ת"פ 26069/10/19 – מדינת ישראל נגד מואמן סעדה חשב,אחמד חדיגה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
|
ת"פ 26069-10-19 מדינת ישראל נ' חשב ואח'
|
|
1
בפני |
כבוד השופט עמי קובו
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1.מואמן סעדה חשב 2.אחמד חדיגה |
|
|
|
הנאשמים |
ב"כ המאשימה: עו"ד איריס פיקר
ב"כ הנאשמים: עו"ד שאדי נאטור
גזר דין |
רקע
1. הנאשם 1 הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של נשיאה והובלת נשק ואביזר, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
הנאשם 2 הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של סיוע לנשיאה ולהובלת נשק ואביזר, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא וסעיף 31 בחוק.
2. על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 11.10.19 בשעה 23:10 בעיר קלנסואה נהג הנאשם 1 ברכב שבבעלותו, ועמו נסעו הנאשם 2 ואדם נוסף והובילו מתחת לכיסא הנוסע שליד הנהג, אקדח מסוג FN ובו מחסנית ריקה.
3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הוסכם שהמאשימה תעתור לעונש של 18 חודשי מאסר בעניינו של הנאשם 1 ולעונש של 9 חודשי מאסר בפועל בעניינו של הנאשם 2, וההגנה תהא חופשיה בטיעוניה. כן הוסכם שהמאשימה תעתור לחילוט.
תסקירי שירות המבחן
הנאשם 1
2
4. על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם כבן 20, נשר ממערכת החינוך בתום 10 שנות לימוד על רקע קשיי למידה, היעדר מוטיבציה ללימודים והצורך לסייע בפרנסת המשפחה שסבלה מקשיים כלכליים. מאז עבד בעבודות מזדמנות. הנאשם התארס וצפוי להינשא במהלך השנה הקרובה. הנאשם נעדר עבר פלילי, מודה בביצוע העבירה אך התקשה לקבל אחריות מלאה לביצועה. הביע חרטה על ביצוע העבירה והבנה לחומרתה, והתמקד בחריגות העבירה לאורח חייו. לדבריו, השאיל את רכבו לחבר למשך מספר שעות ובעת שנהג ברכב עם בן דודו - הנאשם 2, הבחין בנשק מתחת לכיסא ובאותה רגע נעצר על ידי המשטרה. לדבריו מדובר ברכב משפחתי שלעיתים חבריו משתמשים בו והוא לא ידע להסביר את הימצאות הנשק ברכבו ואת חלקו בביצוע העבירה. הנאשם תיאר את מעצרו ובהמשך היותו בתנאים מגבילים כתקופה משברית עבורו, ולדבריו היה במעצר בתנאי הפרדה בשל חשש שעצורים אחרים יפגעו בו. לדבריו המעצר היווה גורם הרתעתי עבורו וכיום גברה אחריותו למצבו ולהתנהלותו. במסגרת הליך המעצר התרשם שירות המבחן מצעיר אשר עד למעצרו לא עלו אינדיקציות להתנהגות שולית ולקשרים שוליים, והוא התקשה להסביר את הפער שבין התנהלותו לבין חומרת העבירה ושלל מוקדי סיכון במצבו. שירות המבחן העריך אז שהנאשם מאופיין בדפוסי ריצוי ומחויבות משפחתית, מתנהל בהסתרה מבני משפחתו ומתקשה לשתפם בקשייו וכי קיים סיכון להמשך התנהלות שולית. שירות המבחן התרשם אז שהוא אינו מאופיין בדפוסים עברייניים מושרשים וכי המעצר מהווה גורם מתריע עבורו. הנאשם שולב בקבוצת עצורי בית, התמיד להגיע ושיתף פעולה עד להפסקת הקבוצה בשל מגבלות הקורונה.
