בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

רולנד ביניאורישווילי

הנאשם

גזר דין

רקע

1.                 הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של ניסיון התפרצות למגורים כדי לבצע עבירה, בניגוד לסעיף 406(ב)+ 25 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, ביום 10.4.14 בשעה 20:10 ניסה הנאשם לפרוץ לביתם של המתלוננים. רגע לפני ניסיון ההתפרצות שמעה המתלוננת רעש מכיוון ארון החשמל, החשמל לדירתה נותק ובהמשך חודש, מיד לאחר מכן, המתלוננת, אשר היתה בחודש תשיעי להריונה, שמעה דפיקות בדלת ביתה, נעלה את הדלת והתקשרה למתלונן על מנת שיזמין משטרה. מיד ובסמוך ניסה הנאשם להתפרץ לדירה על ידי הזזת החלון והכנסת פלג גופו העליון לדירה. המתלוננת הבחינה בנאשם וסגרה את החלון. בנסיבות המתוארות ניסה הנאשם להתפרץ למגורי אדם בכוונה לבצע גניבה או פשע.

תסקירי שירות המבחן

2.                 בתסקיר מיום 14.6.16 סקר שירות המבחן את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. שירות המבחן ציין כי ילדותו של הנאשם היתה רצופת חסכים חומריים ורגשיים כמפורט בתסקיר, הנאשם סיים 8 שנות לימוד, מגיל 15 החל במעורבות בפלילים בתחום הרכוש והסמים. לא גויס לצבא עקב מעורבות זו. ניסיונות של שירות המבחן לטפל בו בהיותו נער כשלו. הנאשם ריצה מספר מאסרים בעברו. בשנת 2015 עבר תאונת עבודה עת נפל מסולם וסובל משברים ברגליו. הנאשם הכחיש ביצוע העבירה. הביע נכונות למסור דגימות שתן לאיתור שרידי סם, אך לא הגיע במועד שהתבקש. שירות המבחן התרשם ממסוכנות גבוהה להישנות ביצוע עבירות ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

3.                 בתסקיר מיום 19.1.17 ציין שירות המבחן כי הנאשם הודה בביצוע העבירה. הגיע לבדיקה אחת ומסר דגימת שתן נקייה מסמים. לבדיקות הנוספות לא הגיע. שירות המבחן ניסה ליצור עימו קשר, ללא הצלחה ולפיכך שב ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

טיעוני הצדדים לעונש

4.                 ב"כ המאשימה הגישה לבית המשפט את הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הפנתה לחומרת הנסיבות, לערך המוגן שנפגע, לדבריה מתחם העונש ההולם נע בין 12-24 חודשים. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטיעוניה. לדבריה הנאשם לא לקח אחריות, מהתסקיר עולה כי קיימת מסוכנות גבוהה להישנות עבירות, לפיכך עתרה להטיל על הנאשם מאסר ברף העליון של המתחם לצד ענישה נלווית.

5.                 ב"כ הנאשם הצביע על כך שחלפו 3 שנים ממועד ביצוע העבירה ולא נפתחו תיקים נוספים. לדבריו אין לנאשם בעברו עבירות בתחום הרכוש, הנאשם עשה טעות אך אין הצדקה כיום להרוס את עתידו. הנאשם לפני נישואין, שכר דירה, עובד בעבודה מסודרת, לדבריו בסופו של יום הנאשם לקח אחריות. לדבריו לא נגרם נזק כתוצאה מהעבירה, ב"כ הנאשם ביקש להימנע ממאסר ולכל היותר להורות כי המאסר ירוצה בעבודות שירות.

6.                 הנאשם סיפר כי נמצא היום בדרך אחרת, מתחתן בחודש יולי 2017, שכר דירה, עובד בעבודה מסודרת, מצטער על מעשיו. לדבריו אף מאסר בעבודות שירות יביא לכך שלא יוכל לעבוד ולשלם שכר דירה.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

7.                 הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מהעבירה של ניסיון התפרצות למגורים, הם שמירה על קניינו של אדם, והגנה על תחושת הביטחון של הציבור. אין מדובר בעבירת "רכוש" בלבד.

