1

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של החזקת מכשיר מותאם, לפי סעיף 477 (2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 ועבירה של ניפוק מטבע מזויפת, לפי סעיף 479 (2) לחוק.

מתחם הענישה בעבירות אלה, הוא בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל, וזאת אני קובע לאור תכלית העבירות, שהן השמירה על הוודאות הכלכלית, המוניטארית, הקיימת במטבעות של מדינת ישראל.

אני שוקל לחומרא:

העובדות שבהן הורשע.

2

הגלופות ומספר המטבעות הרב שאותו החזיק (2,280 מטבעות בני עשרה ₪).

הפגיעה הכלכלית הקשה הטמונה בעבירות אלה, ובכלל זה לוודאות בשימוש במטבעות.

שיקולי הרתעת הכלל.

אני שוקל לקולא:

עבר פלילי שאינו מכביד (במ/1) הכולל הרשעה קודמת אחת בעבירה משנת 2001.

ניהול המשפט לא היה לשווא, שכן הנאשם זוכה מעבירה אחת, בעלת משמעות.

הנאשם היה עצור כעשרים וארבעה ימים ובתנאים מגבילים כשנה.

המטבעות נתפסו - לא הופצו לציבור.

התקבל תסקיר שאינו מן המזהירים, אך עדיין הובאו בו נתונים חשובים: הנאשם עובד לפרנסתו, בעל משפחה, שירת שירות צבאי, נטל אחריות חלקית, אינו צורך סמים, בעבר כיבד צו פיקוח, למרות שגם נמסר, כי הוא מחפש רווח קל, מטשטש אחריות, מציג עמדות מגמתיות, וכי הוא מאופיין בדפוסי מרמה והסתרה. התסקיר מחווה דעה כי קיים סיכון, אך גם סיכוי לשיקום. ההמלצה היא להטיל ענישה בדרך של עבודות שירות.

כאשר אני משקלל את הנתונים דלעיל, אני מגיע למסקנה, כי הענישה הראויה לנאשם זה היא מאסר בפועל שניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות, גם אם לא לתקופה המקסימאלית האפשרית.

על כן, אני מורה על דחיית לתאריך 30.12.15 בשעה 11:30, בהיכל המשפט ברחובות.

הנאשם מוזהר בדבר חובת התייצבותו.

הממונה על עבודות השירות מתבקש למסור את חוות דעתו עד למועד הדיון.

3

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, במעמד הצדדים.