בסיכום התרשם שירות המבחן שהנאשם צעיר שגדל במשפחה נורמטיבית, מודה בביצוע העבירה ומבטא חרטה. התנהגותו בעבירה מוסברת על רקע קיום קשרים חברתיים בעייתיים ונטייתו לרציה חברתית. הסיכון להישנות התנהגות אלימה הוא ברמה נמוכה. כגורמי סיכון להישנות עבריינות מנה שירות המבחן את חומרת העבירה, היותו בעל מוקד שליטה חיצוני, קושי בוויסות דחפיו, קשרים חברתיים בעייתיים ונטייה לרציה חברתית. כגורמי סיכוי לשיקום מנה שירות המבחן את גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, מחויבות משפחתית, שיתף פעולה עם שירות המבחן, הרתעה של המעצר וההליך הפלילי וביטוי נכונות מצדו לשקם את חייו ולהימנע מעבירות נוספות. שירות המבחן העריך שהתערבות טיפולית תפחית עוד יותר את הסיכון במצבו ולנוכח הבעת מוטיבציה מצדו להשתלב בטיפול, הומלץ על צו מבחן למשך שנה במהלכו הוא ישולב בטיפול לצד עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
הנאשם 2
3
5. על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם כבן 28, נשר ממערכת החינוך בתום 10 שנות לימוד, לדבריו על רקע בעיות כלכליות. לאחר סיום לימודיו עבד בעבודות מזדמנות. מאז מעצרו אינו עובד. משפחתו מתוארת כמשפחה נורמטיבית, אביו סובל ממחלה והנאשם מטפל בו ודואג לצרכיו. הנאשם מאורס, ומצוי בקשיים כלכלים. הנאשם נעדר עבר פלילי, מודה בביצוע העבירה והביע צער על מעורבותו. לדבריו נסע עם הנאשם 1 ברכב בדרכם חזרה מבילוי, הבחין בנשק מתחת לכיסא הרכב ותהה לפשר הימצאות הנשק ברכב. בשיחה עמו בלטה הימנעותו ממסירת מידע על הקשר שלו לנסיבות העבירה והתנהלותו בשיחה אופיינה באיפוק ובזהירות. הנאשם שלל קיומם של קשרים שוליים או מעורבות בסכסוך. התייחס לתקופת מעצרו ולהיותו בתנאים מגבילים כתקופה משברית עבורו אשר פגעה במצבו הכלכלי. בהליך המעצר שירות המבחן התרשם מאדם שניהל אורח חיים תקין עד למעצרו, התקשה להתמיד במקומות עבודה אך שמר על רצף תעסוקתי, לא עלו אינדיקציות לקיום קשרים שוליים, סכסוכים או מעורבות שולית קודמת, אך עלה חשש מקיום קשרים שוליים המאפשרים נגישות לנשק וכן להתנהלות מתוך מחויבות משפחתית גבוהה המשפיעה על שיקול דעתו וקבלת החלטות. במסגרת פיקוח המעצר הנאשם היה ממוקד במחירים הכרוכים בהסתבכותו בעיקר בהיבט התעסוקתי והכלכלי ובלטו קשייו לשתף במצבו ולבחון באופן ביקורתי את קשריו.
בסיכום התרשם שירות המבחן מהנאשם כמי שתפקד וקיים אורך חיים נורמטיבי בדרך כלל, ללא הרשעות קודמות אשר הודה בביצוע העבירה המוסברת על רקע קשרים שוליים ומחויבות משפחתית. הסיכון להישנות אלימות הוערך ברמה נמוכה. כגורמי סיכון להישנות עבריינות מנה שירות המבחן את חומרת העבירה, קושי בניהול תקשורת יעילה כפי שבא לידי ביטוי במפגשים עמו כאשר השיח עמו התאפיין בזהירות ובחשדנות. כגורמי סיכוי לשיקום מנה שירות המבחן היעדר עבר פלילי, גדילתו במשפחה נורמטיבית, ניהול אורח חיים תקין בדרך כלל, ומוטיבציה לשקם את חייו ולהשתלב בטיפול. שירות המבחן העריך ששילובו של הנאשם בטיפול יפחית עוד יותר את הסיכון במצבו ולנוכח המוטיבציה שביטא להשתלב בטיפול, הומלץ על צו מבחן למשך שנה במהלכו הנאשם ישולב בטיפול לצד עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
טיעוני הצדדים
4
6. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד איריס פיקר, הערך החברתי שנפגע הוא הגנה על שלומו וביטחונו של הציבור. נשיאת נשק יוצרת סיכון שהנשק יגיע לגורמים שיעשו בו שימוש למטרות פסולות - פליליות או ביטחוניות. בית המשפט העליון שב והדגיש בעת האחרונה את מגמת ההחמרה בעבירות הנשק השונות. מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף בינוני. מדובר בעבירה של נשיאת נשק שהיא חמורה יותר מעבירה של החזקת נשק, אך מדובר באקדח אשר נשיאתו פחות חמורה מרובה. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, עתרה המאשימה לקבוע מתחם עונש הנע בין 18 ל-40 חודשי מאסר בפועל. הנאשמים ללא עבר פלילי. תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 1 מעלה שהנאשם מתקשה בנטילת אחריות מלאה וטען שהוא לא המשתמש היחיד ברכב. שני הנאשמים לא אומרים אמת ולא נותנים אמון בקצינת המבחן. הנאשם 1 שולב בקבוצת עצורי בית, שיתף פעולה והתמיד להגיע, אך הקשר הפך למעקבי בשל מגבלות הקורונה. גם הנאשם 2 התקשה במתן הסברים לשירות מבחן, נכתב שאין אינדיקציה לקשרים שוליים, אך הם כנראה קיימים. בהיות שני הנאשמים ללא עבר פלילי עתרה המאשימה להשית על הנאשם 1 עונש בתחתית מתחם העונש - 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. לגבי הנאשם 2 שהוא המסייע עתרה המאשימה להשית עונש של 9 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. העתירה לעונש מאסר בפועל גם למסייע קשורה בכך שמדובר במכת אזור, ומשיקולי הגנה על הציבור.