היטיב לתאר זאת כב' השופט ח' מלצר בע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.2008):

"כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ"עבירות נגד הרכוש" (כפי שמקובל לקרוא לעבירות מסוג זה), הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת הנפש הנגרמים לקרבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד הגדרת עבירות אלו כ"עבירות רכוש", נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה - לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות המתמצית באמירה: "ביתו של האדם - מבצרו". ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית - מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם".

הנזק לתחושת הביטחון לעיתים עולה בחומרתו אף על עצם אבדן הרכוש.

ראו לעניין זה את דברי בית המשפט העליון בע"פ 46/84 מדינת ישראל נ' סבח:

"בעת מתן גזר הדין אסור לבית המשפט להתעלם מעגמת הנפש והבהלה הנגרמות לתושבים שלווים בעטיין של עבירות אלה, לחשש של מאות משפחות לעזוב את ילדיהן המפוחדים לבדם בבית בעקבות החוויה הטראומטית שפקדה אותם או את שכניהם, ומהצער שנגרם עקב אובדן רכוש בעל ערך סנטימנטאלי. עבריינים אלה, שפוקדים לילה לילה דירה באותה סביבה, מטילים למעשה את חיתיתם על אזור שלם ומשליטים טרור בין תושביו..."

8.                 מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני- גבוה, עבירות ההתפרצות למגורים הן ברף הגבוה בחומרתו של עבירות הרכוש, במקרה דנן עבירת ההתפרצות לא הושלמה, אך בשל העובדה שהמתלוננת שהיתה בדירה מנעה את השלמת כניסתו של הנאשם לדירה על ידי סגירת החלון, נסיון ההתפרצות כמעט והושלם. אמנם האירוע הסתיים ללא פגיעה ברכוש, אך הייתה פגיעה ממשית בתחושת הבטחון של המתלוננים.

9.                 באשר לנסיבות ביצוע העבירה: הנאשם לפני שניסה לפרוץ לדירה, התעסק בארון החשמל, כיבה את החשמל לדירה, דפק בדלת ורק לאחר מכן ניסה לפרוץ. הדבר מצביע על תכנון מוקדם ותחכום.

10.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסרים בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר ממושכים. ראו למשל:

·        רע"פ 3250/16אבי שימחייאב נ' מדינת ישראל (20.4.16)], הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה. הנאשם התפרץ לבית מגורים וגנב רכוש יקר ערך הכולל מחשבים נישאים ותכשיטים. בימ"ש קמא קבע מתחם בין 4-12 חודשי מאסר וגזר עליו 6 חוד' מאסר בע"ש, מע"ת ופיצוי למתלוננת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 2423/15אליעד גולדנברג נ' מדינת ישראל (8.4.15), הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים והפרת הוראה חוקית. המבקש התפרץ יחד עם חברו לדירת מגורים. חברו עקר את רשת החלון ומסר אותה למבקש. למשמע הרעש הגיע המתלונן ששהה בדירה והבחין בחברו של המבקש קובץ מהחלון. את הרשת זרקו בגן סמוך לדירה. בימ"ש קמא קבע שמתחם העונש נע בין 6 חוד' מאסר ל-30 חוד' מאסר. המבקש לא נמצא מתאים לע"ש ונגזרו עליו 45 ימי מאסר ומע"ת. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי החמיר עונשו ל- 6 חוד' מאסר בפועל חלף 45 ימי מאסר שכבר ריצה. ערעור בעליון נדחה.

·        רע"פ 8399/15אליאב קדוש נ' מדינת ישראל (19.5.16), המבקש הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והיזק לרכוש. המתלוננת, אימו של בת זוג המבקש. המבקש גנב מפתח נוסף לדירה. בשל הקרבה המשפחתית ידע המבקש כי המתלוננת לא תשהה בדירתה באותו היום. המבקש נכנס באמצעות המפתח לדירה וגנב תכשיטים, מעטפות כסף. לאחר ששמע רעש, פרץ את מנעול המרפסת על מנת להסתתר ולאחר מכן עזב עם הרכוש הגנוב ומכר אותו בידיעה של בת זוגו. בימ"ש השלום קבע כי מתחם העונש עומד על 12 ל-36 חוד' מאסר בפועל וגזר על המבקש 12 חוד' מאסר, מע"ת, קנס ופיצוי למתלוננת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 8637/14 עבאסי נ' מדינת ישראל (13.1.15). המבקש, הורשע בשתי עבירות התפרצות המבקש פרץ פעמיים לאותה דירה בהפרש של כשבוע ימים, וגנב רכוש. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע ביום 10-24 בגין התפרצות יחידה וגזר 16 חודשי מאסר בגין שתי התפרצויות. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמידו על 12 חודשים. בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה.

