסוקתי.

לאור המפורט, חזר שירות המבחן על המלצתו, הן לעניין העונש והן לעניין הארכת המאסר, שכאמור, איננו בר הפעלה בתיק זה.

 

6. בשים לב לטעות בהמלצה ולאור העובדה כי הליך הטיפול היה אך בראשיתו, נדחה הדיון פעם נוספת לקבלת תסקיר משלים, וזאת על אף קיומה של המלצה לעונש.

3

 

7. מתסקיר שירות המבחן מיום 18/05/20 עלה כי הנאשם הגיע ל-9 מתוך 12 מפגשים. בתחילה, השתתפותו התאפיינה בחשדנות, בקושי בשיתוף בתכנים ובתקשורת מצומצמת עם חברי הקבוצה. בהדרגה, החל לשתף מעולמו האישי.

מדיווח מרכז הזדמנות עלה כי המטפלת התרשמה מרצונו של הנאשם להתנהל באופן אחראי ובוגר, אך גם כי הנאשם התקשה לשמור על רצף ההגעה לפגישות.

 

שירות המבחן התרשם כי במסגרת התהליך רכש הנאשם אמון ופתיחות מול גורמי ממסד ואף פיתח יכולת להיעזר בשירות המבחן. שירות המבחן סבר כי על אף שהתהליך שהחל בו נעשה באופן הדרגתי, ונמצא בראשית התהליך, קיים סיכוי שעם התקדמות הקשר הטיפולי תתחזק יכולתו לערוך שינוי במאפייני התנהלותו.

 

לאור האמור ועל מנת לחזק את ההיבט השיקום, הומלץ להסתפק בצו מבחן והתחייבות.

 

טיעוני הצדדים

8. ב"כ המאשימה טען למתחם הנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר.

בטיעוניו הפנה ב"כ המאשימה לערכים החברתיים שנפגעו ולפגיעה המשמעותית בהם, לנסיבות ביצוע העבירה ולפסיקה.

 

בעניינו של נאשם זה עתר ב"כ המאשימה להטיל ענישה ברף הבינוני של המתחם, דהיינו מאסר בפועל ברף הבינוני, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ועל תנאי, קנס והתחייבות, וזאת לאור עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, חומרת המעשים, והקשיים שעלו מתסקיר שירות המבחן באשר למידת שיתוף הפעולה והתקדמות ההליך הטיפולי.

 

9. ב"כ הנאשם עתרה לאמץ את המלצת התסקיר להסתפק בצו מבחן, ולהטיל אף צו של"צ.

בטיעוניה הפנתה ב"כ הנאשם לגילו הצעיר של הנאשם, לנסיבותיו האישיות, לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, לשינוי שערך הנאשם במהלך התקופה אשר כולל אף מעבר למגורים עם בת זוג והוצאת רישיון נהיגה, וכן לשיתוף הפעולה של הנאשם עם גורמי הטיפול.

 

ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה התומכת בעתירתה, וטענה כי הפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה איננה דומה, הן בנסיבות ביצועה והן בנסיבות מבצעה, למקרה זה.

 

דיון והכרעה

4

10. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

11. כתב האישום מתאר אירוע אחד ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

 

12. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הם ביטחון המשתמשים בדרך וזכות הקניין של הפרט.

 

13. בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני, וזאת נוכח העובדה כי העבירה בוצעה בשעות היום, בתוככי עיר, עת הנאשם רכב על הקטנוע כשהוא בלתי מורשה לנהיגה, תוך התעלמות מקריאות השוטרים, ועלה על מדרכה תוך שהוא מאלץ רכבים לסטות מנתיב נסיעתם, אל מול אורך הנסיעה והעדר נזק שנגרם בפועל.

 

נראה כי אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת המעשים והנזק הפוטנציאלי הגלום בנהיגת רכב על ידי בלתי מורשה לנהיגה באופן מהיר ורשלני. בתי המשפט בערכאות השונות כבר קבעו כי כלי רכב מהווה כלי משחית שעלול לגבות קורבנות בנפש עת נעשה בו שימוש לא זהיר.