7. לטענת ב"כ הנאשמים, עו"ד שאדי נאטור, מדובר בנשיאת נשק ברף התחתון של אקדח מסוג FN עם מחסנית ריקה מכדורים. בהתאם לפסקי הדין שניתנו על ידי בית משפט זה ומותבים אחרים, מדובר אמנם במכת מדינה, ואולם הדרך להתמודד עם מכת המדינה אינה באמצעות העלאת רמת הענישה, אלא נדרשת הגברת הנוכחות המשטרתית והאכיפה. נקודת המוצא היא אמנם שעבירת נשיאת נשק אינה מתאימה לעבודות שירות, אך יש לבחון כל מקרה לגופו, ובמקרה הנוכחי מדובר ברף תחתון. התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם 1 הוא חיובי, מדובר בנאשם ללא עבר פלילי ולא נפתחו לו תיקים נוספים לפני או אחרי המקרה. הנאשם מודה ומכה על חטא. שירות המבחן מציין שהסיכון להמשך התנהלות שולית הוא נמוך ושירות המבחן עומד על כך שנדרשת התערבות טיפולית. למרות מגבלות הקורונה, הנאשם התמיד להגיע לשירות המבחן וקיים עמם שיחות טלפון ולא בכדי שירות המבחן המליץ על עבודות שירות. יש לתת לנאשם הזדמנות וראוי לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום. באשר לנאשם 2, אין הצדקה לעתירה המאשימה לעונש של מאסר בפועל, לאחר שכתב האישום בעניינו תוקן לסיוע. לא הייתה לו שליטה מלאה על הרכב והוא רק נכח שם. היה עמם ברכב אדם נוסף שלא הואשם. הנאשם 1 שוחרר לחלופת מעצר והנאשם 2 שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני. ההגנה עתרה לקבוע מתחם עונש בעניינו של הנאשם 1 החל מ-12 ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל ולחרוג ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום, היותו ללא עבר פלילי והמלצת שירות המבחן. לחילופין, וככל שיוחלט שלא לחרוג ממתחם העונש, יש לקבוע את עונשו ברף התחתון. באשר לנאשם 2 עתרה ההגנה להטיל עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות ברף העליון ולנכות מכך את תקופת מעצרו למשך חודשיים.
הנאשמים הביעו צער על מעשיהם.
דיון - קביעת מתחם העונש ההולם
8. כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
הערך החברתי אשר נפגע בעבירת נשיאת נשק הוא הגנה על בטחון הציבור. נשיאת נשק חם, מסוג אקדח יוצרת סיכון שהנשק יגיע בסופו של דבר לגורמים אשר יעשו בו שימוש למטרות פסולות, פליליות או ביטחוניות, לרבות פגיעה בגוף או בנפש.