·        רע"פ 5090/13אמיר חסן נ' מדינת ישראל (17.7.13), המבקש הורשע בעבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה. המבקש הגיע ברכב כשאיתו אדם נוסף. האחר נשאר ברכב בעוד המבקש התפרץ לדירה ונטל תיק ובו ארנק, מסמכים, תכשיטים ובושם. המבקש יצא מהבית ושניהם עזבו את המקום. בימ"ש השלום גזר על המבקש 20 חוד' מאסר בפועל, הפעלת 3 מאסרים מותנים בחופף, כך שירצה בסה"כ 20 חוד' מאסר, מע"ת ופיצוי למתלוננת. המבקש בעל עבר פלילי מכביד. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 4352/13פלוני נ' מדינת ישראל (1.9.13). המבקש הורשע בעבירת התפרצות לדירת מגורים. המבקש לקח את מפתח הדירה מארון החשמל ונכנס פנימה. המתלונן ראה את המבקש בדירתו וזה האחרון ברח מהדירה. למבקש עבר פלילי מכביד. על המבקש נגזרו 24 חוד' מאסר בפועל שכללו הפעלת 2 עונשי מאסר מותנים במצטבר. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 659/13רפאל אביכזר נ' מדינת ישראל (28.1.13) ], המבקש הורשע בביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, היזק לרכוש והתנגדות למעצר. המבקש, יחד עם אחר, התפרץ לדירה תוך שבירת הדלת ואסף חפצים שונים. בשלב זה הגיעו שוטרים למקום והשניים ניסו להימלט וגרמו חבלות לשוטרים. בימ"ש קמא גזר על המבקש 14 חוד' מאסר בפועל, 10 חוד' מע"ת, פיצוי לבעל הדירה וקנס. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 3228/12 וסילנקו נ' מדינת ישראל (29.4.12). המבקש הורשע בעבירה של התפרצות למגורים וגניבה. המבקש הורשע לאחר שמיעת הוכחות. בית משפט קמא אימץ המלצת שירות המבחן, נמנע מהטלת מאסר, חידש מאסר מותנה העמיד הנאשם במבחן והטיל קנס. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המדינה ומבלי למצות הדין גזר על הנאשם שנתיים מאסר. בקשת רשות ערעור לבית משפט עליון נדחתה.

·        רע"פ 3063/11אפרים כהן נ' מדינת ישראל (17.4.11). המבקש הורשע בעבירות של התפרצות למגורים, ניסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המבקש ואחר הגיעו ברכב לדירה ובעזרת כלי פריצה, נכנסו לדירה, הוציאו את תכולת הארונות, פיזרו את תכולתם על הרצפה וניסו לעקור כספת שהיתה בדירה. כאשר הגיעו שוטרים, הנ"ל השתוללו והתנגדו למעצר. בימ"ש קמא גזר על הנאשם צו מבחן לשנתיים ושל"צ. המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והשית על הנאשם 24 חוד' מאסר בפועל. ערעור הנאשם בעליון, נדחה.

·        עפ"ג (י-ם) 24997-04-14מדינת ישראל נ' יהודה בנון (7.7.14), הנאשם הורשע בעבירה של ניסיון התפרצות לבית מגורים. הנאשם טיפס לדירה בקומה ראשונה ודרך החלון בחן את תכולתה, משהבחין כי היא ריקה טיפס לקומה השניה, נפל ונעצר. בימ"ש קמא גזר על הנאשם 6 חוד' מאסר בפועל והפעלת 4 חוד' מאסר מותנה חלקם בחופף וחלקם במצטבר ומע"ת. המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והחמיר העונש ל- 13 חוד' מאסר בפועל כולל המאסר המותנה שהופעל כולו בחופף.