 

14. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.    בעפ"ג 60102-11-18 אל טרשאן נגד מדינת ישראל (02/01/19) אישר בית המשפט המחוזי עונש מאסר בן 10 חודשים והפחית אורך הפסילה מ-36 חודשים ל-24 חודשים בגין ביצוע עבירות נהיגה פוחזת ואיום. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 9 ל-27 חודשי מאסר בפועל בגין אירוע בו נהג נאשם ללא רישיון, משהורו לו שוטרים לעצור הוא הגביר מהירות נסיעתו, ומשניסו השוטרים לעקוף אותו - הוא הסיט רכבו לעבר השוטרים ואלה נאלצו לרדת לדרך עפר. על אף תסקיר חיובי, גיל צעיר והעדר עבר, בית המשפט לא סטה לקולה ממתחם העונש והטיל על הנאשם, כאמור, עונש מאסר שאושר על ידי ערכאת הערעור.

5

ב.     בעפ"ג 23378-01-16 קיטבוני נגד מדינת ישראל (30/03/16) הקל בית המשפט המחוזי בעונשו של נאשם שנהג ברכב ללא רישיון, לא נענה להוראת שוטרים לעצור, נסע נסיעה קצרה בדרך חד סטרית מימין הדרך תוך עקיפת רכבים, ומשנעצר - דחף ידו של שוטר. בית משפט השלום הטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי , לאחר קבלת תסקיר משלים בו נחשף לנסיבותיו האישיות המורכבות ותפקודו הנורמטיבי של הנאשם, הפחית העונש והטיל עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ג.      בע"פ 9937/16 שעבאנה נגד מדינת ישראל (10/03/15) דחה בית המשפט העליון ערעור על חומרת העונש לעניין אורך תקופת פסילת רישיון הנהיגה. הנאשם הורשע בביצוע עבירות נהיגה פוחזת, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר וסטייה מנתיב, בגין אירוע בו משהתבקש הנאשם, על ידי שוטר, להציג את רישיון הנהיגה שלו, ביצע פניית פרסה מסוכנת ונמלט מהמקום כשהרכב המשטרתי דולק בעקבותיו, ולא שעה להוראות השוטרים לעצור בצד הדרך. תוך כדי נסיעה עקף המערער בצורה פזיזה רכב אחר, נסע על שטח אי תנועה משורטט, וכאשר נאלץ לעצור בפקק תנועה והשוטרים ניגשו לכיוון דלת רכבו - האיץ את הרכב ונמלט מהמקום. שעה קלה לאחר מכן התייצב המערער בתחנת משטרה וביקש להגיש תלונה על כך שרכבו נגנב. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד לשנת מאסר. לאור גילו, העדר עבר, תפקוד נורמטיבי והתרשמות שירות המבחן מלקיחת אחריות ושיתוף פעולה, הסתפק בית המשפט ב-6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית. כאמור, הערעור נסב אך סביב עונש הפסילה בן 18 חודשים שהוטל.

ד.     בת"פ (כ"ס) 15402-09-11 מדינת ישראל נגד שאבי (23/12/14) הורשע נאשם בהתאם להודאתו בביצוע עבירת שבל"ר. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם, במסגרת הסדר, 8 חודשי מאסר מותנה וחתימה על התחייבות.

ה.    בת"פ (עכו) 4342-09-09 מדינת ישראל נגד חריב (13/03/13) הורשע נאשם בהתאם להודאתו בביצוע עבירת שבל"ר בצוותא חדא. בית המשפט אימץ את ההסדר אליו הגיעו ב"כ הצדדים והטיל על הנאשם, בעל עבר פלילי לא מכביד, 6 חודשי מאסר מותנה ופיצוי בסך 600 ₪.

 

15. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק) יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

א.   התכנון שקדם לביצוע העבירה - שימוש הנאשם בקטנוע ללא רשות בעליו ונהיגתו כשהוא בלתי מורשה לנ ג דרש תכנון הגם שאיננו מתוחכם.