5
בית המשפט העליון חזר והדגיש את מגמת ההחמרה בעבירות הנשק השונות, ואת החומרה היתרה שבביצוע עבירות נשק. זאת בשל הסיכון הממשי לשלום הציבור והפגיעה בערכים המוגנים של שלמות הגוף וחיי אדם. בשל כך, ננקטת מגמת החמרה בענישה בעבירות נשק, כך שזו תבטא באופן הולם את פוטנציאל ההרס הרב הגלום בהן. עוד נקבע כי ראוי ונכון להחמיר את מדיניות הענישה הנוהגת, זאת בין היתר כדי להיאבק בתופעה של שימוש גובר בנשק חם כאמצעי ליישוב סכסוכים. מיגור תופעת נשיאת והחזקת כלי נשק בלתי חוקיים הוא אפוא אינטרס ציבורי חשוב ותנאי הכרחי למאבק בתופעות הפשיעה האלימה לסוגיה, ויש לעשות כן, בין היתר, באמצעות ענישה מחמירה (ראו למשל, דברי כב' השופט ע' גרוסקופף בע"פ 5446/19 מדינת ישראל נ' הוארי [25.11.19], כב' השופטים י' אלרון ומ' מזוז בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח [5.11.19], כב' השופט א' שטיין בע"פ 1509/20 מדינת ישראל נ' נבארי [2.7.20] וכב' השופט ג' קרא בע"פ 5330/20 ענבתאוי נ' מדינת ישראל [22.11.20]).
עבירות הנשק הוכרו בפסיקה כ"מכת מדינה" באופן אשר מצדיק החמרת ענישה בהן (בהקשר זה ראו ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן [19.4.14]; ע"פ 2398/14 אלהזייל נ' מדינת ישראל [8.7.14]; ע"פ 5681/14 מדינת ישראל נ' טאטור [1.2.15]). עבירות אלו אף הוכרו "כמכת אזור".
9. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף בינוני. בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך שהנאשם 1 ביצע עבירה של נשיאת נשק, אשר העונש המרבי הקבוע בצידה הוא של 10 שנות מאסר, שהיא חמורה יותר מעבירה של החזקת נשק אשר העונש הקבוע בצידה הוא של 7 שנות מאסר. עוד יש לתת את הדעת לכך שעסקינן בנשיאה של כלי נשק מסוג אקדח, שהיא פחות חמורה מאשר עבירה בנשק מסוג רובה או תת מקלע, בשל פוטנציאל הנזק הרב יותר של תת מקלע. מכאן, שמדובר בדרגת ביניים של חומרה שהיא גבוהה יותר מהחזקת אקדח, ונמוכה יותר מנשיאת תת מקלע. נשיאת האקדח עם מחסנית ריקה מכדורים מפחיתה במעט את חומרת הפגיעה בערך המוגן, ביחס למקרים שבהם הנשק היה טעון בכדורים. הנאשם 2 סייע לנאשם 1, ומכאן שחומרת מעשיו פחותה בהתאם.
10. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם 1 נהג ברכב ובו נשא אקדח מסוג FN עם מחסנית ריקה מכדורים, מתחת לכיסא הנוסע שליד הנהג, כשברכב נוכחים הנאשם 2 ואדם נוסף. חלקו של הנאשם 1 הוא המרכזי שכן הוא היה זה שנשא את הנשק ברכבו, וחלקו של הנאשם 2 הוא בסיוע בנוכחותו ברכב. הנזק הפוטנציאלי בעבירות נשק הוא רב וכולל פגיעה בגוף ובנפש. פוטנציאל הנזק נובע מהחשש מפני הגעת הנשק לידי אחרים שעלולים לעשות בו שימוש. בפועל לא נעשה שימוש בנשק ולא נגרם נזק. הנאשמים ביצעו את העבירה על רקע קשרים חברתיים בעייתיים ורציה חברתית.
6
11. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן:
א. בע"פ 6047/20 רוש נ' מדינת ישראל (18.11.20), קיבל בית המשפט העליון ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק. הנאשם רכב על אופנוע כשהוא נושא אקדח ובו מחסנית עם כדור אחד ומשתיק קול. הצדדים עתרו במסגרת הסדר טיעון להשית על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה (סה"כ 30 חודשים). בית המשפט המחוזי דחה את הסדר הטיעון, קבע מתחם עונש הנע בין 2 ל-4.5 שנות מאסר בפועל והשית על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל (42 חודשים כולל הפעלת התנאי). בית משפט העליון הקל בעונשו של הנאשם, בהסכמת הצדדים, והטיל עליו 24 חודשי מאסר בפועל (סה"כ 30 חודשים כולל הפעלת התנאי).