·        עפ"ג (חיפה) 46113-06-13אגרון אגרונוב נ' מדינת ישראל (28.11.13), הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למגורים וגניבה. בימ"ש קבע מתחם שנע בין 10-30 חוד' מאסר בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה ואת מדיניות הענישה וגזר על הנאשם 27 חוד' מאסר ומע"ת. ערעור במחוזי נדחה, המחוזי קיבל את מתחם הענישה.

·        עפ"ג (מחוזי מרכז) 16867-06-13פרג' מוסלמאן נ' מדינת ישראל (19.5.14). הנאשם, יחד עם אחר, הורשע בעבירה של התפרצות למקום מגורים בצוותא. באחר, התפרץ לדירת המתלוננת וגנב פרטי רכוש שונים. המתלוננת שבה לביתה ונתקלה בפורץ. האחר נכנס לרכבו של הנאשם ושניהם נמלטו מהמקום. נקבע מתחם הנע בין 12 ל-24 חוד' מאסר בפועל. נגזרו על הנאשם 16 חוד' מאסר בפועל, מע"ת ופיצוי למתלוננת. ערעור במחוזי נדחה.

·        ע"פ (חיפה) 17277-02-13מדינת ישראל נ' רוסלן פסחוב (2.5.13), הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות למגורים. הנאשם, ביחד עם אחר, נכנסו לדירת המתלונן, בדרך שלא ידועה למאשימה, כשהשניים נכנסו, הם הבחינו בבעלים וברחו מהמקום. בימ"ש קמא גזר על הנאשם 12 חוד' מאסר בפועל, חלקם בחופף וחלקם במצטבר לעונש שריצה באותה העת. המחוזי קיבל ערעור המדינה על קולת העונש והחמיר העונש ל- 15 חוד' מאסר בפועל במצטבר לעונש אותה ריצה הנאשם באותה העת.

·        ע"פ (מחוזי חי') 48422-02-13אלירן ניסנוב נ' מדינת ישראל (11.7.13), הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות למגורים. הנאשם נכנס לבית לאחר שפירק את חלון המטבח ונטל מהבית כספת, דרכונים, כסף, תכשיטים ועוד. בהמשך יצא מהדלת האחורית כשברשותו הרכוש הגנוב. בימ"ש גזר עליו 12 חוד' מאסר בע"ש, מע"ת ופיצוי למתלונן. הערעור על חומרת העונש התקבל והמחוזי הקל בעונשו וגזר עליו 6 חוד' מאסר בע"ש, צו מבחן למשך 18 חוד' ויתר רכיבי העונש נותרו על כנם.

·        ע"פ (מחוזי חי') 23525-01-13מדינת ישראל נ' עומר קעדאן (13.6.13), הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות לדירה. הנאשם עיקם את סורגיי הדירה וניפץ את שמשת החלון ונטל מהבית תכשיטים, שני פלאפונים ומצלמה דיגיטאלית. נגזרו עליו 6 חוד' מאסר בע"ש, מע"ת ופיצוי למתלוננים. ערעור המדינה על קולת העונש נדחה בשל נסיבות מיוחדות.

·        ע"פ (חיפה) 42160-10-12מדינת ישראל נ' האני רשואן (29.11.12), הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות למגורים. הנאשם נכנס לבית שדלתו היה סגורה אך לא נעולה. לנאשם עבר פלילי מכביד. נגזרו עליו 4 חוד' מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן 8 חוד' במצטבר כך שירצה סה"כ 12 חוד' מאסר. ערעור המדינה התקבל והמחוזי החמיר עונשו ל- 12 חוד' מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר כך שירצה סה"כ 20 חוד' מאסר.

·        עפ"ג (י-ם) 19885-07-11ששון נ' מדינת ישראל (24.11.11), הנאשם הורשע בעבירה של ניסיון התפרצות למקום מגורים וזוכה בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה. הנאשם נכנס לדירה לאחר שעקר חלונותיה. המתלונן הבחין בו והנאשם האיר עליו בפנס וטען שהוא שוטר, כך קיבל לידיו את דרכון המתלונן וניסה להערים עליו. לנאשם עבר פלילי מכביד. הנאשם נדון ל- 12 חוד' מאסר ויחד עם הפעלת מאסר מותנה סה"כ 14 חוד' מאסר. שני הערעורים: ערעור המדינה וערעור הנאשם נדחו.