ב.   הנאשם הוא המבצע היחיד והעיקרי של העבירה.

ג.       הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות - אין מחלוקת כי נהיגת קטנוע על ידי בלתי מורשה, תוך עליה על מדרכה והפרעה לרכבים אחרים, טומנת בחובה פוטנציאל לנזק משמעותי, אשר למרבה המזל לא התממש במקרה זה.

 

16. טרם סיום אציין כי פסק הדין אליו הפנתה ב"כ הנאשם (ת"פ 36892-03-17) הוא פסק דין של ערכאת שלום שאיננה מחייבת או מנחה מותב זה.

 

6

17. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג) מצאתי כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל.

 

18. על אף המלצת תסקיר שירות המבחן, במקרה דנן לא מצאתי כי קיימת סיבה לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם.

הגם שמדובר בנאשם צעיר שעם הזמן החל לשתף פעולה בהליכי הטיפול, עסקינן בנאשם יליד שנת 1999, בעל הרשעה קודמת בעבירות אלימות ושבל"ר, כשבעברו התעבורתי אף הרשעה מאוחרת בגין עבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא רישיון של בלתי מורשה (ראו ת/1 ות/2).

זאת ועוד, על אף שמדובר בתהליך טיפולי שארך כשנה, שירות המבחן התרשם כי כיום הוא נמצא "בראשיתו של תהליך המבסס ומגבש זהותו וכי קיים סיכוי שעם התקדמות הקשר הטיפולי תתחזק גם יעילותו לערוך שינוי במאפייניו והתנהלותו".

דהיינו לא הוכח באופן ברור כי קיים סיכוי של ממש לשיקום.

 

19. גזירת העונש המתאים לנאשם -

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות -

א.     הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו - אין ספק כי נאשם צעיר בעל רקע משפחתי מורכב יינזק מריצוי עונש מאסר בפועל.

ב.      נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב - כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם הביע חרטה על מעשיו ואף הוציא רישיון נהיגה. עוד עולה כי בתחילה התקשה להתמיד בקשר הטיפולי אך עם התקדמות ההליך, התמיד יותר בהגעה למפגשים ושיתוף פעולה עם גורמי הטיפול.

ג.      חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות - העבירה בוצעה לפני כ-3 שנים.

ד.      עברו הפלילי של הנאשם או העדרו - כאמור, לנאשם הרשעה קודמת בגין ביצוע עבירות שבל"ר ותקיפה וכן הרשעה בגין ביצוע עבירת נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא רישיון.

 

20. באיזון בין השיקולים השונים שוכנעתי כי יש לגזור על הנאשם ענישה ברף הנמוך - בינוני של המתחם.

 

21. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1. 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 05/01/21 במשרדי הממונה.

7

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי הממונה, שאם לא כן ירצה יתרת המאסר מאחורי סורג ובריח.

במידת הצורך, ימסור הנאשם בדיקות שתן לגילוי סמים.

 

2. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים להימנע מביצוע ביצוע עבירה לפי סימן ה1 לפרק יא לחוק העונשין ו/או עבירה של נהיגה ללא רישיון ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה ואו עבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין.

 

3. התחייבות כספית על סך 1500 ש"ח להימנע במשך 3 שנים מביצוע עבירה לפי סימן ה1 לפרק יא לחוק העונשין ו/או עבירה של נהיגה ללא רישיון ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה ואו עבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין.

 

4. פוסלת את הנאשם מלקבל ו/או להחזיק רישיון לתקופה של 9 חודשים.

הנאשם יפקיד רישיונו תוך 30 יום מהיום.

מובהר לנאשם כי הפסילה תיכנס לתוקף תוך 30 יום, אך תחל להימנות רק מיום הפקדת הרישיון.

 

5. 5 חודשי פסילה על תנאי באם יעבור תוך 3 שנים עבירה לפי התוספת הראשונה או השניה לפקודת התעבורה ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

 

6. קנס בסך 2000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורת הקנס.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון תוך חודש ימים מהיום.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

                                                           

 

 21.12.2020