ב. בע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל (21.2.12), נדחה ערעורו של הנאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של נשיאה והובלת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע. הנאשם נסע ברכבו לאחר שהסליק בו אקדח, מחסנית טעונה בכדורים וקופסאות עם כדורי אקדח. האקדח והתחמושת נתפסו בחיפוש שגרתי שביצעה המשטרה ברכב. הנאשם, ללא עבר פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי, אב ל-4 ילדים ומפרנס יחיד במשפחתו, נדון לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל.
ג. בע"פ 4329/10 פלוני נ' מדינת ישראל (25.10.10), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בנשיאת נשק ובהחזקתו. הנאשם החזיק באקדח טעון בתחמושת בעת שנהג ברכב. הנאשם צעיר, סטודנט, נעדר עבר פלילי, ששירות המבחן המליץ בעניינו להסתפק בעונש של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי השית על הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל.
ד. בע"פ 2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל (18.7.19) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק. הנאשם רכש אקדח במטרה לסחור בו, וקיבל לרשותו אקדח 9 מ"מ עם מחסנית תואמת, בתמורה כספית. הנאשם ואחר נכנסו לרכבו, הסתירו את האקדח, ונסעו עד שנעצרו על-ידי המשטרה. נקבע מתחם שבין 12 ל-40 חודשי מאסר, והנאשם, ללא עבר פלילי, נדון ל-16 חודשי מאסר בפועל.
ה. בע"פ 4982/15 שחיטה נ' מדינת ישראל (3.9.15) הקל בית המשפט העליון בעונשו של נאשם שהורשע לפי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק. הנאשם נשא ברכבו אקדח בלתי תקין עם מחסנית ריקה. נקבע מתחם שבין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל עבר פלילי ישן. בית המשפט העליון הקל בעונשו והעמידו על 16 חודשי מאסר בפועל (חלף 20 חודשי מאסר).
7
ו. בע"פ 4215/18 ח'טיב נ' מדינת ישראל (8.7.18) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של נשיאת נשק ותחמושת. הנאשם שהה בסמטה סמוכה לחצר ביתו, כשהוא נושא על גופו אקדח טעון בארבעה כדורים. הנאשם צירף שני תיקים של החזקת סמים לצריכה עצמית. נאשם צעיר, לחובתו הרשעה קודמת אחת. נקבע מתחם שבין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל, נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל.
ז. בת"פ (מח' מר') 52416-06-20 מדינת ישראל נ' מתאני (12.1.21), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק ותחמושת. הנאשם יצא ממתחם מגוריו, נשא על גופו אקדח טעון במחסנית ובה כדורים ורכב על אופניו עד להתנגשות בינו לבין רכב משטרתי שתצפת על המתחם. הנאשם נמלט בריצה והשליך את הנשק. בית המשפט קבע מתחם עונש שנע בין 15 ל-40 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר בעל עבר פלילי נדון לעונש של 23 חודשי מאסר בפועל.
ח. בת"פ (מח' מר') 41522-05-18 מדינת ישראל נ' אזברגה (10.8.20), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של נשיאת נשק ותחמושת והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם יצא מרכבו כשהוא נושא אקדח חצי אוטומטי והטמינו תחת חולצתו. כשהבחין בשוטרים נמלט מהמקום, השוטרים רדפו אחריו, הוא קפץ מעל לחומה והאקדח נפל מגופו. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 16 ל-40 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל נסיבות חיים קשות ועבר פלילי לא מכביד, נדון לעונש של 21 חודשי מאסר בפועל (סה"כ 26 חודשים, כולל הפעלת מאסר על תנאי).
ט. בת"פ (מח' חי') 14115-07-19 מדינת ישראל נ' ג'בארין (28.1.20), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות נשיאת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם החזיק על גופו אקדח ומחסנית ובה כדורים. משהבחין בניידת משטרה, נמלט מהמקום כשהשוטרים בעקבותיו עד שנתפס. בית המשפט קבע מתחם עונש שבין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר, בעברו הרשעה אחת שהתיישנה, נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל.