קיימים גם מקרים חריגים בהם נמנעו בתי המשפט מהרשעה. ראו למשל:

עפ"ג(מרכז) 14167-10-15 אלמנאו נ' מדינת ישראל , עפ"ג (מרכז) 45549-10-15 דרבאי נ' מדינת ישראל (9.2.16) הנאשמים הורשעו בעבירות של התפרצות למגורים וגניבה. הנאשמים פרצו לחדרי מגורים של חניכות פנימיית נוער, בן שמן וגנבו מכשירי טלפון שעונים ומחשבים ניידים. למחרת הגניבה החזירו הנאשמים את הרכוש הגנוב. בית משפט קמא גזר מע"ת, מבחן, של"צ וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם וביטל את הרשעתם.

11.             לאור האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבותיו, בשים לא שעבירות ההתפרצות לא הושלמה, נע מ- 5 ועד ל- 12 חודשי מאסר.

12.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. כאמור, שירות המבחן נמנע מהמלצה בעלת אפיק טיפולי שיקומי.

גזירת העונש המתאים לנאשם

13.             בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        את העובדה כי הנאשם בחר לנהל את משפטו עד תום. הגם שאין לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שעמד על זכותו לנהל את משפטו, הרי שאינה מגיעה לו ההתחשבות הניתנת למי אשר בוחר לקחת אחריות ולהודות במיוחס לו. רק לאחר שהנאשם הורשע, עת נפגש עם שירות המבחן, בפעם השניה, בחר לקחת אחריות על מעשיו (בפגישה הראשונה עם שירות המבחן חזר על הכחשתו).

·        זקפתי לחובתו של הנאשם את הרשעותיו בתחום הפלילי. הנאשם יליד 1983, לחובתו 12 הרשעות בעבירות רבות של הפרת הוראה חוקית, וכן בעבירות איומים, העלבת עובד ציבור, התנהגות פרועה במקום ציבורי, פריצה לרכב, גניבה מרכב, שבל"ר, נהיגה בזמן פסילה, סחר בסמים, החזקת סכין, החזקת רכוש חשוד כגנוב ועוד. הנאשם נדון בעברו לעונשי מאסר ממושכים: 24 חודשים, 20 חודשים, 2 חודשים, 14 יום. בניגוד לטיעוני ב"כ הנאשם, בעברו של הנאשם, בין היתר, גם עבירות רכוש, כמפורט לעיל.

·        לקחתי בחשבון שהנאשם שהה במעצר. הנאשם נעצר ביום ביצוע העבירה ושוחרר ביום 30.4.14 לתנאי מעצר בית תוך שהותרה יציאתו לעבודה. ביום 28.10.14 בוטלו תנאי מעצר הבית.

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקירי שירות המבחן, את הערכתם כי לנאשם דפוסי התנהגות עבריינים מופנמים, וקושי בהפנמת גבולות החוק, את הערכתם כי קיים סיכון גבוה להישנות עבירות. למרות שהנאשם הופנה פעמיים לשירות המבחן, לא עמד בקשר עם שירות המבחן ולפיכך שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את העובדה שכיום עומד לפני נישואין, שכר דירה, עובד לפרנסתו, תומך באימו, מפרנס את בת זוגו, את דבריו של הנאשם שכיום נמצא במקום אחר בחייו.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם.

14.             לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, לא מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם, אך גם לא ברף העליון.

סוף דבר

18.       לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          7 חודשי מאסר בפועל בניכוי 21 ימי מעצרו מיום 10.4.14 ועד 30.4.14.

ב.            9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר על עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.             6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר על עבירת רכוש מסוג עוון .

ד.            קנס בסך 400 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.

ה.           פיצוי בסך 2000 ₪ למתלוננת, שרית בראל, ע"ת 3.

הפיצוי ישולם תוך 90 יום מהיום.

כל תשלום ייזקף ראשית לכל על חשבון הפיצוי.

ו.             התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא יעבור עבירות בהן הורשע תוך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר. ההתחייבות תחתם עוד היום אחרת, ייאסר למשך 15 יום.

המוצגים, ככל שקיימים, יושמדו בחלוף תקופת הערעור

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

<#3#

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ז, 07/05/2017 במעמד הנוכחים.