י. בת"פ (מח' חי') 24896-04-20 מדינת ישראל נ' מחאמיד (1.11.20), הורשעו שני נאשמים על פי הודאתם בעבירה של נשיאת נשק ואביזר. הנאשמים נסעו ברכבו של הנאשם 1 ונשאו בו אקדח מסוג FN ובו מחסנית, שאותו קיבלו זמן קצר טרם תפיסתם. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 14 ל-26 חודשי מאסר בפועל. הנאשמים, צעירים ללא עבר פלילי, נדונו לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל.
8
יא. בת"פ (מח' מר') 44381-05-20 מדינת ישראל נ' סאלח (27.10.20), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק ותחמושת. הנאשם התהלך בעיר מגוריו כשהוא נושא בידו אקדח ובו מחסנית ו-4 כדורים. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 13 ל-39 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר בן 19, ללא עבר פלילי אשר עד למעצרו התנהל באופן נורמטיבי נדון לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
12. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם 1 הוא החל מ-14 ועד ל-38 חודשי מאסר בפועל.
מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם 2 הוא החל מ-7 חודשי מאסר אשר יכול ויינשאו בדרך של עבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.
חריגה מהמתחם
13. במקרה דנן, הנאשמים לא עברו הליך שיקומי משמעותי, לרבות שינוי עמוק בהתנהגותם ובדרך חשיבתם, אשר יצדיק חריגה ממשית לקולה ממתחם העונש ההולם, וכזה המצדיק הטלת עונש על פי שיקולי שיקומו של הנאשם בלבד (ראו והשוו דברי כב' השופטת ד' ברק ארז בע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל [18.4.18]).
הנאשם 1 שולב בקבוצת עצורי בית בשירות המבחן, שיתף פעולה, התמיד בהגעתו והחל לבחון את התנהלותו עד שהמפגשים הקבוצתיים פסקו בשל מגבלות נגיף הקורונה. הנאשם התקשה בנטילת אחריות מלאה על ביצוע העבירה ולא ידע להסביר את נסיבות הימצאות הנשק ברכבו. הביע מוטיבציה לערוך שינוי חיובי בחייו ונכונות לעמוד בצו מבחן ושירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן במסגרתו ישולב בטיפול. מכאן שהנאשם למעשה טרם שולב בכל טיפול שהוא, כאשר בשלב זה הוא עדיין מתקשה בנטילת אחריות מלאה למעשיו בעבירה, ולפיכך לא ניתן לקבוע שהנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי באופן אשר יצדיק חריגה משמעותית מן המתחם, כנדרש בסעיף 40ד(א) בחוק. כמו כן, לא ניתן לקבוע שיש סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם. עם זאת, יש לקחת בחשבון את המלצת שירות המבחן בקביעת עונשו של הנאשם 1 בגדרו של מתחם העונש.
בכל הנוגע לנאשם 2, הואיל והרף התחתון של מתחם העונש ההולם נקבע על עונש של עבודות שירות, ובשים לב לכך שהנאשם לא עבר הליך טיפולי משמעותי, ממילא לא קיימת הצדקה לחריגה מהמתחם.
גזירת העונש המתאים לנאשם 1
9
14. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם בן 20, אשר נשר ממערכת החינוך על רקע קשיי למידה וצורך לסייע בפרנסת משפחתו, ומאז עובד בעבודות מזדמנות. בן למשפחה שמנהלת אורח חיים נורמטיבי. מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם בהיותו מאסר ראשון ויקשה על בני משפחתו אשר להם הוא מסייע בפרנסה ובטיפול. יש להניח שריצוי עונש מאסר עלול אף לפגוע בעתידו התעסוקתי והאישי. הנאשם הודה בביצוע העבירה ואולם בפני שירות המבחן התקשה בנטילת אחריות מלאה, תוך שהשליך את האחריות על גורמים חיצוניים. עם זאת הביע חרטה על מעורבותו בעבירה והביע רצון לערוך שינוי באורח חייו. הנאשם שולב בקבוצת עצורי בית ושיתף פעולה כנדרש עד להפסקת פעילות הקבוצה נוכח מגבלות הקורונה. הנאשם נעדר עבר פלילי.
כמו כן נתתי דעתי לתקופה המעצר בת כחודש וחצי שבה שהה הנאשם ולחלוף הזמן של למעלה משנה מאז ביצוע העבירה.
15. עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם לא שולב בטיפול סביב גורמי הסיכון במצבו ובכללם היותו בעל מוקד שליטה חיצוני, קשייו בוויסות דחפיו, קשריו החברתיים הבעייתיים ונטייתו לרציה חברתית. עם זאת, להערכת שירות המבחן להליך המשפטי היה אפקט מרתיע על הנאשם.
בנוסף יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בכל הקשור בשכיחות תופעת העבירות בנשק וקביעותיו החוזרות של בית המשפט העליון באשר לצורך בהחמרת הענישה תוך מתן משקל רב יותר בשיקולי הענישה לאינטרס הציבורי ולשיקולי ההרתעה.
16. באיזון בין השיקולים השונים, ולאחר שנתתי דעתי אף להסדר הטיעון, ולהמלצתו החיובית של שירות המבחן, סבורני כי יש לגזור על הנאשם 1 עונש בחלקו התחתון של מתחם העונש לצד עונש מאסר מותנה וקנס כספי.
גזירת העונש המתאים לנאשם 2
17. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם בן 28, אשר נשר ממערכת החינוך על רקע קושי כלכלי, ומאז עבד בעבודות מזדמנות. בן למשפחה שמנהלת אורח חיים נורמטיבי. עונש של עבודות שירות יקשה עליו ועלול לפגוע בו במישור הכלכלי, התעסוקתי והאישי, וכן לפגוע במשפחתו. הנאשם הודה בביצוע העבירה ואולם בפני שירות המבחן התקשה בנטילת אחריות מלאה, תוך שגילה חשדנות וזהירות ונמנע ממסירת אינפורמציה ביחס לנסיבות העבירה. עם זאת הנאשם הביע חרטה על מעורבותו בעבירה ורצון לערוך שינוי באורח חייו. הנאשם נעדר עבר פלילי.
הנאשם 2 היה בצו פיקוח מעצרים במהלכו התרשם שירות המבחן שהוא ממוקד במחירים האישיים הכרוכים במעצרו, הוא התקשה לשתף במצבו ולבחון באופן ביקורתי את קשריו. למרות האמור הנאשם הביע נכונות להשתלב בטיפול שירות המבחן ושירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן במהלכו ישולב בטיפול. הנאשם לא שולב בטיפול עד כה. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש של עבודות שירות, וסבורני כי מדובר בהמלצה ראויה.
כמו כן נתתי דעתי לתקופה המעצר בת כחודשיים שבה שהה הנאשם, ולאחריה מעצרו בפיקוח אלקטרוני וכן לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה.
10
18. עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם לא שולב בטיפול סביב גורמי הסיכון במצבו ובכללם היותו בעל קשרים שוליים ומחויבות משפחתית המשפיעה על שיקול דעתו.
19. באיזון בין השיקולים השונים, ולאחר שנתתי דעתי להסדר הטיעון, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו התחתון של מתחם העונש, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, ללא ניכוי ימי מעצרו. זאת לצד עונש מאסר מותנה וקנס כספי.
סוף דבר
20. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים:
א. 14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 11.10.19 ועד ליום 21.11.19.
ב. 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת נשק מסוג פשע.
ג. 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת נשק מסוג עוון.
ד. קנס בסך של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 30 ימים. ככל שקיימת הפקדה בהליך המ"ת, ישולם הקנס מתוך ההפקדה, והיתרה תושב למפקיד בכפוף לכל הוראה חוקית.
הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 25.4.21 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון וגזר הדין. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 08-9787377, 08-9787336.
21. אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים:
א. 7 חודשי מאסר בפועל לנשיאה בדרך של עבודות שירות.עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה. תחילת עבודות השירות ביום 18.3.21.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירת נשק מסוג פשע.
ג. קנס בסך של 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 30 ימים. ככל שקיימת הפקדה בהליך המ"ת, ישולם הקנס מתוך ההפקדה, והיתרה תושב למפקיד בכפוף לכל הוראה חוקית.
ד. צו מבחן למשך שנה. מובהר לנאשם כי אם לא יבצע את צו המבחן כנדרש, ניתן יהיה להפקיעו ולשוב ולגזור את דינו.
11
לאחר היות גזר הדין חלוט - הנשק והמחסנית יושמדו או יחולטו, לפי שיקול דעת קצין משטרה.
מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.
ניתן היום, י"א אדר תשפ"א, 23 פברואר 2021, בנוכחות הצדדים.
